לדלג לתוכן

מעתה ועד עולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעתה ועד עולם
From Here to Eternity
כרזת הסרט המקורית (1953)
כרזת הסרט המקורית (1953)
מבוסס על מעתה ועד עולם עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פרד זינמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי באדי אדלר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דניאל טראדש
עריכה ויליאם ליאון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ברט לנקסטר
מונטגומרי קליפט
דברה קר
דונה ריד
פרנק סינטרה
ארנסט בורגניין
מוזיקה ג'ורג' דונינג עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ברנט ג'ופי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 5 באוגוסט 1953
משך הקרנה 118 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט מלחמה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2.4 מיליון דולר
הכנסות 30.5 מיליון דולר
פרסים 8 פרסי אוסקר
כולל פרס הסרט הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעתה ועד עולםאנגלית: From Here to Eternity) הוא סרט דרמה משנת 1953 המבוסס על ספר הנושא אותו שם שחיבר ג'יימס ג'ונס. הסרט עוסק בבעיותיהם של חיילים (ברט לנקסטר, מונטגומרי קליפט ופרנק סינטרה) המוצבים בבסיס חיל הים באי הוואי בחודשים שקדמו למתקפה היפנית על הנמל בפרל הארבור. דברה קר ודונה ריד מגלמות את הנשים בחייהם.

הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה בשמונה קטגוריות מתוך המועמדויות: הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר (פרד זינמן), שחקנית המשנה הטובה ביותר (דונה ריד), שחקן המשנה הטוב ביותר (פרנק סינטרה), התסריט המעובד הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, הצילום הטוב ביותר והסאונד הטוב ביותר.

טוראי רוברט פרוויט (מונטגומרי קליפט) מועבר לבסיס באחד מאיי הוואי. כאשר קפטן דנה הולמס (פיליפ אובר) שומע על המוניטין שלו כמתאגרף מוכשר, הוא לוחץ על פרוויט להצטרף למועדון האיגרוף הגדודי, אך החייל החדש מסרב בתוקף. סמל ראשון מילטון ווארדן (ברט לנקסטר) מציע כי הוא ינסה לגרום לפרוויט לשנות את דעתו בכך שיהפוך את שהותו בבסיס לקשה במיוחד. הוא מגייס לעזרתו את שאר הקצינים החברים גם הם במועדון האיגרוף. פרוויט נתמך רק על ידי ידידו, טוראי אנג'לו מאג'יו (פרנק סינטרה).

מאחורי גבו של מפקדו, מתחיל וורדן לנהל רומן עם אשתו הממורמרת של הולמס, קארן (דברה קר). כאשר המערכת ביניהם מתפתחת, היא מאיצה בו להגיש בקשה לקורס קצינים, כך שהיא תוכל להתגרש מהולמס ותינשא לו, מבלי לאבד מיוקרתה. לבסוף בעקבות הלחץ שלה ולאחר שהיא מגלה כי סירב לצאת לקורס קצינים, למרות המלצתו של בעלה, ולאחר שהוא מודה בפניה כי אין לו כל כוונה כזו גם בעתיד, היא מסיימת בפתאומיות את מערכת היחסים ביניהם.

בינתיים, מסתכסך מאג'יו עם סמל הצוות צר האופק והגזעני ג'יימס ג'ודסון (ארנסט בורגניין). כאשר מאג'יו הבלתי ממושמע מבצע נפקדות מהבסיס, הוא מועמד למשפט ונשלח לבית המעצר עליו אחראי ג'ודסון. ג'ודסון מנצל את ההזדמנות ומכה קשות את הטוראי הממשיך להתריס כנגדו. לבסוף מצליח מאג'יו להימלט מהמעצר ומוצא את פרוויט ומתמוטט בזרועותיו, הוא מספר לו על ההתעללות אותה עבר ומת. פרוויט האבל מוצא את ג'ודסון ומזמין אותו לקרב באחת מסמטאות העיר. בקרב הסכינים המתפתח ביניהם נפצע פרוויט קשות אך מצליח להרוג את סמל ג'ודסון, כנקמה על מותו של חברו הטוב. פרוויט שנפצע קשות בבטנו נמלט לדירתה של חברתו לוריין (דונה ריד), "מארחת" במועדון לילה אותה הכיר. בחלוף הזמן פצעו מסרב להחלים.

