אברהם שמואל שטיין

אברהם שמואל שטיין
לידה	12 בספטמבר 1912; ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה	20 בדצמבר 1960 (בגיל 48); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
יצירות בולטות	אדרת אליהו

אברהם שמואל שטיין (12 בספטמבר 1912^[1] – 20 בדצמבר 1960) היה עיתונאי, סופר, עורך, מתרגם והיסטוריון ישראלי, חבר מערכת "דבר".

קורות חיים

שטיין נולד בביאליסטוק, פולין, מצאצאי רבנים ובכללם הרב יהושע לייב דיסקין ("הרב מבריסק")^{[דרושה הבהרה]}. מנעוריו שקד על לימודים תורניים, אך התמסר גם ללימודי חול. למד בגימנסיה העברית "תרבות", וכבר בצעירותו החל לפרסם סיפורים, מאמרים ומסות ספרותיות.

שטיין יצא ללמוד באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה ואחר כך השתלם ב"מכון למדעי היהדות" בברלין. הוא התעמק בחקר ההיסטוריה של העם היהודי, ונמשך לדמויות של האישים המשיחיים השונים. כבר אז החליט לכתוב ספר על תקופת משיח השקר יעקב פרנק ועל בתו חוה, שנחשבה ל"נביאה" ועמדה בראש התנועה הפרנקיסטית אחרי מות אביה (שתי המונוגרפיות ההיסטוריות שלו, "אש מריבה" על שבתי צבי ו"והאש השאירה אפר" על יעקב פרנק, ראו אור בשנות החמישים. האחרון זכה בפרס קאסל מטעם יהדות מקסיקו).

במות ד"ר משה ביילינסון, מחשובי העיתונאים ב"דבר", פנה העורך ברל כצנלסון אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו להיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו לו הבריטים סרטיפיקט והוא עלה ארצה ב-1936 והצטרף ל"דבר" כחבר מערכת. לאורך שנות ה-50 ועד למותו היה עורך לילה של העיתון "דבר" ולאחר מכן עורך מדורים שונים ומסגנן בשעות היום.

בנוסף לעבודתו ב"דבר", היה שטיין מייסד ועורך הביטאון "ים" (ביטאון 'החבל הימי לישראל'); עורך "תלמים" ביטאון תנועת המושבים; עורך מערכות פועלי ת"א-יפו, של מועצת הפועלים, 1957 (עורך נוסף: ל. קופרשטיין); מייסד ועורך הד הדפוס (ביטאון הסתדרות פועלי הדפוס); ומשתתף קבוע בהפועל הצעיר, במעלה, הצופה, עתידות וכתבי-עת עבריים נוספים.

בשנים 1951-1949 - שימש כעורך העיתון האידי אונזער ווארט בפאריס, בשליחות האיחוד העולמי 'פועלי ציון-התאחדות' באירופה.

שטיין פרסם אין ספור מאמרים בעיתונות היידיש בתפוצות ובארץ: "יידישע צייטונג", "פארווערטס", "צוקונפט", "הדואר", "מעקסיקאנער שריפטן", "די גאלדענע קייט", "נייע ישראל צייטונג", לעצטע נייעס", "פאלק אונד ציון", "דער מאמענט", "עטיודן", "ראדיא", "אונזער שטימע", "פרובלמות", "יידיש פאסט", "ליטערערישע בלעטער" ועוד.

במקביל לעבודתו העיתונאית, היה שטיין אמן הסיפור היפה. מפרי עטו ראו אור 10 ספרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, התמסר, בין השאר, לעריכת ספרי יזכור לקהילות שהושמדו בשואה (ראה להלן).

נפטר בתל אביב בא' בטבת תשכ"א, בגיל 48. ונטמן בבית העלמין קריית שאול.^[2]

היה נשוי לרות לבית ירוזלימסקי, ואב לשלושה: אמנון-ישראל, תמר-דבורה ואבשלום-משה. בנו הצעיר אבשלום נפל בשנת 1970 במלחמת ההתשה.

בשנת החמישים למותו, הונצח שמו ברחוב בהוד השרון, ברובע הסופרים העבריים.

