פורום משפחות פדויי השבי

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:14, 27 בספטמבר 2022

פדויי השבי הוא הכינוי אשר העניקו לעצמם אלפי החיילים הארצישראליים שנפלו בשבי הנאצי במלחמת העולם השנייה. חיילים אלו התנדבו לשירות ביחידות מקומיות של צבא הבריטי כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה, במסגרת "גיוס בעלי מקצועות" ובהמשך בגיוס מאורגן על ידי הסוכנות היהודית במה שזכה לכינוי הכללי - "ראשית ההתנדבות". פדויי השבי נפלו בשבי מדינות הציר (גרמניה ואיטליה) עם כניעת הכוחות הבריטיים בקלמטה, יוון ב־29.4.1941^[1]^[2]^[3] ובקרב על כרתים ב־1 ביוני 1941 ^[4]^[5] וכן במקומות נוספים לאורך ציר הלחימה במדבר המערבי בעיקר בין השנים 1941–1942.

פורום משפחות פדויי השבי הוקם בשנת 2013 על ידי בני משפחות פדויי השבי לוחמי החילות השונים ומממש הלכה למעשה את צוואתם הבלתי כתובה "אולי בכל זאת לא נישכח" (משה צבי גרינבלום, מפדויי השבי 1981).

רקע

ארגון פדויי השבי

בין השנים 1941–1945 הוחזקו כ-2,000 חיילים ארצישראליים בשבי מדינות הציר, מרביתם בידי הגרמנים. ככל הידוע מדובר באחת מפרשיות השבי הגדולות בתולדות העם היהודי, ובוודאי הגדולה שבהן מאז גלה העם היהודי מארצו בתקופת האימפריה הרומית^[6]

פדויי השבי התנדבו ראשונים לצבא הבריטי, ממש עם פרוץ המלחמה ושולבו בתפקידים מגוונים ביחידות מקומיות שונות של הצבא הבריטי מרביתם בחיל החפרים אך גם ביחידת תפעול הנמלים 1039 (הסווארים), חילות ההנדסה הקשר ההובלה והאוויר, חיל הציוד, התחזוקה, החרושת והרפואה, הבאפס (חיל הרגלים הבריטי), הרגימנט הארץ ישראלי, קומנדו המזרח התיכון וחיל התותחנים.^[7]

עם נפילתם בשבי הובלו החיילים הארצישראליים אל מחנות השבויים בשלזיה עילית (פולין הכבושה), שם הוחזקו ארבע שנים תמימות כשהם חשופים לעינויים והתעמרויות מצד שוביהם הגרמנים, בתנאים קשים מנשוא תוך עבודת פרך במחנות כפייה.

בתום צעדות מוות של כ-1,000 ק"מ שארכו כשלושה חודשים שחררו את עצמם השבויים על אדמת גרמניה,^[8] עת נפגשו עם צבאות בעלות הברית. במהלך אפריל 1945^[9]

הלוחמים הבריטיים יוצאי הקרב על יוון מכנים אותו "דנקירק של יוון" ומקפידים לציין כי מצבם ביוון היה קשה הרבה יותר מאשר בדנקירק מאחר שאופציית הפינוי לא עמדה בפניהם כפי שעמדה בפני הכוחות הלוחמים בדנקירק.^[10]

כיום, במסגרת מפקד השבויים אותו עורך פורום המשפחות, מתועדים שמותיהם של 420 חללים ונעדרים הקשורים לפרשת השבי, חיל החפרים ההנדסה והחילות האחרים מראשית ההתנדבות לצבא הבריטי – חללים ונעדרים אשר לא שבו מהקרבות.

עוד כשהוחזקו במחנות השבויים בשלזיה עילית (פולין הכבושה) מינו לעצמם החיילים הארצישראלים הנהגה פנימית שהיוותה את הקשר בינם לבין שוביהם הגרמנים. בראש הנהגתם עמד הסמל יוסף (קרלנבוים) לימים אלמוגי^[11] וסייעו לו במשימה זו חיילים רבים מרביתם סרג'נטים (סמלים) וקורפורלים (רבי טוראים) וביניהם: שלמה (סלודש) סלע, חיים גלובינסקי, אפריים דרייפוס (דרע), אסיר שוסטרמן^[11] ואחרים. עם שחרורם מהשבי המשיך ארגונם להתקיים בשם "ארגון פדויי השבי" והיו חברים בו ככל הידוע: שלמה (סלודש) סלע, משה (מוסא) עמית, ישראל יצחק לוקסנבורג, אורי שליט, ישראל בריק, יעקב ריבקין (מזכיר), משה שדמי, רייכפלד (שם פרטי לא ידוע), בוים (ישראל) אילן, חיים גלובינסקי.

ארגון פדויי השבי היה אחראי על הוצאת מספר ספרי זיכרונות ביניהם ספריהם של שלמה סלע (סלודש) "בכבלי השבי" ושל אלכסנדר גלנץ "המאבק בכבלי בשבי" וכן על ההתכנסות השנתית אותה ערכו החברים ב 29 באפריל בכל שנה לציון יום הנפילה בשבי בקלמטה, יוון.

מסמכים שנמצאו בעיזבונות פדויי השבי מלמדים שעוד בשנות ה-80 המאוחרות המשיך ארגון פדויי השבי לקיים פגישות שנתיות עם אנשיו ואף להשתתף באירועים שונים, כמו טקס היזכור השנתי בהר הרצל הנערך על ידי משרד הביטחון בכל שנה ביום השואה. המסמכים מלמדים על תחושותיהם הקשות של פדויי השבי לגבי מצב הנצחתם ועל שאיפותיהם לקמת ארגון יציג שיפעל לתיקון המצב. ולהנכחת תרומתם למאבק המלחמתי. משה צבי גרינבלום, מפדויי השבי, תיאר באופן מפורט את חזונו לגבי ארגון פדויי השבי אותו הוא כינה "מועדון". הוא הציע שייבחר ועד בו יהיו חברים לפחות 9 אנשים (5 מתל אביב והיתר מחוצה לה) שיטפלו לדבריו ב:

פגישת חברים פעם בשנה (או ביום נפילת רוב החברים בשבי או ביום שחרורם מהשבי)
הנצחת השתתפותם של פדויי השבי במלחמת הקוממיות של עמנו
פרסום ספר על סיפורם של פדויי השבי
ידגישו את הידיעה על תרומתם ליישוב

גרינבלום מביע בדבריו את כאבו בדבר הדרתם ורושם ש"תמיד אמרו להם שהם אינם חברי בריגדה, שזכויות לה". הוא גם מלין על כך שביישוב אין יודעים כי לפני "הבריגדה הגדולה" כהגדרתו הייתה בריגדה קטנה של "לוחמים אשר הרימו דגל עם ישראל לפני הבריגדה". הצעה נוספת שהעלה גרינבלום היא הקמת "פינת הנשכחים" של שבויי ישראל ממלחמת העולם השנייה. צוואתו הרוחנית של משה צבי גרינבלום אשר נכתבה בשנות ה-80 התגלתה על ידי ילדיו בעיזבונו בשנת 2016 במסגרת הכנותיהם למסע משפחות השבויים ליוון ופולין. כשהציגו את הדברים בפני משתפי מסע המשפחות הכתוב עורר התרגשות גדולה בעיקר בקרב מובילי פורום המשפחות אשר פעלו כבר במתווה דומה ויישמו הלכה למעשה את משאלותיו מבלי שהכירו אותן קודם.

פורום משפחות פדויי השבי-לוחמי חיל החפרים הוקם ב 29.4.13 על ידי טליה קליינר-דייגי נכדתו של אברהם דייגי בעקבות קושי למצוא מידע על סבה בארץ.^[12]

את החיפוש החלה טליה בהקמת קבוצת פייסבוק, ביחד עם קומץ משפחות נוספות, כשמטרתה הראשונית הייתה שיתוף תמונות מסמכים וזיכרונות, דרכם קיוותה תוכל ללמוד מידע נוסף אודות סבה ותקופת שביו. עד מהרה הצטרפו ליוזמה עוד ועוד משפחות פדויי שבי אשר הביעו גם הם את רצונם להשלים ידע אישי חסר אודות הוריהם. קבוצת הפייסבוק שהוקמה ייצרה, לראשונה בהיסטוריה, גישה לחומרים שנשארו בידי בני משפחות השבויים (חומרים שארכיונים ומוזיאונים בישראל לא מצאו בהם עניין לאורך השנים). כמו ראשוני מקימי קבוצת הפייסבוק גם בני משפחות חדשות שהצטרפו עם הזמן לקבוצה סיפרו על כעסם של פדויי השבי ממצב הנצחתם ומהנחלת סיפורם לדורות הבאים דרך המערכות השונות בישראל (משרד הביטחון, משרד החינוך ואחרים). וכך תקופה קצרה אחרי הקמת פורום המשפחות צרפו מקימי הפורום למטרותיהם גם את השאיפה לקדם את מצב הנצחתם והנחלת סיפורם של פדויי השבי בישראל ומחוצה לה.

כמענה לצורך שעלה מן השטח התחילו בשנת 2014 מובילי פורום המשפחות לתעד את שמותיהם של החיילים שלקחו חלק באירועים במיזם לו העניקו את השם "מפקד השבויים".

כל פעילות פורום המשפחות, נעשית בהתנדבות מלאה.

לוגו פורום משפחות פדויי השבי

לוגו פורום המשפחות תוכנן על ידי מובילת הפורום טליה קליינר דייגי ביחד עם מובילי הפורום ארז אלוני וגיא יחיאלי.

