אלכסנדר קוטוב
לידה |
12 באוגוסט 1913 טולה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
8 בינואר 1981 (בגיל 67) מוסקבה, ברה"מ |
הישג בולט | מקום שלישי בעולם, בשנת 1950 |
הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן משנת 1951 |
מד כושר מרבי | 2753 |
מקצוע נוסף | כותב ספרי עיון |
מדינה | ברית המועצות |
פרסים והוקרה |
|
אלכסנדר קוטוב (ברוסית: Алекса́ндр Ко́тов; 12 באוגוסט 1913, טולה באימפריה הרוסית – 8 בינואר 1981, מוסקבה) היה שחמטאי סובייטי בדרגת רב אמן וסופר שחמט. היה אלוף ברית המועצות בשחמט, פעמיים התחרה על אליפות העולם בשחמט. שימש בתפקידים בכירים באיגוד השחמט הסובייטי ומרבית ספריו נכתבו במהלך המלחמה הקרה בין הגוש המערבי שכלל את ארצות הברית ומדינות המערב שתמכו בה והגוש המזרחי שכלל את ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה ומדינות אחרות בעולם שהזדהו או שנשלטו על ידי ברית המועצות. כתוצאה מכך ספריו נוטים להיות ביקורתיים ואף מפחיתים בחשיבותם של שחמטאים אמריקאים. שחקנים רוסיים מוצגים באופן אוהד במיוחד.
ספריו של קוטוב כללו לעיתים קרובות שבחים לשיטה הסובייטית באופן כללי. לדוגמה: ספרו משנת 1958 "The Soviet School of Chess" קובע ש"עליית בית הספר הסובייטי לצמרת השחמט העולמי היא תוצאה לוגית של ההתפתחות התרבותית הסוציאליסטית". באותה עת קביעות כאלו היו שנויות במחלוקת במידה כזו שמוציאים לאור במערב ראו עצמם מחויבים לכלול הסתייגויות בתרגומים של ספריו לשפה האנגלית. הוצאת דובר כתבה בהקדמה למהדורת 1961 "ספרות מסוג זה, הגם שמועילה בהבנת המשחק, רוויה בעוותים. המוציאים לאור של ספר זה מודאגים מטכניקות התעמולה בהן נעשה שימוש על ידי ברית המועצות".
ללא קשר להערותיו של קוטוב בהבטים הפוליטיים, ספריו מלאי השראה ומספקים מידע רב ערך. קוטוב הדגיש נקודות בספריו על ידי אזכור אירועים אותם חווה באופן אישי או שהיה עד להם בתחרויות בהן השתתף, תוך אזכור רבי אמנים מפורסמים אותם הכיר באופן אישי. סגנון מיוחד ומשעשע זה הבטיח את הפופולריות של ספריו בין שחקני שחמט ברמות שונות ומארצות רבות.
רב אמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטוב זכור בעיקר כמחבר ספרי שחמט, אך בנוסף היו לו תוצאות טובות מאוד כשחקן תחרותי. אחת מהתוצאות המצוינות הראשונות שלו הייתה מקום שני באליפות ברית המועצות לשנת 1939, כאשר החמיץ בסיבוב האחרון את המקום הראשון, בו זכה מיכאל בוטביניק. תוצאה זו העניקה לו תואר רב אמן סובייטי, השחקן השלישי שתואר זה הוענק לו לאחר מיכאל בוטביניק וגריגורי לבנפיש. קוטוב ניצח באליפות מוסקבה לשחמט בשנת 1941, וניצח באליפות ברית המועצות בשנת 1948, בצוותא עם דוד ברונשטיין. בשנת 1950 ניצח קוטוב בתחרות ונציה, בהקדימו את וסילי סמיסלוב.
בשנת 1951 הוענקה לקוטוב דרגת רב אמן, על ידי פיד"ה. קוטוב מילא גם תפקידים מרכזיים בהתאחדות השחמט הסובייטית.
