אונסה קלדס

אונסה קלדס
Once Caldas
מידע כללי
שם מלא	Once Caldas S.A
כינוי	El Blanco Blanco (הלבן, לבן)
תאריך ייסוד	16 באפריל 1947 (כדפורטס קלדס); 15 בינואר 1961 (כאונסה קלדס)
אצטדיון	אצטדיון פלוגרנדה, מניסלס ; (תכולה: 42,600)
נשיא	טוליו מריו קסטריון
מאמן	Javier Torrente
ליגה	ליגת העל הקולומביאנית
	www.oncecaldas.com.co
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

אונסה קלדס (בספרדית: Once Caldas Sociedad Anonima) היא קבוצת כדורגל קולומביאנית מהעיר מניסלס שנמצאת במחוז קלדס. היא נוסדה מחדש תחת השם אונסה קלדס ב-15 בינואר 1961 לאחר שהופיעה תחילה תחת שמה הקודם - דפורטס קלדס. דפורטס נוסדה ב-16 באפריל 1947 ושיחקה ארבע עונות של הליגה המקצוענית בין השנים 1948–1952. הצבע המזוהה של הקבוצה הוא לבן, בו החלה להשתמש מאז 1961 ובגללו גם זכתה הקבוצה לכינוי El Blanco, Blanco שפירושו "הלבן, לבן". הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון פלוגרנדה בעל תכולה של 42,600 מושבים. הקבוצה זכתה עד כה בארבעה תוארי אליפות אבל גם בתואר החשוב ביותר ביבשת - גביע ליברטדורס. היא הקבוצה הקולומביאנית השנייה בסך הכל שזוכה בגביע זה אחרי אתלטיקו נסיונל ועשתה זאת ב-2004 לאחר ניצחון בגמר על בוקה ג'וניורס.

היסטוריה

התואר הראשון כדפורטס קלדס

עד שנת 1952 הופיעה הקבוצה תחת השם דפורטס קלדס וכבר בעונה השלישית של הליגה המקצוענית, הצליחה לזכות בתואר האליפות. זה קרה ב-1950 תחת המאמן הארגנטינאי, אלפרדו קווסו ועם החלוץ הארגנטינאי המצוין, חוליו אבילה. דפורטס קלדס זכתה באליפות לאחר שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון עם 45 נקודות ו-20 ניצחונות מתוך 30 משחקים. מיונאריוס סיימה שנייה עם 43 נקודות. לצערה של קלדס, הקבוצה איבדה לא מעט משחקניה לקראת הטורניר ב-1951 ולא הצליחה לשמור על התואר כאשר סיימה במקום ה-10.

אונסה קלדס

בשנת 1959 נולדה אונסה קלדס. הרעיון הונהג על ידי קרלוס גומס אסקובר, אדוארדו גומס ארובלה והרמן בואנו רמירס. אסקובר רצה לשמור על שמה של דפורטס קלדס, בעוד שארובלה רצה לשמור על שמה של אונסה דפורטיבו, קבוצה נוספת מהעיר מניסלס ששיחקה בליגה הבכירה בין השנים 1948–1951. בסופו של דבר החליטו על הקמת קבוצה שתשלב בין שני השמות ותקרא אונסה קלדס. לאחר שבשנת 1960 ערכה הקבוצה מספר משחקי ידידות, בין היתר מול קבוצות כמו הכוכב האדום בלגרד, פלמיירס והוראקן, היא נרשמה מחדש לליגה ב-1961.

באליפות השנייה בתולדותיה זכתה אונסה רק בטורניר האפרטורה של 2003. המועדון בנה קבוצה מצוינת בראשותו של המאמן לואיס פרננדו מונטויה שכללה את ארנולפו ולנטיירה שחזר מאמריקה קאלי, ג'ון ויאפרה, רובן דריו ולסקס וכמובן השחקן הבולט ביותר, החלוץ סרחיו גלבן ריי. את שלב הליגה הסדירה סיימה אונסה במקום הראשון עם 35 נקודות ושובצה בשלב הפלייאוף לבית שכלל את אמריקה קאלי, דפורטיבו קאלי ואוניון מגדלנה. היא ניצחה את אמריקה בחוץ לראשונה מזה 26 שנים, הביסה את מגדלנה 0–4 ואז סיימה פעמיים בתיקו מול דפורטיבו קאלי ומגדלנה בחוץ. ניצחון ביתי נוסף על אמריקה קאלי העלה את הלבנים לגמר. היריבה של אונסה הייתה ג'וניור ברנקייה ואחרי תיקו במשחק החוץ, אונסה הייתה צריכה לנצח בבית באצטדיון פלוגרנדה, כדי לזכות בתואר. שער ניצחון של גלבן ריי, נתן להם את התואר השני בהיסטוריה ואת ההעפלה לגביע ליברטדורס 2004.^[1]

