בלוטת חלב
 | |
| שיוך |
בלוטה אקסוקרינית, Region of wall of pharyngotympanic tube, ישות אנטומית מסוימת  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
קו החלב |
| אספקה עורקית |
internal thoracic artery |
| ניקוז ורידי |
internal thoracic vein |
| ניקוז לימפטי |
Pectoral axillary lymph nodes |
| התפתחות מתוך |
בלוטות זיעה |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1267) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
glandula mammaria |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A16.0.02.006 |
| TA2 (2019) |
7099 |
| FMA |
60088 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0935349 |
  | |
בלוטת חָלָב היא איבר (בלוטה) הנמצא בגופם של בעלי חיים המשתייכים למחלקת היונקים.
בלוטות החלב, שתפקידן העיקרי הוא הנקת ולדות (בעלי חיים בראשית חייהם), מהוות את המאפיין המגדיר החשוב ביותר של מחלקת היונקים (ושם המחלקה נובע ממאפיין זה). בבעלי חיים בוגרים קיימות בלוטות חלב פעילות אך ורק בנקבות. בדרך כלל קיימות בכל יצור בלוטות חלב רבות, והן מתרכזות בעטינים – איברים הנושאים בתוכם את בלוטות החלב והמאפשרים הנקה.
בדומה לשיער, בלוטות החלב ייחודיות ליונקים. הן מופיעות בשני המינים, אולם מפסיקות את התפתחותן אצל הזכר עוד לפני סיום תהליך ההתבגרות המינית. מספר בעלי חיים אחרים מאכילים את צאצאיהם על ידי חומר דמוי-חלב, אולם מקורו של החומר שונה מזה של החלב.
בלוטות החלב הן כנראה בלוטות זיעה "משופרות". לא ידוע מתי לראשונה הן הופיעו בתהליך האבולוציה של חולייתנים, אולם ניתן להסיק שהופעתן מתואמת וקשורה בהתפתחותן של שיני החלב ודפוסי תחלופת השיניים הנראים ברוב מיני היונקים המודרניים. שיני חלב אינן יעילות כשיני בוגר ואינן מותאמות ללעיסה, מאחר שגודלן קטן והן משתנות תדיר במהלך התפתחות היונק. על כן מסתמך היונק הצעיר על מזון עשיר שאופן עיכולו אינו מוכתב בלעיסתו—חלב. החלב מכיל אחוז גבוה של חלבון, שומן וסוכרים (בעיקר לקטוז), וכן כמות מסוימת של ויטמינים ומלחים. זהו מקור מזון עשיר שאחוז מרכיביו משתנה במיני היונקים השונים ובמהלך תקופת ההנקה.
בלוטת חלב מורכבת ממערכת תעלות המפרישות חלב, וסביבן מעטפת מלכדת. הורמון הגדילה וההורמון פרולקטין מעודדים את היווצרות החלב. פעולת היניקה מעודדת את הפרשת ההורמונים. צורת בלוטות החלב שונות בין מיני היונקים: אצל יונקי הביב קיים מצבור רקמות הצמוד לקיר הבטן, החלב מצטבר בגומחות על גבי הפרווה, ומלוקק על ידי היונק הצעיר. במינים רבים ובהם האדם, תעלות החלב מגיחות אל פני השטח בצורת תפיחה בשרית המכונה פטמה. במינים אחרים (אצל פרות למשל) תעלות החלב מפרישות את החומר אל מאגר נוזלים, ומשם מופרשות החוצה דרך פתח יחיד בפטמה.
בלוטות החלב שונות גם במספרן ובמיקומן: המספר נע בין שתי בלוטות (רוב הפרימטים למשל) ל-18 בלוטות (חזיר). הבלוטות ממוקמות לרוב לאורך שני קווים מקבילים בבטן או בחזה של בעל החיים, הנקראים קו החלב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלוטת חלב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בלוטות חלב (מחלקת היונקים), דף שער בספרייה הלאומית
