יוסף בן לב

רבי יוסף בן דוד אִבן לב
לידה	1505; ה'רס"ג בערך; מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1580 (בגיל 75 בערך); איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות	סלוניקי
תקופת הפעילות	?–1580
תחומי עיסוק	דיין
חיבוריו	שו"ת מהריב"ל חידושי מהריב"ל גיטין

רבי יוסף בן דוד אִבן לב (סביב ה'רס"ג 1503– ה'ש"מ, 1580 לערך) מחכמי מונסטיר שבאימפריה העות'מאנית (כיום במקדוניה הצפונית) במאה ה-16. דיין, היה פוסק וראש ישיבה בסלוניקי ובקושטא. מוכר יותר בכינוי מהריב"ל או רבי יוסף אבן (בן) לב. נודע באישיותו התקיפה ובפסיקת הלכה בלתי מתפשרת, וכתוצאה מכך סבל מרדיפות אנשי קהילתו.

קורות חייו

נולד בין שנת ה'ר"ס לשנת ה'רס"ה במונסטיר שבאימפריה העות'מאנית (כיום במקדוניה הצפונית) לרבי דוד אבן לב מרבני הקהילה המקומית. למד ככל הנראה אצל קרוב משפחתו רבי יצחק אבן צדיק אבן לב. בעיר הולדתו מונסטיר הוא כיהן כרב וכדיין. בשנת ה'רצ"ד עזב את מונסטיר לסלוניקי, כנראה בעקבות סכסוך עם רב הקהילה המקומית במונסטיר שנגרם לאחר מחאתו באותו הרב על מעשה סחיטה שנעשה בקהילה^[1]^[2]^[3]^[4].

באותה השנה, בהיותו כבן 34 בלבד, הוא חתם על כרוז ליהודי הקהילה בסלוניקי. חתימתו מופיעה במקום השלישי בכרוז, אחרי רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו שהיו מבוגרים ממנו בהרבה.

נודע באישיותו התקיפה ובפסיקת הלכה בלתי מתפשרת; בתפקידו כאב"ד התפרסם בכך שיצא כנגד עשירי העיר ותקיפיה. פסיקה ברוח זו, נגד אחד מעשירי העיר, ברוך, הביאה עליו אסון; העשיר שכר רוצחים, שרצחו את בנו של מהר"י, ר' דוד, בעת ששהה מחוץ לעיר. ר' דוד היה בן 28, והיה כישרון תורני מבטיח. סמוך לאסון זה אירע למהר"י בן לב אסון נוסף: בנו השני, יוסף, טבע בנחל בעת טבילה לכבוד שבת. אסונות אלו ומחלוקות עם חכמי העיר גרמו לו לעקור מסלוניקי ולהתיישב באיסטנבול, בה שימש כראש ישיבה, תחת חסותה של דונה גרציה נשיא, עד מותו בשנת ש"מ, (1580) לערך.

לאחר כעשור שבו התגורר בסלוניקי, נקלע ר"י אבן לב לסכסוך קשה עם כמה מראשי הקהילה המקומית. לפי רבי דוד קונפורטי תחילת הסכסוך הייתה בהתנצחות תלמודית של רבי יוסף אבן לב עם הרב שלמה חסון. במהלך ויכוח שפרץ ביניהם, התבטא הרב חסון על קושיית רבי יצחק מקורביל, אותה התאמץ ר"י אבן לב לתרץ, שהיא איננה קושיה כלל וכי רבי יצחק מקורביל טעה. ר"י אבן לב, שהיה נוהג להתעמק בלימודו גם בדברי התוספות, ראה זאת כזלזול בכבודו של הרבי יצחק מקורביל, והוויכוח עבר למחלוקת אישית עד שנידו האחד את השני^[5]. היריבות העיקרית ביניהם הייתה בנוגע לאחד מבני הקהילה, בשם ברוך, שהיה אנוס לשעבר מפורטוגל, ובסלוניקי היה מראשי הקהילה. ברוך נהג כלפי הקהילה בתקיפות וביד קשה. רבנים בקהילה כמו רבי בנימין בן רבי מאיר, ורבי בנימין הלוי, התלוננו עליו בפני משה המון, רופא הסולטן באיסטנבול, בבקשה שידיחו מתפקידיו. ברוך הוזמן לבירור העניינים בקושטא אצל משה המון, והביע חרטה על מעשיו; אך כששב לסלוניקי המשיך במעשיו. המון תכנן לשלוח שליח מטעם הסולטן להדיחו אך הדבר לא יצא אל הפועל. לצידו של ברוך עמדו רבי שלמה חסון ותלמידיו, כאשר ר"י אבן לב ניסה לפעול נגדו^[6].