האליפות השלישית של אונסה הגיעה כעבור שש שנים בדיוק, בטורניר האפרטורה של 2009. דווקא במהלך העונה הסדירה הייתה הקבוצה יותר קרובה לרדת ליגה, אבל סיומת טובה שלי לקראת הסיום הצליחו להרחיק אותה ממאבקי הירידה וניצחון ביתי על אינדפנדיינטה מדיין 0-1 משער של הבלם אלכסיס הנריקס, העלו את המועדון לפלייאוף מהמקום השמיני. בבית חצי הגמר שיחקה הקבוצה מול דפורטס טולימה, לה אקידד ובויקה צ'יקו. אונסה סיימה ראשונה עם 10 נקודות כאשר במחזור האחרון היא מנצחת את צ'יקו בחוץ 2–3 ומעפילה למשחק הגמר מול ג'וניור בשחזור מדויק של הגמר ב-2003. את המשחק הראשון מנצחת אונסה בבית 1-2 משערים של נונדייר רומרו ויוהאן פאנו, בעוד שבגומלין באצטדיון מטרופוליטאנו רוברטו מלנדס, הדהימה קלדס את ג'וניור ואת אוהדיה עם ניצחון 1-3 ו-2–5 במצטבר. תורק אליפות שלישי לאונסה קלדס.^[2]

בטורניר הקלאוסורה של 2010 הייתה לאונסה קבוצה מצוינת שהצליחה לזכות באליפות הרביעית בתולדות המועדון. למרות בעיות כלכליות שכמעט וגרמו לקריסת המועדון, הצליחה הקבוצה בשנה זו להרכיב קבוצה שכללה את צמד החלוצים הכי יעיל בליגה, פרננדו אוריבה ודיירו מורנו, את הקשר חיימה קסטריון והכישרון הצעיר, פליקס מיקולטה. את הקבוצה הדריך חואן קרלוס אוסוריו והיא סיימה במקום השני את הליגה הסדירה עם 36 נקודות אחרי דפורטס טולימה שסיימה עם מספר זהה. בפלייאוף הוגרלה הקבוצה לבית B שכלל את אתלטיקו נסיונל, דפורטס קינדיו וקוקוטה דפורטיבו. הקבוצה אמנם החלה בתיקו ביתי 0-0 מול קוקוטה, אבל רשמה שני ניצחונות חוץ גדולים מול קינדיו ונסיונל באותה תוצאה, 1-3. במשחקים אלו השחקנים הבולטים היו בעיקר אוריבה ומורנו, שקירבו את הקבוצה עוד יותר לגמר אחרי ניצחון ביתי על נסיונל 2-3. בסופו של דבר הצליחו להבטיח את הכרטיס לגמר במחזור הלפני אחרון עם ניצחון ביתי גדול של 1-4 על קינדיו. בגמר פגשה קלדס את דפורטס טולימה שסיימה ראשונה בבית המקביל. המשחק הראשון באצטדיון מנואל מוריו טורו הסתיים בניצחון המארחת 1–2, כאשר מורנו כובש את השער המצמק לזכות קלדס. בגומלין בפלוגרנדה, קלדס הייתה חייבת להפוך את התוצאה לטובתה והיא אכן עשתה זאת עם ניצחון גדול של 1–3, כאשר המבקיעים היו אוריבה, קסטריון ווילסון מנה, שנתנו לה את התואר הרביעי בתולדות המועדון.

מחזיקת הקופה ליברטדורס 2004

אונסה קלדס הייתה אחראית לאחת מההפתעות הכי גדולות במפעל הבכיר ביבשת, הקופה ליברטדורס. זה קרה ב-2004, כאשר אונסה אומנם הגיעה כאלופת קולומביה, אבל לא הייתה כלל בין אחת המועמדות, בעיקר בגלל שנחשבה לחסרת ניסיון במפעל ולקבוצה בינונית. העפלה לשמינית הגמר או רבע הגמר הייתה נחשבת להצלחה גדולה מאוד. היא שובצה לבית אחד עם ולס סארספילד מארגנטינה, פניקס מאורוגוואי ואתלטיקו מרקאיבו מוונצואלה. היא פתחה טוב את הטורניר עם שני ניצחונות - 0-3 ביתי על פניקס עם שני שערים של ארנולפו ולנטיירה וניצחון חוץ בוונצואלה מול מרקאיבו 1-2 משערים של גלבן ריי וג'ונתן פברו. הם אומנם הפסידו בארגנטינה 0-2 לולס, אבל נקמו בהם במשחק הביתי במניסלס עם ניצחון 0-2 מצמד שערים של גלבן ריי. ולנטיירה ואלקין סוטו כבשו בניצחון הביתי על מרקאיבו 1-2 ואונסה סגרה את הסיבוב הראשון עם תיקו 2-2 באורוגוואי מול פניקס מצמד של פברו.

