כדורגל בגרמניה

האליאנץ ארנה במינכן, שאירח את משחק הפתיחה של מונדיאל 2006

כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בגרמניה. התאחדות הכדורגל הגרמנית היא הגוף המנהל את הענף במדינה, ובשורותיה רשומים למעלה מ-6 מיליון שחקנים בלמעלה מ-26,000 מועדונים. הבונדסליגה היא הליגה העליונה במבנה ליגות הכדורגל בגרמניה, והמנצחת שלה מוכתרת כאלופת גרמניה בכדורגל. מתחתיה נמצאות מספר ליגות נוספות, כדוגמת הבונדסליגה השנייה. כמו כן, ישנם מספר גביעים לאומיים בגרמניה, המפורסם שבהם הוא הגביע הגרמני.

ברמה הבינלאומית, גרמניה היא אחת מהאומות המצליחות ביותר בעולם הכדורגל. נבחרת הגברים הלאומית של גרמניה זכתה ארבע פעמים בגביע העולם (ב-1954, 1974, 1990 ו-2014) ומחזיקה בשיא של שלוש זכיות באליפות אירופה (ב-1972, 1980 ו-1996). נבחרת הנשים של גרמניה זכתה פעמיים בגביע העולם לנשים (בשנים 2003 ו-2007), מה שהופך את גרמניה לאומה היחידה שזכתה בגביע העולם הן לגברים והן לנשים. גרמניה ארחה את מונדיאל 1974, יורו 1988 ומונדיאל 2006, ואת גביע העולם לנשים בשנת 2011.

היסטוריה

ראו גם – עונות במפעל הראשון בחשיבותו בכדורגל הגרמני

טרם הקמת הבונדסליגה

מועדון הכדורגל הראשון בגרמניה הוא "דרזדן אינגליש", שהוקם בשנת 1874 על ידי אנגלים שחיו ועבדו בסביבות דרזדן. במשך עשרים השנים הבאות צמחה פופולריות הכדורגל במדינה, ומועדוני כדורגל הוקמו גם בברלין, המבורג וקארלסרוהה.

בינואר 1900, נציגים של 86 מועדוני כדורגל מגרמניה ומחוצה לה נפגשו במסעדת "Mariengarten" בלייפציג, והקימו את התאחדות הכדורגל הגרמנית (DFB). המפגש אורגן על ידי יושב ראש התאחדות הכדורגל של לייפציג. פרדיננד יופ, שייצג את מועדון הכדורגל של פראג, נבחר להיות הנשיא הראשון של התאחדות הכדורגל הגרמנית. כבר מספר שנים לפני כן הוקמו התאחדויות כדורגל שהיו אחראיות רק על אזורים מסוימים בגרמניה. אליפות הכדורגל הראשונה מעבר לרמה המקומית נערכה בשנת 1889 על ידי התאחדות מועדוני הכדורגל הדרום-גרמנים, שסופחה ל-DFB לאחר שזו הוקמה.

ההתאחדות הגרמנית הרשתה גם לקבוצות מחוץ לגרמניה להשתתף בליגה בתנאי שהם היו מורכבות מבחינה אתנית מגרמנים (וזו הסיבה שמועדון הכדורגל פראג, מועדון מצ'כוסלובקיה, שיחק בליגה זו). כאשר התאחדות הכדורגל הגרמנית הצטרפה לפיפ"א בשנת 1904 קבוצות מחוץ לגרמניה לא הורשו לשחק יותר בליגה המקומית.

בין השנים 1903 ו-1944 הקבוצות הזוכות זכו בגביע ויקטוריה לאלופות שנתרם על ידי נסיך פרוסיה. הגביע היה אמור תחילה להינתן לאלופת הכדורגל ולאלופת הרוגבי במדינה אך לבסוף הוחלט להעניקו לאלופת הכדורגל בלבד, בעיקר עקב התחזקות מעמד הכדורגל ביחס לרוגבי. משחקי ליגה לא שוחקו בשנת 1904, במהלך מלחמת העולם הראשונה בין השנים 1914 ו-1918 ולאחר מלחמת העולם השנייה בשנים 1944–1946.

הקבוצה האחרונה שזכתה בגביע ויקטוריה לאלופות הייתה ס.צ. דרזדן שניצחה את מועדון הכדורגל של חיל האוויר הגרמני, "לופטוואפן אס.וי. המבורג" באולימפיסטדיון בברלין בתוצאה 0-4 בסוף עונת 1943/1944. בזמן מלחמת העולם השנייה, נעלם הגביע. הגביע נמצא לאחר מספר שנים בכספות של מזרח גרמניה לאחר שנלקח מהעיר דרזדן שהייתה באותה עת חלק מגרמניה המזרחית. הגביע הוחזר להתאחדות הכדורגל הגרמנית. באותה עת כבר הוחלף הגביע ב"צלחת האליפות" שנוצרה בשנת 1949.