בלוגו שלושה מוטיבים המאפיינים את סיפורם של פדויי השבי הנאצי:

סמל חיל החפרים הבריטי בו שירתו מרבית פדויי השבי
מגן הדוד המסמל את יהדותם של פדויי השבי ואת הקפדתם לדבוק בערכי היהדות והציונות גם בשנות שביים בשלזיה עילית (פולין הכבושה)
גדרות התיל מאחוריהם הוחזקו פדויי השבי באופן פיזי ארבע שנים. גדרות התיל מסמלות גם את ההסתגרות והשתיקה שאפיינה את פדויי השבי ואת הדרת מורשתם לאורך שנים ארוכות.

הלוגו עוצב לראשונה על ידי ריצ'רד וודס, מעצב גרפי בריטי שעשה זאת בהתנדבות עבור פורום המשפחות.

בשנת 2016, לפני יציאתם למסע המשפחות, רעננו מובילי הפורום את הלוגו בסיועה האדיב של המעצבת הגרפית יעל פטיש ברוש שעשתה זאת בהתנדבות עבור פורום המשפחות.

בשנת 1965 נערך בגני התערוכה בת"א כנס במלאת 25 שנים להתנדבות בני היישוב היהודי בארץ לחיל החפרים ויחידות עזר נוספות בצבא הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה. לנוכחים חולקה תגית שעיצובה שימש השראה ללוגו הנוכחי של הפורום.

מטרות הפורום

להנגיש לציבור הרחב את סיפורם של ראשוני המתנדבים פדויי השבי מפרשת השבי הגדולה ביותר בתולדות העם היהודי היושב בציון.
לפעול לשילובם של לוחמים אלו בנרטיב הלוחם היהודי הציוני במלחמת העולם השנייה כפי שמשתקף בתיעוד ההיסטורי המוזיאלי והחינוכי.
לקדם את הנצחת זכרם במרחבים השונים

לצורך קידום מטרותיו אלו מקיים פורום המשפחות קשרים עם ארגונים ויחידים רבים בישראל ובעולם וביניהם משרד הביטחון, חיל ההנדסה ועמותת מורשת חיל ההנדסה, משרד החינוך, יד ושם, שגרירות בריטניה בישראל ואחרים.

פורום פדויי השבי וחיל ההנדסה הקרבית

פדויי השבי אשר עסקו טרם נפילתם בשבי בתפקידי הנדסה ובינוי לאורך צירי הלחימה השונים היוו את המסד הראשוני עליו קם בשנת 1948 חיל ההנדסה של צה"ל.

שלושת הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה שמספריהם: 601, 603 ו–605 הם מספרי שלוש מפלוגות חיל החפרים, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.^[13]

מפקדו הראשון של חיל ההנדסה תא"ל במיל. עמנואל שחר נמנה אף הוא בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי שם רכש את מקצוע ההנדסה הצבאית. תא"ל שחר נקרא על ידי דוד בן-גוריון אל הדגל עם פרוץ מלחמת העצמאות והביא איתו את הידע שצבר בשנות שירותו בצבא הבריטי.

בינואר 2016 נפגשו מובילת פורום משפחות פדויי השבי טליה קליינר דייגי ויוסי סולומין חבר צוות ההיגוי עם קצין ההנדסה הראשי תא"ל אושרי לוגסי ויו"ר עמותת מורשת חיל ההנדסה תא"ל (מיל.) ישי דותן. במהלך פגישה זו התקבלה החלטה להעמיק את הקשר בין הארגונים ולפעול לנוכחות משמעותית של סיפורם במורשת החיל. בין היתר נעשה לאורך השנים:

חבירה למסע בני המשפחות - Road To Liberation – בפולין לציון 75 שנה לנפילתם בשבי בשיתוף עדים במדים ו"יד ושם" - ספטמבר 2016
שילוב הנושא בספר מורשת חיל ההנדסה (2018)
הכנס השנתי ביער פדויי השבי

עמותת מורשת חיל ההנדסה ופורום משפחות פדויי השבי החלו במיזם חדש לבניית ארכיון פדויי השבי דרכו יונגשו לציבור אלפי תמונות הקשורות לפרשת השבי ולפעילות פורום המשפחות.

מפקד השבויים

לאורך שנות פעילותו עלה, מן הארגונים השונים איתם עומד פורום המשפחות בקשר וממשפחות פדויי השבי, צורך מהותי ברשימת שמותיהם של החיילים שלקחו חלק באירועים. לאחר שנים רבות בהן לא נמצאה רשימה שכזו החל פורום המשפחות בפרויקט "מפקד השבויים" – בו מתועדים שמותיהם של אלו שלקחו חלק באירועים, לכדי רשימה אחת לראשונה מאז החלה ההתנדבות ופרשת השבי.

על עריכת המפקד הופקדה מטעם פורום המשפחות אורנה רון ובו מתועדים שמותיהם ופרטיהם של חללי ונעדרי פרשת השבי, חיל החפרים-ההנדסה והחילות האחרים מראשית ההתנדבות. שמותיהם של פדויי השבי – הלא הם כל מי ששבו משנות השבי או הצליחו להימלט ממנו בדרכים שונות וכן גם שמותיהם של כל מי שנמצא כי היו חלק מראשית ההתנדבות לצבא הבריטי בארץ ישראל.

בחודש אפריל 2019 הועברו נתונים ראשונים מתוך מפקד השבויים אל משרד הביטחון היחידה להנצחת החייל, מוזיאון בית הגדודים ומוזיאון הלוחם היהודי בלטרון ובהם פרטיהם של חללי ונעדרי האירועים. בעקבות נתונים חדשים אלו הושלמו פרטיהם של חללי ונעדרי חיל החפרים באתר "יזכור" של משרד הביטחון. זאת כחלק מפרויקט משותף של פורום המשפחות והיחידה להנצחת החייל בניהולו של מר יעקב גבאי, סגן ראש האגף וראש היחידה להנצחת החייל.

מפקד השבויים המלא היה צפוי להתפרסם בחורף 2020, אך מפאת מגפת הקורונה נדחה מועד פרסומו

תמונות השבויים

במאי 2017 אירח פורום משפחות פדויי השבי את ד"ר מרגיט ברנר מה - National Historical Museum שבוינה. בתום יום סיור במוקדי עניין שונים כמו מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון, יער פדויי השבי ומוזיאון בית הגדודים נפגשה ד"ר מרגיט עם נציגי משפחות השבויים ומסרה לידיהם כ-700 תמונות של פדויי השבי הארצישראליים כפי שצולמו במעמד קבלת מספרי השבוי בסטאלג 18A (אנ') שבוולפסבורג.

מאות תמונות אלו עוברות תהליך של זיהוי תוך הצלבת נתונים עם מפקד השבויים על ידי מתנדבי פורום המשפחות.

תמונות השבויים יוענקו לבני משפחותיהם במקביל לפרסום מפקד השבויים.

יער פדויי השבי

יער פדויי השבי

(למפת ירושלים רגילה)

יער פדויי השבי

בשנת 1944, מתוך מחנות השבי החלו השבויים ביוזמתו של קורפורל אפריים דרייפוס דרע, באיסוף מגבית שמטרתה – העברת הכסף כתרומה לקק"ל לצורך נטיעת עצים לכבודו של יוסף אלמוגי, מפקדם בימי השבי. אלמוגי התנגד לכך שנטיעת העצים תהיה אישית לכבודו ועל כן הרחיב את המגבית ואת הכסף שנאסף שלח לקרן הקיימת לישראל לצורך נטיעת "יער השבויים העבריים בגרמניה".^[14]

בשנת 2013 הוחלט במסגרת התארגנות פורום המשפחות לקיים פגישה ביער שלהקמתו תרמו השבויים ב 1944 מתוך מחנות השבויים, אך מנתונים שהגיעו מהקרן הקיימת עלה כי היער מעולם לא ניטע.

ב-29.4.15, לכבוד 70 שנה לשחרורם, נחנך "יער פדויי השבי" בהרי ירושלים והוגשמה משאלתם של פדויי השבי.^[15]

מנהל אגף ההתרמה בישראל בקק"ל זאב קדם סיפר כי "לפני שנה קיבלנו מכתב מטליה ושמענו את הסיפור הבלתי-ייאמן על שבויי המלחמה ביוון. היה ברור לנו שצריך לעשות משהו. קק"ל פועלת רבות לפיתוח יערות וקרקע. אתר הוקרה זה נבנה כאן, ממש ליד שביל ישראל, עם לוחות תצוגה של צילומים וסיפורים על שבויי המלחמה, כך שכל מי שמטייל בשביל ילמד את הסיפור הזה. זה סיפור לאומי שישראל זקוקה לו. זכינו לגמול לאנשים האלה על תרומתם לישראל, ואני שמח שהייתי שותף לעשייה הזאת". (אפריל 2015)

היער הוא חלק משביל ישראל וממוקם מתחת להדסה עין כרם בדרך לאבן ספיר, בכניסה לשביל המעיינות (עין שריג).

מערך שיעור- משרד החינוך

מתוך הבנה שחלק משמעותי ביכולת להנחיל לדורות הבאים את סיפורם של פדויי השבי טמון בייצוג הנושא במשרד החינוך והנגשתו למורים פנתה מטעם פורום המשפחות גילה וילצ'ינסקי אל הגברת אלירז קראוס - מנהלת אגף "רוח וחברה", המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. בהחלטה בעלת חשיבות היסטורית רבה אפשרה הגברת קראוס פתיחתו של מיזם במסגרתו הוכן על ידי "יד ושם" בעבור משרד החינוך מערך שיעור על פדויי השבי על ידי הגברת נעמה אגוזי – רכזת מחוז צפון, המגמה להכשרת מורים, יד ושם.

מערך השיעור זמין לכלל מורי ישראל באתר האינטרנט של תוכנית "בשבילי הזיכרון" בלשונית "תיכון".^[16]

הנהלת פורום המשפחות

לפורום המשפחות צוות היגוי שמתחלף מעת לעת ופועל כל העת למען קידום מטרות הפורום.

