לדלג לתוכן

יחסי בולגריה–סרביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי בולגריהסרביה
בולגריהבולגריה סרביהסרביה
בולגריה סרביה
שטחקילומטר רבוע)
110,879 77,474
אוכלוסייה
6,743,123 6,724,294
תמ"ג (במיליוני דולרים)
101,584 75,187
תמ"ג לנפש (בדולרים)
15,065 11,181
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי בולגריה–סרביה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הבולגרית לבין הרפובליקה של סרביה. שתי המדינות הן חברות מלאות של תהליך לשיתוף פעולה בדרום מזרח אירופה, הסכם היציבות על דרום מזרח אירופה, יוזמת מרכז אירופה, מזרח אירופה משתפת פעולה היוזמה ועל הארגון הכלכלי של הים השחור שיתוף פעולה. המדינות חולקות 318 ק"מ של גבול משותף.

בולגריה הכירה בקוסובו כמדינה עצמאית ב-2008, מה שגרם באופן זמני ליחסים מתוחים בין שתי המדינות. שתי המדינות נהנות משיתוף פעולה אזורי טוב של תרבות, כפי שניתן לראות דוגמאות של הפקה משותפת של סרטים סרבים.[1]

פגישה של רומן ראדב עם אלכסנדר ווצ'יץ'.

בשנת 1867, חברה בולגרית, הפעילה בבוקרשט פנתה אל הסרבים עם טיוטה להסכם. הצד הבולגרי הציע הקמת מדינה משותפת סרבו-בולגרית, בראשותו של הנסיך הסרבי. ראש הממשלה הסרבי גרסנין קיבל את ההצעה הבולגרית במכתב מיוני 1867, אבל הוא סירב לחתום על המסמך, מחשש עד כמה היה הארגון הזה מייצג.[2] הקמת מדינה משותפת זו נגעה לארגונים בולגרים אחרים, שתפסו אותה כביצוע של התוכנית של גרסנין שנקראה בשם Načertanije.[3][4]

שתי המדינות כוננו את היחסים הדיפלומטיים ב-18 בינואר 1879 כנסיכות סרביה (עצמאית) ונסיכות בולגריה (וסאל של האימפריה העות'מאנית אשר מימשו דה פקטו את העצמאות). בשנת 1885 הכריזה סרביה מלחמה על נסיכות בולגריה. הסרבים שציפו לניצחון מהיר הוכו במהלך מלחמת בולגריה-סרביה, עניין שהוביל לפגיעה קשה במעמדו של המלך ולתהליך אשר בסיומו ויתר על כסאו לטובת בנו אלכסנדר הראשון. בשנת 1904 הוכתר פטר קאראג'ורג'ביץ' כמלך סרביה. הוא פעל לכינון שיתוף פעולה אזורי, תוך נקיטת קו פרו רוסי. שיתוף פעולה זה הוביל לכינון הליגה הבלקנית ולפריצת מלחמת הבלקן הראשונה במהלכה הוכתה האימפריה העות'מאנית. הבולגרים תקפו את בעלי בריתם לליגה הבלקנית ובמהלך מלחמת הבלקן השנייה הובסו. באוגוסט 1913 נחתם הסכם בוקרשט אשר סיים את המלחמה ובמסגרתו כמעט והוכפל שטחה של ממלכת סרביה ונוספו אליה כמיליון וחצי תושבים.

ב-1914, לאחר רצח פרנץ פרדיננד החל תהליך אשר בסיומו פלש הצבא האוסטרו-הונגרי לסרביה והחלה מלחמת העולם הראשונה. האוסטרו-הונגרים הוכו ונהדפו. ב-1915 הצטרפו הבולגרים לצד מעצמות המרכז, וביחד עם הגרמנים והאוסטרו-הונגרים תקפו שוב את סרביה והכריעו אותה. המלך פטר הראשון, ממשלתו וחלק מצבאו נסוגו מהממלכה ופונו לאיי יוון. בהמשך הצטרפו הסרבים למעגל קרבות החזית המקדונית וסייעו להכרעתה לטובת מדינות ההסכמה. לאחר תום המלחמה, תבוסת הבולגרים וקריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, הוקמה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. במהלך מלחמת העולם השנייה חברה בולגריה למדינות הציר, וסייעה בכיבוש יוגוסלביה באפריל 1941. בשנת 1944 התרחשה הפיכה צבאית בבולגריה, ובעקבות כך היא חברה לברית המועצות, ואף סייעה לה בשחרור יוגוסלביה מידי הגרמנים.

בשנת 2018 סרביה ובולגריה חגגו 140 שנים של יחסים דיפלומטיים.[5][6]

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולגריה מחזיקה בסרביה שגרירות בבלגרד וקונסוליה כללית בניש. מאידך, סרביה מחזיקה בבולגריה שגרירות בסופיה בלבד[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ FoNet, Piše: (2019-06-26). "Filmski centar: Bugari finansiraju dva filma iz Srbije sa 200.000 evra". Dnevni list Danas (בסרבית). נבדק ב-2019-06-26.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  2. ^ Papadrianos, Ioannis: “The First Balkan Alliance (1860–1868) and the Bulgarians,” Balkan Studies, 42 (2001): pp. 15–20.
  3. ^ Crampton 1987, p. 16: "...a Balkan alliance, which alarmed both Bulgarians and Turks with its implications of Serbian expansionism as expounded two decades previously, in Garasanin's Nacertanie, the Serbian equivalent of Greek Megali Idea."
  4. ^ SANU 1993, p. 172: "The result of Nacertumje's implementation was the establishment of the first Balkan alliance (1866–1868)..."
  5. ^ Jovanović, Radomir (2018-04-20). "Srpsko-bugarski diplomatski odnosi: u osvit prvih 140 godina". CMJP (בסרבית). נבדק ב-2019-07-01.
  6. ^ К, А. "Сто четрдесет година дипломатских односа Бугарске и Србије". Politika Online. נבדק ב-2019-07-01.
  7. ^ אתר על יחסי מדינות