בשנת 1908 החלה נבחרת הכדורגל הלאומית של גרמניה לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות. היא נוהלה ופוקחה על ידי התאחדות הכדורגל הגרמנית, שהייתה לגוף המפקח על כלל הכדורגל בגרמניה. ב-1934 היא השתתפה בפעם הראשונה בגביע העולם בכדורגל (ה"מונדיאל"), והגיעה בטורניר זה למקום השלישי, אך רק ב-1972 השתתפה לראשונה באליפות אירופה בכדורגל (ה"יורו"), בה זכתה.

בשנת 1919 היו בגרמניה 15,000 שחקנים רשומים ובשנת 1932 כבר היו בגרמניה למעלה ממיליון שחקנים רשומים. נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית באותה עת, פליקס לינמאן, הציע להקים ליגה אחת לאומית ולא לשמור על החלוקה האזורית שהייתה נהוגה עד אז. הרעיון באותו זמן נדחה על הסף וקם לתחייה רק מספר שנים לאחר מכן, עם הקמת הבונדסליגה בשנת 1963.

תחת שלטון הרייך השלישי

גם הצעדים במישור המדיני השפיעו על הכדורגל. לדוגמה, עם כיבוש חבל הסאאר צורפו לגרמניה קבוצות הכדורגל מהחבל שהיו באותה עת בליגה הצרפתית השנייה ומטה. קבוצות אלו הצליחו להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר שהגיעו בצרפת, ובכך הגדילו את התחרות בגרמניה. עם הכיבושים השונים של גרמניה וצירופי הטריטוריות צורפו גם מועדוני כדורגל רבים מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה, מאלזס-לורן, מלוקסמבורג וממערב פולין. לאחר האנשלוס, שאיחדה את אוסטריה עם גרמניה, זכתה קבוצת הכדורגל האוסטרית ראפיד וינה בגביע בשנת 1938 וכן באליפות גרמניה בשנת 1941.

במהלך המלחמה שימש הכדורגל להעלאת המורל הלאומי ומספר גדול של קבוצות היו של לוחמי חיל האוויר הגרמני, של האס אס או של חלקים אחרים בצבא גרמניה. קבוצות רבות אחרות נתמכו על ידי גופים אלו. המשחק האחרון שהתקיים ברייך הגרמני נערך ב-23 באפריל 1945 והוא הסתיים בניצחונה של פ.צ. באיירן על מינכן 1860 בתוצאה 2-3. פחות משלושה שבועות לאחר מכן גרמניה נכנעה ללא תנאי ומשחק הכדורגל נפסקו עד לשנת 1946.

קולות להקמת ליגה לאומית

בשנות ה-50 גבר הקריאות להקמת ליגה מקצועית לאומית בעיקר בגלל הקמת ליגות שכאלו במדינות אחרות באירופה ובכך ששחקנים גרמנים מהקבוצות החובבניות שהיו בגרמניה היו עוזבים את גרמניה לשחק בקבוצות הטובות באירופה. הקריאות גם קיבלו את תמיכתו של מאמן הנבחרת הלאומית שתמך ברעיון בטענה שהדבר יעזור לא רק לקבוצות הגרמניות אלא גם לנבחרת הלאומית.

למרות זאת, נבחרת גרמניה הצליחה לנצח את נבחרת הונגריה בגמר מונדיאל 1954 והייתה הנבחרת הראשונה שכל שחקניה משחקים בקבוצות "חובבניות". בניצחון במונדיאל נקרא "הנס של ברן" ונחשב להישג גדול לכדורגל הגרמני. באותה עת חבל הסאאר היה מחוץ לתחום גרמניה והיה תחת שליטת צרפת עד שהועבר לידי גרמניה מאוחר יותר והייתה קיימת נבחרת סארלנד שהייתה הנבחרת הלאומית של החבל עד לאיחודו עם גרמניה. נהחבתר סאארלנד הייתה טובה יחסית ובשלב הבתים סיימה לפני נבחרת נורווגיה ואחרי נבחרת מערב גרמניה.

באותו הזמן, במזרח גרמניה, הוקמה ליגת הכדורגל של מזרח גרמניה וכן התאחדות הכדורגל של מזרח גרמניה בשנת 1950.

