צום גדליה
 | |
| חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904 | |
| סוג | צום |
|---|---|
| סיבה | רצח גדליה בן אחיקם ובעקבות זאת הפסקת היישוב היהודי בארץ מאז התנחלות השבטים |
| מועד | |
| תאריך |
ג' בתשרי
ה'תשפ"ו |
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת). צום זה הוא אחד מארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש. הצום נקבע לציון רצח גדליהו בן אחיקם, נציב יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. מותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון[1].
הצום מתחיל עם עלות השחר ונגמר עם צאת הכוכבים.
הופעת הצום במקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר בפסוקים, בהם מדובר על צומות החורבן, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).
בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה, נאמר: ”צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו.”[4]
רצח גדליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה חלק מהעם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, מינה את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, שכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה[5].
כפי שמתואר בספר ירמיהו[6], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה "מזרע המלוכה". גדליה הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להרוג את ישמעאל בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח, שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.
ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל במשך כחמישים שנה, עד ימי שיבת ציון.
מועד רצח גדליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לקבוע צום ביום חג.
- ג' תשרי:
- סדר עולם, פרק כ"ו: "בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ"ב יום נהרג גדליה בן אחיקם".
- תוספתא, מסכת סוטה: "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"[7].
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[4].
- הרמב"ם: "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[8].
- א' תשרי:
- אבן עזרא[9]: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
- הרד"ק[10]: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
- רבי יוסף קארו מביא בבית יוסף[11] בשם רבינו ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.
תפילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שצום גדליה חל בעשרת ימי תשובה, שבהם ממילא מאריכים בתוספות רבות לתפילת הקבע, התפילה ביום זה היא אחת מהתפילות הארוכות שבימי החול במהלך השנה.
- בקהילות הספרדים, מוסיפים סליחות של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית בתוך סדר התחנון, בנוסף על הסליחות הרגילות שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים; ואצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים כמה פיוטים הדנים בענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור.
- בפסוקי דזמרה מוסיפים "ה' הוא האלוקים" כבכל עשרת ימי תשובה, ולאחר ישתבח מוסיפים את מזמור שיר המעלות ממעמקים.
- מלבד שבע ההוספות של עשרת ימי תשובה בתפילת שמונה עשרה[12], מוסיפים גם את תפילת עננו (האשכנזים בתפילת מנחה בלבד).
- לאחר תפילת עמידה, מוסיפים את תפילת אבינו מלכנו.
- קוראים בתורה את פרשת "ויחל משה" שחרית ומנחה. לאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת "דרשו ה' בהמצאו", העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ברוב הקהילות לא נהגו להפטיר[13], וישנם קהילות, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, שנהגו להפטיר 'דרשו ה' בהמצאו'[14].
- למנהג הספרדים מוסיפים לאחר שיר של יום את מזמור "אלהים אל דמי לך", ובמנחה לאחר למנצח בנגינות מוסיפים את מזמור "תפילה לעני כי יעטוף".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום הריגת גדליה בן אחיקם, י' מתלון, ירחון האוצר גיליון נ"ז עמודים קטז-קסו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "צום גדליה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- צום גדליה, באתר כיפה
- צום גדליה באתר חב"ד
- יהודה איזנברג, גדליה בן אחיקם - דמותו של מנהיג נאיבי, באתר "דעת"
- נפתלי טוקר, תוקפו של צום גדליהו
- צום גדליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על צום גדליה בקטלוג הספרייה הלאומית
- צום גדליה באתר ערוץ 7
- מאמרים בנושא צום גדליה, באתר ספריית אסיף
- דליה מרקס, משמעותו המתחדשת של צום גדליה לימינו (ראיון)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, ספר ירמיהו, פרק מ'-פרק מ"א
- ^ ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה' ופרק ח', פסוק י"ט
- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד ב'
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק ו'
- ^ ספר ירמיה, פרק מ"א, ובקיצור רב יותר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב–כ"ו
- ^ תוספתא למסכת סוטה פרק ו, הלכה ז
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ב'
- ^ בפירושו לספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט
- ^ בפירושו לספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק א'
- ^ בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקמ"ט
- ^ זכרנו לחיים, מי כמוך, המלך הקדוש, המלך המשפט, וכתוב לחיים טובים, ובספר חיים, עושה השלום
- ^ > סעיף כ"ג
- ^ באותן קהילות ספרדיות, מפטירין ברוב התעניות ב'שובה ישראל' (ספר הושע, פרק י"ד, פסוק ב'), אבל בצום גדליה מפטירים 'דרשו', כנראה משום שבשבת הסמוכה לצום גדליה (שבת שובה) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה.
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | אגדות החורבן • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.