קריון
קריון (בצרפתית: carillon) הוא כלי מוזיקלי המורכב ממספר רב של פעמונים עשויים ברונזה המנוגנים יחדיו באמצעות מקלדת. מספר הפעמונים בקריון הוא 23 או יותר. מנגנים בקריון באמצעות לחיצה על מוט המכונה "באטון", אשר מותקן במקלדת או באמצעות לחיצה על דוושה. המוטות והדוושות מפעילות מערכת מנופים המקישה באמצעות מוט מתכת על הפעמון. עוצמת ההקשה בפעמון תלויה בעוצמת הלחיצה על מוט המקלדת או על הדוושה.
קריונים מותקנים לרוב במגדלי פעמונים או במגדלים של כנסיות. הקריון הוא הכבד ביותר מבין כל כלי המוזיקה הקיימים, ויכול להגיע למשקל של 100 טונות. הקריון הכבד ביותר בעולם ממוקם בניו יורק בכנסיית ריברסייד, סט הפעמונים שלו שוקל 91 טון.
הקריונים נפוצים בעיקר בהולנד, בלגיה וצפונה של צרפת. מגדלי הקריונים בבלגיה ובצרפת הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירופה של ימי הביניים נעשה שימוש בפעמוני הכנסיות על מנת להודיע לתושבי הכפר או העיר על אירועים שונים, כגון שריפות, מלחמות, קריאה לגיוס לצבא וכדומה. לאירועים שונים יוחדו צלצולים שונים. לדוגמה, במקרה בו העיר הייתה נתונה תחת התקפה נהגו לצלצל בפעמונים על פי סדר הצלילים שלהם, מהנמוך לגבוה.
רק במהלך המאה ה-14 נעשה שימוש לראשונה בפעמונים כאמצעי מוזיקלי.
במהלך המאה ה-17 פיתחו פרנסואה המוני ופיטר המוני ובהמשך גם יוצקי הפעמונים מאנטוורפן, מלכיור דה האז, את הטכניקות של יציקת פעמונים כך שיצלצלו בתו מסוים. עם מותם אבד הניסיון שצברו, ורק במהלך המאה ה-19 פותחו שיטות אלו מחדש באנגליה, במפעל יציקת הפעמונים של טיילור (Taylor bellfoundry).
מאפיינים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אחד ואחד מהפעמונים של הקריון משמיע תו אחד, ולכן מנעד הקריון תלוי במספר הפעמונים שיש בו. קריונים בהם 23 עד 27 פעמונים מכונים קריונים בני שתי אוקטבות. קריון ובו לפחות 47 פעמונים (ארבע אוקטבות) מכונה "קריון קונצרטים".
מוזיקה לקריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנעד הקריון תלוי במחירו. מאחר שעלות יצור פעמונים רבים בגדלים שונה היא רבה, מחירם של קריונים רבי פעמונים הוא גבוה ביותר. מסיבה זו מספר הקריונים ברחבי העולם מועט, והמוזיקה הנכתבת להם מועטה. ניתן להתאים מוזיקה לקריונים, אולם יש להתייחס למנעד המוגבל של צלילי הקריון.
המוזיקה לקריון נכתבת על שתי חמשות - התווים הנכתבים במפתח פה מסמלים את הצלילים המבוצעים באמצעות הרגלים (לחיצה על הדוושות), ואילו תווים הנכתבים בטרבל מסמלים את הצלילים המבוצעות באמצעות הידיים (לחיצה על המוטות).
בשל עוצמת צלילי הפעמון כמעט בלתי אפשרי ליצור יצירות קונצרטיות המשלבות בין הקריון לכלים אחרים, למעט יצירות מוזיקה אלקטרונית הניתנות להגברה רבה ולהתאמה לעוצמת צלילי הקריון.
הקלטת יצירות קריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל עוצמת הצלילים של הקריון וצורתו הפיזית, הקלטת יצירות קריון היא קשה ביותר. יש לסדר את מכשירי ההקלטה באופן מיטבי כך שצלילי הפעמונים יקלטו בהם מבלי להפריע אחד לשני, ותוך התחשבות בהדים מהמבנה בו מצוי הקריון, דבר האפשרי רק באמצעות ניסויים וטעיות רבים.
קריונים ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריכוז הקריונים הגבוה ביותר נמצא בארצות השפלה.
אזור | שטח (בקמ"ר) |
מספר קריונים | ריכוז ל-1,000 קמ"ר | |
---|---|---|---|---|
הולנד | 41,526 | 182 | 4.383 | |
בלגיה | 30,528 | 89 | 2.915 | |
בריסל | 161 | 2 | 12.422 | |
פלנדריה | 13,522 | 64 | 4.733 | |
ולוניה | 16,844 | 23 | 1.365 | |
נור, צרפת | 5,743 | 15 | 2.612 | |
קוט-ד'אור, צרפת | 8,763 | 5 | 0.571 | |
לצורכי השוואה: | ||||
ארצות הברית | 9,631,420 | 164 | 0.017 | |
אוסטרליה | 7,741,220 | 2 | 0.0003 | |
ישראל | 22,072 | 1 | 0.0453 |
בישראל יש קריון במגדל ימק"א ירושלים.
בתי ספר לנגינה בקריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי ספר לנגינה בקריון מצויים בהולנד ובמכלן שבבלגיה. כמו כן ניתן ללמוד נגינה בקריון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי; באוניברסיטת מישיגן באן ארבור שבמדינת מישיגן (בה נמצאים שניים מתוך 27 הקריונים הקונצרטיים הקיימים ברחבי העולם); באוניברסיטת פלורידה; באוניברסיטת דנוור; ובאוניברסיטת מדינת מיזורי.
|