יורגן קלינסמן

יורגן קלינסמן
Jürgen Klinsmann

מידע אישי
לידה	30 ביולי 1964 (בן 60) גפינגן (Göppingen), גרמניה המערבית
גובה	1.82 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981–1984 1984 - 1989 1989 - 1992 1992 - 1994 1994 - 1995 1995 - 1997 1997 - 1998 1997 - 1998 2003 קריירה שטוטגרטר קיקרס שטוטגרט אינטר מילאנו מונקו טוטנהאם הוטספר באיירן מינכן סמפדוריה ← טוטנהאם הוטספר אורנג' קאונטי בלו סטאר 61 (22) 156 (79) 123 (40) 65 (29) 41 (21) 65 (31) 8 (2) 15 (9) 8 (5) 542 (238)
נבחרת לאומית כשחקן
1987 - 1998 גרמניה 108 (47)
קבוצות כמאמן
2004–2006 2008–2009 2011–2016 2019–2020 2023– נבחרת גרמניה באיירן מינכן נבחרת ארצות הברית הרטה ברלין נבחרת קוריאה הדרומית
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

יורגן קלינסמן (בגרמנית: Jürgen Klinsmann; נולד ב-30 ביולי 1964 בגפינגן שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ומאמן בהווה, המאמן את נבחרת קוריאה הדרומית.

ככדורגלן, קלינסמן שיחק בעמדת החלוץ וכונה "מפציץ הזהב" בזכות יכולת הכיבוש ושערו הבלונדיני. לקלינסמן הייתה קריירה מוצלחת בשטוטגרט, בה הפך לאחד החלוצים המובילים בגרמניה, והוכתר כמלך השערים וככדורגלן השנה בגרמניה, באינטר מילאנו, עמה זכה בגביע אופ"א, במונקו, טוטנהאם, ובאיירן מינכן, עמה זכה באליפות הבונדסליגה ובגביע אופ"א. גם הקריירה הבינלאומית של קלינסמן הייתה עשירה במיוחד, כאשר זכה במונדיאל 1990 עם נבחרת גרמניה המערבית, וביורו 1996 עם נבחרת גרמניה.

כמאמן, קלינסמן אימן את נבחרת גרמניה במונדיאל 2006 והציג כדורגל התקפי מאוד שזכה לשבחים רבים, אך נבחרתו סיימה את המונדיאל רק במקום השלישי. קלינסמן אימן בעונת 2008/09 את באיירן מינכן, אך פוטר לפני סוף העונה בגין תוצאות חלשות. החל משנת 2011 קלינסמן אימן את נבחרת ארצות הברית, אותה הדריך במונדיאל 2014 ובקופה אמריקה 2016, ונחשב למאמן ששיפר מאוד את הכדורגל האמריקאי במהלך כהונתו בתפקיד. עם זאת, קלינסמן פוטר במהלך מוקדמות מונדיאל 2018, בהן השיג מספר הפסדים.

בשנת 2004 נבחר קלינסמן על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קריירת מועדונים

שטוטגרטר קיקרס

קלינסמן נכנס לכדורגל לראשונה בגיל שמונה, ושיחק בכל עמדה, אפילו שוער. הוא התחיל את הקריירה המקצועית שלו בגיל שבע עשרה בקבוצת שטוטגרטר קיקרס, שבזמנו הייתה בליגה השנייה. בעונת 1982/83 הפך קלינסמן לשחקן הרכב, ובעונת 1983/84 רשם עונת שיא בשטוטגרטר קיקרס, כאשר הבקיע 19 שערי ליגה. נוסף על היותו כובש שערים מחונן, קלינסמן גם נודע אז במהירותו, כאשר שיפר אז את שיאו בריצת 100 מטרים מ-11.7 שניות ל-11 שניות. הצלחתו לא נעלמה מהמועדונים הגדולים, ובשנת 1984 הצטרף קלינסמן אל היריבה העירונית של שטוטגרטר קיקרס, שהיא שטוטגרט מהבונדסליגה, שהייתה אז אלופת גרמניה הטרייה.

