חסידות סלונים
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
סלונים |
| תאריך ייסוד |
1858 |
| מייסד |
אברהם וינברג (הראשון) |
  | |
חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19. מ-1981 מחולקת החסידות לשתי חצרות, שתיהן בירושלים: הגדולה יותר, סלונים, בראשות רבי שמואל ברזובסקי; וסלאנים בראשות רבי אברהם וינברג. ב-2016 נמנו 1,388 בתי אב בסלונים ו-732 בסלאנים[1].
שורשי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשיה של חסידות סלונים מתחילים ברבי שלמה מקרלין, תלמידם של רבי אהרן הגדול מקרלין והמגיד ממזריטש. אחד משלושת תלמידיו הגדולים היה רבי מרדכי מלעכוויטש, שכיהן כאדמו"ר אחריו והניח את יסודות דרך החסידות של סלונים. לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע מונה בנו רבי נח מלעכוויטש ("דער זון", הבן), לכהן במקומו. נפטר בשנת תקצ"ג ורוב החסידים פנו לרבי משה פאלייר מקוברין, תלמידם של רבי מרדכי ורבי נח.
לאחר פטירת רבי משה מקוברין בשנת תרי"ח (1858), פנו רוב החסידים שנמנו באלפים[2] לתלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) מסלונים ומינוהו לאדמו"ר. הוא מכונה על שם ספרו העיקרי, יסוד העבודה. נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד (1883).
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה, ייסד את ישיבת "אור תורה" על קבר רבי מאיר בעל הנס. היה ממניחי היסודות לתנועת "אגודת ישראל". נפטר בי"ט בשבט תרע"ו (1916) בוורשה.
לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמו"רים. הבכור, רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער עלטערער", כלומר: המבוגר), חתנו של רבי שלום פרלוב מבראהין, כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, ונפטר בכ"ח בניסן שנת תרפ"ח (1928). את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע השיל וינברג, ובעקבות ערעורים ומחלוקות על אדמ"רותו עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935).
בנו הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג (השני) (מכונה בקרב החסידים "הבית אברהם" על שם ספרו או "דער רבי פון ברנוביץ", כלומר: הרבי מברנוביץ'), שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי שכלל גם את ישיבת "תורת חסד". נפטר בסלונים בא' באייר תרצ"ג (1933).
בנו של רבי אברהם היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שכונה גם "האדמו"ר הצעיר" בשל גילו (נולד ה'תרע"ב). הוא הוכתר כאדמו"ר עוד טרם נישואיו וימי כהונתו היו קצרים. לחסידות לפני השואה היו עשרות "שטיבלאך" בליטא ההיסטורית (בלארוס של היום), ואף שטיבלאך בוורשה ולודז'[3]. השואה הכתה קשות בחסידי סלונים שנכחדו כמעט כליל, כולל האדמו"ר, שעל פי עדויות ניצולים ויתר על הזדמנות לברוח כי לא רצה לעזוב את חסידיו ונרצח בחיסול מחנה הריכוז קולדיצ'בו (Koldichevo) שבבלארוס בוו' בחשוון תש"ד (1943). יום זה נקבע בחסידות סלונים כיום זיכרון לשואה[4].
שני חתנים של רבי שמואל מסלונים שימשו אף הם כאדמו"רים בארצות הברית. רבי משה מנחם סילבר (תרמ"ד - י' בסיוון תש"כ) היגר בשנת תרצ"ד לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מסלונים דטרויט[5]; ורבי פנחס מלוביצקי (- כ"ה באב תש"ח), כיהן כאדמו"ר מלעכוויטש.
החסידות בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמור"י סלונים עמדו בנשיאות "כולל רייסין", שהוקם בעלייתם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ותמכו ביישוב החסידי בארץ ישראל. רבי אברהם מקאליסק מינה את רבי מרדכי מלעכוויטש כנשיא הכולל ואחראי לאיסוף הכסף. אחריו כיהן בתפקיד רבי משה מקוברין ואחריו אדמו"רי סלונים.
בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת תרל"ג (1873) כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק גדול מבני החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רב העיר, הרב משה קלירס היה חסיד סלונים.
ראשי החסידות בטבריה בדור הראשון היו תלמידי רבי משה מקוברין, הרב הערש מיכל (שהיה הממונה על כולל רייסין), הרב אליעזר הכהן רוזובסקי הרב מנדל וועג והרב יהודה לייב קסטלניץ (אחיינו וכותב תורותיו של ה"יסוד העבודה") וכן הרב מרדכי לידר (ממונה על כולל רייסין וחותנו של רבי אברהם וינברג ה"ברכת אברהם"). בדור שאחר כך היו ראשי העדה רבי יצחק מתתיהו סנדברג, רבי נח וינברג, רבי מרדכי חיים סלאנים והרב משה קלירס[6].
לאחר הקמת ישיבת בית אברהם החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. בשנות ה־60 של המאה ה־20 עבר רבי אברהם וינברג מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.
האדמו"ר רבי אברהם השני מסלונים-ברנוביץ' (בעל "בית אברהם") ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ט ותרצ"ג. בביקורו השני הניח אבן פינה לבית הכנסת של חסידי סלאנים בשכונת בית ישראל בירושלים. בשנת תשכ"ה נמכר בית הכנסת לחסידי לעלוב. המרתף נשאר בבעלות הקהילה, ומשנת תשמ"א פועל בו שטיבל של חסידי סלאנים.
בשנות ה-30 נפתח בית כנסת של חסידי סלונים בתל אביב, בהנהגת הרב נחום זאב ברזובסקי (אחיו המבוגר של רבי שלום נח). בהמשך נפתח בית כנסת גם בבני ברק. עם השנים עברו לשם רוב חסידי סלונים בתל אביב.
החסידות בטבריה אימצה מספר מנהגים ארצישראלים-ספרדים, לפי פסיקת ה"בית יוסף", כמו ברכה אחת על תפילין, אי אמירת ברכה על הלל בראש חודש וימים שאין גומרים בהם את ההלל. גם מסורת הנגינה בטבריה הייתה שונה מהמסורת במזרח אירופה. בעת פתיחת בית הכנסת בירושלים הורה ה"בית אברהם" להנהיג בבית הכנסת את מנהגי טבריה. בבית הכנסת בתל אביב ואחריו בבני ברק, נוהגים את מנהגי ברנוביץ'. מסורת הנגינה השתנתה עם השנים אף בירושלים, בהשפעת רבי שלום נח שלימד את הניגונים שהכיר מצעירותו.
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת הנהגת רבי שלום נח ברזובסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיצומם של ימי השואה בב' חשוון ה'תש"ב הקים רבי שלום נח ברזובסקי את ישיבת בית אברהם בירושלים שהייתה הבסיס לשיקומה של חסידות סלונים לאחר השואה.
עם הגיע הידיעות על הירצחו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג בשואה ציפו החסידים שרבי מרדכי חיים סלאנים ייקח את התפקיד. הוא נעתר רק בשנת ה'תש"י, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. נפטר בי"ב בטבת ה'תשי"ד (1953).
לאחר פטירתו נערכו בחירות בין ארבעה מועמדים: הרב אהרן לוריא, הרב יצחק מתתיהו לוריא, רבי אברהם וינברג ורבי שלום נח ברזובסקי. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך הוא תמך בחמיו, רבי אברהם וינברג, שאכן נבחר לבסוף ברוב קולות וכיהן כאדמו"ר 27 שנים.