בשמינית הגמר פגשה קלדס את ברצלונה ספורטינג קלוב מאקוודור וסיימה בתיקו 0-0 את משחק החוץ. גם בגומלין היא לא הצליח לנצח וסיימה בתיקו 1-1, אבל בסופו של דבר העפילה לרבע הגמר אחרי דו-קרב פנדלים 2-4. ברבע הגמר פגשה אונסה קלדס את סנטוס מברזיל, בשורותיה שיחק הצעיר הכישרוני, רוביניו והצליחה לסחוט תיקו 1-1 בחוץ כאשר ולנטיירה כובש את השוויון בדקה ה-88. בגומלין בפלוגרנדה שוב כבש ולנטיירה, הפעם בבעיטה חופשית בדקה ה-70 וקלדס הדיחה את סנטוס.

בחצי הגמר פגשה קלדס יריבה ברזילאית אחרת ואפילו חזקה יותר - סאו פאולו. במשחק החוץ בברזיל הצליחה לשרוד ולסחוט תיקו 0-0. בגומלין בקולומביה, התוצאה הייתה 1-1 לאחר 90 דקות וממש לפני הפנדלים, בתוספת הזמן, כבש חורחה אגודלו את שער הניצחון של קלדס שלקח אותה לגמר מול בוקה ג'וניורס. המשחק הראשון נערך באצטדיון הבונבוניירה ושם הצליחה אונסה קלדס לחלץ תיקו 0-0 חשוב מאוד לקראת הגומלין. ב-1 ביולי נערך הגומלין באצטדיון פלוגרנדה והקהל שמילא אותו ראה את ג'ון ויאפרה מעלה את קלדס ליתרון של 0–1 כבר בדקה ה-8. במחצית השנייה הצליחה בוקה לאזן את התוצאה משער של ניקולס בורדיסו וההכרעה עברה לדו-קרב פנדלים. שם לקלדס היה את השוער חואן קרלוס הנאו שהדף שתי בעיטות ובסך הכל בוקה החטיאה את כל ארבע הבעיטות שלה. קלדס כבשה פעמיים מרגלי סוטו ואגודלו והדהימה את כל העולם עם זכייה היסטורית, השנייה בסך הכל של קבוצה קולומביאנית.^[3]

הגביע הביניבשתי 2004

כאלופת דרום אמריקה, שיחקה אונסה קלדס את המשחק המסורתי מול אלופת אירופה של אותה שנה, פורטו. המשחק התקיים ב-12 בדצמבר 2004 באצטדיון הבינלאומי יוקוהמה שביפן במסגרת משחק הגביע הביניבשתי. הפורטוגלים היו מעט טובים יותר מאשר אונסה קלדס, אך התוצאה הסופית בתום 120 דקות הייתה 0- והמנצחת נקבעה לאחר דו-קרב פנדלים. בניגוד לגמר גביע הליברטדורס, כאן אונסה לא הצליחה לנצח והפסידה 7–8 למרות שהייתה לה הזדמנות לזכות בבעיטה האחרונה, אותה החטיא להסוף פברו. בסופו של דבר פורטו מנצחת ומוכתרת כאלופת העולם אבל קלדס נשארה עם המחמאות.^[4] זו הייתה הפעם האחרונה שבה שוחק המשחק המסורתי בגרסה זו. החל מ-2005 מתקיים טורניר גביע העולם למועדונים.

רקופה סודאמריקנה 2005

בוקה ג'וניורס ואונסה קלדס נפגשו שוב בסוף אוגוסט 2005 למשחק הרקופה בין מחזיקת גביע ליברטדורס למחזיקת גביע סודאמריקנה. את המשחק הראשון בארגנטינה הצליחה בוקה לנצח 1-3 אבל הפסידה בגומלין 1-2. למרות זאת, זכתה בוקה בתואר עקב ניצחון 3–4 בסיכום שני המשחקים. בכך השלימה בוקה את הנקמה שלה באונסה קלדס על ההפסד בגמר גביע הליברטדורס שנה קודם לכן.^[5]

אצטדיון

ערך מורחב – אצטדיון פלוגרנדה

אונסה קלדס משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון פלוגרנדה, שהוא האצטדיון החמישי בגודלו במדינה. הוא נמצא במניסלס והוקם ב-1936, אם כי עבר שינויים ב-1994 וב-2011. תכולתו היא 28,678 מקומות ובו שיחקה קולומביה בחצי גמר הקופה אמריקה 2001 מול הונדורס וניצחה אותה 0–2. באצטדיון זה גם רשמה אונסה קלדס את הישגה הגדול ביותר עד כה, גביע הליברטדורס ב-2004.