מאז מלחמת העולם השנייה

לאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה חולקה לשלוש מדינות שונות. ה-DFB והנבחרת שלה התנהלו במדינה שנקראה גרמניה המערבית, בעוד שגרמניה המזרחית (שם נוהל הכדורגל על ידי התאחדות ה-GDR) ניהלה נבחרת כדורגל נפרדת בשנים 1952–1990. סארלנד ניהלה גם היא נבחרת נפרדת בשנים 1950–1956. פיתוח ענף הכדורגל בגרמניה המערבית היה גדול יותר מאשר בגרמניה המזרחית. עובדה זו התבטאה בזכייתה של נבחרת גרמניה המערבית במונדיאל 1974 אותו ארחה, לאחר שגברה במשחק הגמר על הולנד, ולמרות הפסד לנבחרתה של גרמניה המזרחית במהלך הסיבוב הראשון.

לאחר איחוד גרמניה ב-1990, שנה בה זכתה גרמניה המערבית פעם נוספת בטורניר המונדיאל, התאחדו נבחרות גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית בחזרה לנבחרת אחת – נבחרת גרמניה. הטורניר הראשון שבו השתתפה הנבחרת המאוחדת היה משחקי המוקדמות ליורו 1992, למרות ששתי הנבחרות הנפרדות הוגרלו לאותו בית במוקדמות, לפני שנעשה האיחוד.

ההצלחות הגדולות בתחילת שנות האלפיים היו השגת המקום השני במונדיאל 2002 שנערך בקוריאה הדרומית וביפן, והמקום השלישי במונדיאל 2006 שאותו ארחה גרמניה. גם נבחרת הנשים של גרמניה הגיעה להצלחות גדולות כאשר זכתה הן בגביע העולם לנשים 2003 שנערך בארצות הברית והן בגביע העולם לנשים 2007 שנערך בסין.

תחרויות כדורגל

מבנה הליגות

ערך מורחב – מבנה ליגות הכדורגל בגרמניה

תחרות הכדורגל החשובה ביותר בגרמניה היא הליגה העליונה במדינה, הבונדסליגה, שכוללת 18 קבוצות. קבוצת באיירן מינכן מחזיקה בשיא הזכיות באליפות הליגה עם 20 אליפויות, מאז הוקמה הליגה בשנת 1963. המבורג היא הקבוצה היחידה שהשתתפה בבונדסליגה בכל עונה מאז הקמתה עד לעונה שעברה (2017/2018) עת ירדה לראשונה בתולדות הבונדסליגה לליגת המשנה. הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הגרמני היא הבונדסליגה השנייה; שלוש הקבוצות התחתונות בבונדסליגה יורדות לליגת המשנה, ואילו שלוש הקבוצות העליונות בליגת המשנה עולות לבונדסליגה. בנוסף, פועלת "הליגה השלישית", שהחליפה בשנת 2008 את הליגות האזוריות בתור הדרגה השלישית בכדורגל הגרמני. הליגות האזוריות, שהן מקצועניות-למחצה, הן הדרגה הרביעית במבנה הליגות כיום.

הגביע הלאומי

הגביע הגרמני, שנקרא גם בשם "גביע ההתאחדות הגרמנית" (DFB-Pokal), הוא טורניר הכדורגל השני בחשיבותו בגרמניה אחרי הבונדסליגה, והוא מתקיים במהלך העונה במקביל לליגות. הגביע נערך מדי שנה מאז 1952.

כל מועדון המשחק במערכת ליגות הכדורגל הגרמנית, רשאי להשתתף בגביע הגרמני. הקבוצות מהליגות הנמוכות משחקות תחילה בסיבובי מוקדמות אזוריים, והמנצחות של סיבובים אלה מעפילות לתחרות הראשית הנערכת בשנה שלאחר מכן, ומצטרפות שם לקבוצות מהבונדסליגה ומהבונדסליגה השנייה. בכל סיבוב, זהות הקבוצה הממשיכה לשלב הבא נקבעת תמיד במשחק בודד, הנערך באצטדיונה של אחת מהקבוצות המשתתפות. מאז 1985, משחק הגמר של הגביע מתקיים כל שנה באצטדיון האולימפי בברלין. באיירן מינכן מחזיקה בשיא הזכיות בגביע, עם 12 זכיות.

תחרות ה-"Tschammer-Pokal" קדמה לתחרות הגביע הגרמני המתקיימת כיום. תחרות זו נוסדה בשנת 1934, ונערכה עד 1944.

מאחר שגרמניה התפצלה לאחר מלחמת העולם השנייה, בגרמניה היו שתי תחרויות גביע – הקבוצות מגרמניה המזרחית שיחקו בתחרות גביע נפרדת שנקראה הגביע המזרח-גרמני (FDGB-Pokal). טורניר זה נוסד בשנת 1949, ונערך מדי שנה עד 1991. בשנה זו, בעקבות איחוד גרמניה, טורניר זה אוחד גם "הגביע הגרמני" לתחרות כדורגל אחת, כמו גם ליגות הכדורגל שפעלו קודם לכן בנפרד בשני האזורים של גרמניה.