בקיץ שנת ה'ש"ה, פגש ברוך את ר"י אבן לב ברחוב העיר וסטר לו על לחיו. לפי המסופר, קרע ר"י אבן לב את בגדיו וזעק "שומו שמים על זאת" כביטוי לצערו על חילול כבוד התורה, לאחר שאף אחד מהנוכחים במאורע לא מחה על הפגיעה בכבודו. באותו הלילה פרצה שריפה באותו הרחוב בו אירע הדבר. האש יצאה מחנותו של בשם יהודי בשם אברהם קטלאנו, והיא התפשטה במהירות לכל עבר. לפי כרוניקות בנות התקופה עלו באש 5,000 בתים, 18 בתי כנסת, וכ-200 מבני הקהילה היהודית נספו בשריפה. השריפה גרמה להתפרצותה המחודשת של מגפה שהתפשטה בסלוניקי באותה תקופה, ובה מתו כ-300 איש נוספים מהקהילה היהודית^[7].

בתקופה זו יצא דוד, בנו של ר"י אבן לב, אל כפר סמוך לסלוניקי, כרבים מיהודי העיר שעזבו את סלוניקי לכפרים הסמוכים מפני המגפה. דוד נרצח בהיותו באותו הכפר, והוא בן 28 בלבד. לפי המשוער הוא נרצח על ידי שליחיו של ברוך, יריבו מסלוניקי^[8]. בנו השני משה טבע בנהר בעת טבילה^[9]. אסון כפול זה גרם לר"י אבן לב לעזוב את סלוניקי. הוא היגר לקושטא שם מונה על ידי דונה גרציה מנדס לראש הישיבה שהקימה בעיר, והתקרב מאוד למשפחת מנדס.

פעילות ציבורית

בשנת שט"ז הטילו ראשי קהילת מגורשי ספרד בקושטא חרם האוסר להתפלל בבתי כנסיות שאינם שייכים לקהילה. החרם שהיה מכוון נגד היהודים הפורטוגזים ובראשם משפחת מנדס, שפרשו מקהילת האם והקימו קהילה עצמאית כמה שנים לפני כן בניסן שנת ה'ש"ט. ר"י אבן לב, ממקום שהותו בסלוניקי (שם שהה לצורכי רפואה), התייצב נחרץ לצידה של משפחת מנדס^[10]. לדעתו הסכימו גם רבי שמואל די מדינה^[11] ורבי משה מטראני^[12].

ר"י אבן לב היה מראשי הרבנים שחתמו על חרם אנקונה בשנת ה'שי"ד, אותו יזמה משפחת מנדס כתגובה על העלאתם על המוקד של 24 אנוסים מפורטוגל, ואף הורה כי בידי הקהילה סמכות להכריח את חבריה שלא לעבור על החרם, וזאת למרות התנגדותם של חלק מרבני קושטא לחרם^[13].

ר"י אבן לב חתם גם על חרם נגד המלשין על דון יוסף נשיא^[14].

פטירתו

בסביבות שנת שט"ז חלה ר"י אבן לב, ובחתימותיו מתקופה זו הוא מוסיף לחתימת שמו את המילים "המר והנאנח". בתקופה זו נסע להתרפא בסלוניקי, שם הדפיס את ספרו אצל המדפיס יעבץ. לפי השערת חלק מחוקרי תולדותיו, משנת ה'שכ"א הפסיק להופיע בישיבה עקב חולשתו, אם כי עדיין פרש את חסותו עליה^[15]. בסוף ימיו כהו עיניו^[16]. תאריך פטירתו המדויק אינו ידוע. האזכורים האחרונים מחייו הם מחודש תשרי^[17], ומכ"ה בכסלו שנת של"ט^[18].

דרך לימודו ודרכו ההלכתית

מהר"י בן לב נחשב אחד מגדולי דורו ומהחריפים שבהם. הוא קיים קשרים עם ר' יוסף קארו, ר' יוסף טאיטאצאק ומהרשד"ם.