צוות ההגוי מפעיל את הפורום, באופן וולונטרי, נטול תקציבים ומהווה את הקשר בין משפחות פדויי השבי לבין מוסדות, ארגונים ומשפחות פדויי שבי אחרות שיש ברשותם מידע על השבויים מתוך מטרה להרחיב את הידע ההיסטורי והאישי על פרשה נעלמה זו ולקדם את הנצחתה.

לאורך השנים השתתפו בהנהלת פורום המשפחות ובמיזמיו השונים, בין היתר, בנים ונכדים רבים של פדויי השבי:

טליה קליינר דייגי – מייסדת ומובילה – נכדתו של אברהם דייגי מפדויי השבי
אורנה רון – בתו של ישראל גלזר מפדויי השבי
אורי אביגור – בנו של אהרון (ויגריצר) אביגור מפדויי השבי
יוסי סולומין – בנו של בן ציון סולומין מפדויי השבי
נחמיה שטרסלר - בנו של נפתלי שטרסלר מפדויי השבי
חנה בית הלחמי – בתו של בנימין בית הלחמי מפדויי השבי
ארז אלוני – נכדו של מנחם מרך מפדויי השבי
גיא יחיאלי – נכדו של יהודה יחיאלי מפדויי השבי
שמוליק ברק – בנו של מנדל ברזניאק מפדויי השבי
יוסי ורחל פלג – בתו וחתנו של משה ברודמן מפדויי השבי
צבי רוגר – בנו של זלמן רוגר מפדויי השבי
שוש ויהודה רם – בנו וכלתו של יהודה שרעבי מפדויי השבי
תמר ליפשיץ – אחייניתו של שמואל מוטיוק מפדויי השבי
מירי (עתי) מליניאק – בתו של זרח מליניאק מפדויי השבי ואחייניתו של דב מליניאק מנעדרי הקרבות ביוון
מיכה מליניאק - בנו של זרח מליניאק מפדויי השבי ואחיינו של דב מליניאק מנעדרי הקרבות ביוון
רמי פבון – נכד של יעקב פבון מנעדרי פרשת השבי
דוד שביט – בנו של יעקב לקובסקי מפדויי השבי, חלל מלחמת השחרור
דרורה צדוק – בתו של שלום בן יוסף מוקה מפדויי השבי
סו אלימלך - בתו של מאירוף (מאיר) אברהם מפדויי השבי
אבנר דורמן - בנו של וולטר דורמן מפדויי השבי
יהודה גרניט – בנו של יהודה גרלינבלט מפדויי השבי
נדב קציר – נכדו של אברהם יהושע קסירר מפדויי השבי
יובל נמליך – נכדו של יהושע גפני מפדויי השבי
גילה וילצ'ינסקי – בתו של משה צבי גרינבלום מפדויי השבי
שושנה גוטמן - בתו של משה צבי גרינבלום מפדויי השבי

פעילויות ואירועים עיקריים

לצורך קידום מטרותיו קיים לאורך השנים פורום המשפחות אירועים שונים וביניהם:

כנס הצדעה ללוחמים בתאריך 2.5.2014 במוזיאון בית הגדודים
יום עיון בנושא: "תרומת מתנדבי ארץ ישראל לצבא הבריטי" וטקס חנוכה לטרון דצמבר 2014
כנס משפחות "מחושך לאור" - מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון - 23.12.14
הטקס השנתי ה – 1 והקמת יער פדויי השבי ביערות ירושלים בסימן 70 שנה לשיחרור הלוחמים בשיתוף קק"ל - 29.4.2015
משלחת לטקס העולמי השנתי לזכר הקרב על קלמטה – מאי 2016
מסע בנים Road To Liberation – ליוון ופולין לציון 75 שנה לנפילתם בשבי בשיתוף מרכז משמעו"ת, קריית מוצקין - ספטמבר 2016
כנס נעילת אירועי שנת ה 75 לפרשת השבי – בית הגדודים בשיתוף הגברת נעמה אגוזי, יד ושם – 23.12.2016
הטקס השנתי ביער פדויי השבי - סיור אביבי - בשיתוף חיל הנדסה - 20.4.2017 (מתקיים כל שנה באביב)
אירוח ביקורה של ד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה
טקס קבלת תמונות השבויים (כפי שצולמו במחנה השבויים בוולפסבורג 1941) מד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה

החל משנת 2017 מקיים פורום משפחות פדויי השבי טקס שנתי ביער פדויי השבי בשיתוף עם חיל ההנדסה, עמותת מורשת חיל ההנדסה, קקל ובהשתתפות מכובדים רבים וביניהם – שגריר בריטניה בישראל, מנהלי מוזיאונים (בית הגדודים, המוזיאון ללוחם היהודי בלטרון), ארגון צוות - גמלאי צה"ל וכוחות הביטחון ועוד.

בטקס השנתי שהתקיים בתאריך 26 במאי 2022, נטלו חלק לראשונה הנספח הצבאי של יוון בישראל קולונל גיאורגיוס פטרו וסגנו קומנדר תאודורוס צירוס, לצד נציג הנספחות הצבאית הבריטית מפקד כנף קריס ברימן וכמובן קצין הנדסה ראשי בצה"ל תת - אלוף עידו מזרחי וקצינים נוספים

פורום משפחות פדויי השבי משתתף באופן קבוע בטקסים ואירועים שונים הנערכים בישראל ובעולם וביניהם:

הטקס השנתי בהר הרצל –בניהול היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון
הטקס השנתי בקלמטה – בניהול עיריית קלמטה
הטקס השנתי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה – Remembrance day – בניהול שגרירות בריטניה בישראל
הטקס השנתי באוסטרליה – בניהול Memorial Hellenic Australian

בעקבות שיתוף פעולה חדש באיטליה צפוי בעתיד פורום המשפחות להיות חלק מהטקס השנתי הנערך על שרידי מחנה השבויים P.G.65(List of World War II prisoner-of-war camps in Italy) באיטליה בו הוחזקו עשרות רבות מפדויי השבי.

אירועי שנת ה - 80 לנפילה בשבי הנאצי

שנת 2021, במלאת 80 שנה לנפילה בשבי, תוכננה מראש להיות שנת השיא במפעל ההנצחה של פרשת השבי של מתנדבי היישוב בא"י - לוחמי חיל החפרים ושאר היחידות אליהן התנדבו בני היישוב.

אירועים כמו: מפקד השבויים, מסע נוסף של בני המשפחות בעקבות מסלול השבי של הלוחמים, הטקס השנתי ביער פדויי השבי, השתתפות נציגי פורום המשפחות בטקס האזכרה בעיירה קלמטה שביוון ועוד, תוכננו להתקיים בהוד והדר מלאים ובהשתתפות מרביתם של בני המשפחות ונציגים רשמיים מהארץ ומחו"ל.

בתחילת מרץ 2020 נכנסה מדינת ישראל למשבר הקורונה. אירוע דרמטי זה שיבש, שיתק ודחה את האפשרות להתקדם בתכנון והוצאה אל הפועל של מרבית האירועים הנ"ל.

הטקס השנתי ביער פדויי השבי 3.6.21 - 80 שנה לנפילה בשבי

עם הירידה המשמעותית בנתוני התחלואה בעקבות החיסונים החליטה הנהגת פורום משפחות פדויי השבי לקיים את הטקס השנתי של פורום המשפחות ביער פדויי השבי בתאריך 27.5.21 בשותפות עם חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל ועמותת מורשת חיל ההנדסה. מבצע שומר החומות שהחל ב - 10 במאי 2021 אילץ את המארגנים לדחותו לתאריך 3 ביוני 2021. כ - 250 משתתפים ובהם בני המשפחות של פדויי השבי, התכנסו לטקס זו השנה החמישית ברציפות. למשתתפים הוענקה סיכה שהופקה במיוחד לציון שנת ה-80 לפרשת השבי, ועליה לוגו פורום משפחות פדויי השבי וכיתוב המתאר את האירוע. כיבדו את הטקס בנוכחותם 5 תתי אלופים (בשרות פעיל או במיל'): ובראשם תא"ל עידו מזרחי שסבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי אביו שירת בגדוד 601 וביום הטקס מכהן כקצין הנדסה ראשי, תא"ל (מיל.) אילן סבג הקהנ"ר היוצא, תא"ל (מיל.) ישי דותן יו"ר עמותת מורשת חיל ההנדסה, תא"ל (מיל.) ד"ר אפרים לפיד לשעבר דובר צה"ל חבר הוועד המנהל של ההגנה המייצג את ארגוני המתנדבים, תא"ל (מיל.) צבי קן תור מנכ"ל מוזיאון הלוחם היהודי, וגב' ברקת עובדיה ממוזיאון בית הגדודים באביחיל. נכח בטקס, כמידי שנה, נציג שגרירות בריטניה בישראל- עוזר הנספח הצבאי מר ג'והן וואלס.

בטקס חולקו לחלק מבני משפחות פדויי השבי, תמונות של יקיריהם שצולמו במעמד הקליטה שלהם למחנה השבויים בוולפסבורג 1941 ואשר נמסרו להנהגת הפורום על ידי הגברת ד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה. במעמד מיוחד במינו ובהפתעה קיבל סרן יותם חכים, מפקד פלוגה בבית הספר להנדסה צבאית, את תמונת סבא רבא שלו (סב אימו) יחיאל ונסובר, שהיה לוחם בחיל החפרים ונפל בשבי הנאצי. התמונה נמסרה על ידי הקהנ"ר תא"ל עידו מזרחי שגם סבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי. בטקס השתתפו גם בנו ונכדיו של יוסף אלמוגי "אבי השבויים" אשר ייצג את השבויים בפני הגרמנים. משפחת אלמוגי זכתה לקבלת שי מזכרת מכובדת ותרמה לכל המשתתפים את ספרו של יוסף אלמוגי במהדורה מיוחדת שהופקה לקראת האירוע.

