בית מדרש מר"ץ
 | |
| בית מדרש | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1974–הווה (כ־50 שנה)  |
| מייסדים |
אורי כהן |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′59″N 35°09′23″E / 31.799722222222°N 35.156277777778°E |
|
www | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית מדרש מר"ץ | |
  | |
בית מדרש מר"ץ (מרכז צוותים) המוכר גם בשם כולל מר"ץ, הוא בית מדרש להכשרת מורים תלמידי חכמים, שיצאו בסיום הכשרתם ליישובי הספר ועיירות הפיתוח, המהווה חלק מקריית חינוך מבשרת ציון.
קריית חינוך מבשרת ציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של קריית חינוך מבשרת ציון בישיבה תיכונית קול מבשר שהוקמה בשנת הלימודים תש"ל, בנחלת יצחק[1]. הישיבה הוקמה על ידי הרב יוסי שריד (אז שטרן), הרב אליהו סופר, הרב עזריאל ליכט והרב שבתי זליקוביץ, שעברו מהישיבה התיכונית בכפר מימון[2]. הקמת הישיבה הייתה חלק מתוכנית גדולה להקים במקום קרייה חינוכית שתכלול ישיבה תיכונית, ישיבה מקצועית, בית ספר לבנות וכולל[3].
בשנת 1972 הוקצה לקריית החינוך שטח של 7 דונם עם אופציה ל-7 דונם נוספים לבניית קריית הישיבה[4]. במקום נבנו בנוסף לישיבה התיכונית וכולל מרץ גם דירות לצוות החינוכי ולתלמידי בית המדרש[5].
בא' אלול תשל"ד התגשמה התוכנית להקמת כולל, כאשר מייסדי הקריה הזמינו את הרב אורי כהן להקים את בית מדרש מר"ץ. בשנת 1993 הוקמה במקום ישיבת שערי מבשרת ציון לתלמידים מחוץ לארץ הבאים לשנת לימודים בישראל.
בשנת 2004 נקלעה הקריה לקשיים כלכליים[6] ובעקבותיהם הוקמו עמותות נפרדות לכל אחת משלושת המוסדות והעמותה הוותיקה שניהלה את קריית החינוך נותרה כעמותה שניהלה את הנכסים בהם השתמשו העמותות השונות. במהלך השנים התגלעו חילוקי דעות בין המעורבים בקריה החינוכית[2].
בית המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית המדרש מר"ץ הוקם בא' באלול ה'תשל"ד במבשרת ציון כחלק מקרית חינוך מבשרת ציון על ידי הרב אורי כהן, במטרה להכשיר מורים תלמידי חכמים, שיצאו בסיום הכשרתם ליישובי הספר ועיירות הפיתוח. הרעיון להקמת בית המדרש גובש יחד עם זאב וולפסון שתרם סכומים נכבדים להפעלת בית המדרש וביקש להקים סמינר להכשרת מורים[7].
צוות הר"מים הראשון כלל את הרב יוסי שריד, הרב שבתי זליקוביץ', הרב דוד פוקס והרב סופר. בין הר"מים שנוספו במשך השנים: הרב סיני אדלר, הרב צחי להמן, הרב שמואל אליקים קדר, הרב אלתר הילביץ והרב יהושע בכרך. שיעורים ניתנו גם על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שלמה מן ההר ונחמה ליבוביץ[8].
בית המדרש הכשיר מאות של מורים, מחנכים ורבנים, הן בקבוצות והן כיחידים, מקריית שמונה בצפון ועד לאילת בדרום, והיה למעשה הבסיס הראשוני להקמת מפעל הגרעינים התורניים של הציונות הדתית. הקבוצה השנייה שיצאה מבית המדרש כללה שבע משפחות שהלכו ללמד בקריית שמונה. הקבוצה השלישית הגיעה לחזק את הישיבה התיכונית בהר מירון.
בשנים האחרונות פיתח בית המדרש תוכנית להכשרת רבני קהילה בעלי הסמכה רבנית מהרבנות הראשית לישראל לצד הקניית כלים הנצרכים לתפקידו רב קהילה כמנהיג חברתי.
בצמוד לבית המדרש קיימת ישיבה תיכונית "קול מבשר" וכן ישיבה לבחורים אמריקאים שמגיעים לשנת לימודים בארץ "שערי מבשרת". סביב המוסדות קיימת קהילה של משפחות המתגוררות במתחם הנקרא "קריית חינוך".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתפוש את הרוח - סיפורו של בית מדרש מר"ץ, 2 ביולי 2015, אתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישיבה תיכונית חדשה במבשרת ציון, הצופה, 11 בספטמבר 1969
- ^ 1 2 הרב יוסי שריד בקריאה להצלת הקרית החינוכית וישיבת קול מבשר במבשרת ציון, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2021
- ^ שלום צוריאל, ישיבת "מבשרת ציוך" גרעין "קריית החינוך ליישובי האיזור, הצופה, 3 בנובמבר 1969
- ^ ברוך מאירי, קריית החינוד במבש־ת ירושלים נבנית על אף צו להפסקת עבודה, מעריב, 11 באוגוסט 1976
- ^ קריית החינוד במבש־ת ירושלים, מעריב, 11 באוגוסט 1976
- ^ הפ"ב 27835-12-18 קריית חינוך מבשרת ציון בהרי ירושלים נ' קול מבשר בהרי ירושלים, פסק דין מ-5 ביולי 2020
- ^ לתפוש את הרוח סיפורו של בית מדרש מר"ץ, 2 ביולי 2015, אתר יוטיוב, החל מדקה 7:42
- ^ לתפוש את הרוח סיפורו של בית מדרש מר"ץ, 2 ביולי 2015, אתר יוטיוב, החל מדקה 11:00