נודע בבקיאותו המיוחדת ובחריפותו, כפי שבולט הדבר בתשובותיו ובחידושיו. דרך לימודו היא מיזוג של דרכי הלימוד הנפוצות בזמנו: דרך הלימוד הספרדית המצטיינת בבקיאות ועוסקת בעיקר בבירור ההלכה, ודרך הלימוד האשכנזית המצטיינת בחריפות ועוסקת רבות גם בפלפול^[19]. בדומה לישיבות האשכנזיות, הנהיג בישיבתו את סדר הלימוד על פי נושאים וסוגיות, ולא לפי סדר התלמוד^[20]. רבי חיים יוסף דוד אזולאי מביא שמועה לפיה היו לר"י אבן לב 60 תלמידים שכל אחד מהם ידע מסכת אחת מהתלמוד על בורייה, וכך ידע ר"י אבן לב שחידושיו אינם סותרים הלכה מסוגיה אחרת. עוד כתב כי כאשר יצא לאור הספר בית יוסף, אסר בתחילה ר"י אבן לב על תלמידיו ללמוד בו, מכיוון שלפי דעתו הלימוד בספר עלול להחליש את הבקיאות והעמל העצמי. לימים נעלמה ממנו הלכה שאת מקורה לא הצליחו למצוא גם 60 הבקיאים שבתלמידיו, ורק בספר בית יוסף נמצא המקור. הוא ראה בכך סימן משמים, ושוב התיר לתלמידיו ללמוד בספר^[21]. עם זאת, מצטט ר"י אבן לב בספריו פעמים רבות מדבריו של רבי יוסף קארו, ופעם אחת גם את ספרו "בית יוסף"^[22].

תשובותיו ההלכתיות הרבות שהשיב לשואלים שונים מעידה על פוסק חריף, בעל בקיאות רבה בספרות ההלכה; בתשובות שונות הוא אינו מהסס להכריע בבהירות גם בנושאים קשים ומעוררי מחלוקת. במסגרת העיסוק בשאלות הלכתיות שנוצרו עם גירוש היהודים מספרד, והתנצרותם מאונס של רבים מהם, הורה הלכה למעשה שקידושי האנוסים אינם קידושין כלל, ואשה שנתקדשה כאנוסה אינה זקוקה לגט^[23].

ספריו

עוד בחייו נדפסו 2 כרכים מתשובותיו בשם "שו"ת מהריב"ל" (קושטא, שכ"א-של"ג - 1561-1573)^[24]. חלק ד' הודפס בקורו גישמי שליד קושטא בשנת שנ"ח. בספרים נכללו, מלבד תשובותיו הלכתיות, גם חידושיו למספר מסכתות מהתלמוד הבבלי. בסוף הספר צירף ר"י אבן לב את חידושי בנו דוד, שככל הנראה גם הורחבו על ידו לזכר הבן^[25] מסיבה זו יש שייחסו את חידושי הבן למהריב"ל עצמו. מהדורה חדשה יצאה לאור בבני ברק, תשמ"ח.

שו"ת מהר"י בן לב, חלקים א'-ג' הודפסו בקושטא שט"ז.
חידושי הלכות מהר"י בן לב ומהרש"ך, הודפסו בווילהרמסדורף ת"ף.

תלמידיו

בין תלמידיו נמנים:

רבי שמואל יפה אשכנזי.
רבי שלמה הלוי מסלוניקי, בעל חשק שלמה ולב אבות (חמיו של רבי אהרן ששון).
רבי משה בן שמואל מאלכסנדריה.
רבי חנניה בן יקר, חבר בית הדין שבראשות רבי אליהו אבן חיים.
רבי יעקב מטאלון.

הערכות ואגדות

רבי חיים יוסף דוד אזולאי מביא בספרו שם הגדולים אִמרה מפורסמת בשם "רב גדול שקבל מזקנים" אודותיו, כי בדורו היו שלושה רבנים בדורו שהיו ראויים לחבר חיבור ייחודי של ליקוט הלכתי מקיף: הוא, רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו. לבסוף זכה בכך ר"י קארו בחיבורו "בית יוסף", מחמת ענוותנותו^[21]. כך מתאר אותו גם רבי בצלאל אשכנזי כבקיא גדול: "זקן מגדולי הדור, נודע בשערים, זקן ועוקר הרים"^[26], או "הרב המובהק מופת הדור מריה דגמרא"^[27]. אצל רבי יעקב אלפנדרי הוא מתואר כאחד משלושת גדולי הפסיקה בדורו לצדם של מהרשד"ם ומהרש"ך, בדומה לשלישיית הפוסקים המפורסמת: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש^[28].