טקס יום הזיכרון הבריטי לחללי האימפריה הבריטית 11.11.2021

החל משנת 1928, מדי שנה, בחודש נובמבר, בשבוע המתחיל ביום חמישי שלפני יום הזיכרון הבריטי ועד לערב יום חמישי שלאחריו, מתכסה המדשאה שבין כנסיית ווסטמינסטר לבניין הפרלמנט הבריטי בכ- 250 חלקות זיכרון של רגימנטים ואגודות שונות של הכוחות המזוינים הבריטים^[17]. בכל אחת מהן נשתלים סמלי זיכרון מעץ המעוצבים בצורות דתיות שונות: צלבים, מגיני דוד, סהרונים ועוד, על פי אמונתם הדתית של הנופלים. על כל אחד מהם נרשם שמו של חלל המשתייך ליחידה אותה מייצגת חלקת הזיכרון, אשר נפל במערכה צבאית במסגרת שרותו בצבא הבריטי. בשבוע זה נקרא האזור: Field of Remembrance (שדה הזיכרון)(אנ')

לראשונה בשנת 2021, במלאת 80 שנה לאירועי הנפילה בשבי של מתנדבי היישוב בחיל החפרים ויחידות נוספות, במערכה על יוון אפריל- יוני 1941, ייצגה משלחת של פורום משפחות פדויי השבי, את חללי פרשת השבי. המשלחת כללה את: טליה קליינר-דייגי - מייסדת וראשת פורום משפחות פדויי השבי, חברי ועדת ההיגוי של הפורום: אורי אביגור, יוסי סולומין וארז אלוני. אליהם הצטרף אמיר קוטשר - נכדו של חפר ופדוי שבי, היושב בלונדון, אשר פעל מול הגורמים הבריטים לאישור ייסוד חלקת זיכרון עבור החללים הארצישראליים לוחמי חיל החפרים והיחידות הנוספות ואשר הוכרז כמנהל חלקת הזיכרון. הצטרף למשלחת בלונדון ממש ברגע האחרון גיורא אלמוגי, נכדו של יוסף אלמוגי. המשלחת הגיעה כמה ימים לפני הטקס, פקדה את קברו של אוסקר בלוך החלל היחידי מפרשת השבי שקבור בבית העלמין היהודי באיסטהאם לונדון, ועמלה לארגן את חלקת הזיכרון ל-104 החללים שעבור כל אחד מהם נשתל סמל זיכרון בצורת מגן דוד עם שם הנופל ויחידתו. הסמלים עוטרו, כמו בכל החלקות, בפרחי פרג אדומים מנייר, המהווים את הסמל הלאומי ליום הזיכרון לחללי הממלכה המאוחדת. רשימה שמית של החללים ושלט המספר באנגלית את סיפורם של פדויי השבי הארצישראלים הוצבו אף הם בחלקה. ביום הטקס, 11 בנובמבר 2021 פקדה את החלקה הדוכסית קמילה שייצגה את בית המלוכה הבריטי בטקס, אשר בירכה את אמיר קוטשר על השתתפות הנציגות הישראלית בטקס. בנוסף פקדו את חלקת הזיכרון: שגרירת ישראל בבריטניה הגב' ציפי חוטובלי - שקיבלה סקירה מקיפה מאנשי המשלחת, הנספח הצבאי של ישראל בלונדון, ומנהל אגודת חיל החפרים הבריטי שהופתע למשמע סיפורם המיוחד של פדויי השבי, שנחבא במורשת החיל בו שירת, סיפור שהוא כמובן לא הכיר כלל. בהמשך חלקה המשלחת הישראלית כבוד לחללי הבריגדה היהודית בחלקת הזיכרון שלהם והדליקה נר זיכרון. השתתפות נציגי משפחות פדויי השבי מישראל בטקס מסורתי זה מהווה סגירת מעגל היסטורי. 76 שנים אחרי שפדויי השבי הגיעו ללונדון לאחר שחרורם מהשבי, שבו אליה נציגי צאצאיהם על מנת להוסיף נדבך חדש במאמצים לחשוף ולהנציח את פרשת השבי ואת אלו שנטלו בה חלק. אירוע זה, כמו הטקס השנתי ביער פדויי השבי, יצוין מדי שנה מעתה ואילך בהשתתפות נציגות של פורום משפחות פדויי השבי

לקריאה נוספת

בראש מורם, חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי- יוסף אלמוגי
תולדות ההתנדבות, כרך א: ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית 1939–1942 - יואב גלבר, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשל"ט
תולדות ההתנדבות, כרך ב: המאבק לצבא עברי - יואב גלבר, הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשמ"א
תולדות ההתנדבות כרך ג: שליחותם של המתנדבים לעם היהודי יואב גלבר הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשמ"ג
תולדות ההתנדבות, כרך ד: בין בריטים ערבים וגרמנים יואב גלבר הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשמ"ד
יואב גלבר: השבויים הארצישראלים בשבי הגרמני באתר יד ושם
דע – תולדות היישוב – ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה יואב גלבר – מרכז ההסברה שירות הפרסומים
עלומים בקדמת הבימה – עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני 1908–1948 - הוצאה פרטית - ד"ר אמנון מעבי – 2016
ראשונים תמיד - מורשת חיל ההנדסה הקרבית – אפי מלצר בע"ם מחקר והוצאה לאור - 2018
שלושה שברחו- פרקי שבי ביוון ובגרמניה אהרון ירושלמי, הוצאת תל אביב עיינות תשי"ז
בריחתי מן השבי פריץ יורדן – סדרת לוחמים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג
מן השבי הגרמני – מכתבים ורישומים שמעון הכהן, ספריה "מן המוקד" – הוצאת "עם עובד" תל אביב תש"ג
מבעד לצללים - שמעון הכהן, מודפס בישראל חיפה 1967 אהרון לוי ושות' – דפוס לביא
בכבלי השבי - יומנו של חייל עברי בשבי הנאצים 1940–1945 – שלמה סלע (סלודש),נדפס במפעלי תרבות וחינוך בע"מ בסיוע ארגון פדויי השבי
בעובי הקורה - יוסף אלמוגי ספרי ידיעות אחרונות / הוצאת עידנים ירושלים תש"ס 1980
חמש שנים - יומן של חייל עברי - י. בנקובר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1945
המאבק בכבלי השבי אלכסנדר גלנץ. הוועד להוצאת הספר 1965
ספר ההתנדבות, עורך שפר זאב, מוסד ביאליק ירושלים תש"ט
בשפריר חביון – חיים סבתו – עורך: יהודה מלצר - ספרי עליית הגג ידיעות אחרונות ספרי חמד - 2014
גלגלים בסופה – מיג'ור ו.פ. אהרון – מאגלית נורית גורן – צבא הגנה לישראל – הוצאת "מערכות" – משרד הביטחון - 1968
צללים ואורות בשבי הגרמני – גילה וילצ'ינסקי – הוצאה פרטית
גבול ימים – סיפור חייו של יהודה מעודד בהוצאת דוקוסטורי – הוצאה פרטית
ספר הבריגדה היהודית – קפטן יעקב ליפשיץ – הוצאת "יבנה" תל אביב, תש"ז
חיי – סיפורו של מרדכי (מוטאלע) דונרשטיין – כתבה וערכה – ורדה הוניש - הוצאה פרטית - 2016
שבויי מלחמה יהודים במלחמת העולם השנייה, מרכז המידע אודות השואה, יד ושם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של פורום פדויי השבי-לוחמי חיל החפרים סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון

הערות שוליים

^ אלמוגי יוסף, בראש מורם, שניה, ת"א: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989, עמ' 30-31
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, "ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939", ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1979, עמ' 389-391
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים, ערבים וגרמנים", יד יצחק בו צבי, 1979, עמ' 131-135
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, "ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 1939-42", ירושלים: יד בן צבי, 1979, עמ' 391-400
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטיים ערבים וגרמנים", ירושלים: יד בן צבי, 1979, עמ' 145-6
^ בתנ"ך ישנם רק אזכורים מעטים על לקיחת שבויים, ואלה הם: 1. ארבעת המלכים שפשטו ולחמו נגד מלכי סדום – לקחו עמם את בני משפחת לוט, ואברהם גייס 318 חניכים ורדף אחריהם ושחרר את השבויים. אבל לא מציינים את המספר (בראשית יד). 2. מסופר על פלשתים אשר פשטו על צקלג ולקחו בשבי את הנשים (ולא המיתו איש), ובהמשך כתוב שלקחו גם את הבנים והבנות. גם כאן לא מציינים מספרים. גם דוד דלק אחריהם ושחרר את כל השבויים. (שמואל א ל 3–6). 3. בימי אחז המלך פשטו האדומים על יהודה ולקחו שבויים, אבל לא כתוב כמה (דברי-הימים ב כח 16); האשורים מגלים מבני ישראל, ואחריהם הבבלים מבני יהודה – אבל אין מספרים. בספר עזרא מסופר על שיבת ציון, ומונים את השבים מן הגלות (אבל לא כמה יצאו בגלות), שם מציינים במשפחות מסוימות כמה חזרו (המספר מגיע לכמה אלפים) אבל משפחות רבות אחרות מופיעות רק בשמותיהן וללא מספרים (עזרא ב). היו גם מלחמות פנימיות בקרב הישראליים: יפתח הגלעדי לחם נגד אפרים וכתוב שנפלו 42,000 (אבל לא מדובר על שבויים, ובכלל – מספרים כאלה מוגזמים להחריד, כי מלחמות בתקופה ההיא, למעט מסעות עונשין גדולים של מלכי מצרים, למשל – כללו לכל היותר מאות אחדות של לוחמים, ובדרך כלל רק כמה עשרות). וישנם המפרשים "אלף" במובנו האחר המופיע בתנ"ך, היינו יחידה משפחתית, חמולה (למשל גדעון אומר למלאך "...הנה אלפי הדל במנשה" שופטים ו 15).(הסבר זה ניתן על ידי פרופסור שמאי גלנדר זכרו לברכה, חוקר מקרא מוסמך, כתשובה לפניית פורום המשפחות). במרד בר כוכבא מדובר על כ-200 אלף עד 600 אלף הרוגים ופצועים וכאלו ששועבדו/הוגלו
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1979, עמ' 181-203, 221-253
^ אלמוגי יוסף, בראש מורם, שניה, 1989, עמ' 171-176, 184
^ גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים", 1979, עמ' 202-204
^ Kalamata, Greek Veterans, ‏2015-06-21 (באנגלית)
^ ¹ ² גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים", 1979, עמ' 166-7
^ פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון
^ פדויי השבי חיל החפרים הבריטי במלחמת העולם השנייה, באתר עמותת חיל ההנדסה
^ אלמוגי יוסף, בראש מורם, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989, עמ' 145
^ נחנך יער פדויי השבי, ‏יום רביעי, מאי 06, 2015
^ אתר האינטרנט "בשבילי הזיכרון"
^ Westminster Abbey Field of Remembrance, https://www.poppyfactory.org/