לפני פטירתו של רבי אברהם הוא חדל מלתפקד בשל זקנותו. זקני החסידים, בהם בני רבי אברהם, חששו מהתפרקות הקהילה אם המצב יימשך עוד שנים רבות. הם הכתירו לאדמו"ר את חתנו, רבי שלום נח ברזובסקי אותו ייעד רבי אברהם להיות ממלא מקומו[7]. תוך שהם מציגים מכתב של הרבי הקודם המורה לפעול כך. מעמד ההכתרה התקיים ביום א' באייר ה'תשמ"א. מיעוט החסידים, העלו טענות לגבי האותנטיות של המכתב והתנגדו למהלך בטענה של פגיעה באדמו"ר החי. לאחר פטירת רבי אברהם, בי"ב בסיוון ה'תשמ"א, פרשה קבוצה זו והפכה לחסידות סלאנים.
הרב ברזובסקי, היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיאות ועד הישיבות. מפורסם בשל סדרת הספרים שחיבר, נתיבות שלום. הרב ברזובסקי נפטר ביום ז' באב ה'תש"ס.
תחת הנהגת רבי שמואל ברזובסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי שמואל ברזובסקי. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". לחסידות בראשותו קהילות בירושלים, בני ברק, ביתר עילית, קריית גת, חזון יחזקאל, עמנואל אלעד ובית שמש, וכן קהילות קטנות מחוץ לישראל בבורו פארק, מונסי, ולונדון. בשנת 2016 מנתה החסידות כ-1,400 בתי-אב, רובם הגדול בישראל.
שמה של החסידות התפרסם בציבור הכללי בפרשת ההפרדה בעמנואל, שבה היה לחסידי פלג זה ולאדמו"רם חלק מרכזי.
השתייכות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות משתייכת באופן רשמי לפלג שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, ואיש החסידות, יוסי דייטש מכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם התנועה. בבחירות הפנימיות באגודת ישראל רצו חסידי סלונים בסיעה עצמאית בשם "נאמני התנועה" שסימנה "ס" וקיבלו 356 קולות (כ-3% מכלל הקולות). ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-3,500 בעלי זכות בחירה[8]. עם זאת, האדמו"ר הנוכחי ולמעשה גם אביו בסוף ימיו לא הזדהו עם כל פעולות התנועה. האדמו"ר הנוכחי נמנע מלקרוא לחסידיו להצביע בבחירות לכנסת השבע עשרה עקב תמיכתה של יהדות התורה בתוכנית ההתנתקות, באומרו שמהלך זה היה בניגוד לדעת הרבנים[9]. לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה נפגשו איתו רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, וחבר הכנסת יעקב ליצמן, והגיעו אתו להבנות על דרך קבלת ההחלטות במפלגה. בעקבות כך הסכים לתת את הסכמתו להשתתפות בבחירות.
לחסידות מכון הוצאת ספרים בשם "אמונה ודעת" שמקומו בישיבת בית אברהם המוציא לאור את ספרי החסידות, ומכון "דרכי נעם" בביתר עילית המוציא לאור את ספרי האדמו"ר הנוכחי. לחסידות סידור תפילה (המבוסס על סידור קוידנוב) בשם "מגן אברהם".
בעיר ביתר עילית הקימה החסידות רשת מוסדות עצמאית בשם "ישיבת נתיבות שלום", וכוללת ישיבה קטנה, תלמוד תורה ובית ספר בית יעקב.
חסידות סלאנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב יידי - "סלאנים", בעוד הפלג המרכזי מכונה סלונים.
לאחר פטירת רבי אברהם וינברג (השלישי) פרשו המתנגדים להכתרתו של רבי שלום נח ברזובסקי מן החסידות והכתירו את רבי אברהם וינברג (בני ברק)[10] לאדמו"ר.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. לחסידות זו מוסדות בשם "באר אברהם" בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ובאנגליה. הקהילה מנתה 1270 בתי אב בשנת 2022.[11]
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סידורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה מבוסס על סידור קוידנוב בשם "אור הישר".
דרך ומאפייני החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנושאים המדוברים ביותר בחסידות הם: אמונה, שבת וקדושה. רבי משה מקוברין אמר: "כל חבורה (= קבוצה) יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה ושפלות"[12].
