בירדמן (סרט)
כרזת הסרט | |
בימוי | אלחנדרו גונסלס איניאריטו |
---|---|
הופק בידי | אלחנדרו גונסלס איניאריטו, ארנון מילצ'ן, ג'ון לשר, ג'יימס סקוטצ'דופל |
תסריט | אלחנדרו גונסלס איניאריטו, אלכסנדר דינלאריס, ניקולאס גיאקובון, ארמנדו בי |
עריכה |
דאגלס קרייז סטיבן מיריונה |
שחקנים ראשיים |
מייקל קיטון אדוארד נורטון אמה סטון נעמי ווטס זאק גאליפנאקיס |
מוזיקה | אנתוניו סנצ'ז |
צילום | עמנואל לובצקי |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרצ'לייט פיקצ'רס, Worldview Entertainment |
חברה מפיצה |
New Regency Fox Searchlight Pictures |
שיטת הפצה | הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
14 בנובמבר 2014 29 בינואר 2015 |
משך הקרנה | 119 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט קומדיה, סרט דרמה |
תקציב | 16.5 מיליון דולר |
הכנסות | 103.2 מיליון דולר |
פרסים |
|
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
בירדמן (באנגלית: Birdman, "איש ציפור") הוא סרט קולנוע מסוגת קומדיה שחורה שהופק, נכתב ובוים על ידי אלחנדרו גונסלס איניאריטו. בסרט משחקים מייקל קיטון, זאק גאליפנאקיס, אדוארד נורטון, אנדראה רייסבורו, איימי ראיין, אמה סטון, נעמי ווטס, לינדזי דאנקן ומריט וובר. הסרט עוקב אחר ריגן תומאסון, שחקן קולנוע מזדקן ששיחק בעבר בסרט גיבורי על בשם "בירדמן", המנסה להעלות מחזה של ריימונד קארבר בברודוויי.
שמו המלא של הסרט הוא "Birdman or (The Unexpected Virtue of Ignorance)", ובתרגום לעברית: "בירדמן או (היתרון הלא צפוי של הבורות)". הסרט נערך כך שייראה כאילו שצולם בשוט אחד (בדומה לסגנונם של סרטים כמו "החבל" או "1917")[1]. הסרט צולם בעיר ניו יורק במהלך שנת 2013, עם תקציב של 16.5 מיליון דולר, והופק על ידי אולפני הקולנוע "New Regency" ו-"Fox Searchlight Pictures".
הסרט פתח את פסטיבל הסרטים של ונציה ה-71 באוגוסט 2014[2]. הפצתו המצומצמת החלה ב-17 באוקטובר 2014, והחל מ-14 בנובמבר באותה שנה החלה הפצתו המורחבת. נכון ל-24 בפברואר 2015 גרף הסרט כ-76 מיליון דולר ברחבי העולם. הוא זכה לביקורות מהללות ונחשב אחד הסרטים הטובים ביותר לשנת 2014. בטקס פרסי אוסקר ה-87 הסרט זכה בארבעה פרסים: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והצילום הטוב ביותר[3].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריגן תומאסון הוא שחקן קולנוע מזדקן ששיחק בסדרת סרטי גיבורי על בשם "בירדמן" לפני כ-20 שנה. ריגן סובל מהפרעה נפשית המתבטאת בכך שהוא שומע את קול דמותו של בירדמן, המבקר אותו על הלך חייו הנוכחי. ריגן גם חושב שהוא בעל יכולות על-טבעיות כדוגמת טלקינזיס. ריגן מנסה להחיות את הקריירה הדועכת שלו באמצעות כתיבה, בימוי ומשחק במחזה שהוא מעלה בברודוויי, על פי ספרו הקצר של ריימונד קארבר, "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה". חברו של ריגן, ג'ייק, מפיק את ההצגה. בהצגה ובהפקתה משתתפים גם לורה, חברתו של ריגן; לסלי, שחקנית חדשה בתחום התיאטרון; וסאם, בתו של ריגן שנגמלה מסמים וכעת משמשת כעוזרת הפקה בהצגה.
