אבנר שלו

אבנר שלו
	אבנר שלו, 2016
לידה	1939 (בן 85 בערך); ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1956–1980 (כ־24 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	ראש לשכת הרמטכ"ל; קצין חינוך ראשי; מרצה בכיר במכללה לביטחון לאומי;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים ; מלחמת ההתשה ; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2020); צלב הקצין של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין; מדליית ההצטיינות לתרבות ;
תפקידים אזרחיים
	מנהל מינהל התרבות במשרד החינוך והתרבות; יו"ר המועצה הציבורית לתרבות ואמנות; יו"ר יד ושם;

אבנר שלו מספר לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את סיפורה של אסתר גולדשטיין בעת ביקורו ביד ושם, מאי 2017

אבנר שלו (נולד ב-1939 בירושלים) הוא תת-אלוף בדימוס שכיהן כקצין חינוך ראשי וכיו"ר יד ושם.

מהלך חייו

שירות בצה"ל

שלו התגייס לצה"ל בשנת 1956 ושירת בנח"ל. לאחר קורס קציני חי"ר נותר להדריך בבה"ד 1. בהמשך עבר לצנחנים, לגדוד הנח"ל המוצנח. שימש במספר תפקידי פיקוד בגדוד ובמלחמת ששת הימים לחם בקרבות בחזית המצרית ונפצע בעת כיבוש רפיח. הוא שימש כראש ענף ההסברה אצל קצין חינוך ראשי^[1] ובתחילת יוני 1972 הוצב כראש לשכת הרמטכ"ל דוד אלעזר – תפקיד אותו מילא עד שחרורו של אלעזר מהצבא ב-1974.^[2] שלו נטל חלק בדיונים המדיניים לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. הוא גם השתתף, עם האלוף (מיל') אהרן יריב, בפגישה הראשונה עם גנרל אל-גאמסי בקילומטר ה-101, פגישה שלאחריה הושגה הפסקת האש עם מצרים.^[3]

לאחר המלחמה ביקש שלו לשרת במערך החינוך של צה"ל והיה קצין חינוך ראשי.^[1] במסגרת תפקידו היה גם אחראי על תחנת הרדיו גלי צה"ל. בתפקידו כקצין חינוך ראשי התרכז באתגר שנוצר לאחר מלחמת יום הכיפורים: בניית האמון הצבאי של צה"ל ביכולותיו וביכולות הטמונות בחברה הישראלית. שלו עסק בחיזוק לימוד מורשת הקרב וערכי הלחימה של צה"ל וכן בפיתוח והכשרת מפקדים בתחום המנהיגות והפיקוד המבוססים על הערכים המעצבים את הזהות היהודית-ישראלית. הקים את בסיס ההדרכה של חיל החינוך להכשרת קצינים ולגיבוש התורה המקצועית של צה"ל בתחום המנהיגות. בעקבות שורת התפקידים שמילא התבקש לשמש מרצה בכיר במכללה לביטחון לאומי. בשנת 1980 פרש מצה"ל בדרגת תת-אלוף.

מנהל מינהל התרבות

לאחר פרישתו מצה"ל כיהן כמנהל מינהל התרבות במשרד החינוך והתרבות וכיו"ר המועצה הציבורית לתרבות ואמנות. בנוסף היה חבר בהנהלותיהם של מוזיאונים ומוסדות תרבות שונים בישראל. בתפקידיו אלו היה אחראי לייעוץ והתווית המדיניות של ישראל בענייני תרבות ואמנות ולטיפול בנושאים הקשורים לתמיכה ולעידוד האמנות והתרבות במדינת ישראל ובמערכת קשרי התרבות וחילופי התרבות עם מדינות אחרות.