החסידות מדגישה גם את לימוד התורה ויש בה מספר גדול של אברכים. בימי השובבי"ם נערכים בישיבה שני סדרי לימוד של 5 שעות רצופות ובחורים רבים עורכים גם סדר שלישי של 3 שעות. בישיבות של החסידות, הן בברנוביץ' ("תורת חסד") והן כיום, סגנון הלימוד ליטאי ובדומה לישיבות הליטאיות המשמעת מבוססת במידה רבה על משמעת עצמית של התלמידים. הברת התפילה גם היא ליטאית.
רבי שלום נח ברזובסקי דיבר רבות על מעלת וקדושת ארץ ישראל, והורה לחסידיו למעט לצאת מהארץ, מלבד במקרים נצרכים. גם האדמו"ר הנוכחי, רבי שמואל ממשיך בדרך זו. רבי שמואל גם מתנגד לנסיעה לנופש או לשבתות במלונות אף בארץ.
בשל מוצאה של החסידות ברוסיה הלבנה הלבוש שונה מעט מהמקובל בחצרות אחרות. חסידי סלונים הולכים בחליפה ארוכה ופתוחה שמתוכה בולט טלית קטן. חסידי סלאנים הולכים בחליפה סגורה בסגנון החסידי הנפוץ. בסלונים חסידים רבים וכן האדמו"רים האחרונים הולכים כשפאותיהם מאחורי האוזן. בדומה לחצרות חסידיות אחרות שמוצאן מתחום המושב, שפת אמם של החסידים היא עברית, בפלג סלאנים היידיש נפוצה יותר. רבים מפלג זה משתייכים ליישוב הישן וחלק קטן אינו משתתף בבחירות בישראל.
מאדמו"רי החסידות בעבר ובהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רבי ישכר לייב וינברג -
רבי אברהם וינברג השני (בית אברהם) -
רבי אברהם וינברג השלישי (ברכת אברהם) -
רבי שלום נח ברזובסקי -
רבי אברהם וינברג מסלאנים -
רבי שמואל ברזובסקי מסלונים
חסידים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה מידנר - נכדו של ה"יסוד העבודה". ממנהיגי החסידות באירופה, ומנהל רוחני של ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.
- הרב משה קלירס - רבה של טבריה
- הרב אשר זאב ורנר - אב"ד טבריה
- הרב חיים ורנר - משפיע חסידי מפורסם, בנו של הרב אשר זאב.
- אהרן סורסקי - סופר וביוגרף חרדי.
- הרב אברהם רובין - ראש מערכת הכשרות "בד"צ מהדרין" רחובות.
- הרב מאיר לוריא ראש ישיבת באבוב.
ספרי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תורתם של האדמו"רים מודפסת לאחר פטירתם[13].
- משה חיים קליינמן, אור ישרים[14] - דברי תורתם של ארבעת אבות החסידות, רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו רבי נח, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים. בריסק תרפ"ד.
- תורת אבות - ליקוטים של דברי תורה מאדמו"רי לעכוויטש, קוברין וסלונים, בנושאי עבודת ה', התקשרות לצדיקים והמועדים. ספר זה זכה לתפוצה אף מחוץ לחסידות בשל ייחודו בליקוט אמרות קצרות וחריפות לפי נושא. הספר יצא לראשונה על ידי רבי שלום נח בשנת תשכ"א. רבי שלום נח הוסיף הקדמה ארוכה על דרכה של חסידות סלונים.
- הרב אהרן לוריא, עבודת פנים - מכתבים ודברי תורה
- הרב יוסף פראגר[15], כתבי ר' יאשע שו"ב - סיפורי מעשיות מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ואדמו"רי השושלת.