בתחרות המועמדים לאליפות העולם הראשונה שנערכה בבודפשט, תחרות שמטרתה לקבוע מי יתמודד מול אלוף העולם, שבאותה עת היה מיכאל בוטביניק, צבר קוטוב 8.5/18 נקודות. הוא העפיל לתחרות המועמדים בזכות המקום הרביעי אליו הגיע בתחרות הבינאזורית שהתקיימה בסטוקהולם, שם צבר 11.5/19 נקודות.
התוצאה התחרותית הטובה ביותר של קוטוב הייתה כנראה בתחרות הבינאזורית שהתקיימה בשנת 1952, שם ניצח בתוצאה 16.5/20 עם מד כושר 2832[1], שלוש נקודות לפני טיגראן פטרוסיאן ומארק טיימנוב שהגיעו למקום השני, וזאת ללא אף הפסד. בתחרות המועמדים שהתקיימה בציריך, צבר 14/29 והיה השחקן היחיד שניצח את מנצח התחרות, וסילי סמיסלוב.
קוטוב השתתף בנבחרת האולימפית של ברית המועצות בשתי אולימפידות שחמט:
אולימפיאדת השחמט 1952, אולימפיאדת השחמט העשירית שאורגנה על ידי פיד"ה שהתקיימה בהלסינקי בין 9 באוגוסט לבין 31 באוגוסט 1952. קוטוב צבר 2 נקודות משלושה משחקים בהם שותף, בלוח המלואים השני.
אולימפיאדת השחמט 1954, אולימפיאדת השחמט ה-11 שאורגנה על ידי פיד"ה שהתקיימה באמסטרדם בין 4 בספטמבר לבין 25 בספטמבר 1954. קוטוב צבר 4 נקודות משישה משחקים בהם שותף, בלוח המלואים השני. הפסיד ליצחק אלוני מישראל[2][3].
בשתי אולימפיאדות אלו זכתה הנבחרת האולימפית של ברית המועצות במקום הראשון וקוטוב היה שותף למדליית הזהב הקבוצתית.
לאחר שנת 1960, קוטוב השתתף רק בתחרויות שהתקיימו מחוץ לברית המועצות. אלו כללו מקום ראשון משותף עם סבטוזר גליגוריץ' בתחרות הייסטינגס בשנת 1962, חצי נקודה לפני וסילי סמיסלוב. בשנותיו המאוחרות מיעט קוטוב לשחק בתחרויות.
מחבר ספרי שחמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטוב העריץ את אלוף העולם אלכסנדר אלכין, וכתב סדרה בת ארבעה כרכים על חייו והקריירה השחמטאית של אלכסנדר אלכין. הסדרה פורסמה בין השנים 1953 ל-1958 ובמידה רבה בזכותה שוקמה תדמיתו של אלכין בברית המועצות.
הטרילוגיה של ספריו "חשוב כרב אמן", "שחק כרב אמן" ו"התאמן כמו רב אמן" הם הידועים ביותר בספריו של קוטוב, תורגמו מרוסית ויצאו לאור באנגלית בשנת 1971 על ידי הוצאת בטספורד. ספרים אלו אינם עוסקים בשאלה היכן יש למקם כל כלי על הלוח, או במוטיבים טקטיים, אלא יותר בשיטת החשיבה שיש לנקוט בה במהלך המשחק. עצתו של קוטוב היא לזהות מסעים אפשריים "מועמדים" ולבחון אותם בצורה שיטתית ולבנות בדרך זו עץ ניתוח, בדומה לעץ החלטות במודלים דטרמינסטיים. שיטה זו ידועה ומוכרת עד היום.
קוטוב תרם לסדרה היוגוסלבית אנציקלופדיית פתיחות השחמט ECO שהקמתה החלה בשנת 1974 וכן לסדרת הספרים בהוצאת Chess Informator כמנתח משחקים. היקף העבודה של קוטוב וחשיבותם של ספריו מדרגת אותו כאחד הגדולים בכל הזמנים בתחום זה.