שלו דאג לייצוב מעמדם של מוסדות התרבות הקיימים בישראל, והקים עשרות מפעלי תרבות חדשים במטרה להגביר את צריכת האמנות והתרבות ולעודד את היצירה בכל רחבי הארץ, תוך מתן דגש על הפריפריה. ביוזמתו הוקמה רשת של פסטיבלים ברחבי המדינה, הוקמו אולמות תרבות רבים בפריפריה כמו בעכו, כרמיאל, מגדל העמק ונצרת עילית. הופעל פרויקט סל תרבות ארצי לתלמידים לעידוד צריכת האמנות בבתי הספר. שלו גם הקים את בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. עם גל העלייה העצום בתחילת שנות ה-90 הקים שלו יחידה מיוחדת בין-משרדית שעסקה בקליטת אמנים עולים, במסגרת זו הוקמו מפעלי תרבות רבים כמו תזמורת רעננה ותיאטרון גשר. הישג נוסף שנרשם לזכותו, יחד עם אמיר דרורי, הוא הפיכתו של אגף העתיקות והמוזיאונים במשרד החינוך לרשות ממלכתית - רשות העתיקות.

יו"ר יד ושם

בשנת 1993 מונה ליו"ר הנהלת "יד ושם". הוא יזם תוכנית פיתוח רב-שנתית מקיפה שמטרתה להכין את "יד ושם" להתמודדות עם האתגרים של קיום זיכרון השואה והנחלתו במאה ה-21. שלו הקים בית ספר מרכזי בינלאומי להוראת השואה, שנחשב ליחיד מסוגו בעולם העוסק בפיתוח תפיסה חינוכית ושיטות פדגוגיות להוראת השואה, מכשיר מאות מורים מישראל ומהעולם בשנה ומחנך עשרות אלפי תלמידים, בני נוער, חיילים וקצינים בשנה.

מרכיב מרכזי נוסף בתוכנית הפיתוח הוא הקמת מכלול מוזיאוני הכולל מוזיאון חדש לתולדות השואה ששלו היה האוצר הראשי שלו. המוזיאון מציג את תולדות השואה מנקודת מבט חדשנית המשלבת את סיפורם של היחידים בתוך ההקשר הכרונולוגי-היסטורי של מאורעות התקופה. פתיחתו של המוזיאון היוותה אבן דרך משמעותית בתחום הנצחת השואה בישראל ובעולם – משלחות בראשות ראשי מדינות ומנהיגים מכ-40 ארצות הגיעו לפתיחתו, כלי תקשורת רבים ברחבי תבל כתבו אודותיו ואלפי מבקרים פוקדים אותו מדי יום. המוזיאון הפך לחשוב מסוגו בעולם והמבקרים בו עוברים חוויה משמעותית יוצאת דופן, כשרבים מהם מציינים כי היא משפיעה עמוקות על עיצוב זהותם האישית והחברתית.

שלו גם הגה את הקמתו של מרכז הצפייה – מרכז ייחודי המהווה מאגר ידע עולמי של עדויות וסרטים מכל הז'אנרים אודות השואה וכולל עשרות עמדות צפייה ממוחשבות.

בתקופת כהונתו הוביל שלו את המהפך הטכנולוגי ב"יד ושם", שאחד ממרכיביו הוא העלאת המאגר המרכזי של קרבנות השואה לרשת האינטרנט, זאת כחלק מתפיסתו להעמיד את הטכנולוגיה בשירות הזיכרון ולאפשר נגישות למידע אמין ורב לכל מתעניין בעולם.

במאי 2006 קרא לראש הממשלה אהוד אולמרט לאפשר לפליטי רצח העם בדארפור לקבל מקלט מדיני בישראל.^[4] במכתב לראש הממשלה כתב שלו:

כבני העם היהודי שזיכרון השואה צרוב בנו, אין אנו יכולים לעמוד מנגד כאשר פליטי רצח העם בדארפור מתדפקים על דלתנו. זיכרון העבר והערכים היהודיים שעליהם מושתת קיומנו מחייבים אותנו לסולידריות אנושית עם הנרדפים

פעולותיו של שלו הביאו את "יד ושם" לקבלת הכרה והוקרה גדלות והולכות בישראל ובעולם – בשנת 2003 זכה "יד ושם" בפרס ישראל לתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בשנת 2007 קיבל "יד ושם" את פרס נסיך אסטוריאס להבנה הדדית. בשנה זו העניק נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לאבנר שלו את אות לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת אביר.^[5]