- הרב משה מידנר[16], כתבי קודש, סיפורים על צדיקי החסידות והשושלת מכתבי הרב אהרן לוריא, ירושלים תשכ"ו
- רבי מרדכי חיים סלאנים, סיפורי מרן הרמ"ח, סיפורים על צדיקי החסידות והשושלת, בעריכת הרב פנחס שמעון קופלוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג (השלישי)), בני ברק תשכ"ט
- רבי מרדכי חיים סלאנים, מאמר מרדכי, דברי תורה וסיפורים שסיפר, בעריכת נכדו זאב סלונים, ירושלים תשס"ב
- יאיר שוורצמן, יהי אור, תולדות החסידות וסיפורים על האדמו"רים
- הרב ישראל שמעון קסטלניץ (אחיינו של הרב מרדכי חיים), מזקנים אתבונן, דברי תורה וסיפורים בעיקר מאדמו"רי וחסידי סלונים. בעריכת נכדו יוסף וינברג, ירושלים תשס"ז
- הרב אשר ארקוביץ, אשרי האיש, דברי תורה וסיפורים מאדמו"רי וחסידי סלונים. בעריכת הרב שמואל לוריא והר' חיים שפירא, ירושלים תש"ע
- עזריאל זליג וינברג, זיכרון עוז, קורות אדמו"רי סלונים וגדולי החסידים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגה בינג, חסידות ישראלית : סיפורה של חסידות סלונים בישראל. ירושלים : כרמל, תשפ"ב 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית אברהם סלונים, באתר עולם התורה
- סלאנים - באר אברהם, באתר עולם התורה
- אלי אשד, שומר המורשת של הגאון מוילנה: על הרב יעקב משה סלונים נכדו של הגאון מוילנה, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 7 בפברואר 2009
- מערכת נענע, פרופ' דוד אסף על חסידות סלונים, באתר nana10, 17 ביוני 2010
- שלום ירושלמי, התנתקות אנשי סלונים מהמדינה הושלמה, באתר nrg, 21 ביוני 2010
- ארץ החסידות – מסע היכרות עם חסידות סלונים(הקישור אינו פעיל), אתר שבועון משפחה
- אהרן (אלן) נדלר, הסינתזה בחסידות סלונים בין חסידות ללימוד תורה בנוסח המתנגדים(הקישור אינו פעיל), בתוך: עמנואל אטקס (עורך), ישיבות ובתי מדרשות, תשס"ז, עמ' 395–415
חסידות סלונים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ זכרונות יחזקאל קוטיק, פרק 15.
- ^ רשימת הקהילות ורשימה שמית חלקית של מאות חסידים, נמנו בקונטרס "אלה אזכרה" בסוף ספר "זיכרון קדוש". על קהילת סלונים בלודז' יצא ספר בעריכת אהרן סורסקי בשם "זכר קדושים".
- ^ מרדכי מאיר, "הילולת האדמו״ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים", המעין, טבת תשס"ח, עמודים 65-67
- ^ היה בנו של אלכסנדר מעשירי לובלין. ראו אודותיו בפורום היידי אידישע וועלט פארומס.
- ^ על חסידי סלונים בטבריה ראו עוד: ברוך לב, חיים שיש בהם, פרק טבריה של מעלה.
- ^ עדות מטלטלת של ה'ברכת אברהם' על חתנו ה"נתיבות שלום", באתר בחדרי חרדים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז, באתר בחדרי חרדים
- ^ נגד ההצבעה בבחירות, בחדרי חרדים
- ^ צאצא של רבי אברהם וינברג (הראשון) וחתן בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי)
- ^ לפי רשימת אנ"ש של חסידי סלאנים, יו"ל בחודש אלול בשנת תשפ"ב
- ^ הסכמת רבי מרדכי חיים סלונים לספר בית אברהם.
- ^ ראו בערכיהם.
- ^ ראו באוצר החכמה אור ישרים
- ^ שו"ב העיר בריסק ומחבר ספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות.
- ^ נכדו של בעל ה"יסוד העבודה"
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||