ספריו

עלים טרופים ברוח: ספורים וציורים, תל אביב: עם עובד, תשי"ב.
אהבה בצל הצלב: ספורים, תל אביב: עין, תשי"ג.^[3]
חבר ארתור: דמויות ופרקים מחיי הבונד, מונוגרפיה היסטורית. תל אביב: מ' ניומן, תשי"ג. (על שמואל מרדכי (ארתור) זיגלבוים, מנהיג "הבונד").
אש מריבה: טרילוגיה היסטורית, תל אביב: מ' ניומן, תשט"ו.^[4] (תוכן החלקים: חידת הקמיעות (פולמוס עמדין–אייבשיץ); דודאי צבי (עלילות שבתאי צבי); נקמת מרעים (תועבת פרנק)).
והאש השאירה אפר: מונוגרפיה היסטורית על יעקב פרנק ועדתו, תל אביב: אל"ף, תשי"ז.
בת המושבה: רומן ארץ ישראלי; הציורים: יחיאל קריזה, תל אביב: אל"ף, תשי"ח.
אשכולות: אלבום דמויות וטפוסים; רשומים: אבא פניכל, תל אביב: אל"ף, תשי"ט.
אדרת אליהו: סיפור שהוא היסטוריה (על צאצאי ותלמידי הגאון מווילנה ופעלם בבניין ויישוב ארץ-ישראל), תל אביב: אל"ף, תשכ"ד - 1964.
אדרת אליהו: סיפור שהוא היסטוריה, עריכה מחודשת על ידי תמר בן מנחם (בתו של א.ש. שטיין), חיפה 2017.
דיוקנאות, ירושלים: מ' ניומן, תשכ"ז.^[5]
"שבע חופות" - אסופת נובלות בעזבונו - עתה בעריכה לקראת פרסום.
מתפוצה לתקומה - על א"י, היהדות, העם היהודי והאנטישמיות. אסופת מאמרים. חלק א' הוצאת אחוה חיפה 2013. חלק ב' הוצאת אחוה חיפה 2016.

חיבורים

"מסכת גבורה ליום ההגנה – י"א באדר", תל אביב: שרות התרבות של צבא הגנה לישראל, תש"ט.
"א בריוו צו א יידישן קאמוניסט" (מכתב לקומוניסט יהודי), 'פועלי ציון התאחדות' בצרפת, תש"י 1949.
"במעגל העזרה ההדדית", עשור למשען (1945-1935), מועצת פועלי חיפה, שבט תש"ו - 1946.
"הדרך למדינה ודרכנו במדינה", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, ת"א תש"ט - 1948.
"ההתיישבות העובדת", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, אלול תש"ט - ספטמבר 1948.
האפופיאה של ה"בונד", "גשר", רבעון לשאלות חיי האומה. שנה ג', טבת תשי"ח 1957.

בעריכתו

א.ש. שטיין (עורך), הנוטר העברי: סיכומים וסיכויים (תרצ"ו-תש"ו – 1936-1946), תל אביב: הוצאת הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ז - 1946.
א.ש. שטיין ומ. בוגדאן (עורכים ומתקינים לדפוס), "כפר יחזקאל", עשרים וחמש שנות אנוש ומפעל; למלאת כ"ה שנים לכפר יחזקאל, תרפ"ב - תש"ז.
ישראל אין קאמף: זאמלונג פון שילדערונגען און רעפארטאזשן פון דער יידיש אראבישער מלחמה; צוזאמענגעשטעלט און איבערזעצט דורך א"ש שטיין, תל אביב: הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - מחלקת החלוץ, תש"ח. (ביידיש)
יענקלה חבלן; קובץ לזכרו של קצין החבלה יעקב נונברג שנהרג במלחמת השחרור. עורך א.ש. שטיין. יצא לאור בסיוע חזית 5 צה"ל, ת"א-פאריס חשון תש"י-נובמבר 1949.
"כובשים ובונים": חמישים שנה לפועל העברי בפתח-תקוה. ערכו - א.ש. שטיין וז. יואלי. מועצת פועלי פ"ת - תשט"ו.
"הד הדפוס" - ביטאון הסתדרות פועלי הדפוס.
"על משמר בריאותנו", כנסת ישראל לא"י, ועד הקהילה העברית בחיפה, מנחם אב, תש"ג.
"העזרה הסוציאלית" - פרקי מעשים ומגמות, הווי ומחשבה, כנסת ישראל לא"י, ועד הקהילה העברית בחיפה, שבט תש"ד.

ספרי יזכור:

א.ש שטיין (עורך), פנקס קרמניץ: ספר זיכרון, תל אביב: ארגון עולי קרמניץ בישראל, תשי"ד.
א.ש שטיין (עורך), פנקס קלצק (חברי המערכת: אליהו פיש, הרב יצחק הלוי אפשטיין, אהרן כהן), תל אביב: ארגון יוצאי קלצק בישראל, תש"ך 1959.
א. ש. שטיין (עורך), פנקס בנדין (חברי המערכת: דוד ליור, מרדכי המפל [ואחרים]), תל אביב: ארגון יוצאי בנדין בישראל, תשי"ט.
א. ש. שטיין (עורך), ראדום, תל אביב: ארגוני יוצאי ראדום בישראל ובתפוצות, תשכ"ב 1961.
א.ש שטיין, גבריאל ווייסמאן (רעדאקטארן), פנקס סאכאטשעוו, ירושלים: ארגון סאכאטשעוו אין ישראל, ביי דער מיטבאטייליקונג פון פאראייניקטן סאכאטשעווער רעליף-קאמיטעט אין אמעריקע, תשכ"ב. (עברית ויידיש).
א.ש שטיין, י’ כרוסט, א"מ אורז'יצר (עורכים), ספר הזיכרון לקהלת קמין-קושירסקי והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי קמין-קושירסקי והסביבה בישראל, ובסיועו הפעיל של הלנדסמנשפט הקמין-קושירסקי בארצות הברית וארגנטינה, 1965.
א.ש. שטיין (עורך), ברנוביץ - ספר זיכרון; הוצאת ארגון יוצאי ברנוביץ בישראל, תל אביב, תשי"ד - 1953.