כ-300 שנה לאחר פטירתו של ר"י אבן לב, כתב רבי מרדכי רוזנבלט מאושמינה מכתב לרבי פנחס מיכאל גרויסלייט על סדרת חלומות בהם נגלה אליו מהר"י בן לב ובהם אמר לו שהוא (=ר"מ רוזנבלט) מצאצאיו של האדם שסטר לו ברחוב לעיני כל על שיצא חייב בדין לפניו, ושעליו לתקן את נשמתו של אותו אחד בלימוד ושינון של הספר שו"ת מהריב"ל עד שידע אותו על בוריו. וכן הוסיף מהר"י בן לב לומר בחלום שאת הספר הוא חייב לקנות רק מהרב של העיירה אנטופול (=רפ"מ גרויסלייט), כי קיימת עליו תרעומת מדוע לא הוציא לאור רפ"מ גרויסלייט את פירושיו על מסכתות מעילה ותמורה שהחל להכין לדפוס; אמנם אם ר"מ רוזנבלט ירכוש מרפ"מ גרויסלייט את הספר שו"ת מהריב"ל, יוכל הרב גרויסלייט להדפיס את ספריו בכסף שיקבל במכירה זו. בסיום המכתב מבקש ר"מ רוזנבלט בתחינה מהרב גרויסלייט לשלוח לו בדחיפות את "שו"ת מהריב"ל" כי זוגתו חלתה בינתיים והיא נמצאת במצב מסוכן, ומהר"י בן לב אמר לו בחלום האחרון שבשבוע שלפני כן, שזה עונש על כך שלא הזדרז לקנות את הספר^[29].

לקריאה נוספת

דוד תמר, מחקרים בתולדות היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"א, עמ' 100.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף בן לב בוויקישיתוף

יוסף בן לב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מעשה נורא עם מהר"י בן לב, מתוך שבענט
תשובתו לגבי היחס לצאצאי האנוסים
שאלות ותשובות מהר"י בן לב, באתר היברובוקס
יוסף אבן לב, דף שער בספרייה הלאומית
שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם - חלק ב', סופיה תרצ"ז-תרצ"ח, עמ' 59–64, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני ספרד <ח-י>, ירושלים תשס"ו, עמ' 940, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

הערות שוליים

^ Robert Mihajlovski‏, THE SEPHARDIC COMMUNITY OF BITOLA-MANASTIR, 1496-1943, באתר sefarad.org (באנגלית).
^ מונאסטיר סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה, באתר יד ושם.
^ הקהילה היהודית במונאסטיר, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
^ ראו רבי יוסף בן לב, שו"ת מהר"י בן לב, חלק ב', סימן ע"ז, בני ברק תשמ"ח, עמ' רל"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, ברלין תר"ו, דף ל"ז, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ על מכתב פיוס ששלח אליו מאוחר יותר רבי בנימין הלוי, ראו הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ד', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' שט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, ברלין תר"ו, דף ל"ז עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, סופיה, חלק ב', תרצ"ז-תרצ"ח, עמ' 59–64.
^ רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ד', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' שט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, תל אביב תשמ"ו, עמ' 82.
^ רבי שמואל די מדינה, שו"ת מהרשד"ם, אורח חיים, סימן צ"ז.
^ רבי משה די טראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן של"ז.
^ שו"ת מהר"י בן לב, חלק א', סימן קט"ו.
^ רבי אליהו בן חיים, שו"ת מים עמוקים, ברלין תקנ"ח, דף נ"ו, עמ' ב'.
^ שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, סופיה, חלק ב', תרצ"ז-תרצ"ח. עמ' 90-91.
^ וכך כתב בתשובה, שו"ת מהריב"ל, חלק ד', סימן של"ט: "ואור עיני אין אתי".
^ שו"ת מהר"י בן לב, חלק ד', סימן ב.
^ "אהלי יעקב" - תשובות רבי יעקב קאשטרו, ליוורנו תקמ"ג, סימן י"ג.
^ רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, חלק א', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' צ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ חיים זלמן דימיטרובסקי, בית מדרשו של רבי יעקב בירב בצפת, ירושלים תשכ"ג, עמ' ע"ט.
^ ¹ ² רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, חלק ב', אות ב', ערך "בית יוסף", ליוורנו תקמ"ו, דף ט"ו עמ' ב', באתר אוצר החכמה.
^ ר"י אבן לב, שו"ת מהריב"ל, חלק ד', תשובות י"ז-כ"ד.
^ שו"ת מהריב"ל, חלק א', סימן כ"ב.
^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן
^ רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ד, עמ' שטז, חיפה תשכ"ז - תש"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבי בצלאל אשכנזי, שו"ת רבינו בצלאל אשכנזי, סימן כ"ח, ונציה שנ"ה, דף צ', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבי בצלאל אשכנזי, שו"ת רבינו בצלאל אשכנזי, סימן ל"ב, ונציה שנ"ה, דף צ"ד, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ רבי חיים אלפנדרי, מגיד מראשית, שאלה ח', ד"ה עוד, קושטא ת"ע, דף כ"ח, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ יצחק הירשנזון, קבוצת קונטרסים, ירושלים תר"נ, אגרת החלום, דף י"ד.