שטוטגרט

בעונתו הראשונה בשטוטגרט, הבקיע קלינסמן 15 שערי ליגה, ובצוותא עם קרל אלגוור היה חלק מצמד התקפי איכותי. עם זאת, עונה זו של שטוטגרט נחשבה לאכזבה, שכן הקבוצה סיימה במקום העשירי בלבד, עונה לאחר שזכתה באליפות. בשתי העונות הבאות הבקיע קלינסמן 16 שערים בכל אחת והמשיך את שיתוף הפעולה עם אלגוור, אך שטוטגרט לא התקרבה לצמרת. עם זאת, קלינסמן הגיע בעונת 1985/86 לגמר הגביע הגרמני, בו הובסה קבוצתו 2–5 על ידי באיירן מינכן. קלינסמן הבקיע את השער האחרון במשחק זה. בעונת 1987/88 רשם קלינסמן את עונת השיא שלו בשטוטגרט, כאשר הבקיע 19 שערי ליגה, אחד מהם בבעיטת מספרת מול באיירן מינכן, והוכתר כמלך השערים של הבונדסליגה, ושטוטגרט סיימה במקום הרביעי. באותה שנה, נבחר קלינסמן בפעם הראשונה ככדורגלן השנה בגרמניה. בעונת 1988/89 קלינסמן היה פצוע בחלק מהמחזורים, והבקיע 13 שערי ליגה בסך הכל. שטוטגרט סיימה את העונה הזו במקום החמישי, אך הגיעה לשלב הגמר בגביע אופ"א, שם הפסידה לנאפולי של דייגו מראדונה לאחר הפסד 2-1 בנאפולי, בו קלינסמן לא שיחק, ותיקו 3-3 בבית, בו הבקיע קלינסמן את השער הראשון לשטוטגרט, שכאמור לא הספיק. בתום עונה זו, עזב קלינסמן את שטוטגרט לאחר חמש עונות, בהן הבקיע 79 שערי ליגה ב-156 הופעות, וחתם באינטר מילאנו.

אינטר מילאנו

קלינסמן חבר באינטר מילאנו לשני גרמנים אחרים, לותר מתאוס ואנדראס ברמה, כאשר חתם בקיץ 1989 על חוזה לשלוש שנים. על אף שלקבוצה הייתה אוריינטציה הגנתית מאוד בתקופתו של המאמן ג'ובאני טרפטוני, קלינסמן הבקיע בעונתו הראשונה בקבוצה 13 שערים, ואינטר סיימה במקום השלישי. קלינסמן התאקלם היטב באיטליה, והפך לאהוב מאוד על ידי הקהל של אינטר, בין השאר בגלל שלמד במהרה את השפה האיטלקית. בעונת 1990/91 קלינסמן הבקיע 14 שערי ליגה ושוב אינטר סיימה במקום השלישי, אך גם זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון במפגש כפול על רומא בגמר, בו אינטר ניצחה 2-0 במשחק הראשון ורומא ניצחה 0–1 בגומלין. קלינסמן שיחק את מלוא 180 הדקות ולא הבקיע בגמר זה. עונת 1991/92 הייתה עונת נפל הן עבור אינטר, שסיימה רק במקום השמיני בליגה, והן עבור קלינסמן, שהבקיע שבעה שערים בלבד. באותה עונה אימן את אינטר המאמן קוראדו אוריקו, ותופעת המחנות בקרב השחקנים רווחה מאוד, והיה ברור כי זו תהיה עונתו האחרונה של קלינסמן באינטר, מה שאומנם קרה. בתום עונה זו, עזב קלינסמן את אינטר לאחר שלוש עונות, בהן הבקיע 34 שערי ליגה ב-95 הופעות, וחתם במונקו.

מונקו

לאחר יורו 1992, חתם קלינסמן במונקו, והוביל את הקבוצה בעונת 1992/93 למקום השני בליגה הצרפתית, כשהוא מבקיע 19 שערי ליגה. קלינסמן ומונקו זכו במקום בליגת האלופות לעונת 1993/94, בגין פרשת השוחד של אולימפיק מרסיי שנשללו ממנה האליפויות בהן זכתה באותה תקופה. קלינסמן הגיע עם מונקו לחצי גמר ליגת האלופות בעונה זו, שם הודחה הקבוצה על ידי מילאן. בליגה הצרפתית הקמפיין של מונקו היה מוצלח הרבה פחות, והקבוצה סיימה במקום התשיעי בלבד, כשקלינסמן הבקיע רק עשרה שערי ליגה, בין השאר מאחר שנפצע והיה מושבת למשך חודשיים. באותה עונה, קלינסמן הרבה לבקר את תפקודם של חבריו לקבוצה, ועזב את המועדון בתום העונה, על אף שנשארה לו שנה נוספת בחוזה, וחתם בטוטנהאם. למרות שהעונה השנייה של קלינסמן במונקו הייתה פחות מוצלחת מהראשונה, קלינסמן נבחר בפעם השנייה בקריירה ככדורגלן השנה בגרמניה, לשנת 1994.