במהלך החזרות להצגה, חלק מהתפאורה נופל על ראשו של אחד השחקנים הראשיים, ראלף. ריגן וג'ייק מסכימים שהוא שחקן גרוע, וריגן טוען שהוא זה שגרם לתפאורה ליפול. בעזרת לסלי, ריגן מוצא שחקן מחליף בשם מייק שיינר, בן זוגה של לסלי. מייק הוא שחקן מתודי מוכשר האהוב על המבקרים, והבאתו להפקה גורמת להתעניינות ולהצלחה כלכלית בהצגה. לצד זאת, מייק ניחן בנרקיסיזם ובקפריזות המקשות על ריגן בניהול ההפקה. הצגות ההרצה הראשונות לא מצליחות; מייק שובר את התפאורה עקב שכרות והוא אף מנסה לאנוס את לסלי במהלך ההצגה. ריגן רוצה לפטר את מייק, אך ג'ייק משכנע אותו להשאיר אותו. מצבו הנפשי של ריגן ממשיך להידרדר כשהוא מוצא את בתו סאם מעשנת מריחואנה, וכתוצאה מוויכוח שהתפתח ביניהם היא מבהירה לו שפועלו לא חשוב, ושאף אחד כבר לא מתייחס אליו.
במהלך הצגת ההרצה האחרונה לפני הבכורה של המחזה, רואה ריגן את סאם ואת מייק מפלרטטים, למורת רוחו. כשהוא יוצא להירגע בחוץ, הדלת ננעלת על חלוקו והוא לא יכול לשוב ולהיכנס פנימה. ריגן נאלץ לרוץ ברחבי כיכר טיימס עם תחתונים בלבד כדי לחזור להצגה. בעקבות המאורע, שצולם על ידי חובבים, הפופולריות של ריגן ברשת האינטרנט עולה.
מאוחר יותר, הוא פוגש באקראי את מבקרת התיאטרון הנחשבת, גברת דיקינסון. השניים משוחחים ודיקינסון אומרת לו שהיא שונאת אנשים כמוהו, כלומר ידוענים הוליוודים שמנסים להיות שחקנים רציניים. בנוסף, היא מעירה לו שטיב ההצגה של ריגן לא משנה ושבכל מקרה היא תכתוב ביקורת שלילית למחרת הצגת הבכורה, שתקבור את ההצגה. מצב רוחו של ריגן נפול, והוא משתכר ונרדם ברחוב. כשהוא מתעורר בבוקר הוא מדמיין שבירדמן מדבר איתו, ומאוחר יותר הוא מדמיין שהוא עף ברחבי ניו יורק.
בהצגת הבכורה, ריגן משתמש באקדח אמיתי לסצנה שבה הגיבור הראשי הורג את עצמו, וכתוצאה מכך הוא מאבד את אפו. הקהל מבצע קימת כבוד עבורו מלבד גברת דיקינסון שעוזבת את האולם בהפגנתיות. בבית החולים, ג'ייק מספר לריגן שגברת דיקינסון כתבה על ההצגה ביקורת נלהבת, והגדירה את משחקו של ריגן כ"סופר-ריאליזם". בעת ביקורה של סאם בבית החולים, ריגן נפטר מבירדמן ולאחר מכן הוא מביט דרך חלון. בסצנה נראה ריגן כאילו הוא קופץ מהחלון. כשסאם חוזרת לחדר היא מביטה באימה דרך החלון לרחוב, ולאחר מכן היא מעלה את מבטה לשמיים ומחייכת.
צוות שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מייקל קיטון - ריגן תומאסון, שחקן קולנוע מזדקן ששיחק בסרט גיבורי על בשם "בירדמן", וכעת מעוניין לנסות את מזלו בתיאטרון.
- אדוארד נורטון - מייק שיינר, שחקן ברודוויי מצליח וטוטאלי, ובן זוגה של לסלי.
- אמה סטון - סאם תומאסון, בתו המתבגרת של ריגן, משמשת כעוזרת שלו. בעבר נטלה סמים.
- נעמי ווטס - לסלי, שחקנית וחברתו של מייק.
- זאק גאליפנאקיס - ג'ייק, עורך דינו, אמרגנו וחברו הטוב ביותר של ריגן.
- אנדראה רייסבורו - לורה, שחקנית בהצגה, וחברתו של ריגן.
- איימי ראיין - סילביה תומאסון, אשתו לשעבר של ריגן ואמה של סאם.
- לינדזי דאנקן - גברת דיקינסון, מבקרת תיאטרון קרה וקשוחה.
- מריט וובר - אנני, עוזרת הפקה בתיאטרון.
