הפצצת גשר בנהא
 | ||||||||||||||
| מטוס F-4 פנטום מטיל פצצות | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||
| תאריכים | 11 באוקטובר 1973 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | בנהא בדלתא של הנילוס, מצרים | |||||||||||||
| ||||||||||||||
הפצצת גשר בנהא היא מבצע שביצע חיל האוויר הישראלי ב-11 באוקטובר 1973, יומה השישי של מלחמת יום הכיפורים, לניתוק כבלי תקשורת קווית בעומק מצרים באמצעות הפצצת גשר הממוקם בסמוך ליישוב בנהא בדלתא של הנילוס. המבצע בוצע באמצעות שמונה מטוסי F-4 פנטום שמהם הופלו שניים בקרב אוויר בדרכם חזרה. שני אנשי צוות אוויר ישראלים שמטוסם הופל נהרגו ושניים נשבו.
תכנון המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביומה השישי של המלחמה נפגש ראש ענף מבצעים מיוחדים במחלקת האיסוף של אמ"ן, סא"ל סמי נחמיאס עם סגן מפקד טייסת 201 איתן בן-אליהו ועם מפקד הכנף אל"ם עמוס לפידות. בפגישה נחמיאס ביקש לפגוע במטרת איכות בעומק מצרים שיכולה לתרום ללחימה בחזית המצרית. בפגישה נסקרה המטרה: גשר גדול שעליו עובר כביש מהיר בן שני נתיבים לכל כיוון וכן מסילת ברזל. הגשר ממוקם במרכז הדלתא של מצרים, מעט צפונית ליישוב בנהא. מטרת הפגיעה בגשר היא ניתוק כבל תקשורת מרכזי שמחובר לגשר ושמעביר תקשורת מסווגת בצורה פיזית (לא אלחוטית). ניתוק הכבל יאלץ את המצרים ליצור קשר צבאי באמצעות שידורים אלחוטיים ובכך להיחשף להאזנה של המודיעין הישראלי. הסיכון בביצוע המבצע נובע ממיקום המטרה בעומק הדלתא ומהקרבה שלה לשלושה בסיסים חשובים של חיל האוויר המצרי שבהם טייסות יירוט שנחשבות לטובות יותר בחיל האוויר המצרי. בנוסף, המטרה מצויה באזור הפעילות של שני בסיסים נוספים של חיל האוויר המצרי שבהם טייסות ירוט.
למבצע הוקצו שמונה מטוסי פנטום מטייסת 201: מבנה של ארבעה מטוסים חמושים בפצצות נועד להטיל את כולם ביעף אחד בשני מקומות מסוימים בגשר ומבנה של ארבעה מטוסים נועד ללוות את רביעיית ההפצצה, להגן עליה מפני מטוסי יירוט ולהעסיק את מטוסי הירוט המצריים אם יוזנקו במהלך ההפצצה כדי לאפשר לרבעיית ההפצצה לבצע את ההפצצה ללא הפרעה. באותו היום בשעות הצהריים נערך תדריך ל־16 אנשי הצוות שהקצו לביצוע המשימה. במהלך התדריך התריעו הטייסים על הסיכון הרב שבמיקום המטרה. אך עמדת ראש ענף מבצעים מיוחדים הייתה כי החשיבות של המבצע גבוהה מאוד ומצדיקה את הסיכון.
במהלך התדריך נתבקשו הטייסים להיזהר מעמודי חשמל בגובה של כ־ 300 רגל והתבקשו במידת האפשר להימנע מהטלת מכלי גחון שהיו בחסר בחיל האוויר.
הביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]את רביעיית התקיפה הוביל הטייס אמנון גוריון ואת רביעיית היירוט איתן בן אליהו. שמיניית המטוסים חדרו לשטח מצרים במסלול העובר מעל הים התיכון בגובה נמוך מאד ובדממת אלחוט. לאחר שחצו את קו החוף באזור פורט סעיד וחדרו אל הדלתא של מצרים החלו לקבל התרעות על מטוסי יירוט שממריאים לקראתם. לאחר תשע דקות של טיסה נמוכה מעל שטח הדלתא של מצרים הגיעו כמתוכנן בשעה 11:55 אל נקודת המשיכה לקראת ההפצצה. רבעיית ההפצצה משכה ושחררה את הפצצות שפגעו פגיעות טובות בשני חלקי גשר בנהא כמתוכנן. במהלך ההפצצה הטייסים הבחינו באוטובוס נוסע על פני הגשר שנופל ממנו בשל ההפצצה. לאחר ההפצצה פנו שתי הרביעיות צפונה חזרה מעל הדלתא המצרית לכוון הים התיכון. רביעיית התקיפה טסה במהירות מרבית ללא מבער של 540 קשר ורבעיית הירוט במהירות של 420 קשר תוך פתיחת מרחק בין הרביעיות. בעת הטיסה חזרה פנו אל רביעיית הירוט מטוסי מיג-21 רבים, צללו לעברם וניסו להפילם. רביעיית הירוט הישראלית ביצעה תמרוני התחמקות והזהירו זה את זה מפני מטוסים מצריים מאיימים. לאחר מספר התחמקויות נפגע מטוס פנטום מטיל ששיגר לעברו מטוס מיג. המטוס התרסק אל שדה חקלאי מעובד הטייס ככל הנראה הצליח לנטוש אך נהרג והנווט נותר במטוס והתרסק עמו על חלקה חקלאית. זמן קצר לאחר מכן נפגע מטוס פנטום נוסף והמשיך מטיסה קצרה כשהוא בוער. משהבחין צוות הפנטום באבדן השליטה בהגאים נטשו אותו הטייס קובי חיון והנווט אורי ארד וצנחו אל תוך כפר מצרי. בכפר עברו לינץ' שבו נפצעו ונתפסו בשבי. בהמשך קרב אוויר הופל מטוס מיג 21 אחד לפחות.
תוצאות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיד לאחר המבצע התברר שהוא הצליח. ההפצצה ניתקה את כבל התקשורת המצרי, חייבה את המצרים לפרוץ לשידורים אלחוטיים ובכך שיפרה את איסוף המודיעין הצבאי (קומינט).
- שני מטוסי פנטום ישראליים הופלו מעל אדמת מצרים, שני אנשי צוות אוויר נהרגו ושניים נישבו. מטוס מיג-21 מצרי אחד לפחות הופל בקרב האוויר.
- לאחר ביצוע המבצע הושמעה ביקורת על סגן מפקד טייסת 201 שהוביל את רבעיית הליווי שבחר לעשות את הדרך חזרה במהירות נמוכה מדי של 450 קשר במטרה להפיל מטוסים מצריים בקרב אוויר ובכך חשף את המבנה לסיכון שאכן התממש בהפלת שני מטוסי הפנטום.
- על אף המחיר הכבד של שני אנשי צוות אוויר הרוגים ושניים שבויים הוחשב המבצע למוצלח בשל משמעותו על איסוף המודיעין בחזית המלחמה המצרית.
- ב- 16 באוקטובר, ארבעה ימים לאחר ביצוע המבצע פנתה יחידת המבצעים המיוחדים באמ"ן שוב לחיל האוויר בבקשה לנתק כבל תקשורת חשוב אחר בעומק מצרים סמוך לכביש סואץ-קהיר. המבצע בוצע בהצלחה וללא אבדות על ידי זוג מטוסי פנטום מטייסת 201.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבירם ברקאי, "בשם שמים - טייסת האחת במלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר, 2013, עמ' 342–359
- יצחק שטייגמן, מוכרחים להמשיך לנגן - חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים, מודן הוצאה לאור, 2023, הפרק "11 באוקטובר - תקיפת גשר בנהא הוכתרה בהצלחה, אך במחיר כבד", עמ' 355–358.