טוטנהאם

ביולי 1994, לאחר הצלחתו האישית והכישלון הקבוצתי של נבחרת גרמניה במונדיאל 1994, חתם קלינסמן בטוטנהאם, תמורת שני מיליון לירה שטרלינג שהועברו למונקו. מעברו של קלינסמן לטוטנהאם הפתיע רבים, ועורר התנגדות מסוימת באנגליה, מאחר שקלינסמן היה חלק מנבחרת גרמניה המערבית שהדיחה את נבחרת אנגליה בחצי גמר מונדיאל 1990, ובגלל מוניטין שצבר כצוללן המתחזה ברחבה על מנת לסחוט פנדלים. במשחק הבכורה שלו בקבוצה, הבקיע קלינסמן שער בנגיחה מול שפילד ונסדיי, וחגג את השער בצורה מחאתית בצלילה אל הקרקע. קלינסמן רכש עד מהרה את אהבתם של האוהדים והעיתונאים, והגדיל לעשות עיתונאי של הגארדיאן, שכתב עם הגעתו של קלינסמן לקבוצה מאמר בשם "למה אני שונא את יורגן קלינסמן", וכעבור חודשיים כתב מאמר בשם "למה אני אוהב את יורגן קלינסמן". בתום עונה זו זכה קלינסמן בפרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות עיתונאי הכדורגל, לאחר שהבקיע 21 שערי ליגה ו-30 סך הכל בכל המסגרות, וסיים עם טוטנהאם במקום השביעי בליגה. קלינסמן הפך לדמות פופולרית מאוד באנגליה, גם בזכות חוש ההומור שלו וכישרון המשחק הרב שלו, ובאותה שנה נמכרו כ-150 אלף חולצות שלו באנגליה. עד היום לקלינסמן יש מעמד של אגדה בטוטנהאם, והוצבה דמות שלו במוזיאון השעווה מאדאם טוסו בלונדון. באותה עונה, הגיע קלינסמן עם טוטנהאם לחצי גמר גביע ה-FA, לאחר שהבקיע שער ניצחון מאוחר נגד ליברפול ברבע הגמר, אך טוטנהאם הובסה בחצי הגמר על ידי אברטון. בתום עונה אחת בלבד בטוטנהאם, עזב קלינסמן את המועדון וחתם בבאיירן מינכן.

באיירן מינכן

בעונתו הראשונה בבאיירן מינכן, קלינסמן שיתף פעולה בהתקפת הקבוצה עם מהמט שול, אלכסנדר ציקלר, אמיל קוסטדינוב וז'אן-פייר פאפן, וסיים כסגן מלך השערים של הבונדסליגה עם 16 הבקעות, בצוותא עם שון דאנדי וג'ובאני אלבר. חסר לקלינסמן שער אחד בלבד כדי להשתוות למלך השערים לאותה עונה, פרדי בוביץ'. באיירן מינכן סיימה את העונה הזו במקום השני, מרחק של שש נקודות מהאלופה בורוסיה דורטמונד. עם זאת, באיירן מינכן זכתה בעונה זו בגביע אופ"א, לאחר צמד ניצחונות על בורדו בשלב הגמר בתוצאות 2-0 ו-1–3, כשקלינסמן מבקיע את השער השלישי במשחק הגומלין, וסך הכל 15 שערים בגביע אופ"א באותה עונה, לרבות רביעייה וצמד מול בנפיקה ליסבון, וצמדים מול לוקומוטיב מוסקבה, ריית' רוברס ונוטינגהאם פורסט. קלינסמן סיים את העונה בגביע אופ"א כמלך השערים בפער עצום מסגנו רונאלדו, שסיים את העונה עם שישה שערים. בעונתו השנייה במועדון, הבקיע קלינסמן 15 שערי ליגה ושוב היה המבקיע המוביל בבאיירן מינכן, כאשר ההתקפה התחזקה במריו באסלר ורוג'רו ריציטלי. באיירן מינכן זכתה בעונה זו באליפות הבונדסליגה. בתום עונה זו, עזב קלינסמן את המועדון, וחתם בסמפדוריה.

שלהי הקריירה

עם עזיבתו את באיירן מינכן, חתם קלינסמן בסמפדוריה האיטלקית, שם שיחק חצי עונה בלבד, והבקיע שני שערים בשמונה הופעות. במחצית העונה שב קלינסמן לטוטנהאם, והבקיע מספר שערים חשובים שהצילו את המועדון מנשירה לליגת המשנה. זכור מעונה זו משחק בו קלינסמן הבקיע ארבעה שערים מול וימבלדון בניצחון של טוטנהאם בתוצאה 2–6. משחקו האחרון של קלינסמן היה מול סאות'המפטון במחזור האחרון של עונת 1997/98. זו הייתה העונה האחרונה של קלינסמן בקריירת המשחק, והוא פרש ממשחק פעיל לאחר מונדיאל 1998. בשנת 2003, לאחר שעבר להתגורר בארצות הברית, חזר קלינסמן לשחק כדורגל, במועדון החובבים האמריקאי אורנג' קאונטי בלו סטארס.

קריירה בינלאומית

לקלינסמן הייתה קריירה משגשגת בנבחרות גרמניה המערבית וגרמניה. את הבכורה הבינלאומית ערך קלינסמן בשנת 1987, ומאז ערך 108 הופעות בהן כבש 47 שערים. נתון זה ממקם את קלינסמן, נכון ליולי 2016, במקום השישי בדירוג שיאני ההופעות של הנבחרת, ובמקום הרביעי בטבלת שיאני ההבקעות, בצוותא עם רודי פלר. קלינסמן הבקיע 11 שערים במונדיאלים, כאשר רק חמישה שחקנים מכל הנבחרות הבקיעו יותר.