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני פרסי האוסקר זכה הסרט בפרס גילדת המפיקים[4], בפרס איגוד הבמאים[5], ובמספר פרסים נוספים. בטקס פרסי אוסקר ה-87 הסרט היה מועמד לתשעה פרסים; הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (עבור מייקל קיטון), שחקן המשנה הטוב ביותר (עבור אדוארד נורטון), שחקנית המשנה הטובה ביותר (עבור אמה סטון), הצילום הטוב ביותר, עריכת הסאונד הטובה ביותר והסאונד הטוב ביותר[6]. הסרט צבר את מירב המועמדויות בטקס ביחד עם "מלון גרנד בודפשט". בנוסף, שני הסרטים זכו במירב הפרסים - ארבעה כל אחד. בירדמן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והצילום הטוב ביותר. בירדמן הוא סרט הקומדיה הראשון שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר מאז "שייקספיר מאוהב" (1998)[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בירדמן (באנגלית)
- "בירדמן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "בירדמן", באתר נטפליקס
- "בירדמן", באתר AllMovie (באנגלית)
- "בירדמן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "בירדמן", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בירדמן", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "בירדמן", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "בירדמן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- בירדמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נטע אלכסנדר, הבמאי של "בירדמן" מסביר למה בהוליווד רצו לאשפז אותו, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
ביקורות
- יאיר רוה, "בירדמן", ביקורת (אורכב 31.01.2015 בארכיון Wayback Machine), בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 28 בינואר 2015
- דורון פישלר, גן עדן לפלצנים: "בירדמן" יתנשא עליכם כל הדרך אל כתוביות הסיום, באתר וואלה, 30 בינואר 2015
- שמוליק דובדבני, "בירדמן": עף על עצמו בדרך לאוסקר, באתר ynet, 30 בינואר 2015
- אורי קליין, קבלו את קאמבק השנה בקולנוע: מייקל קיטון ב"בירדמן", באתר הארץ, 31 בינואר 2015
- אורון שמיר, עכבר העיר, "בירדמן": בדיחה צעקנית או פארודיה מופתית?, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
- מיכאל הנדלזלץ, אז מה אם דמות מבקר התיאטרון ב"בירדמן" היא נלעגת, באתר הארץ, 10 בפברואר 2015
- צחי כהן, אמת או חובה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בפברואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורון שמיר, בעקבות "1917": שלושה סרטים בשוט אחד שהתעלו מעל לגימיק, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
- ^ שני ליטמן, "בירדמן" של איניאריטו יפתח היום את פסטיבל ונציה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
- ^ אור סיגולי, אורון שמיר, מור דרעי וליאה לוין, עכבר העיר, לייב בלוגינג: "בירדמן" זכה באוסקר 2015, באתר הארץ, 23 בפברואר 2015
- ^ מור דרעי, עכבר העיר, פרס גילדת המפיקים: "בירדמן" מתקרב לאוסקר, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
- ^ עכבר העיר, "בירדמן" זכה בפרס איגוד הבמאים, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
- ^ אורי קליין, מגיע למייקל קיטון, כוכב "בירדמן", לזכות באוסקר, באתר הארץ, 7 בפברואר 2015
- ^ איתמר זהר, טקס האוסקר: "בירדמן" הוא הזוכה הגדול, באתר הארץ, 23 בפברואר 2015
פרס גילדת המפיקים של אמריקה לסרט הקולנוע הטוב ביותר | |
---|---|
|
פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע | ||
---|---|---|
1995-2009 | אפולו 13 (1995) • כלוב הציפורים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000) • פארק גוספורד (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • דרכים צדדיות (2004) • התרסקות (2005) מיס סנשיין הקטנה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • ממזרים חסרי כבוד (2009) | |
2010-היום | נאום המלך (2010) • העזרה (2011) • ארגו (2012) • חלום אמריקאי (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • מאחורי המספרים (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הפנתר השחור (2018) • פרזיטים (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • CODA (2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023) |
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לאנסמבל המשחק הטוב ביותר | |
---|---|
|
- סרטי 2014
- סרטים באנגלית
- סרטי דרמה קומית
- סרטי קומדיה שחורה אמריקאיים
- זוכי אוסקר: הסרט הטוב
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - סרטים
- זוכי אוסקר: התסריט המקורי הטוב
- סרטים זוכי גלובוס הזהב - התסריט הטוב ביותר
- סרטים על קולנוע
- סרטי מטא-קולנוע
- זוכי פרס סזאר
- זוכי הפרס העולמי לפסקול: פסקול השנה
- ניו יורק בקולנוע
- סרטים בשוט אחד
- זוכי פרס גות'הם: סרטים
- זוכי פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לאנסמבל המשחק הטוב ביותר
- סרטי משבר אמצע החיים
- סרטי אלחנדרו גונסלס איניאריטו