[1] אלמוגי יוסף, בראש מורם, שניה, ת"א: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989, עמ' 30-31

[2] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, "ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939", ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1979, עמ' 389-391

[3] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים, ערבים וגרמנים", יד יצחק בו צבי, 1979, עמ' 131-135

[4] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, "ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 1939-42", ירושלים: יד בן צבי, 1979, עמ' 391-400

[5] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטיים ערבים וגרמנים", ירושלים: יד בן צבי, 1979, עמ' 145-6

[6] בתנ"ך ישנם רק אזכורים מעטים על לקיחת שבויים, ואלה הם: 1. ארבעת המלכים שפשטו ולחמו נגד מלכי סדום – לקחו עמם את בני משפחת לוט, ואברהם גייס 318 חניכים ורדף אחריהם ושחרר את השבויים. אבל לא מציינים את המספר (בראשית יד). 2. מסופר על פלשתים אשר פשטו על צקלג ולקחו בשבי את הנשים (ולא המיתו איש), ובהמשך כתוב שלקחו גם את הבנים והבנות. גם כאן לא מציינים מספרים. גם דוד דלק אחריהם ושחרר את כל השבויים. (שמואל א ל 3–6). 3. בימי אחז המלך פשטו האדומים על יהודה ולקחו שבויים, אבל לא כתוב כמה (דברי-הימים ב כח 16); האשורים מגלים מבני ישראל, ואחריהם הבבלים מבני יהודה – אבל אין מספרים. בספר עזרא מסופר על שיבת ציון, ומונים את השבים מן הגלות (אבל לא כמה יצאו בגלות), שם מציינים במשפחות מסוימות כמה חזרו (המספר מגיע לכמה אלפים) אבל משפחות רבות אחרות מופיעות רק בשמותיהן וללא מספרים (עזרא ב). היו גם מלחמות פנימיות בקרב הישראליים: יפתח הגלעדי לחם נגד אפרים וכתוב שנפלו 42,000 (אבל לא מדובר על שבויים, ובכלל – מספרים כאלה מוגזמים להחריד, כי מלחמות בתקופה ההיא, למעט מסעות עונשין גדולים של מלכי מצרים, למשל – כללו לכל היותר מאות אחדות של לוחמים, ובדרך כלל רק כמה עשרות). וישנם המפרשים "אלף" במובנו האחר המופיע בתנ"ך, היינו יחידה משפחתית, חמולה (למשל גדעון אומר למלאך "...הנה אלפי הדל במנשה" שופטים ו 15).(הסבר זה ניתן על ידי פרופסור שמאי גלנדר זכרו לברכה, חוקר מקרא מוסמך, כתשובה לפניית פורום המשפחות). במרד בר כוכבא מדובר על כ-200 אלף עד 600 אלף הרוגים ופצועים וכאלו ששועבדו/הוגלו

[7] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1979, עמ' 181-203, 221-253

[8] אלמוגי יוסף, בראש מורם, שניה, 1989, עמ' 171-176, 184

[9] גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים", 1979, עמ' 202-204

[10] Kalamata, Greek Veterans, ‏2015-06-21 (באנגלית)

[הערה_מספר_25561559:0-11] ¹ ² גלבר יואב, תולדות ההתנדבות, כרך רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים", 1979, עמ' 166-7

[12] פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון

[13] פדויי השבי חיל החפרים הבריטי במלחמת העולם השנייה, באתר עמותת חיל ההנדסה

[14] אלמוגי יוסף, בראש מורם, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989, עמ' 145

[15] נחנך יער פדויי השבי, ‏יום רביעי, מאי 06, 2015

[16] אתר האינטרנט "בשבילי הזיכרון"