תקופת חייו של הרב יוסף בן לב על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] Robert Mihajlovski‏, THE SEPHARDIC COMMUNITY OF BITOLA-MANASTIR, 1496-1943, באתר sefarad.org (באנגלית).

[2] מונאסטיר סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה, באתר יד ושם.

[3] הקהילה היהודית במונאסטיר, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).

[4] ראו רבי יוסף בן לב, שו"ת מהר"י בן לב, חלק ב', סימן ע"ז, בני ברק תשמ"ח, עמ' רל"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[5] רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, ברלין תר"ו, דף ל"ז, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[6] על מכתב פיוס ששלח אליו מאוחר יותר רבי בנימין הלוי, ראו הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ד', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' שט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[7] רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, ברלין תר"ו, דף ל"ז עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[8] שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, סופיה, חלק ב', תרצ"ז-תרצ"ח, עמ' 59–64.

[9] רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ד', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' שט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[10] רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, תל אביב תשמ"ו, עמ' 82.

[11] רבי שמואל די מדינה, שו"ת מהרשד"ם, אורח חיים, סימן צ"ז.

[12] רבי משה די טראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן של"ז.

[13] שו"ת מהר"י בן לב, חלק א', סימן קט"ו.

[14] רבי אליהו בן חיים, שו"ת מים עמוקים, ברלין תקנ"ח, דף נ"ו, עמ' ב'.

[15] שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, סופיה, חלק ב', תרצ"ז-תרצ"ח. עמ' 90-91.

[16] וכך כתב בתשובה, שו"ת מהריב"ל, חלק ד', סימן של"ט: "ואור עיני אין אתי".

[17] שו"ת מהר"י בן לב, חלק ד', סימן ב.

[18] "אהלי יעקב" - תשובות רבי יעקב קאשטרו, ליוורנו תקמ"ג, סימן י"ג.

[19] רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, חלק א', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' צ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[20] חיים זלמן דימיטרובסקי, בית מדרשו של רבי יעקב בירב בצפת, ירושלים תשכ"ג, עמ' ע"ט.

[חידא-21] ¹ ² רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, חלק ב', אות ב', ערך "בית יוסף", ליוורנו תקמ"ו, דף ט"ו עמ' ב', באתר אוצר החכמה.

[22] ר"י אבן לב, שו"ת מהריב"ל, חלק ד', תשובות י"ז-כ"ד.

[23] שו"ת מהריב"ל, חלק א', סימן כ"ב.

[24] לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן

[25] רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ד, עמ' שטז, חיפה תשכ"ז - תש"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[26] רבי בצלאל אשכנזי, שו"ת רבינו בצלאל אשכנזי, סימן כ"ח, ונציה שנ"ה, דף צ', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[27] רבי בצלאל אשכנזי, שו"ת רבינו בצלאל אשכנזי, סימן ל"ב, ונציה שנ"ה, דף צ"ד, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[28] רבי חיים אלפנדרי, מגיד מראשית, שאלה ח', ד"ה עוד, קושטא ת"ע, דף כ"ח, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[29] יצחק הירשנזון, קבוצת קונטרסים, ירושלים תר"נ, אגרת החלום, דף י"ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]