מיכאל הנגבי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך רשום כמו רשימה ארוכה ולא בניסוח אנציקלופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך רשום כמו רשימה ארוכה ולא בניסוח אנציקלופדי. | |
.jpg) | |
| הנגבי במאי 2018 | |
| לידה |
12 ביולי 1979 (בן 45)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | שחקן, במאי, תסריטאי, מדבב, קומיקאי |
| מקום לימודים |
תלמה ילין |
| בן או בת זוג |
נעמי לבוב (2020–2020) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מיכאל הנגבי (נולד ב-12 ביולי 1979) הוא שחקן, במאי, תסריטאי, קומיקאי, מדבב ומנחה טלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאל הנגבי הוא בנם של זוג השחקנים דינה לימון ואסי הנגבי[1]. בנעוריו למד במגמת קולנוע בבית הספר לאומנויות בתל אביב ולמד קולנוע בעירוני א'.
במהלך שירותו בצה"ל ביחידת ההסרטה בחיל האוויר.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנגבי החל את קריירת המשחק עוד שהיה תלמיד תיכון, הופעתו הטלוויזיונית הראשונה הייתה בשנת 1990 כילד אורח בתוכנית "ועכשיו..ברוך!" בערוץ 2 הנסיוני שבה ברוך היה בובת ספוג ירוקה בעלת קול צפצפני, שיצרה והפעילה הבובנאית רוני נלקן מוסנזון מתיאטרון הקרון[1]. ברוך אירח בתוכנית ילדים ושוחח איתם. בשנת 1990 השתתף גם בתוכנית "קריאת כיוון" בטלוויזיה החינוכית.
בתקופת מלחמת המפרץ בשנת 1991 כיכב בסדרת תשדירי בטיחות בדרכים שבהם חיקה את דובר צה"ל נחמן שי. באותה שנה דיבב את כריס בתוכנית הטלוויזיה "אלף ואחת אמריקות" ששודרה בטלוויזיה החינוכית.
ב-2001 שיחק בתפקיד ראשי בסרט "אינג'יל" בבימויו של ארנון צדוק.
בשנים 2002–2017 הוביל מדי שנה את הקמפיין הטלוויזיוני של מותג השוקו של מחלבות יטבתה.
בשנת 2004 השתתף בסדרת הדרמה לנוער "ראש גדול" בערוץ הילדים, באותה השנה השתתף גם בסדרת הדרמה המוזיקלית "השיר שלנו" של yes.
בשנים 2007–2008 השתתף בטלנובלה "בובות" בתור נתן, העוזר של נאווה נאמן, שמגולמת על ידי מיקי קם.
בשנת 2008 השתתף בסדרה "אבי ביטר חי בסרט" בערוץ ביפ, ב-2009 השתתף בטלנובלה "חשופים" ובשנת 2010 שיחק בסדרת הנוער "אחרי הצלצול".
בשנת 2011 שיחק בסדרה "גבוה וגרינבאום" בתפקיד רני היצלפלד בערוץ 2.
בשנת 2013 שיחק בסדרת הילדים "גן חיות".
בשנת 2014 גילם דמות משנה בסדרה של שמוליק לוי "70 מיליון סיבות לעושר" בערוץ 2.
בשנת 2015 שיחק במיני-סדרה "חשודה" בערוץ 10[2]. באותה שנה החל להשתתף באחד משני התפקידים הראשיים בסדרה "שוסטר ושוסטר" (לצד שירה נאור) בטלוויזיה החינוכית[3].
בשנת 2016 השתתף בקומדיית המצבים "שותפים", בערוץ HOT קומדי סנטרל[4].
בשנת 2019 שיחק בסדרה "משפחה בהנפקה", בתפקיד אדי זמיר.
בשנת 2021 שיחק בסדרה "פלמ"ח", בתפקיד אפרים קציר.
בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון השתתף כילד במחזה "אבודים ביונקרס", שעלה בתיאטרון הקאמרי ב-1991[5]. אחר כך בשנות ה-90 שיחק בהצגות: ״סוסי שוקולד״, "מקבת'", ו״הקוסם מברוקלין״. לאחר השירות הצבאי שיחק בקאמרי בהצגות ״ילדים רעים" והמורדים. ב-2021 שיחק במחזמר ה ״הסוף״[6], ובהצגה ״גידול ושמו בועז״[7]. ב-2022 הופיע בתור אברהם סוצקבר במחזה היחיד "העד" שכתבה הדס קלדרון וביים עודד ארליך[8].
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקולנוע שיחק לראשונה בשנת 1990, בסרט "המחצבה" של הבמאי רוני ניניו בתפקיד הילד שלום ושיחק בסרט "המחצבה"[9].
בשנת 1998 שיחק בסרט "סודות משפחה" בתפקיד ראשי, עם רומי אבולעפיה.
בשנת 2001 שיחק בסרט "אינג'יל" של הבמאי ארנון צדוק.
בשנת 2004 שיחק בסרט "אהבה קולומביאנית" בתפקיד עידן.
הנגבי חבר בקבוצת הבמאים הצעירים "באבון", אשר במסגרתה הוא כותב ומביים סרטים קצרים. בשנת 2004 ביים את הסרט "קאמבק", שהשתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים באותה שנה.