כאשר תוקפים היפנים את הבסיס הימי בפרל הארבור, מנסה פרוויט, הנמצא בעריקות מזה זמן רב, לחזור לבסיס, אך נורה ונהרג בידי שומרי הבסיס. בסוף הסרט לוריין וקארן נפגשות על סיפונה של ספינה המחזירה אותן לארצות הברית. לוריין מספרת לקארן בשיחה המתפתחת ביניהן על מותו של ארוסה, טייס בחיל האוויר שהופל במהלך המתקפה, אך כאשר היא מספרת לה את שמו מזהה אותו קארן כטוראי פרוויט.

צוות השחקנים הראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הפקת הסרט הסתובבו השמועות כי פרנק סינטרה קיבל את תפקידו בסרט בעקבות קשריו לכאורה עם המאפיה, וכי זה היה הבסיס לדמותו של הזמר ג'וני פונטיין בסרט הסנדק. שמועות אלה הוכחשו במספר הזדמנויות על ידי השחקנים ואנשי הצוות של הסרט. הבמאי פרד זינמן הגיב על כך, "האגדה על ראשי סוסים שנכרתו היא המצאה מוחלטת, חופש פואטי מצידו של מריו פוזו שכתב את הספר הסנדק". סבירה יותר היא האפשרות כי אשתו של סינטרה באותה התקופה, אווה גרדנר, שכנעה את אשתו של ראש אולפני קולומביה באותה התקופה, הארי כהן, להפעיל את השפעתה עליו. לגרסה זו ישנה התייחסות בביוגרפיה של סינטרה אותה כתבה קיטי קלי. סינטרה עצמו שלח לכהן מכתבים ומברקים רבים בהם ביקש ממנו את התפקיד של מאג'יו הגווע מפצעיו, ואף חתם על חלק מהם תחת השם "מאג'יו". סינטרה הרוויח מכך שאלי וולך, שיועד לתפקידו של מאג'יו במקור, פרש כדי להופיע בברודוויי. שכרו של סינטרה, לעומת זאת היה רק 8,000$, ירידה דרסטית משכר של 130,000$ אותו קיבל בסרט הרימו עוגן בו הופיע בצוותא עם ג'ין קלי.

מבחן הבד של סינטרה שימש בסופו של דבר בעריכת הסרט, הסצנה כללה אימפרוביזציה של סינטרה עם חופן של זיתים, מעמיד פנים שהם זוג קוביות משחק.

בסרט, שונה תוכנו הבוטה מבחינה מינית של הספר, ומותן כך שיוכל להשביע את דעתה של הצנזורה באותו הזמן. למשל, סצנת החוף המפורסמת, בה נראים ברט לנקסטר ודברה קר מתעלסים על קו המים והגלים סביבם, הרמיזה לקיום יחסי מין באותה הסצנה היא פחות מובנת מאליה מאשר בספר.

ברט לנקסטר ודברה קר

הכימיה בין ברט לנקסטר ודברה קר חצתה ככל הנראה את גבולות המסך, לאחר ששמועות צצו על רומן ביניהם במהלך צילומי הסרט.

צבא ארצות הברית נמנע משיתוף פעולה עם ההפקה של הסרט (רובו של הסרט צולם בבסיס הצבאי סקופילד שבהוואי), עד אשר ההפקה הסכימה לכמה התאמות בעלילת הסרט, כדי שלא יציגו את הצבא באור שלילי, השינוי הידוע ביותר היה גורלו של קפטן הולמס.

הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה ב-8.[דרושה הבהרה]

שנה לאחר מכן (1954) זכה הסרט בפרס מיוחד בפסטיבל קאן שהוענק לבמאי פרד זינמן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעתה ועד עולם בוויקישיתוף