בשנת 1988 כיכב קלינסמן באולימפיאדת 1988 בה זכה במדליית ארד, לאחר שנבחרתו הפסידה בחצי הגמר לנבחרת ברזיל בבעיטות הכרעה, וניצחה 0–3 את נבחרת איטליה בקרב על מדליית הארד, בו קלינסמן הבקיע את השער הראשון. בדרך למדליית הארד, קלינסמן וגרמניה המערבית ניצחו ברבע הגמר את נבחרת זמביה בתוצאה 0–4, במשחק בו קלינסמן הבקיע שלושער. באותה שנה, קלינסמן הגיע עם נבחרת גרמניה המערבית לחצי גמר יורו 1988, בו הפסיד עם נבחרתו לנבחרת הולנד. קלינסמן הבקיע שער אחד ביורו 1988, בניצחון 0–2 בשלב הבתים מול נבחרת דנמרק.

בשנת 1990 קלינסמן היה חלק חשוב בזכייה של נבחרת גרמניה המערבית במונדיאל 1990, לאחר ניצחון 0–1 במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה. במונדיאל זה, קלינסמן הבקיע שלושה שערים, שניים מהם בשלב הבתים, מול נבחרות יוגוסלביה ואיחוד האמירויות, ושער נוסף בשמינית הגמר מול נבחרת הולנד, במשחק בו קלינסמן נאלץ לשחק כחלוץ יחיד החל מהדקה ה-22, בה הורחק רודי פלר. על הופעתו במשחק זה מול הולנד, שנתיים לאחר ההפסד בחצי גמר יורו 1988 לנבחרת זו, זכה קלינסמן לשבחים רבים. במשחק הגמר מול ארגנטינה, הורחק הארגנטינאי פדרו מונסון, שהיה המורחק הראשון בתולדות משחקי גמר המונדיאל, בגין עבירה על קלינסמן, שהואשם בהתחזות על מנת להטעות את השופט. קלינסמן הכחיש טענה זו, ובשנת 2004 טען שהעבירה של מונסון גרמה לחתך באורך 15 סנטימטרים על השוקה שלו.

ביורו 1992 הבקיע קלינסמן בהפסד של נבחרת גרמניה המאוחדת 3-1 לנבחרת הולנד בשלב הבתים, והגיע עם הנבחרת עד הגמר, בו הפסידה במפתיע 0–2 לנבחרת דנמרק. במונדיאל 1994 הבקיע קלינסמן את השער הראשון שהובקע בטורניר, בניצחון 0–1 של נבחרת גרמניה על נבחרת בוליביה במשחק הפתיחה של הטורניר, והוסיף שער בתיקו 1-1 מול נבחרת ספרד וצמד בניצחון 2–3 על נבחרת קוריאה הדרומית. בנוסף, הבקיע קלינסמן שער בניצחון 2–3 על נבחרת בלגיה בשמינית הגמר, אך נבחרתו הודחה במפתיע ברבע הגמר לאחר הפסד 1–2 מול נבחרת בולגריה.

קלינסמן השתתף עם גרמניה גם ביורו 1996, וזכה עם הנבחרת בטורניר, כאשר בדרך לזכייה הבקיע צמד בניצחון 0–3 על נבחרת רוסיה, והבקיע את השער הראשון בניצחון 1–2 על נבחרת קרואטיה ברבע הגמר.

הטורניר האחרון בו קלינסמן השתתף היה מונדיאל 1998. בטורניר זה הבקיע קלינסמן שני שערים בשלב הבתים, בניצחונות על נבחרות ארצות הברית ואיראן, ושער שוויון מאוחר בדקה ה-75 במשחק שמינית הגמר מול נבחרת מקסיקו, בדרך לניצחון 2-1 משער של אוליבר בירהוף. עם זאת, דרכה של גרמניה הסתיימה ברבע הגמר, לאחר תבוסה 0–3 לנבחרת קרואטיה. לאחר טורניר זה, פרש קלינסמן ממשחק פעיל.