בשנת 2010 השתתף בסרט הטלוויזיה הקומי "חצי טון ברונזה", שהוקרן ב-VOD.
בשנת 2012 יצא לאקרנים הסרט בהשתתפותו "חתולים על סירת פדלים". באותה שנה שיחק בסרט "ד"ר פומרנץ" של אסי דיין[10]. ב-2017 השתתף ב"מועדון החנונים: הסרט".
בשנת 2019 שיחק בקומדיה "אול אין"[11].
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בילדותו דיבב בסרטים, וגם כמבוגר הוא דיבב דמויות שונות: את כריסטופר רובין בחלק מסרטי "פו הדב", ב-2003, דיבב את דינאהי בסרט "אחי הדוב". ב-2011 דיבב בסרט "הופ ארנב". הנגבי דיבב ב-1992 בסרט "פייבל במערב הפרוע"[12]. בנוסף דיבב את כריס מסדרת האנימציה "אלף ואחת אמריקות", את רפאל מ"מסעות גוליבר", "לאן נעלמה כרמן סן דייגו", את האקלברי פין בסדרה ששודרה בערוץ 1 ודיבב דמויות משנה בסדרה המצוירת "ג'ורג' מלך הג'ונגל" בערוץ לוגי, את דאדלי פאפי בסדרה "כלב חשאי" בניקלודיאון.
בשנים 2001–2002 דיבב בשעשועון יומי בערוץ הילדים את ברוך ב"ברוך ושרוך", לצד עמוס שוב. בשנת 2004 דיבב בסדרת הטלוויזיה המונפשת הסאטירית "מ.ק. 22". ב-2014 דיבב את הדמות פרד בסרט "6 גיבורים" מבית דיסני.
הנחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992 הנחה את תוכנית הילדים "בננה בום" לצד סיון רהב-מאיר, בערוץ 2 הניסיוני.
בבשנים 1996–1997 הנחה את התוכנית "טושטוש" בערוץ 2 לצד יעל בר זוהר[13].
בשנים 2002–2004 הנחה את תוכנית הנוער "אקזיט"[13].
בשנים 2004–2006 הנחה לצד הילה נחשון את מגזין הרכילות ביס "Y בעשר"[14].
בשנת 2006 השתתף כפאנליסט אורח בתוכנית "משחק מכור" בערוץ 2[15].
בשנת 2007 הנחה ביחד עם ארז בן הרוש את שעשועון הסלבריטיז "פפראצי" של yes[16]. בנוסף באותה שנה, שימש שופט קבוע בתוכנית "כישרון או כישלון" יחד עם רותם סלע[17].
בשנת 2008 הנחה את "בובות - חדר הלבשה", תוכנית שליוותה את הטלנובלה "בובות" מאחורי הקלעים[13].
בשנת 2009 החל להנחות את תוכנית המציאות "מגודלים", ששודרה תחת חסותה של סלקום[18].
בשנים 2009–2012 השתתף בפאנל של תוכנית הבידור "צחוק מעבודה" בערוץ 2 של רשת[19].
בשנת 2013 החליף את פיני טבגר בהנחיית העונה הרביעית של תוכנית המציאות "היפה והחנון" בערוץ 10[20].
בשנת 2017 החל להנחות את תוכנית הסאטירה "עד כאן!" בכאן 11[21].
בשנת 2018 החל להנחות את תוכנית האירוח "חיות במה צוחקות" בכאן חינוכית. במאי 2021 חזר להשתתף בתפקיד סוכן בסדרה "שוסטר ושוסטר" (לצד גאיה גור אריה).
בתור עצמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 השתתף בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 של רשת[22].
בשנת 2011 החל להשתתף בתוכנית "האיש הכי מטומטם בעולם" ברצועת "לילה ביפ" בערוץ 2[23].
בשנת 2014 השתתף ב"הצחוקייה" בערוץ ניקלודיאון[24].
בשנת 2016 השתתף בתפקיד היועץ בשעשועון "פיצוחים" שהיה לכבוד 50 שנה לטלוויזיה החינוכית.
בשנת 2022 הופיע בתור אברהם סוצקבר במחזה היחיד "העד" שכתבה הדס קלדרון וביים עודד ארליך.
כתסריטאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 כתב לסדרת הטלוויזיה "החבר'ה הטובים" בערוץ הילדים.
בשנת 2005 כתב לסדרת הטלוויזיה "בצפר" בערוץ ניקלודיאון.
בשנת 2009 כתב לסדרת המערכונים הקומית "קצרים" ששודרה בערוץ 2.
כעורך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 שימש כעורך משנה של התוכנית "המופע המרכזי" בערוץ 2.