השתתפות בתחרויות האירופיות

בהתאם לדירוג הליגות של אופ"א, כיום שולחת גרמניה בכל עונה לפחות ארבע קבוצות לליגת האלופות, 3 אוטומטית לשלב הבתים והרביעית לסיבוב מוקדמות הלא-אלופות השלישי. הקבוצות המסיימות במקומות החמישי והשישי בבונדסליגה נכנסות לליגה האירופית, ומקום נוסף בליגה האירופית מוענק לקבוצה שזכתה בגביע הגרמני. עם זאת, במקרה שזוכת הגביע הגרמני כבר השיגה מקום בליגת האלופות דרך מיקומה בליגה, אזי הקבוצה שהפסידה לה בגמר הגביע תיכנס במקומה לליגה האירופית. אם זוכת הגביע (או סגניתה במקרה שהזוכה העפילה לליגת האלופות דרך הליגה) השיגה מקום לליגה האירופית דרך מיקומה בליגה, אזי הקבוצה שסיימה שביעית בבונדסליגה תקבל מקום בליגה האירופית.

גרמניה יכולה לשלוח נציגה נוספת לתחרויות האירופיות באמצעות דירוג המשחק ההוגן של אופ"א. אם לליגה הגרמנית, יש את אחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג המשחק ההוגן בעונה החולפת, הקבוצה שסיימה ראשונה בדירוג המשחק ההוגן של הבונדסליגה – מבין אלו שלא השיגו מקום בתחרות אירופית דרך הליגה או הגביע – נכנסת לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.

נבחרות לאומיות

גברים

ערך מורחב – נבחרת גרמניה בכדורגל

נבחרת גרמניה בתלבושת הלבנה המסורתית שלה

הנבחרת הלאומית של גרמניה מייצגת את גרמניה בתחרויות כדורגל בינלאומיות מאז שנת 1908. היא מנוהלת, כמו כל הליגות והגביעים, על ידי התאחדות הכדורגל הגרמנית. לאורך ההיסטוריה שלה זכתה נבחרת גרמניה ארבע פעמים בגביע העולם בכדורגל – בטורנירים של 1954, של 1974 ושל 1990 וגם 2014, וסיימה במקום השני בארבעה מקרים אחרים. בנוסף, היא זכתה שלוש פעמים באליפות אירופה בכדורגל – בטורנירים של 1972, 1980 ו-1996. בין מלחמת העולם השנייה ל-1990 הייתה ידועה הנבחרת כ"נבחרת גרמניה המערבית", בעוד נבחרת גרמניה המזרחית התנהלה בנפרד.

מאז מונדיאל 1954, התלבושת והציוד של הנבחרת הלאומית של גרמניה מיוצרים על ידי החברה הגרמנית אדידס. במשחקי הבית, הנבחרת הגרמנית לובשת חולצות לבנות, מכנסיים שחורים וגרביים לבנים. דרגות משתנות של אדום וזהב – לצד שחור, שני הצבעים האחרים של דגל גרמניה – נכללים בקביעות בתלבושת הנבחרת במהלך השנים.

באופן מסורתי, נבחרת גרמניה לבשה חולצות ירוקות, מכנסיים לבנים וגרביים ירוקים בתור התלבושת החלופית שלה. בשנים האחרונות, לעומת זאת, גרמניה שינתה את הצבע החלופי הזהה שלה בחולצה ובגרביים לאפור (בשנים 2002–2003), לאחר מכן לשחור (בשנת 2004), ולבסוף לאדום. הנבחרת הגרמנית לבשה מדים אדומים בתור התלבושת החלופית שלה במהלך מונדיאל 2006.

נשים

ערך מורחב – נבחרת גרמניה בכדורגל נשים

נבחרת הנשים הלאומית של גרמניה, המנוהלת גם היא על ידי התאחדות הכדורגל הגרמנית, זכתה פעמיים בגביע העולם בכדורגל נשים – בטורניר של 2003 תחת מאמנת הנבחרת טינה טיון-מייר, ובטורניר של 2007 תחת סילביה נייד שהיא גם מאמנת הנבחרת הנוכחית. בעקבות כך, היא הפכה לנבחרת הנשים הראשונה שזוכה בגביע העולם פעמיים רצופות. היא אף זכתה ארבע פעמים רצופות באליפות אירופה בכדורגל נשים – בשנים 1995, 1997, 2001 ו-2005. גרמניה היא האומה היחידה שזכתה בגביע העולם הן לגברים והן לנשים.

נבחרת הנשים של גרמניה היא היחידה שזכתה בגביע העולם לבוגרים, מבין הגברים או הנשים, מבלי לספוג אף שער במהלך הטורניר – לאחר שעשתה זאת בשנת 2007.

קישורים חיצוניים

• אתר התאחדות הכדורגל הגרמנית (בגרמנית) (באנגלית)