קריירת אימון

נבחרת גרמניה

לאחר שפרש ממשחק פעיל, קלינסמן החל קריירה עסקית. הוא הפך לסגן נשיא של חברה לשיווק ספורט בארצות הברית והיה מעורב בכדורגל האמריקאי כחלק מקבוצת לוס אנג'לס גלאקסי. ב-26 ביולי 2004, קלינסמן חזר לגרמניה בתור המאמן החדש של הנבחרת הלאומית, לאחר פיטוריו של רודי פלר בעקבות הכישלון הגרמני ביורו 2004. קלינסמן החל תוכנית אגרסיבית והביא אוליבר בירהוף ואת יואכים לב בתור עוזרים. תחילת דרכו של קלינסמן באימון נבחרת גרמניה הייתה קשה, בעיקר כאשר הפסיד 1–4 לנבחרת איטליה. קלינסמן ספג ביקורות רבות על כך שאימן את נבחרת גרמניה בעוד הוא ממשיך להתגורר בארצות הברית. ביקורות נוספות היו על סגנון המשחק ההתקפי מאוד שהנחיל קלינסמן לנבחרת גרמניה, כאשר הטענה העיקרית היא שקלינסמן זנח את ההגנה. עוד נאמר על קלינסמן כי הוא לא בחר שחקנים על פי כושרם הנוכחי, אלא לפי העדפות אישיות בלבד, ובעיקר נטען כלפיו כי הוא מוסר את המושכות בידי שחקנים צעירים מדי לאותה תקופה, כפיליפ לאם, בסטיאן שווינשטייגר ולוקאס פודולסקי. בגביע הקונפדרציות 2005 קלינסמן עורר את זעמו של השוער אוליבר קאן, כאשר ביצע רוטציות בין השוערים במהלך המשחקים, ונתן הזדמנויות לשוערי המשנה ינס להמן וטימו הילדברנד. המתח בין השניים החריף כאשר באפריל 2006 החליט קלינסמן כי להמן יהיה השוער הראשון במונדיאל 2006, על סמך הופעותיו המוצלחות באותה שנה במדי ארסנל, עמה הגיע לגמר ליגת האלופות 2006.

במהלך מונדיאל 2006 עצמו, קלינסמן הצליח להשתיק את הביקורות הרבות עליו, כאשר הנבחרת השיגה שלושה ניצחונות משלושה משחקים בשלב הבתים, וניצחון נוסף בשמינית הגמר על נבחרת שוודיה. קלינסמן וגרמניה אף עברו את נבחרת ארגנטינה ברבע הגמר, כשלכל אורך הדרך, גרמניה הציגה כדורגל מאוד התקפי. עם זאת, הנבחרת הפסידה בחצי הגמר לנבחרת איטליה בתוצאה 2-0 לאחר הארכה. במשחק על המקום השלישי, ניצחה גרמניה 1–3 את נבחרת פורטוגל, כאשר אוליבר קאן קיבל הזדמנות לראשונה בשער הנבחרת במונדיאל זה. בתום הטורניר, צעדו רבים בברלין וקיבלו את קלינסמן בתשואות. הצלחתו של קלינסמן בנבחרת עוררה קריאות להשאירו בתפקיד, ואפילו מבקרו החריף פרנץ בקנבאואר הביע את רצונו בהישארות קלינסמן, שבזכות הצלחתו אף זכה להיכנס למסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. על אף הצלחתו במונדיאל 2006 והלחץ הציבורי עליו שיישאר בתפקידו, הודיע קלינסמן לאחר המונדיאל כי לא ימשיך באימון הנבחרת, ובמקומו מונה עוזרו יואכים לב, שהמשיך לאמן באותו סגנון התקפי. קלינסמן הסביר את פרישתו מהתפקיד בכך שהוא מעוניין להקדיש זמן למשפחתו ולחזור לחיים נורמליים, דבר שלא התאפשר לו לעשות כמאמן נבחרת גרמניה.

באיירן מינכן

ב-11 בינואר 2008, באיירן מינכן הודיעה רשמית על מינוי יורגן קלינסמן לתפקיד המאמן החל מעונת 2008/09, כמחליף לאוטמאר היצפלד. קלינסמן כשל עם הקבוצה בעונה זו, כאשר באיירן מינכן הייתה אומנם בצמרת, אך ההגנה ספגה שערים רבים, כמו בתבוסה 5-2 לורדר ברמן בתחילת העונה, בהפסד 2–4 לבאייר לברקוזן בגביע הגרמני, בתבוסה 1–5 לאלופה העתידית לעונה זו, וולפסבורג ב-4 באפריל 2009, ובתבוסה 0–4 לברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות, ארבעה ימים לאחר מכן. בסוף אפריל 2009 פוטר קלינסמן מתפקידו עוד לפני תום העונה, מיד לאחר הפסד ביתי לשאלקה 04 בתוצאה 0–1, שפגע קשות בסיכויי באיירן מינכן לזכות באליפות באותה עונה. במקום קלינסמן מונה עד לתום העונה יופ היינקס, שהצליח לצמצם את הפער לשתי נקודות בלבד, אך לא היה בכוחו לזכות באליפות. מאזנו של קלינסמן בכל המפעלים באותה עונה היה 25 ניצחונות, תשע תוצאות תיקו ועשרה הפסדים.