עיסוקים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 זכה סרטון הפיילוט לסדרה עלילתית ברשת האינטרנט "עסק משפחתי" של הנגבי בתחרות "יוצרים ברשת 2.0", ביוזמת איגוד המפיקים בישראל בשיתוף YouTube ומשרד הכלכלה. "עסק משפחתי" היא סדרת רשת, שיצרו יחד עם הנגבי עמיתיו - גל דרן, ניר נחום, דניאל אדר, אורן קסטנבאום ורודי סעדה, המספרת על עלילותיהם של רודי ומיכאל, שני אחים שיורשים מאביהם חנות כלי עבודה ורבים מי מהם צריך לנהל את העסק המשפחתי. בשנת 2022 יצר את הסרטון "צלפים" לצדו יוסי ירום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל הנגבי, ברשת החברתית אינסטגרם- מיכאל הנגבי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מיכאל הנגבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכאל הנגבי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מיכאל הנגבי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מיכאל הנגבי, בארכיון הבימה
- ליאת רון, ריאיון עם מיכאל הנגבי, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009
- חגית גינזבורג, מיכאל הנגבי: לא הייתי מחושב מדי בקריירה שלי והיה לזה מחיר, באתר וואלה, 30 במרץ 2012
- רן בוקר, מיכאל הנגבי: "היפה והחנון משנה חיים", באתר ynet, 29 בינואר 2015
- חגית גינזבורג, "לא הייתי בזוגיות רצינית כבר יותר מעשור, חשבתי על הורות משותפת", באתר הארץ, 11 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מיכאל, אדם ולביא או בקיצור ארטי, מעריב, 26 בפברואר 1992
- ^ רוגל אלפר, רק מלי לוי וירושלים יכולות להיות מרוצות מ"חשודה", באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
- ^ טל ניב, הפמיניזם של "שוסטר ושוסטר", באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- ^ דנה שמש, עכבר העיר, "שותפים": הסטלנים החדשים שלכם, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2016
- ^ שוש אביגל, הצגה / בעצם זה בידור - "אבודים ביונקרס" מאת ניל סיימון בתיאטרון הקאמרי, חדשות, 20 בנובמבר 1991
הגר רם, שיעור בהישרדות - ״אבודים ביונקרס״, הקאמרי תל־אביב, חדשות, 1 בנובמבר 1991
משה בן שאול, ניל סיימון חדש בקאמרי, מעריב, 28 באוגוסט 1991 - ^ ננו שבתאי, "הסוף": יכול להיות שההצגה תיהפך לקאלט, אבל היא מזכירה ערב דחקות של חברים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021
- ^ ננו שבתאי, גידול ושמו בועז: קומדיה מהנה, למרות החוסרים והפספוסים, באתר הארץ, 23 ביוני 2021
- ^ מיכאל הנגבי על הצגת היחיד "העד": "אני אחד מעשרת אלפים הסטנדאפיסטים המובילים", באתר חדשות 13, 4 בינואר 2023
- ^ יגאל משיח, קולנוע - חבל על כל טיפה - ״המחצבה״ (1990), במאי: רוני ניניו, כל העיר, 6 ביולי 1990
מאיר שניצר, סרט / מסכת לחג הביכורים - 'המחצבה' - בימוי: רוני ניניו, תסריט: עירא דביר (על פי ספר של אהוד בן־עזר), חדשות, 2 ביולי 1990 - ^ לולה קידר, עכבר העיר, לא קופץ מהמרפסת: מיכאל הנגבי אצל אסי דיין, באתר הארץ, 28 בפברואר 2012
- ^ אורי קליין, "אול אין" הוא בלגן קולנועי מעורר ייאוש, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
- ^ פייבל חוזר - העכבר הקטן ובעל התושיה מציל שוב את העולם ”פייבל במערב הפרוע", חדשות, 10 ביולי 1992
- ^ 1 2 3 תיגל נשיא, עכבר העיר, מיכאל הנגבי מתכונן לפתוח את הבמה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2010
- ^ אהוד אשרי, מסע הרפתקאות, באתר הארץ, 22 במרץ 2005
- ^ עכבר העיר, משחק מלוכלך - לקראת סיום העונה של "משחק מכור", צילמו חברי הפאנל ספיישל מוקומנטרי , באתר הארץ, 6 באפריל 2006
- ^ רותה קופפר, מסע בין כוכבים, באתר הארץ, 25 במאי 2007
- ^ יעל גאוני, בעקבות תלונות הצופים: ביקורת על "כישרון או כישלון" ו"הדבר הגדול הבא", באתר גלובס, 9 ביולי 2007
- ^ לי-אור אברבך, "מגודלים", פורמט הריאליטי של סלקום ודורי מדיה, נמכר להפקה בספרד, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2009
- ^ מורן שריר, "צחוק מעבודה" לא מצחיקה - הדבר הכי יציב במזרח התיכון, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2012
- ^ עכבר העיר, בלונדיניות זה הכתום החדש: היפה והחנון חוזרת, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013
- ^ אריאנה מלמד, "עד כאן": איזון פוליטי הוא מכת מוות לסאטירה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, ריקודים סילוניים, באתר הארץ, 22 בינואר 2007
- ^ ניב שטנדל, עכבר העיר, גיל קופטש איבד את המיקוד ומצא את הטמטום, באתר הארץ, 26 בפברואר 2011
- ^ ויטה קיירס, שעיר לנצח, באתר "Time Out ישראל", 1 ביוני 2014
| בקרת זהויות |
|
|---|