תרגומיו

א.ד. גארדאן, אויסגעוויילטע שריפטן; קיצור כתבי א.ד. גורדון בכרך אחד. תורגם ליידיש על ידי א.ש. שטיין. (הוכן ונערך בידי נ. תרדיון בהשתתפות א. שוחט. ת"א תרצ"ו).
דוד ליור, עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה; תרגם מכתב-יד (ביידיש) א"ש שטיין, תל אביב: נחום טברסקי, תש"ו.
מנדל מאן, בשערי מוסקבה; תרגם מכתב-יד ביידיש א"ש שטיין, תל אביב: עיינות, תשט"ז. (תיאור מאורעות שנת 1941).
תיאודור הרצל, כתבי הרצל בעשרה כרכים; תרגם מגרמנית, כרך ה': סיפורים, סיפורים פילוסופיים, בתמורות הזמן, על ילדים, אגדות. ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ך–תשכ"א.
הארי ס. טרומן - זכרונות - בתרגום א.ש. שטיין, ש. גלאי, ד. סיון, אל. קרמר. תל אביב - 1955.
מתוך כתבי ד. ב. בורוכוב.
ברל לוקר, בחבלי קיום ותקומה - כתבים ונאומים נבחרים. מוסד ביאליק והספרייה הציונית תשכ"ד 1963. תרגם מיידיש א.ש. שטיין את החלק: 'עם קשה עורף' (אסופת מאמרים) והמאמר 'המלחמה והעם היהודי'.
מבחר ספורי-ים, בעריכת ישעיהו פרישמן ואפרים תלמי; הוצאת חבל ימי לישראל, ת"א תשי"ג. מבוא מאת אשר ברש. א.ש. שטיין תרגם את חסד נעורים / פ. טרבס עמ' 135 ואת הים / א. קרקביסטס עמ' 293.

קישורים חיצוניים

אברהם שמואל שטיין, דף שער בספרייה הלאומית
אברהם שמואל שטיין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
רשימת הפרסומים של אברהם שמואל שטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
כתבי אברהם שמואל שטיין בפרויקט בן-יהודה
דוד תדהר (עורך), "אברהם שמואל שטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3604
א. ש. שטיין, דבר, 20 בדצמבר 1960 (עם מותו)
אברהם שמואל שטיין (ליום השלושים), דבר, 19 בינואר 1961
מרדכי המפל, א. ש. שטיין (במלאת חמש שנים למותו), דבר, 24 בדצמבר 1965

הערות שוליים

^ תאריך לידתו אינו ודאי: לפי תדהר ולפי מכתב מבני משפחתו של א״ש שטיין אל ג. קרסל צוין שנולד ביום הכפורים תרע״ב, 8 באוקטובר 1912. על פי לוח השנה, חל יום הכפורים תרע״ב ב-2 באוקטובר 1911 (או ב-11 בספטמבר 1911 לפי הלוח היוליאני). כנראה הכוונה ליום הכפורים תרע״ג, החל ב-12 בספטמבר 1912 (או ב-8 בספטמבר 1912 לפי היוליאני).
^ אברהם שמואל שטיין באתר GRAVEZ
^ ראו נתן גורן, ספר ההתפעמות, דבר, 4 בספטמבר 1953.
^ עמנואל בן-גריון, "אש מריבה" – לא. ש. שטיין, דבר, 12 באפריל 1955.
^ ראו: אברהם ריבלין, דיוקנאות, דבר, 14 באפריל 1967.

[1] תאריך לידתו אינו ודאי: לפי תדהר ולפי מכתב מבני משפחתו של א״ש שטיין אל ג. קרסל צוין שנולד ביום הכפורים תרע״ב, 8 באוקטובר 1912. על פי לוח השנה, חל יום הכפורים תרע״ב ב-2 באוקטובר 1911 (או ב-11 בספטמבר 1911 לפי הלוח היוליאני). כנראה הכוונה ליום הכפורים תרע״ג, החל ב-12 בספטמבר 1912 (או ב-8 בספטמבר 1912 לפי היוליאני).

[2] אברהם שמואל שטיין באתר GRAVEZ

[3] ראו נתן גורן, ספר ההתפעמות, דבר, 4 בספטמבר 1953.

[4] עמנואל בן-גריון, "אש מריבה" – לא. ש. שטיין, דבר, 12 באפריל 1955.

[5] ראו: אברהם ריבלין, דיוקנאות, דבר, 14 באפריל 1967.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]