נבחרת ארצות הברית

ב-29 ביולי 2011 הודיעה פדרציית הכדורגל של ארצות הברית כי קלינסמן יחליף את מאמנה הקודם של נבחרת ארצות הברית, ביל בראדלי. גם בנבחרת ארצות הברית ההתחלה של קלינסמן לא הייתה קלה, כאשר הפסיד ארבעה מששת משחקיו הראשונים, והוא התמודד עם ביקורות קשות מאוד. המפנה הגיע ב-29 בפברואר 2012, כאשר ארצות הברית ניצחה לראשונה בהיסטוריה את נבחרת איטליה, מה שעצר רצף של עשרה משחקים רצופים בהם ארצות הברית לא ניצחה את איטליה, שנפגשו לראשונה בשנת 1934. באוגוסט 2012 הוביל קלינסמן את ארצות הברית לניצחון היסטורי על היריבה המושבעת, נבחרת מקסיקו, באצטדיון אצטקה, דבר שטרם קרה עד אז.

בהמשך, קלינסמן הדריך במהלך שנת 2013 את נבחרת ארצות הברית בבית הגמר של מוקדמות מונדיאל 2014, בצפון אמריקה, ועל אף הפסד במחזור הפתיחה לנבחרת הונדורס, ארצות הברית סיימה את בית הגמר במקום הראשון עם 22 נקודות מתוך 30 אפשריות, והעפילה למונדיאל 2014. באותה שנה הדריך קלינסמן את ארצות הברית לניצחון 3–4 על נבחרת גרמניה במשחק ידידות ביניהן. ביולי 2013 זכה קלינסמן עם ארצות הברית בגביע הזהב של CONCACAF, לאחר ניצחון 0–1 במשחק הגמר על נבחרת פנמה. בגין הישגיו הרבים, ב-12 בדצמבר 2013 הודיעה התאחדות הכדורגל האמריקאית כי קלינסמן סיכם על הארכת חוזהו בנבחרת עד 2018 ויכהן גם כמנהל הטכני בנבחרת.

לקראת מונדיאל 2014, קלינסמן ספג ביקורות רבות על אי זימונו של לנדון דונובן, אחד הכדורגלנים הבולטים בארצות הברית בכל הזמנים, לסגל האמריקאי למונדיאל. קלינסמן טען שזו הייתה ההחלטה הקשה ביותר בקריירה שלו כמאמן, אך הוא העדיף שחקנים בכושר טוב יותר. במשחק הראשון של ארצות הברית במונדיאל, ניצחה הנבחרת האמריקאית 1–2 את נבחרת גאנה משער מאוחר של ג'ון ברוקס, שנכנס כמחליף. במשחק השני ארצות הברית סיימה בתיקו 2-2 מול נבחרת פורטוגל לאחר שספגה שער שוויון בדקה ה-95 מרגלי גוסטבו וארלה. שער זה סיבך את האמריקאים, שניצחון היה מבטיח להם עלייה.,לאמריקאים היו שלוש נקודות יותר מפורטוגל, אך היו אמורים לפגוש את נבחרת גרמניה, ובתרחישים מסוימים היו עלולים להיות מודחים אם היו מובסים על ידי הגרמנים והפורטוגלים מנצחים את גאנה. קלינסמן וארצות הברית הפסידו רק 1-0 לאלופת העולם העתידית גרמניה, ואילו פורטוגל הסתפקה בניצחון 1–2 על גאנה והודחה מהמונדיאל. בשמינית הגמר, פגשו ארצות הברית וקלינסמן את נבחרת בלגיה, במשחק שהסתיים בתיקו 0-0 כעבור 90 דקות, על אף 12 הצלות של השוער האמריקאי טים הווארד. בהארכה, בלגיה ניצחה 1–2, וארצות הברית הודחה מהמונדיאל.

בשנת 2015 קלינסמן הדריך את ארצות הברית בגביע הזהב של CONCACAF, שנערך בארצות הברית, אך נבחרתו סיימה במקום הרביעי בלבד לאחר שהפסידה בחצי הגמר באופן מפתיע לנבחרת ג'מייקה, ולא הצליחה להגן על תוארה משנת 2013. בשנת 2016 אירחה ארצות הברית גם את קופה אמריקה 2016, ועל אף הפסד במשחק הפתיחה של הטורניר בתוצאה 0–2 לנבחרת קולומביה, סיימה ארצות הברית את הבית המוקדם במקום הראשון, ועברה את נבחרת אקוודור ברבע הגמר. בחצי הגמר, הובסו קלינסמן וארצות הברית 0–4 על ידי נבחרת ארגנטינה, והפסידו 0–1 לנבחרת קולומביה במשחק על המקום השלישי. ב-22 בנובמבר 2016 פוטר מתפקידו לאחר שני הפסדים במוקדמות מונדיאל 2018.

הרטה ברלין

בנובמבר 2019 מונה קלינסמן כמאמן הרטה ברלין מהבונדסליגה עד לסוף עונת 2019/20, במקומו של אנטה צ'וביץ' שפתח את העונה בצורה חלשה. ב-11 בפברואר 2020 התפטר מתפקידו לאחר 3 ניצחונות בלבד של הקבוצה מאז שהתמנה.