סגנון משחקו של קוטוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטוב פיתח סגנון משחק חריף, ולא התירא מסיבוכים על גבי הלוח, ונכנס לסיבוכים אלו ברצון גם נגד יריבו החזקים ביותר. קוטוב חיבב פתיחות סגורות בלבן, והיה יריב מסוכן ביותר בשחקו בשחור את ההגנה הסיציליאנית.
אלכסנדר קוטוב באולימפיאדת השחמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1952–1954 השתתף אלכסנדר קוטוב ב-2 באולימפיאדות שחמט[4]:
שנה | לוח | קבוצה | מד כושר | נקודות | תוצאות | % | מקום |
1952 | 2 עת | ברית המועצות | 2 מ-3 | 1+ 2= 0- | 66.7 | 1 קבוצתי | |
1954 | 4 | ברית המועצות | 4 מ-6 | 4+ 0= 2- | 66.7 | 1 קבוצתי |
משחקים מפורסמים של קוטוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר קוטוב - אלכסנדר טולוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק התקיים בשנת 1938, בסיבוב ה-19 של אליפות איגודי הסחר בברית המועצות:
1. ד4 פו6 2. ג4 ז6 3. ז3 רז7 4. רז2 ד5 5. פו3 0-0 6. ג:ד5 פ:ד5 7. 0-0 פג6 8. פג3 פב6 9. ה3 ה5 10. ד5 פה7 11. ה4
|
העמדה לאחר 11. ה4
עד לכאן התפתחות תאורטית מוכרת בהגנת גרינפלד, כאן השחור מחדש ומשחק 11... ח6. (המסע התאורטית המוכר הוא 11..רז4)
12. מה-ב3 מח7 13. רה3 ו5 14. ה:ו5 ז:ו5 15. צאד1 פז6 16. פד2 פד7
|
העמדה לאחר 16...פד7
בעמדה זו לא בולט עדיין יתרונו של הלבן. ללבן רגלי בודד בטור ד', לשחור מבנה רגלי טוב וטור פתוח ז' שעשוי לשמש למתקפה על המלך הלבן. קשה בשלב זה להאמין שבתוך 10 מסעים המשחק יוכרע.
17. פג4 ו4 18. רג1 פו6 19. צוה1 מח8 20. מהג2 ו:ז3
|
העמדה לאחר 20...ו:ז3
העמדה פרועה לחלוטין, והשחור בהתקפה על המלך הלבן אך מבלי שהכין כוחות לתמיכה בהתקפה. תוך שישה מסעים בלבד ממוטט קוטוב את עמדת המלך השחור.
21. ו:ז3 מהה8 (מסע פסיבי זה כמו הודאה בכישלון ההתקפה.) 22. ד6 מהו7 23. ד:ג7 מה:ג4 24. מה:ז6 פז4 25. רה4 מהז8 26. צד8 והשחור נכנע.
|
העמדה לאחר 26. צד8
יש אסתטיקה רבה בעמדת הסיום.
אלכסנדר קוטוב - טיגראן פטרוסיאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק התקיים בשנת 1949, בסיבוב ה-1 של גמר אליפות ברית המועצות:
1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3. פג3 פו6 4. ג:ד5 ה:ד5 5. רז5 רה7 6. ה3 ג6 7. מהג2
|
העמדה אופיינית לגמביט המלכה הנדחה והמסע התאורטי המומלץ לשחור בעמדה זו הוא 0-0. אלוף העולם לעתיד, טיגראן פטרוסיאן בוודאי ידע זאת, אך בחר להפתיע את יריבו במסע 7...פה4.
למרבה ההפתעה השחור מפסיד מיידית, ומניח את נשקו כבר במסע ה-13.