[17] Westminster Abbey Field of Remembrance, https://www.poppyfactory.org/

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 == רקע ==
 === ארגון פדויי השבי ===
-בין השנים 1941–1945 הוחזקו כ-2,000 חיילים ארצישראליים בשבי מדינות הציר, מרביתם בידי הגרמנים. ככל הידוע מדובר באחת מפרשיות השבי הגדולות בתולדות העם היהודי, ובוודאי הגדולה שבהן מאז גלה העם היהודי מארצו בתקופת האימפריה הרומית{{הערה|בתנ"ך ישנם רק אזכורים מעטים על לקיחת שבויים, ואלה הם: 1. ארבעת המלכים שפשטו ולחמו נגד מלכי סדום – לקחו עמם את בני משפחת לוט, ואברהם גייס 318 חניכים ורדף אחריהם ושחרר את השבויים. אבל לא מציינים את המספר (בראשית יד). 2. מסופר על פלשתים אשר פשטו על צקלג ולקחו בשבי את הנשים (ולא המיתו איש), ובהמשך כתוב שלקחו גם את הבנים והבנות. גם כאן לא מציינים מספרים. גם דוד דלק אחריהם ושחרר את כל השבויים. (שמואל א ל-3–6). 3. בימי אחז המלך פשטו האדומים על יהודה ולקחו שבויים, אבל לא כתוב כמה (דברי-הימים ב כח 16); האשורים מגלים מבני ישראל, ואחריהם הבבלים מבני יהודה – אבל אין מספרים. ב[[ספר עזרא]] מסופר על שיבת ציון, ומונים את השבים מן הגלות (אבל לא כמה יצאו בגלות), שם מציינים במשפחות מסוימות כמה חזרו (המספר מגיע לכמה אלפים) אבל משפחות רבות אחרות מופיעות רק בשמותיהן וללא מספרים (עזרא ב).
+בין השנים 1941–1945 הוחזקו כ-2,000 חיילים ארצישראליים בשבי מדינות הציר, מרביתם בידי הגרמנים. ככל הידוע מדובר באחת מפרשיות השבי הגדולות בתולדות העם היהודי, ובוודאי הגדולה שבהן מאז גלה העם היהודי מארצו בתקופת האימפריה הרומית{{הערה|בתנ"ך ישנם רק אזכורים מעטים על לקיחת שבויים, ואלה הם: 1. ארבעת המלכים שפשטו ולחמו נגד מלכי סדום – לקחו עמם את בני משפחת לוט, ואברהם גייס 318 חניכים ורדף אחריהם ושחרר את השבויים. אבל לא מציינים את המספר (בראשית יד). 2. מסופר על פלשתים אשר פשטו על צקלג ולקחו בשבי את הנשים (ולא המיתו איש), ובהמשך כתוב שלקחו גם את הבנים והבנות. גם כאן לא מציינים מספרים. גם דוד דלק אחריהם ושחרר את כל השבויים. (שמואל א ל 3–6). 3. בימי אחז המלך פשטו האדומים על יהודה ולקחו שבויים, אבל לא כתוב כמה (דברי-הימים ב כח 16); האשורים מגלים מבני ישראל, ואחריהם הבבלים מבני יהודה – אבל אין מספרים. ב[[ספר עזרא]] מסופר על שיבת ציון, ומונים את השבים מן הגלות (אבל לא כמה יצאו בגלות), שם מציינים במשפחות מסוימות כמה חזרו (המספר מגיע לכמה אלפים) אבל משפחות רבות אחרות מופיעות רק בשמותיהן וללא מספרים (עזרא ב).
-היו גם מלחמות פנימיות בקרב הישראליים: יפתח הגלעדי לחם נגד אפרים וכתוב שנפלו 42,000 (אבל לא מדובר על שבויים, ובכלל – מספרים כאלה מוגזמים להחריד, כי מלחמות בתקופה ההיא, למעט מסעות עונשין גדולים של מלכי מצרים, למשל – כללו לכל היותר מאות אחדות של לוחמים, ובדרך כלל רק כמה עשרות). וישנם המפרשים "אלף" במובנו האחר המופיע בתנ"ך, היינו יחידה משפחתית, חמולה (למשל גדעון אומר למלאך "...הנה אלפי הדל במנשה" שופטים ו-15).(הסבר זה ניתן על ידי פרופסור [[שמאי גלנדר]] זכרו לברכה, חוקר מקרא מוסמך, כתשובה לפניית פורום המשפחות). ב[[מרד בר כוכבא]] מדובר על כ-200 אלף עד 600 אלף הרוגים ופצועים וכאלו ששועבדו/הוגלו}}
+היו גם מלחמות פנימיות בקרב הישראליים: יפתח הגלעדי לחם נגד אפרים וכתוב שנפלו 42,000 (אבל לא מדובר על שבויים, ובכלל – מספרים כאלה מוגזמים להחריד, כי מלחמות בתקופה ההיא, למעט מסעות עונשין גדולים של מלכי מצרים, למשל – כללו לכל היותר מאות אחדות של לוחמים, ובדרך כלל רק כמה עשרות). וישנם המפרשים "אלף" במובנו האחר המופיע בתנ"ך, היינו יחידה משפחתית, חמולה (למשל גדעון אומר למלאך "...הנה אלפי הדל במנשה" שופטים ו 15).(הסבר זה ניתן על ידי פרופסור [[שמאי גלנדר]] זכרו לברכה, חוקר מקרא מוסמך, כתשובה לפניית פורום המשפחות). ב[[מרד בר כוכבא]] מדובר על כ-200 אלף עד 600 אלף הרוגים ופצועים וכאלו ששועבדו/הוגלו}}
 פדויי השבי התנדבו ראשונים לצבא הבריטי, ממש עם פרוץ המלחמה ושולבו בתפקידים מגוונים ביחידות מקומיות שונות של הצבא הבריטי מרביתם ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]] אך גם ביחידת תפעול הנמלים 1039 (הסווארים), חילות [[חיל ההנדסה המלכותי|ההנדסה]] הקשר ההובלה ו[[חיל האוויר המלכותי|האוויר]], חיל הציוד, התחזוקה, החרושת והרפואה, [[מתנדבי היישוב בבאפס|הבאפס]] (חיל הרגלים הבריטי), [[הרגימנט הארץ ישראלי]], קומנדו המזרח התיכון וחיל התותחנים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גלבר יואב|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1979|מו"ל=יד יצחק בן צבי|כרך=ראשון, ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939|עמ=181-203, 221-253}}}}
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 עוד כשהוחזקו במחנות השבויים בשלזיה עילית (פולין הכבושה) מינו לעצמם החיילים הארצישראלים הנהגה פנימית שהיוותה את הקשר בינם לבין שוביהם הגרמנים. בראש הנהגתם עמד הסמל [[יוסף אלמוגי|יוסף (קרלנבוים) לימים אלמוגי]]{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{צ-ספר|מחבר=גלבר יואב|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1979|כרך=רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים"|עמ=166-7}}}} וסייעו לו במשימה זו חיילים רבים מרביתם סרג'נטים ([[דרגות צה"ל|סמלים]]) וקורפורלים (רבי טוראים) וביניהם: שלמה (סלודש) סלע, [[חיים גלובינסקי]], אפריים דרייפוס (דרע), אסיר שוסטרמן{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}} ואחרים. עם שחרורם מהשבי המשיך ארגונם להתקיים בשם "ארגון פדויי השבי" והיו חברים בו ככל הידוע: שלמה (סלודש) סלע, משה (מוסא) עמית, ישראל יצחק לוקסנבורג, אורי שליט, ישראל בריק, יעקב ריבקין (מזכיר), משה שדמי, רייכפלד (שם פרטי לא ידוע), בוים (ישראל) אילן, חיים גלובינסקי.
-ארגון פדויי השבי היה אחראי על הוצאת מספר ספרי זיכרונות ביניהם ספריהם של שלמה סלע (סלודש) "בכבלי השבי" ושל אלכסנדר גלנץ "המאבק בכבלי בשבי" וכן על ההתכנסות השנתית אותה ערכו החברים ב-29 באפריל בכל שנה לציון יום הנפילה בשבי בקלמטה, יוון.
+ארגון פדויי השבי היה אחראי על הוצאת מספר ספרי זיכרונות ביניהם ספריהם של שלמה סלע (סלודש) "בכבלי השבי" ושל אלכסנדר גלנץ "המאבק בכבלי בשבי" וכן על ההתכנסות השנתית אותה ערכו החברים ב 29 באפריל בכל שנה לציון יום הנפילה בשבי בקלמטה, יוון.
 מסמכים שנמצאו בעיזבונות פדויי השבי מלמדים שעוד בשנות ה-80 המאוחרות המשיך ארגון פדויי השבי לקיים פגישות שנתיות עם אנשיו ואף להשתתף באירועים שונים, כמו טקס היזכור השנתי ב[[הר הרצל]] הנערך על ידי [[משרד הביטחון]] בכל שנה [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה|ביום השואה]]. המסמכים מלמדים על תחושותיהם הקשות של פדויי השבי לגבי מצב הנצחתם ועל שאיפותיהם לקמת ארגון יציג שיפעל לתיקון המצב. ולהנכחת תרומתם למאבק המלחמתי. משה צבי גרינבלום, מפדויי השבי, תיאר באופן מפורט את חזונו לגבי ארגון פדויי השבי אותו הוא כינה "מועדון". הוא הציע שייבחר ועד בו יהיו חברים לפחות 9 אנשים (5 מתל אביב והיתר מחוצה לה) שיטפלו לדבריו ב:
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 === פורום משפחות פדויי השבי ===
-פורום משפחות פדויי השבי-לוחמי חיל החפרים הוקם ב-29.4.13 על ידי טליה קליינר-דייגי נכדתו של אברהם דייגי בעקבות קושי למצוא מידע על סבה בארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishpioneers.com/blank-1|הכותב=|כותרת=פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון|אתר=|תאריך=}}}}
+פורום משפחות פדויי השבי-לוחמי חיל החפרים הוקם ב 29.4.13 על ידי <u>טליה קליינר-דייגי</u> נכדתו של אברהם דייגי בעקבות קושי למצוא מידע על סבה בארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishpioneers.com/blank-1|הכותב=|כותרת=פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון|אתר=|תאריך=}}}}
 את החיפוש החלה טליה בהקמת [https://www.facebook.com/groups/515071698528438/?ref=bookmarks קבוצת פייסבוק], ביחד עם קומץ משפחות נוספות, כשמטרתה הראשונית הייתה שיתוף תמונות מסמכים וזיכרונות, דרכם קיוותה תוכל ללמוד מידע נוסף אודות סבה ותקופת שביו. עד מהרה הצטרפו ליוזמה עוד ועוד משפחות פדויי שבי אשר הביעו גם הם את רצונם להשלים ידע אישי חסר אודות הוריהם. קבוצת הפייסבוק שהוקמה ייצרה, לראשונה בהיסטוריה, גישה לחומרים שנשארו בידי בני משפחות השבויים (חומרים שארכיונים ומוזיאונים בישראל לא מצאו בהם עניין לאורך השנים). כמו ראשוני מקימי קבוצת הפייסבוק גם בני משפחות חדשות שהצטרפו עם הזמן לקבוצה סיפרו על כעסם של פדויי השבי ממצב הנצחתם ומהנחלת סיפורם לדורות הבאים דרך המערכות השונות בישראל (משרד הביטחון, משרד החינוך ואחרים). וכך תקופה קצרה אחרי הקמת פורום המשפחות צרפו מקימי הפורום למטרותיהם גם את השאיפה לקדם את מצב הנצחתם והנחלת סיפורם של פדויי השבי בישראל ומחוצה לה.