נבחרת קוריאה הדרומית

ב-27 בפברואר 2023 מונה למאמנה של נבחרת קוריאה הדרומית.

תארים

כשחקן

עם אינטר מילאנו:

• הסופר קאפ האיטלקי: 1989
• גביע אופ"א: 1990/91

עם באיירן מינכן:

• גביע אופ"א: 1995/96
• אליפות הבונדסליגה: 1996/97

עם נבחרת גרמניה בכדורגל:

• מונדיאל: 1990
• אליפות אירופה בכדורגל: 1996
• אולימפיאדת סיאול (1988): מדליית ארד
• גביע U.S‏: 1993

תארים אישיים:

• מלך השערים של הבונדסליגה: 1987/88
• כדורגלן השנה בגרמניה (2): 1988, 1994
• נבחרת הטורניר של מונדיאל 1990
• כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל): 1994/95
• מלך השערים של גביע אופ"א: 1995/96
• פיפ"א 100
• שחקן החודש בפרמייר ליג: אוגוסט 1994

כמאמן

עם נבחרת ארצות הברית בכדורגל:

• גביע הזהב של CONCACAF: 2013

תארים אישיים:

• מאמן השנה בגרמניה: 2006
• מאמן השנה של CONCACAF: 2013

מעורבות חברתית

בשנת 1995 קלינסמן הקים ביחד עם מספר חברים את עמותת אגפדיה לרווחת הילד, שמשמעות שמה ביוונית היא אהבת הילדים. בשנת 1997, ביקר קלינסמן כקפטן נבחרת גרמניה ביד ושם, ביחד עם מאמנו ברטי פוגטס. הביקור סוקר בהרחבה ועורר עניין רב בעולם. קלינסמן גם חבר בעמותה הגרמנית "ללמוד לעתיד", שמטרתה היא תמיכה בלימוד צעירי גרמניה על השואה ושימור זיכרון השואה. בשנת 1999 תרם קלינסמן את כל ההכנסות ממשחק ההוקרה שנערך לכבודו עם פרישתו למספר ארגוני רווחת הילד. במשחק זה, שנערך בשטוטגרט בשנת 1999, נכחו גם בוריס בקר הטניסאי ובריאן אדמס המוזיקאי, שתרמו אף הם בעין יפה.

חיים אישיים

קלינסמן נולד בגופינגן שבגרמניה המערבית, ומשפחתו עברה לשטוטגרט כאשר היה נער. משפחתו של קלינסמן מפעילה מאפייה ברובע בוטנאנג שטוטגרט, ולכן קלינסמן מכונה לעיתים "בן האופה מבוטנאנג". קלינסמן עצמו הוא אופה מקצועי, לאחר שעבד במאפייה כשולייה לאופה הראשי. קלינסמן נשוי לדוגמנית עבר אמריקאית בשם דבי צ'ין, והם מתגוררים בקליפורניה. הם הורים לשני ילדים, ג'ונתן וליילה. קלינסמן שולט בגרמנית, אנגלית, איטלקית וצרפתית, וברשותו רישיון להטסת מסוקים.

קישורים חיצוניים

• יורגן קלינסמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יורגן קלינסמן, באתר Transfermarkt
• יורגן קלינסמן, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• יורגן קלינסמן, באתר Soccerway
• יורגן קלינסמן, באתר BDFutbol
• יורגן קלינסמן, באתר WorldFootball.net
• יורגן קלינסמן, באתר National Football Teams
• יורגן קלינסמן, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• יורגן קלינסמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