8. ר:ה7 מה:ה7 (השחור ממשיך בטעות האופטית, לו היה מבחין בהמשך היה בוחר במסע מ:ה7, שנראה אנטי-שח, אך הוא פחות גרוע מההמשך שנבחר). 9. פ:ד5 ג:ד5 10. מה:ג8+ מהד8 11. רב5+ פג6 12. ר:ג6+ ב:ג6 13. מה:ג6+ ושחור נכנע.
|
עמדת הסיום. נדירים המשחקים שאלופי עולם מפסידים בצורה כזו. קוטוב ניצל באופן מושלם טעות אחת של יריבו.
אלכסנדר קוטוב - פאול קרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק התקיים בבודפשט בשנת 1950, בסיבוב ה-14 של תחרות המועמדים לאליפות העולם:
1. ג4 פו6 2. ד4 ה6 3. פג3 רב4 4. א3 ר:ג3+ 5. ב:ג3 פג6 6. ו3 ב6 7. ה4 רא6
|
עמדת זו אופיינית לווריאנט זמיש בהגנה הנימצו-הודית. המסע התאורטי המוכר הוא רז5 (בעיקר ממשחק של יפים גלר במשחקו נגד וסילי סמיסלוב באליפות ה-17 של ברית המועצות, בשנת 1949.
8. ה5 הניתוח המודרני מראה שמסעו של קוטוב מדויק יותר מהמסע שהיה מוכר בשעתו. 8...פז8 9. פח3 פא5 10. מהא4 פה7 11. רד3 0-0 12. רז5
|
קוטוב לא נרתע מסיכונים. מרבית השחקנים לא היו מתחילים בהתקפה מבלי להבטיח את שלום מלכם על ידי הצרחה. 12...ח6 13. רח4 ד5 14. רב1
|
מסע מרשים, שייתכן שלא עלה על דעתו של קרס. קרס בחר במסע המדויק ביותר, 14...ז5. 15. מהג2 מסע זה מציג בפני השחור סדרה של איומים חמורים. ייתכן שהמסע החזק ביותר בעמדה זו הוא 15...ו5 אך איומי המט מטרידים ביותר. קרס בחר לשחק 15...פז6 שאף הוא חוסם את איומי המט. 16. פו4 בעמדה זו לשחור אפשרויות קורצות רבות, כאשר המסע האפרורי מהה8 הוא כנראה המדויק ביותר. השחור התפתה ושיחק 16...ז:ח4
|
המסע הבא בוודאי חושב מסעים רבים על ידי קרס 17. פ:ז6 (אין להכות את הפרש: 17...ו:ז6 18. מה:ז6+ מח8 19. מהח7 מט) 17...צה8 18. פח8! (מאיים להכות את ו7) 18...צה7 19. מהח7+ מו8 20. ו4!
|
ניהול מצוין של ההתקפה באגף המלך. קרס היה באותה תקופה בשיא כוחו, והגם שקרס מצליח למצוא מסעים מדויקים, אין בכוחו להציל את המשחק. 20...פ:ג4 21. ו5 ה:ו5 22. 0-0!
|
22... רג8 23. ר:ו5 ר:ו5 24. צ:ו5 מה8 25. צ:ו7 מד7 26. מהו5+ מג6 27. מהו6+ מד7 28. ה6+ מג6 29. צ:ה7 מה:ח8 30. צ:ג7!
|
30...מב5 31. מהה7 א5 32. מהד7+ מא6 33. צב1 ושחור נכנע.
|
עמדת הסיום
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר קוטוב, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- 707 ממשחקיו של קוטוב באתר chessworld
- מד כושר של קוטוב, לפי אתר chessmetrics
- תחבולות מפורסמות של קוטוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי ביצוע תחרותי - Chessmetrics Player Profile: Alexander Kotov, באתר Chessmetrics
- ^ שאול הון, מת השחמטאי שניצח גם את הרוסים, מעריב, 3 ביוני 1985
- ^ שלמה קנדלשיין, הלוחם: יצחק אלוני, חייו ומשחקיו של אלוף שחמט, הוצאת רשפים, תל אביב, 1987, עמ' 18,59-60
- ^ Kotov, Alexander - Men's Chess Olympiads, באתר OlimpBase