ב-21 ביוני 2020 הודיע כי בסוף שנת 2020 יפרוש מתפקידו, לאחר 27 שנות פעילות. במקומו מונה רונן פלוט כממלא מקום זמני.^[6]

זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א, והוא חתן פרס רוטברג לחינוך יהודי לשנת תשע"ה.^[7]

בשנת 2021 נקראה כיכר על שמו של אבנר שלו בעיר טורמולינוס שבספרד. באירוע נכחו ראש העירייה וראשי קהילות יהודיות מרחבי ספרד.^[8]

חיים אישיים

אבנר שלו מתגורר ברמת השרון. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מודרנית של המזרח התיכון ובגאוגרפיה, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף למד מגוון לימודים שיטתיים בפסיכולוגיה, חינוך ומשפטים. הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל והמכללה לביטחון לאומי.

שלו היה נשוי לנעמי, אמנית ויוצרת, עד לפטירתה ב-2019. הוא אב לארבעה. בתו, ענת צוריה, היא במאית קולנוע תיעודי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבנר שלו בוויקישיתוף

אתר הבית של יד ושם
אילת סנדרס, רובי ריזל ואורן קלמן, ‏ריאיון עם מר אבנר שלו, ישראלים ‏5, 2013, עמ' 5–51
נאום שלו בקבלת פרס בספרד
אם כל דבר הוא רצח-עם - מאמר של אבנר שלו באתר יד ושם
אהוד שישון, "אני מתמכר לעבודתי": בגובה העיניים עם אבנר שלו, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2011
אהרון לפידות, מבחינה צבאית אין ספק: אנחנו ניצחנו במלחמה, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013.
אבנר שלו (1939-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ברטוב (1978), דדו, עמ' 210.
^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, 1978, עמ' 210; הוצאת דביר, 2002, עמוד 223.
^ אהרון לפידות, מבחינה צבאית אין ספק: אנחנו ניצחנו במלחמה, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013.
^ עמירם ברקת, יו"ר יד ושם לאולמרט: תן מקלט לפליטים מדארפור, באתר הארץ, 21 במאי 2006
^ יו"ר יד ושם אבנר שלו יקבל את עיטור "אביר מסדר לגיון הכבוד" מנשיא צרפת ניקולא סרקוזי בארמון האליזה, אתר יד ושם
^ רונן פלוט ישמש כממלא מקום זמני של יו"ר יד ושם, באתר יד ושם, ‏23 בדצמבר 2020.
^ יו"ר יד ושם אבנר שלו יקבל מהאוניברסיטה העברית את פרס רוטברג לחינוך יהודי לשנת תשע"ה, באתר יד ושם.
^ מרגש: כיכר חדשה על שמו של אבנר שלו בספרד

[ברטוב_210-1] ¹ ² ברטוב (1978), דדו, עמ' 210.

[2] חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, 1978, עמ' 210; הוצאת דביר, 2002, עמוד 223.

[3] אהרון לפידות, מבחינה צבאית אין ספק: אנחנו ניצחנו במלחמה, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013.

[4] עמירם ברקת, יו"ר יד ושם לאולמרט: תן מקלט לפליטים מדארפור, באתר הארץ, 21 במאי 2006

[5] יו"ר יד ושם אבנר שלו יקבל את עיטור "אביר מסדר לגיון הכבוד" מנשיא צרפת ניקולא סרקוזי בארמון האליזה, אתר יד ושם

[6] רונן פלוט ישמש כממלא מקום זמני של יו"ר יד ושם, באתר יד ושם, ‏23 בדצמבר 2020.

[7] יו"ר יד ושם אבנר שלו יקבל מהאוניברסיטה העברית את פרס רוטברג לחינוך יהודי לשנת תשע"ה, באתר יד ושם.

[8] מרגש: כיכר חדשה על שמו של אבנר שלו בספרד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]