אברהם וינברג (הראשון)

רבי אברהם וינברג מסלונים
	קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע)
לידה	1803; תקס"ד; פינסק
פטירה	11 בנובמבר 1883 (בגיל 80 בערך); י"א בחשוון תרמ"ד; סלונים
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום מגורים	סלונים
תקופת הפעילות	? – 11 בנובמבר 1883
השתייכות	חסידות סלונים
רבותיו	רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין
חיבוריו	יסוד העבודה, חסד לאברהם, באר אברהם
	כ"ט בניסן תרי"ח – י"א בחשוון תרמ"ד
	רבי שמואל וינברג מסלונים ←

רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים. ידוע בכינויו על שם ספרו יסוד העבודה.

קורות חייו

נולד לרב יצחק מתתיהו, דיין ובורר בפינסק, שהיה מקורב לרבי אשר הראשון מסטולין. בצעירותו התקרב והפך לאחד מחשובי תלמידיו של רבי נח מלכוביץ' ושל ממשיך דרכו רבי משה מקוברין. אחר פטירת רבו מקוברין בכ"ט בניסן ה'תרי"ח, בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו כאדמו"ר.

ניהל את חצרו ואת ישיבתו בעיר סלונים, ומכאן שמה של החסידות. עם זאת, בחסידות סלונים מייחסים את תחילת דרך משנתם לרבי מרדכי מלכוביץ', דרך בנו רבי נח ותלמידו רבי משה מקוברין, ובהמשך דרך אדמו"רי חסידות סלונים. פעילותו כאדמו"ר בעיר סלונים התקיימה לצד פעילותו של הרב אייזל חריף רב העיר שהשתייך למחנה המתנגדים, אך הם פעלו זה לצד זה בידידות.

חיבר וכתב חיבורים רבים, חלקם בדרך הקבלה. חיבורו העיקרי "יסוד העבודה" נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב חיים מוולוז'ין שסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה בעוד רבי אברהם כותב בספרו כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים.

כרבותיו גם הוא ייחס חשיבות למצוות יישוב ארץ ישראל ועמד בנשיאות כולל רייסין, ועודד רבים מחסידיו לעלות לארץ ישראל. בצעד נדיר שלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו לעלות לארץ ישראל בעודם כבני 13 שנים. באומרו, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא... וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידיו מייחסים לצעד זה רוח הקודש, כיוון שבכך הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שרוב החסידים נהרגו בשואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. יצוין כי אחד מחסידיו שעלה לארץ בפקודתו בשנת תרל"ה היה סופרו הרב יהודה לייב קסטלניץ אביו של מנהיגם של חסידי סלונים אחרי השואה, רבי מרדכי חיים סלאנים, וחותנו של רבי משה קליערס, רבה של טבריה וראש ישיבת "אור תורה". ואחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.

נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד, ונקבר בעיר סלונים. ממשיכו באדמו"רות היה נכדו רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל".

במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות בו נטמן. בשנת תשמ"ה אותר מקום החלקה מחדש, ולאחר פעולות שחזור שוקם קברו וקבר שניים מנכדיו, האדמו"רים רבי ישכר לייב וינברג ואחיו רבי אברהם וינברג (השני).

בין תלמידיו המפורסמים היו רבי מנחם נחום עפשטיין, מייסד חסידות קוברין-ביאליסטוק, חתנו הרב משה מרדכי (בן אחיו הרב הלל), נכדו רבי משה מידנר ואחיינו הרב יהודה לייב קסטלניץ.

חיבוריו

חסד לאברהם - על עשרה מאמרות, סדר הבריאה, מאמרי שבת על פסוק "ויכולו". יצא לאור בשני חלקים ביוזפוף תרמ"ו על ידי נכדו רבי שמואל. בכתב יד נוסף גם מאמר על פסוק "נעשה אדם".
יסוד העבודה - עוסק בענייני תורה לשמה, תשובה ויסודות בעבודת ה', וכן 79 מאגרותיו. יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ב על ידי נכדו רבי שמואל וינברג. בארץ ישראל הודפס בט"ו באב תשי"ט במהדורה חדשה עם תוספות ובהוצאה שנייה בשנת תש"ע, על ידי מכון "אמונה ודעת".
באר אברהם - ביאור על המכילתא. מבוסס על הפירוש "זה ינחמנו" של הרב משה פרנקפורט מאמסטרדם. יצא לאור בוורשה בשנת תרפ"ז על ידי נכדיו רבי ישכר לייב ורבי אברהם.
חסד לאברהם - סוד האבות, ברית מילה ויציאת מצרים.
באר אברהם - ליקוט מדברי תורתו על התורה והמועדים (מכתבי ושמועות זקני החסידים וליקוט מספריו האחרים) וכן עשרות מאגרותיו. יצא לראשונה בהוצאת ישיבת בית אברהם בכ"ט בטבת תש"ל עם הקדמת רבי שלום נח ברזובסקי (אז ראש הישיבה) על קורות חייו ודרכו. יצא מחדש על ידי חסידי סלאנים עם תוספות ליקוטים על אגדות הש"ס.
חסד לאברהם - ביאורים על חומש בראשית (מפרשת לך לך), שמות והנביאים בדרך הקבלה (2 חלקים). החלק הראשון יצא לאור בשנת תשמ"ו על ידי מכון "נחלי אמונה" של חסידות סלאנים מכתב ידו שנמסר לרבי יהודה לייב קסטלניץ, אחיינו של רבי אברהם ועבר בירושה לרבי מרדכי חיים סלאנים ולבנו הרב יהודה לייב שמסרו לדפוס.

רבים מכתביו אבדו בשואה, וחלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.

משפחתו

בנו הרב יחיאל מיכל אהרן, אביו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושל הרב נח וינברג (שנשלח על ידי סבו לישראל).
בתו, אשת אחיינו הרב משה מרדכי מקוברין (בן הרב הלל). בנם היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג שנשלח על ידי סבו לישראל.
בתו אסתר, אשת הרב יעקב לייב מישקין (מיסקי). בנם היה הרב משה מידנר.
אחיו הרב הלל, מחותנו של רבי אברהם וחותנו של הרב אשר וייסשטיין סבו של רבי שלום נח ברזובסקי.
אחיו הרב מרדכי חיים, חותנו של אחיינו, רבי יהודה לייב קסטלניץ אביו של רבי מרדכי חיים סלאנים.

לקריאה נוספת

אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קעז-רטו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם וינברג בוויקישיתוף

חיבורו "יסוד העבודה" - חלק א' באתר היברובוקס.
חיבורו "יסוד העבודה" - חלק ב' באתר היברובוקס.
חיבורו "חסד לאברהם" על עשרה מאמרות באתר היברובוקס.
חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק א' באתר היברובוקס.
חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק ב' באתר היברובוקס.
אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" באתר היברובוקס.
דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי יצחק מתתיהו וינברג מסלונים (בעל „יסוד העבודה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
אברהם וינברג (1803-1883), ה-1, מסלונים, דף שער בספרייה הלאומית