לדלג לתוכן

חטיפת הסטודנטים באיגואלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ב-26 בספטמבר 2014 נחטפו 43 סטודנטים בעיר איגואלה שבמדינת גֶרֶרוֹ במקסיקו. הסטודנטים למדו הוראה במכללה כפרית למורים במדינת גררו, ונסעו באותו יום לעיר איגואלה כדי להשתתף בהפגנה נגד המדיניות הכלכלית של ממשלת מקסיקו. במהלך הנסיעה הם נעצרו על ידי המשטרה המקומית והתפתח עימות. הפרטים על האירועים בזמן המעצר ואחריו עדיין אינם ברורים, אך על פי החקירה הרשמית הסטודנטים העצורים הועברו לידי ארגון הפשע "הלוחמים המאוחדים" ולאחר מכן כנראה נרצחו.

על פי חקירת הרשויות במקסיקו, החטיפה כנראה תוכננה על ידי ראש עיריית איגואלה, חוסה לואיס אברקה ולאסקס, ואשתו מריה דה לוס אנחלס פינדה וייה. שניהם נמלטו לאחר האירוע, יחד עם מפקד המשטרה של העיר, פליפה פלורס ולאסקס. בני הזוג נעצרו כעבור כחודש במקסיקו סיטי. גורמים בינלאומיים גינו את החטיפה, והיא גררה גל הפגנות ברחבי מקסיקו נגד הנשיא אנריקה פניה נייטו.

בפגישה עם עיתונאים ב-7 בנובמבר 2014 הודיע היועץ המשפטי לממשלת מקסיקו כי מספר שקיות שהכילו שרידי אדם נמצאו ליד נהר בגררו, ונפתחה חקירה על מנת לבדוק אם מדובר בגופותיהם של הסטודנטים הנעדרים. כמו כן מסר כי 74 חשודים נעצרו, ובהם חברי "Guerreros Unidos" שהודו כי הרגו את הסטודנטים והשליכו את גופותיהם.

מחאת הסטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרפיטי במקסיקו הקורא להחזרת החטופים, בו מופיעה הקריאה: "הם לקחו אותם בחיים, אנחנו רוצים אותם חיים"

ב-26 בספטמבר 2014 בשעות הבוקר נסעו כ-100 סטודנטים מהמכללה הכפרית למורים במדינת גררו לעיר איגואלה, אף היא בגררו. הסטודנטים התכוונו להפגין בעיר צ'ילפנסינגו, בירת המדינה, אך הרשויות מנעו זאת מהם ולכן הם עשו דרכם לאיגואלה. המטרה העיקרית של ההפגנה הייתה מחאה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, שלדעתם מפלה סטודנטים מהמגזר הכפרי על פני סטודנטים ממכללות עירוניות, וכמו כן מפלה מורים מאזורי הכפר. כמו כן מחו הסטודנטים נגד מחירי התחבורה הציבורית למקסיקו סיטי. התאריך נבחר בסמוך ליום השנה לטבח טלטלולקו (אשר התרחש ב-2 באוקטובר 1968 ובו נהרגו כ-300 סטודנטים בהפגנה במקסיקו סיטי). באותו זמן התקיימה באיגואלה אספת בחירות עם ראש העירייה, חוסה לואיס אברקה ולאסקס, ואשתו מריה דה לוס אנחלס פינדה וייה.

הסטודנטים נעצרו על ידי המשטרה העירונית של איגואלה, כנראה בהוראת ראש העירייה.