יורגן קלינסמן

נבחרת מערב גרמניה – יורו 1988 (חצי גמר) 1 אימל • 2 בוכוואלד • 3 ברמה • 4 קולר • 5 הרגט • 6 בורובקה • 7 ליטבארסקי • 8 מתאוס • 9 פלר • 10 תון • 11 מיל • 12 אילגנר • 13 ווטקה • 14 ברטולד • 15 פפלוגלר • 16 אקשטיין • 17 דורפנר • 18 קלינסמן • 19 זאוור • 20 רולף • מאמן: בקנבאואר נבחרת מערב גרמניה – אולימפיאדת סיאול 1988 (מדליית ארד) 1 רק • 2 שולץ • 3 גרץ • 4 פונקל • 5 הורסטר • 6 ינסן • 7 בומר • 8 פאך • 9 קלינסמן • 10 ווטקה • 11 מיל • 12 קאמפס • 13 גרהאמר • 14 הסלר • 15 שרייר • 16 ואלטר • 17 זיברס • 18 קלפינגר • 19 רידלה • 20 זאוור • מאמן: להר נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1990 (אלופת העולם) 1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 אאוגנטאלר • 6 בוכוואלד • 7 ליטבארסקי • 8 הסלר • 9 פלר • 10 מתאוס • 11 מיל • 12 אאומן • 13 רידלה • 14 ברטולד • 15 ביין • 16 שטיינר • 17 מולר • 18 קלינסמן • 19 פפלוגלר • 20 תון • 21 הרמן • 22 קפקה • מאמן: בקנבאואר נבחרת גרמניה – יורו 1992 (מקום שני) 1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 בינץ • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 פלר • 10 דול • 11 רידלה • 12 קפקה • 13 תום • 14 הלמר • 15 פרונטצק • 16 זאמר • 17 אפנברג • 18 קלינסמן • 19 שולץ • 20 ורנס • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 1994 1 אילגנר • 2 שטרונץ • 3 ברמה • 4 קולר • 5 הלמר • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 רידלה • 10 מתאוס • 11 קונץ • 12 קפקה • 13 פלר • 14 ברטולד • 15 גאודינו • 16 זאמר • 17 ואגנר • 18 קלינסמן • 19 קירסטן • 20 אפנברג • 21 באסלר • 22 קאן • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – אלופת אירופה 1996 (תואר שלישי) 1 קפקה • 2 רויטר • 3 בודה • 4 פרוינד • 5 הלמר • 6 זאמר • 7 מולר • 8 שול • 9 בוביץ' • 10 הסלר • 11 קונץ • 12 קאן • 13 באסלר • 14 באבל • 15 קולר • 16 שניידר • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 שטרונץ • 20 בירהוף • 21 איילטס • 22 רק • 23 טוט • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 1998 1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 2006 (מקום שלישי) 1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 הות • 5 קל • 6 נובוטני • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 הנקה • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 קאן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 היצלסברגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 אודונקור • 23 הילדברנד • מאמן: קלינסמן נבחרת ארצות הברית – גביע הזהב 2013 (מקום ראשון) 1 רימנדו • 2 קסטייו • 3 אש • 4 אורוסקו • 5 אוניאו • 6 קורונה • 7 ביסלי • 8 דיסקרוד • 9 גומז • 10 דונובן • 11 הולדן • 12 ש. ג'ונסון • 13 בלטראן • 14 בקרמן • 15 פארקהרסט • 16 טורס • 17 ברוין • 18 מקינרני • 19 וונדולובסקי • 20 בדויה • 21 גודסון • 22 האמיד • 23 שיאה • 24 גונסאלס • 25 בסלר • 26 א. ג'ונסון • 27 גורדון • מאמן: קלינסמן נבחרת ארצות הברית – מונדיאל 2014 1 הווארד • 2 ידלין • 3 גונזאלס • 4 בראדלי • 5 ביזלר • 6 ברוקס • 7 ביסלי • 8 דמפסי • 9 יוהנסון • 10 דיסקרוד • 11 בדויה • 12 גוזאן • 13 ג'ונס • 14 דייוויס • 15 בקרמן • 16 גרין • 17 אלטידור • 18 וונדולובסקי • 19 זוסי • 20 קמרון • 21 צ'נדלר • 22 רימאנדו • 23 ג'ונסון • מאמן: קלינסמן נבחרת ארצות הברית – גביע הזהב 2015 1 גוזאן • 2 ידלין • 3 גונסאלס • 4 בראדלי • 5 בקרמן • 6 ברוקס • 7 מוראלס • 8 דמפסי • 9 יוהנסון • 10 דיסקרוד • 11 בדויה • 12 רימנדו • 13 אלבראדו • 14 גארזה • 15 רים • 16 אוונס • 17 אלטידור • 18 וונדולובסקי • 19 זוסי • 20 זארדס • 21 צ'נדלר • 22 יארבורו • 23 ג'ונסון • 24 קורונה • 25 ביסלי • 26 גורדון • מאמן: קלינסמן נבחרת ארצות הברית – קופה אמריקה 2016 1 גוזאן • 2 ידלין • 3 בירנבאום • 4 בראדלי • 5 ביזלר • 6 ברוקס • 7 ווד • 8 דמפסי • 9 זארדס • 10 נאגבה • 11 בדויה • 12 הווארד • 13 ג'ונס • 14 אורוסקו • 15 בקרמן • 16 קיטשן • 17 פוליסיק • 18 וונדולובסקי • 19 זוסי • 20 קמרון • 21 קאסטייו • 22 הורבאט • 23 ג'ונסון • מאמן: קלינסמן נבחרת קוריאה הדרומית – גביע אסיה בכדורגל 2023 1 סאונג-גיו • 2 קי-ג'ה • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 יונג-וו • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 היון-סאוק • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 בום-קון • 13 סון-מין • 14 סאון-מין • 15 סונג-היון • 16 ג'ין-סאופ • 17 וו-יאונג • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 היון-גיו • 21 היון-וו • 22 יונג-וו • 23 טאי-וואן • 24 ג'ו-סונג • 25 ג'י-סו • 26 היון-ג'ון • מאמן: קלינסמן