מוהר

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה. נוהג זה נפוץ בחברות מסורתיות, בהן עבודת האישה חיונית למשפחתה.

בדפוס מגורים פטרילוקלי (האישה עוברת לגור בקרבת משפחת הבעל), מטרתו של המוהר הוא לפצות את משפחת הכלה עבור כוח העבודה שהם מפסידים.

מוהר ביהדות

מוהר במקרא

מתן מוהר מוזכר כבר בתורה: ”הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה” (בראשית ל"ד, י"ב) ”וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה... מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת” (שמות כ"ב, ט"ו-ט"ז)

המוהר מוזכר גם בספר שמואל א' (פרק י"ח, פסוק כ"ה) כאשר שאול המלך מציע לדוד להינשא לבתו, הוא אומר לו שהוא אינו זקוק למוהר, אלא למאה עורלות פלשתים. כוונתו שדוד ינסה להרוג מאה פלשתים ויהרג במשימה זו.

רש"י מזהה המוהר כמתן כתובה, אבל רמב"ן ואחרים חולקים עליו וטוענים שעניין הכתובה שונה ממוהר והתפתחה רק בתקופת חז"ל.

מוהר במשנה ובתלמוד

ערך מורחב – סבלונות

במשנה ובתלמוד מוזכרת המילה סבלונות ככינוי למתנות ששולח החתן לבית אבי הכלה.

ראו גם

• נדוניה
• חטיפת נשים

קישורים חיצוניים

• מוהר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.