תפארת ישראל (מהר"ל)

ערך זה עוסק בספר מחשבה של המהר"ל מפראג. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של תפארת ישראל, ראו תפארת ישראל.

תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הוא אחד מספריו של המהר"ל מפראג, מראשוני האחרונים, שחובר על מעלת התורה והמצוות ועוסק בעיקר בענייני מחשבת ישראל. הספר כולל שבעים (ע') פרקים, מלבד ההקדמה.

שם ומהות הספר

כהרגלו של המהר"ל בספריו הוא פותח בהקדמה ובה הוא כולל העניינים ופסוקים הקשורים לקדושת ומעלת התורה וכן מדבר במעלת ברכות התורה, כמו כן הוא מסביר בהקדמת הספר את הטעם שקרא כך לספרו: ”ושם החיבור הזה נקרא תפארת ישראל כי הוא חיבור על התורה שהיא תפארת ישראל כדכתיב, ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”.

הספר נפתח בהסבר מהות האדם כייצור שִׂכְלִי, שייעודו - לשמור את מצוות התורה.

לפי המהר"ל, המצוות הן לא רק אמות מוסר אנושיות או טבעיות, אף גם אם הן יכולות להיחשב כאלה-כגון האיסור לרצוח, אלא המצוות מייצגות חוק בל יעבור שיש לקיים אותו גם אם לא ברור טעם מצווה זו או חברתה; המצוות, למרות היותן כרוכות בעשייה פיזית, למעשה הן נועדו לעזור לשחרר את האדם מכבלי הטבע והעולם הפיזי, בכדי לקרבו לבוראו.

המהר"ל דוחה את דעתם של הפילוסופים הלא-יהודים שגורסים כי אדם יכול להגיע לכלל הבנת העולם על ידי מחשבה עצמאית וטוען שרק דרך לימוד-התורה וקיום מצוותיה האדם ממלא את ייעודו בחיים, כלומר קיום רצונו של הקב"ה; זוהי הגדרתו למושג ההצלחה.

המהר"ל בספרו נסמך ומבוסס על קשת רחבה של ספרי מחשבת ישראל מכל הדורות - התנ"ך ומפרשיו, תלמוד, מדרשים, ספרי הקבלה וכן הראשונים, בייחוד הרמב"ן והרמב"ם.

על אף שהרמב"ן נחשב לאחד הרבנים המשפיעים ביותר על המהר"ל, בספר זה המחבר לעיתים גם חולק על דעתו, למשל בנושא טעמי המצוות.