בריך שמיה

בריך שמיה
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפוּרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָך, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ), וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
זוהר כרך ב', דף ר"ו, עמוד א'

בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.

במרבית עדות אשכנז, נוהגים לאמרה בכל פעם שבה מוציאים ספר תורה, ואילו בעדות המזרח יש שני מנהגים: יש אומרים אותה בכל יום שבו ישנה תפילת מוסף כגון שבת, ראש חודש וכדומה, ויש שאומרים אותה רק בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים. התפילה זכתה לתפוצה רבה בעקבות הופעתה בספר הזוהר על פרשת ויקהל, אולם התפילה הופיעה בחלק מהסידורים גם לפני הדפסת הזוהר וללא קשר לזוהר.

המקור בזוהר

התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר"ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של רבי שמעון בר יוחאי להגיד אותה בזמן הוצאת ספר תורה:

אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...

תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו...

ההסבר של הזוהר לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים.

אמנם, אבישי בר-אשר הראה כי במקורותיה המוקדמים מופיעה תפילה זו כתפילה להוצאת ספר תורה ללא קישור כלשהו לזוהר, וכי הקטע כולו שולב בזוהר בשלב מאוחר יותר.

התנגדות לתפילה

המשפט "ולא על בר אלהין סמיכנא" עורר מחלוקת כיוון שהמילה "בר" יכולה להיתרגם גם כ"חוץ" ואז יהא הפירוש "ולא על דבר חוץ מאלהים אנו סומכים", אך גם כ"בן" ואז יהא הפירוש "לא על בן אלהים". הביטוי בן־אלהים מזכיר את האל הבן בנצרות - ישו, ולכן בנוסח של יהדות גרמניה לא הופיעה תפילה זו. פירוש אחר לביטוי הוא "מלאך", פירוש המבוסס על פסוקים בספר דניאל ובספר איוב. ולכן יש שאומרים "ולא על מלאכין סמיכנא".

כמו כן אמירת התפילה היוותה אחד מסממני המחלוקת בין הדרדעים ל"עיקשים" בתימן ובמידה זניחה אף בארץ.

תרגום לעברית

ברוך שמו של אדון העולם. ברוך כתרך ומקומך. יהיה רצונך עם עמך ישראל לעולם. וישועת ימינך הראה לעמך בבית מקדשך. ולהביא לנו מטוב אורך ולקבל תפילותינו ברחמים.
יהי רצון מלפניך שתאריך חיינו בטובה, ושאהיה אני עבדך נזכר בתוך (יחד עם) הצדיקים, לאהבני ולשמור אותי ואת כל אשר לי ולעמך ישראל. אתה הוא זן לכל ומפרנס את כולם. אתה הוא זה ששולט על כולם, אתה הוא זה ששולט על המלכים, והמלכות היא שלך.
אני עבד של הקדוש ברוך הוא שאני משתחווה לפניו ולפני כבודה של תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח ולא על בן אלוהים אני סומך. אלא באלוהי השמים שהוא אלוהי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת, והוא מרבה לעשות טובות ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והיקר אני אומר תשבחות.
יהי רצון מלפניך שתפתח ליבי בתורתך, (ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך). ותמלא משאלות לבי ולבם של כל עמך ישראל, לטוב ולחיים ולשלום.

אזכורים תרבותיים

בסרט אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה, בסצנת פתיחת התיבה, מקריאים חלק מתפילת בריך שמיה.

לקריאה נוספת

• יצחק פרנקל, "תפילת ובקשת 'בריך שמיה'", ישורון ב' (ה'תשנ"ז), עמ' תקנ"ט-תק"פ. לקריאה באתר היברובוקס.
• יצחק סץ, "בריך שמיה וגירסותיו", קובץ בית אהרן וישראל מ"ז (ה'תשנ"ג), עמ' ק"ה-קי"ב. לקריאה באתר היברובוקס.
• אביגדור ברגר, "זמן אמירת בריך שמיה", זכור לאברהם יא (ה'תשס"ב–ה'תשס"ג), עמ' אלף ע"ט-אלף פ"ד. לקריאה באתר אוצר החכמה (למנויים בלבד).
• הרב משה לוי, "כריעה בבריך שמיה", ירחון אור תורה תע"ג (ה'תשס"ז), עמ' שכ"ט-שמ"ד.
• אבישי בר-אשר, "בריך שמיה: לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר הזוהר ואל סידור התפילה", תרביץ פו [א] (תשרי ה'תשע"ט), עמ' 147–198. (תקציר המאמר)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בריך שמיה בוויקישיתוף

• מידע על בריך שמיה בקטלוג הספרייה הלאומית
• עיונים בסידור התפילה - באתר מכללת אורות
• בריך שמיה דמארי עלמא, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית