אנה בוגיגיאן
לידה |
1946 (בת 78 בערך) קהיר, מצרים |
---|---|
לאום | ארמנית - מצרית - קנדית |
זרם באמנות | עכשווית |
אנה בוגיגיאן (באנגלית: Anna Boghiguian; ערבית: آنا بوجيجيان; נולדה ב-1946) היא אמנית עכשוויות מצרית-קנדית ממוצא ארמני. בעבודתה היא עוסקת במשמעות הפוליטית וההשפעה העולמית של אירועים ותהליכים היסטוריים שונים: המהפכה הצרפתית, הגירה, אי-שוויון כלכלי והמורשת הקולוניאלית. חלק מיצירותיה הם מיצבים עצומים של חדרים מלאים בדמויות מצוירות.[1][2]
שנותיה הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגיגיאן נולדה בקהיר, מצרים, בשנת 1946 למשפחה ממוצא ארמני. היא למדה מדעי המדינה והחברה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, מצרים, והיא בעלת תואר BFA באמנויות ומוזיקה מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול (Concordia University in Montreal), קנדה.[3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת שנות ה-70, בוגיגיאן היא אמנית נודדת, שנעה ללא הרף בין ערים שונות על פני הגלובוס, וחוויותיה ממבט של נוודת מתורגמים לציור, קולאז'ים ומיצבים.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיה של בוגיגיאן הוצגו בכמה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 – גן עדן אבוד, גלריית Dare-Dare, מונטראול, קנדה[4]
- 1992 – מדמויות שעווה לאגדות הודיות, גלריה Mashrabiya, קהיר, מצרים[4]
- 1996 – ציורים על קונסטנטין קוואפי, Espace Karim Francis, קהיר, מצרים[4]
- 2018 – Museum der Moderne Salzburg, זלצבורג, אוסטריה[3]
- 2019 – Tate St Ives, קורנוול, אנגליה[3]
- 2020 – SMAK, גנט, בלגיה[3]
- 2022 – Period of Change, גלריית Kunsthaus Bregenz, ברגנץ, אוסטריה[5]
- 2023 – Time of Change, גלריית The Power Plant, טורונטו, קנדה[2]
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2017 – MOMA, ניו יורק, ארצות הברית[6]
- 2019 – Castello di Rivoli, טורינו, איטליה[3]
- 2020 – הביאנלה ה-22, סידני, אוסטרליה[3]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2015 – פרס אריה הזהב על הביתן הארמני שלה בביאנלה בוונציה[2]
- 2023 – פרס וולפגנג האן(אנ') לשנת 2024[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטון על עבודה של אנה בוגיגיאן - גלריית The Power Plant, בטורונטו, קנדה
- סרטון על התערוכה - Period of Change - גלריית Kunsthaus Bregenz, בברגנץ, אוסטריה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tatians Istomina, Anna Boghiguian, Art in America, October 1, 2018
- ^ 1 2 3 Time of Change, The Power Plant
- ^ 1 2 3 4 5 6 Anna Boghiguian, The Power Plant
- ^ 1 2 3 Anna Boghiguian, Sfeir Semler Gallery
- ^ Anna Boghiguian, Period of Change, Kunsthaus Bregenz
- ^ Unfinished Conversations: New Work from the Collection, MOMA
- ^ Anna Boghiguian wins the Wolfgang Hahn Prize 2024, ArtReview, September 28, 2023