רבנו בחיי אבן פקודה
| לידה |
1050 ד'תת"י סרגוסה, אמירות סרגוסה (אנ') |
|---|---|
| פטירה |
1120 (בגיל 70 בערך) בערך ד'תת"פ סרגוסה, ספרד  |
| מדינה | אמירות סרגוסה (אנ') |
| תקופת הפעילות |
?–1120 |
| השתייכות | רבני ספרד, רבני אל-אנדלוס, ראשונים |
| תחומי עיסוק | מוסר, פילוסופיה, שירה |
| חיבוריו | תורת חובת הלבבות, "ספר תורות הנפש", שירים |
  | |
רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.
בן דודו היה הפייטן דוד אבן בקודה, מחבר השירים אנא בקראנו ולמענך אלהי.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו העיקרי, "תורת חובות הלבבות" (מוכר גם בשם "חובת הלבבות"), הוא ניסוח של תורת מוסר יהודית. הספר נכתב בשנת ד'תת"מ (1080) בערבית בשם "כתאב אלהדאיה אלי פראיץֿ אלקלוב", ותורגם לעברית בידי יהודה אבן תיבון בשנת ד'תתקכ"א (1161). לספר הייתה השפעה על יהודים ועל לא-יהודים. הספר תורגם מחדש מעברית לערבית וליידיש ואפילו לכמה שפות אירופיות. תרגום נוסף של הספר לעברית נעשה בשנת תשל"ג (1973) בידי הרב יוסף קאפח. הספר נחשב לאחד מספרי ההשקפה העיקריים ביהדות.
כתב גם שירים שתוכנם תוכחות ובקשות, וכן מיוחס לו ספר נוסף בערבית בשם תורות הנפש. החיבור תורגם לעברית בשנת תרנ"ו (1896) בידי יצחק דוד ברוידע בפריז, ותורגם שוב על ידי הרב יצחק דיין בשם ענייני הנפש, היו שערערו על יחוסם לרבנו בחיי. עוד חיבר רבנו בחיי פיוט בשם ברכי נפשי.
בספרו ענייני הנפש נזכרים ספרים נוספים שכתב: ספר הדבור, ספר השיטה, כתאב אל נסאת ואנתט'אם אל כ'לק - הסדר וההערכה ביצירה.
הגיית שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר אברהם צפרוני, בהקדמתו לספר חובות הלבבות[1] (עמודים ה'-ו'), כותב:
למרות זאת, ואולי דוקא מפני הפרסום הרב הזה של הספר, שנעשה לנכסי צאן ברזל של האומה, לא שמו לב למחברו ולא התעניינו בו, ועל כן אין אנו יודעים כמעט כלום על ר' בחיי. [...] ולא עוד אלא שאין אנו יודעים אפילו, איך לבטא את שמו. אצל הספרדים מקובל לבטא: בַּחְיֵי, אצל האשכנזים: בְּחַיֵּי או בְּחַיי. דוד קופמן חושב שיש לבטא את השם: בַּחְײַ על משקל יַחְיָא או יַחְיַי וכן חושב גם מונק. ישנה אפשרות גם כן, שבטאו את השם: בַּחַיי על משקל זַכַּי או זַכַּאי. אולם נראה, שבמקרה זה, כמו בהרבה מקרים אחרים, דוקא אצל האשכנזים נשמר הבטוי הנכון. הראיה לזה היא, שאצל הספרדים הפורטוגזים נמצאת הצורה: בחיאל ז"א בְּחַיְאֵל, ויש אפוא לחשב, שהשם בחיי הוא קצור מן בְּחַיֵּיאֵל או בְּחַיְאֵל.
גם בקרב יהודי תטואן, ששמרו בקפידה על מסורת המגורשים, ההיגוי הוא בְּחַיֵּי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב רייפמן, תולדות רבנו בחיי, בתוך: אלמה, תרצ"ו, עמ' 69–101
- הרב שג"ר, שובי נפשי - חסד או חירות, אפרתה תשס"ז
- Diana Lobel, A Sufi-Jewish Dialogue: Philosophy and Mysticism in Bahya Ibn Paquda's Duties of the Heart, University of Pennsylvania Press, 2013. ISBN 0812202651
- Omer Michaelis, Interiority and Law: Bahya ibn Paquda and the Concept of Inner Commandments, Stanford University Press, 2024. ISBN 9781503636613.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבנו בחיי אבן פקודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כתבי רבנו בחיי אבן פקודה בפרויקט בן-יהודה
- רבנו בחיי אבן פקודה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, חובות הלבבות, וינה, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- אשר בן משולם מלוניל, קצור חובות הלבבות של רבנו בחיי, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- בחיי אבן פקודה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
בחיי בן יוסף אבן פקודה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב רבנו בחיי אבן פקודה על ציר הזמן |
|---|
 |