הפרטים על המעצר אינם ברורים. לטענת המשטרה, הסטודנטים חטפו שלושה אוטובוסים והמשטרה ניסתה לעצור אותם. לטענת הסטודנטים, הם הגיעו להפגנה ברכבים פרטיים ובטרמפים. במהלך המרדף המשטרה פתחה באש על האוטובוסים. שני סטודנטים נהרגו באחד האוטובוסים, וחלקם נמלטו לגבעות שמסביב. כשלוש שעות מאוחר יותר, חלק מהסטודנטים שנמלטו חזרו לזירה עם עיתונאים. בתקרית נוספת באותו זמן, חמושים בלתי מזוהים פתחו באש לעבר אוטובוס שהסיע שחקנים מקבוצת כדורגל מקומית, שכנראה נחשד בטעות כאחד האוטובוסים שנחטפו על ידי הסטודנטים המפגינים. הירי פגע באוטובוס ובשתי מוניות. מהירי נהרגו נהג האוטובוס, שחקן כדורגל ואישה שנסעה באחת המוניות. למחרת בבוקר התגלתה גופתו של סטודנט שניסה לברוח במהלך הירי. עיניו נעקרו, עור פניו קולף וגולגולתו נחשפה. בסך הכל נהרגו בתקרית 6 בני אדם ונפצעו 25.

סרטון המתעד הפגנות במקסיקו סיטי ב-26 בספטמבר 2015, יום השנה הראשון לאירוע החטיפה.

על פי עדי ראייה, לאחר תקרית הירי עצרה המשטרה את הסטודנטים והכניסה אותם לרכבי משטרה. הסטודנטים נלקחו לתחנת המשטרה באיגואלה, משם הם הועברו לתחנת המשטרה בעיירה קוקולה, ומשם לכפר בשם פואבלו וייחו (Pueblo Viejo), שם נמסרו על ידי המשטרה לאנשי ארגון הפשע "הלוחמים המאוחדים".

על פי אחת ההשערות, חלק מהסטודנטים השתייכו לארגון פשע יריב, ולכן נרצחו.

לדברי החוקרים, הסטודנטים נלקחו באותו יום למזבלה בפאתי קוקולה. כ-15 סטודנטים מתו מחנק בדרך לאתר. שאר הסטודנטים נרצחו לאחר מכן במזבלה. חברי הכנופיה השליכו את הגופות לבור והציתו בו אש. השרידים הועברו לשמונה שקיות פלסטיק שנזרקו לנהר בקוקולה. לאחר המעשה אחד מאנשי הכנופיה שלח הודעת טקסט למנהיג הארגון ובה נכתב: "הפכנו אותם לאבק וזרקנו את שרידיהם למים. הם אף פעם לא ימצאו אותם."

מניין הסטודנטים הנעדרים עמד על 57 אך 14 מתוכם נמצאו בחיים לאחר האירוע וחזרו למשפחותיהם או למכללה.

43 הסטודנטים הנעדרים גרמו לגל של הפגנות נגד הממשלה, ובעיקר נגד נשיא מקסיקו, אנריקה פניה נייטו. החטיפה גונתה גם על ידי גורמים בינלאומיים רבים.

התפתחויות מאוחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס סרון דה לוסיו, ששימש כראש סוכנות החקירות הפליליות (AIC) בתקופה בה נעלמו הסטודנטים, היה אחראי על חקירת החטיפה ופרסם דו"ח רשמי ובו טיוח של מעורבות הממשלה בפרשה. ועדת חקירה בינלאומית דחתה את מסקנות הדו"ח, וכך גם ממשלתו של אנדרס מנואל לופס אוברדור. הוא חשוד בביצוע עינויים, סילוף ראיות ומעילה בעשרות מיליוני דולרים. בנוסף, הוא נדרש לחקירה בארצו בקשר לרכישת מערכות פגסוס מחברת NSO Group, בה השתמשו גופי הממשל לריגול אחר עיתונאים ואנשי ציבור[1].

סרון ברח לקנדה ב-2019, ובספטמבר אותה שנה טס לישראל, וצולם בדירת מסתור בתל אביב. ממשלת מקסיקו ביקשה את הסגרתו[2].

בשנת 2022 טען תת-שר הפנים המקסיקני, אלחנדרו אנסינאס, שעמד בראש "ועדת האמת" לחקירת האירוע, כי שישה סטודנטים מבין ה־43 הוחזקו בחיים ארבעה ימים לאחר האירוע, ונהרגו בהוראתו של חוסה רודריגס פרס, קולונל בצבא מקסיקו.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]