@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 שלושת הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה שמספריהם: 601, 603 ו–605 הם מספרי שלוש מפלוגות חיל החפרים, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.handasa.org.il/%D7%A4%D7%93%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99|כותרת=פדויי השבי חיל החפרים הבריטי במלחמת העולם השנייה|אתר=עמותת חיל ההנדסה}}</ref>
 מפקדו הראשון של חיל ההנדסה תא"ל במיל. [[עמנואל שחר]] נמנה אף הוא בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי שם רכש את מקצוע ההנדסה הצבאית. תא"ל שחר נקרא על ידי [[דוד בן-גוריון]] אל הדגל עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] והביא איתו את הידע שצבר בשנות שירותו בצבא הבריטי.[[קובץ:פגישת היכרות אושרי לוגסי ישי דותן ופורום המשפחות.jpg|טקסט=נציגי פורום משפחות פדויי השבי עם קהנ"ר תא"ל אושרי לוגסי ויו"ר עמותת מורשת חה"ן|ממוזער|נציגי פורום המשפחות טליה קליינר דייגי ויוסי סולומין בפגישת היכרות עם תא"ל אושרי לוגסי, קהנ"ר ותא"ל מיל. ישי דותן יו"ר עמותת מורשת חה"ן (2016)]]בינואר 2016 נפגשו מובילת פורום משפחות פדויי השבי טליה קליינר דייגי ויוסי סולומין חבר צוות ההיגוי עם קצין ההנדסה הראשי תא"ל [[אושרי לוגסי]] ויו"ר [[היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי|עמותת מורשת חיל ההנדסה]] תא"ל (מיל.) [[ישי דותן]]. במהלך פגישה זו התקבלה החלטה להעמיק את הקשר בין הארגונים ולפעול לנוכחות משמעותית של סיפורם במורשת החיל. בין היתר נעשה לאורך השנים:
@@ שורה 78: / שורה 80: @@
 לאורך שנות פעילותו עלה, מן הארגונים השונים איתם עומד פורום המשפחות בקשר וממשפחות פדויי השבי, צורך מהותי ברשימת שמותיהם של החיילים שלקחו חלק באירועים. לאחר שנים רבות בהן לא נמצאה רשימה שכזו החל פורום המשפחות בפרויקט "מפקד השבויים" – בו מתועדים שמותיהם של אלו שלקחו חלק באירועים, לכדי רשימה אחת לראשונה מאז החלה ההתנדבות ופרשת השבי.
-על עריכת המפקד הופקדה מטעם פורום המשפחות אורנה רון ובו מתועדים שמותיהם ופרטיהם של חללי ונעדרי פרשת השבי, חיל החפרים-ההנדסה והחילות האחרים מראשית ההתנדבות. שמותיהם של פדויי השבי – הלא הם כל מי ששבו משנות השבי או הצליחו להימלט ממנו בדרכים שונות וכן גם שמותיהם של כל מי שנמצא כי היו חלק מראשית ההתנדבות לצבא הבריטי בארץ ישראל.
+על עריכת המפקד הופקדה מטעם פורום המשפחות <u>אורנה רון</u> ובו מתועדים שמותיהם ופרטיהם של חללי ונעדרי פרשת השבי, חיל החפרים-ההנדסה והחילות האחרים מראשית ההתנדבות. שמותיהם של פדויי השבי – הלא הם כל מי ששבו משנות השבי או הצליחו להימלט ממנו בדרכים שונות וכן גם שמותיהם של כל מי שנמצא כי היו חלק מראשית ההתנדבות לצבא הבריטי בארץ ישראל.
 בחודש אפריל 2019 הועברו נתונים ראשונים מתוך מפקד השבויים אל משרד הביטחון [[היחידה להנצחת החייל]], מוזיאון [[בית הגדודים]] ו[[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה|מוזיאון הלוחם היהודי]] ב[[לטרון]] ובהם פרטיהם של חללי ונעדרי האירועים. בעקבות נתונים חדשים אלו הושלמו פרטיהם של חללי ונעדרי חיל החפרים ב[https://www.izkor.gov.il/ אתר "יזכור"] של משרד הביטחון. זאת כחלק מפרויקט משותף של פורום המשפחות והיחידה להנצחת החייל בניהולו של מר יעקב גבאי, סגן ראש האגף וראש היחידה להנצחת החייל.
-מפקד השבויים המלא היה צפוי להתפרסם בחורף 2020, אך מפאת [[מגפת הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]] נדחה מועד פרסומו.
+מפקד השבויים המלא היה צפוי להתפרסם בחורף 2020, אך מפאת [[מגפת הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]] נדחה מועד פרסומו
 == תמונות השבויים ==
@@ שורה 89: / שורה 91: @@
 מאות תמונות אלו עוברות תהליך של זיהוי תוך הצלבת נתונים עם מפקד השבויים על ידי מתנדבי פורום המשפחות.
-תמונות השבויים יוענקו לבני משפחותיהם במקביל לפרסום מפקד השבויים.
+תמונות השבויים יוענקו לבני משפחותיהם  במקביל לפרסום מפקד השבויים.
 [[קובץ:Released Jewish Pow's forest.jpg|ממוזער|שלט הכניסה ליער פדויי השבי ובו תמצית פרשת השבי]]
@@ שורה 96: / שורה 98: @@
 בשנת 1944, מתוך מחנות השבי החלו השבויים ביוזמתו של קורפורל אפריים דרייפוס דרע, באיסוף מגבית שמטרתה – העברת הכסף כתרומה לקק"ל לצורך נטיעת עצים לכבודו של יוסף אלמוגי, מפקדם בימי השבי. אלמוגי התנגד לכך שנטיעת העצים תהיה אישית לכבודו ועל כן הרחיב את המגבית ואת הכסף שנאסף שלח לקרן הקיימת לישראל לצורך נטיעת "יער השבויים העבריים בגרמניה".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אלמוגי יוסף|שם=בראש מורם|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1989|מו"ל=משרד הביטחון – ההוצאה לאור|עמ=145}}}}
-בשנת 2013 הוחלט במסגרת התארגנות פורום המשפחות לקיים פגישה ביער שלהקמתו תרמו השבויים ב-1944 מתוך מחנות השבויים, אך מנתונים שהגיעו מהקרן הקיימת עלה כי היער מעולם לא ניטע.
+בשנת 2013 הוחלט במסגרת התארגנות פורום המשפחות לקיים פגישה ביער שלהקמתו תרמו השבויים ב 1944 מתוך מחנות השבויים, אך מנתונים שהגיעו מהקרן הקיימת עלה כי היער מעולם לא ניטע.
 ב-29.4.15, לכבוד 70 שנה לשחרורם, נחנך "י[https://www.google.co.il/maps/place/יער+פדויי+השבי/@31.7580835,35.1496537,17z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x1502d75fbf8d7151:0xd3ed80f67f9f84e2!8m2!3d31.758079!4d35.147465?hl=iw ער פדויי השבי]" בהרי ירושלים והוגשמה משאלתם של פדויי השבי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kkl.org.il/new_in_kkl/eretz-israel-ww2-prisoners-forest.aspx|הכותב=|כותרת=נחנך יער פדויי השבי|אתר=|תאריך=יום רביעי, מאי 06, 2015}}}}
@@ שורה 104: / שורה 106: @@
 היער הוא חלק מ[[שביל ישראל]] וממוקם מתחת ל[[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]] בדרך ל[[אבן ספיר]], בכניסה לשביל המעיינות (עין שריג).
-== מערך שיעור - משרד החינוך ==
+== מערך שיעור- משרד החינוך ==
 מתוך הבנה שחלק משמעותי ביכולת להנחיל לדורות הבאים את סיפורם של פדויי השבי טמון בייצוג הנושא ב[[משרד החינוך]] והנגשתו למורים פנתה מטעם פורום המשפחות גילה וילצ'ינסקי אל הגברת אלירז קראוס - מנהלת אגף "רוח וחברה", המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. בהחלטה בעלת חשיבות היסטורית רבה אפשרה הגברת קראוס פתיחתו של מיזם במסגרתו הוכן על ידי "יד ושם" בעבור משרד החינוך מערך שיעור על פדויי השבי על ידי הגברת נעמה אגוזי – רכזת מחוז צפון, המגמה להכשרת מורים, יד ושם.
@@ שורה 154: / שורה 156: @@
 *[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-2016-1 משלחת לטקס העולמי השנתי לזכר הקרב על קלמטה] – מאי 2016
 *[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-2016 מסע בנים Road To Liberation – ליוון ופולין לציון 75 שנה לנפילתם בשבי] בשיתוף [[מרכז משמעו"ת]], קריית מוצקין - ספטמבר 2016
-*[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-9 כנס נעילת אירועי שנת ה-75 לפרשת השבי] – בית הגדודים בשיתוף הגברת נעמה אגוזי, [[יד ושם]] – 23.12.2016
+*[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-9 כנס נעילת אירועי שנת ה 75 לפרשת השבי] – בית הגדודים בשיתוף הגברת נעמה אגוזי, [[יד ושם]] – 23.12.2016
 *הטקס השנתי [https://www.google.com/maps/place/יער+פדויי+השבי/@31.758079,35.147465,15z/data=!4m5!3m4!1s0x0:0xd3ed80f67f9f84e2!8m2!3d31.758079!4d35.147465 ביער פדויי השבי] - סיור אביבי - בשיתוף חיל הנדסה - 20.4.2017 (מתקיים כל שנה באביב)
 *אירוח ביקורה של ד"ר מרגיט ברנר מה NHM ב[[וינה|ווינה]]
@@ שורה 172: / שורה 174: @@
 בעקבות שיתוף פעולה חדש באיטליה צפוי בעתיד פורום המשפחות להיות חלק מהטקס השנתי הנערך על שרידי מחנה השבויים P.G.65{{אנג|List of World War II prisoner-of-war camps in Italy}} ב[[איטליה במלחמת העולם השנייה|איטליה]] בו הוחזקו עשרות רבות מפדויי השבי.
-== אירועי שנת ה-80 לנפילה בשבי הנאצי ==
+== אירועי שנת ה - 80 לנפילה בשבי הנאצי ==
-[[קובץ:סיכת אירועי שנת ה-80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל, במערכה על יוון.jpg|ממוזער|סיכה לציון שנת ה-80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל לחיל החפרים ויחידות נוספות, במערכה על יוון אפריל 1941]]
+[[קובץ:סיכת אירועי שנת ה- 80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל, במערכה על יוון.jpg|ממוזער|סיכה לציון שנת ה-80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל לחיל החפרים ויחידות נוספות, במערכה על יוון אפריל 1941]]
 שנת 2021, במלאת 80 שנה לנפילה בשבי, תוכננה מראש להיות שנת השיא במפעל ה[[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחה]] של פרשת השבי של מתנדבי היישוב בא"י - לוחמי חיל החפרים ושאר היחידות אליהן התנדבו בני היישוב.
@@ שורה 181: / שורה 183: @@
 === הטקס השנתי ביער פדויי השבי 3.6.21 - 80 שנה לנפילה בשבי ===
-עם הירידה המשמעותית בנתוני התחלואה בעקבות החיסונים החליטה הנהגת פורום משפחות פדויי השבי לקיים את הטקס השנתי של פורום המשפחות ב[[יער פדויי השבי]] בתאריך 27.5.21 בשותפות עם [[חיל ההנדסה הקרבית]] של צה"ל ו[[עמותת מורשת חיל ההנדסה]]. [[מבצע שומר החומות]] שהחל ב-10 במאי 2021 אילץ את המארגנים לדחותו לתאריך 3 ביוני 2021. כ-250 משתתפים ובהם בני המשפחות של פדויי השבי, התכנסו לטקס זו השנה החמישית ברציפות. למשתתפים הוענקה סיכה שהופקה במיוחד לציון שנת ה-80 לפרשת השבי, ועליה לוגו פורום משפחות פדויי השבי וכיתוב המתאר את האירוע. כיבדו את הטקס בנוכחותם 5 תתי אלופים (בשרות פעיל או במיל'): ובראשם [[עידו מזרחי|תא"ל עידו מזרחי]] שסבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי אביו שירת בגדוד 601 וביום הטקס מכהן כ[[קצין הנדסה ראשי]], תא"ל (מיל.) [[אילן סבג]] הקהנ"ר היוצא, תא"ל (מיל.) [[ישי דותן]] יו"ר עמותת מורשת חיל ההנדסה, תא"ל (מיל.) ד"ר [[אפרים לפיד]] לשעבר [[דובר צה"ל]] חבר הוועד המנהל של [[ההגנה]] המייצג את ארגוני המתנדבים, תא"ל (מיל.) [[צביקה קן-תור|צבי קן תור]] מנכ"ל [[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה|מוזיאון הלוחם היהודי]], וגב' ברקת עובדיה ממוזיאון [[בית הגדודים]] באביחיל. נכח בטקס, כמידי שנה, נציג [[שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל|שגרירות בריטניה בישראל]] - עוזר ה[[נספח צבאי|נספח הצבאי]] מר ג'והן וואלס.
+עם הירידה המשמעותית בנתוני התחלואה בעקבות החיסונים החליטה הנהגת פורום משפחות פדויי השבי לקיים את הטקס השנתי של פורום המשפחות ב[[יער פדויי השבי]] בתאריך 27.5.21 בשותפות עם [[חיל ההנדסה הקרבית]] של צה"ל ו[[עמותת מורשת חיל ההנדסה]]. [[מבצע שומר החומות]] שהחל ב - 10 במאי 2021 אילץ את המארגנים לדחותו לתאריך 3 ביוני 2021. כ - 250 משתתפים ובהם בני המשפחות של פדויי השבי, התכנסו לטקס זו השנה החמישית ברציפות. למשתתפים הוענקה סיכה שהופקה במיוחד לציון שנת ה-80 לפרשת השבי, ועליה לוגו פורום משפחות פדויי השבי וכיתוב המתאר את האירוע. כיבדו את הטקס בנוכחותם 5 תתי אלופים (בשרות פעיל או במיל'): ובראשם [[עידו מזרחי|תא"ל עידו מזרחי]] שסבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי אביו שירת בגדוד 601 וביום הטקס מכהן כ[[קצין הנדסה ראשי]],  תא"ל (מיל.) [[אילן סבג]] הקהנ"ר היוצא, תא"ל (מיל.) [[ישי דותן]] יו"ר עמותת מורשת חיל ההנדסה, תא"ל (מיל.) ד"ר [[אפרים לפיד]] לשעבר [[דובר צה"ל]] חבר הוועד המנהל של [[ההגנה]] המייצג את ארגוני המתנדבים, תא"ל (מיל.) [[צביקה קן-תור|צבי קן תור]] מנכ"ל [[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה|מוזיאון הלוחם היהודי]], וגב' ברקת עובדיה ממוזיאון [[בית הגדודים]] באביחיל. נכח בטקס, כמידי שנה, נציג [[שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל|שגרירות בריטניה בישראל]]- עוזר ה[[נספח צבאי|נספח הצבאי]] מר ג'והן וואלס.
-[[קובץ:הענקת תמונתו של יחיאל ונסובר לבני משפחתו.jpg|טקסט=נציגי פורום משפחות פדויי השבי וקהנ"ר מעניקים את תמונתו של יחיאל ונובר מפדויי השבי לבני משפחתו|ממוזער|קהנ"ר תא"ל עידו מזרחי מעניק את תמונתו של יחיאל ונסובר מפדויי השבי לנכדתו רונית ונסובר חכים ונינו סרן יותם חכים, המשרת בחה"ן, ביחד עם נציגות פורום משפחות פדויי השבי - יור" טליה קליינר - דייגי, עורכת מפקד השבויים אורנה גלזר - רון]]
+[[קובץ:הענקת תמונתו של יחיאל ונסובר לבני משפחתו.jpg|טקסט=נציגי פורום משפחות פדויי השבי וקהנ"ר מעניקים את תמונתו של יחיאל ונובר מפדויי השבי לבני משפחתו|ממוזער|קהנ"ר תא"ל עידו מזרחי מעניק את תמונתו של יחיאל ונסובר מפדויי השבי לנכדתו רונית ונסובר חכים ונינו סרן יותם חכים, המשרת בחה"ן, ביחד עם נציגות פורום משפחות פדויי השבי - יור" טליה קליינר - דייגי, עורכת מפקד השבויים אורנה גלזר -רון]]
-בטקס חולקו לחלק מבני משפחות פדויי השבי, תמונות של יקיריהם שצולמו במעמד הקליטה שלהם למחנה השבויים בוולפסבורג 1941 ואשר נמסרו להנהגת הפורום על ידי הגברת ד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה. במעמד מיוחד במינו ובהפתעה קיבל [[דרגות צה"ל|סרן]] יותם חכים, [[מפקד פלוגה]] ב[[בית הספר להנדסה צבאית]], את תמונת סבא רבא שלו (סב אימו) יחיאל ונסובר, שהיה לוחם בחיל החפרים ונפל בשבי הנאצי. התמונה נמסרה על ידי הקהנ"ר תא"ל עידו מזרחי שגם סבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי. בטקס השתתפו גם בנו ונכדיו של [[יוסף אלמוגי]] "אבי השבויים" אשר ייצג את השבויים בפני הגרמנים. משפחת אלמוגי זכתה לקבלת שי מזכרת מכובדת ותרמה לכל המשתתפים את ספרו של יוסף אלמוגי במהדורה מיוחדת שהופקה לקראת האירוע.
+בטקס חולקו לחלק מבני משפחות פדויי השבי, תמונות של יקיריהם שצולמו במעמד הקליטה שלהם למחנה השבויים בוולפסבורג 1941 ואשר נמסרו להנהגת הפורום על ידי הגברת ד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה. במעמד מיוחד במינו ובהפתעה קיבל [[דרגות צה"ל|סרן]] יותם חכים, [[מפקד פלוגה]] ב[[בית הספר להנדסה צבאית]], את תמונת סבא רבא שלו (סב אימו) יחיאל ונסובר, שהיה לוחם בחיל החפרים ונפל בשבי הנאצי. התמונה נמסרה על ידי הקהנ"ר  תא"ל עידו מזרחי שגם סבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי. בטקס השתתפו גם בנו ונכדיו של [[יוסף אלמוגי]] "אבי השבויים" אשר ייצג את השבויים בפני הגרמנים. משפחת אלמוגי זכתה לקבלת שי מזכרת מכובדת ותרמה לכל המשתתפים את ספרו של יוסף אלמוגי במהדורה מיוחדת שהופקה לקראת האירוע.
 === טקס יום הזיכרון הבריטי לחללי האימפריה הבריטית 11.11.2021 ===
-החל משנת 1928, מדי שנה, בחודש נובמבר, בשבוע המתחיל ביום חמישי שלפני [[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזיכרון הבריטי]] ועד לערב יום חמישי שלאחריו, מתכסה המדשאה שבין [[מנזר וסטמינסטר|כנסיית ווסטמינסטר]] לבניין [[הפרלמנט של הממלכה המאוחדת|הפרלמנט הבריטי]] בכ - 250 חלקות זיכרון של [[רגימנט]]ים ואגודות שונות של [[כוחות מזוינים|הכוחות המזוינים]] הבריטים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.poppyfactory.org/field-of-remembrance/|כותרת=Westminster Abbey Field of Remembrance|אתר=https://www.poppyfactory.org/}}</ref> בכל אחת מהן נשתלים סמלי זיכרון מעץ המעוצבים בצורות דתיות שונות: [[צלב]]ים, [[מגן דוד|מגיני דוד]], [[סהר]]ונים ועוד, על פי אמונתם הדתית של הנופלים. על כל אחד מהם נרשם שמו של חלל המשתייך ליחידה אותה מייצגת חלקת הזיכרון, אשר נפל במערכה צבאית במסגרת שרותו בצבא הבריטי. בשבוע זה נקרא האזור: Field of Remembrance (שדה הזיכרון){{אנ|Field of Remembrance}}
+החל משנת 1928, מדי שנה, בחודש נובמבר, בשבוע המתחיל ביום חמישי שלפני [[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזיכרון הבריטי]] ועד לערב יום חמישי שלאחריו, מתכסה המדשאה שבין [[מנזר וסטמינסטר|כנסיית ווסטמינסטר]] לבניין [[הפרלמנט של הממלכה המאוחדת|הפרלמנט הבריטי]] בכ- 250 חלקות זיכרון של [[רגימנט|רגימנטים]] ואגודות שונות של [[כוחות מזוינים|הכוחות המזוינים]] הבריטים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.poppyfactory.org/field-of-remembrance/|כותרת=Westminster Abbey Field of Remembrance|אתר=https://www.poppyfactory.org/}}</ref>. בכל אחת מהן נשתלים סמלי זיכרון מעץ המעוצבים בצורות דתיות שונות: [[צלב|צלבים]], [[מגן דוד|מגיני דוד]], [[סהר|סהרונים]] ועוד, על פי אמונתם הדתית של הנופלים. על כל אחד מהם נרשם שמו של חלל המשתייך ליחידה אותה מייצגת חלקת הזיכרון, אשר נפל במערכה צבאית במסגרת שרותו בצבא הבריטי. בשבוע זה נקרא האזור: Field of Remembrance (שדה הזיכרון){{אנ|Field of Remembrance}}
-לראשונה בשנת 2021, במלאת 80 שנה לאירועי הנפילה בשבי של [[מתנדבי היישוב בחיל החפרים]] ויחידות נוספות, ב[[המערכה על יוון|מערכה על יוון]] אפריל - יוני 1941, ייצגה משלחת של פורום משפחות פדויי השבי, את חללי פרשת השבי. המשלחת כללה את: טליה קליינר-דייגי - מייסדת וראשת פורום משפחות פדויי השבי, חברי ועדת ההיגוי של הפורום: אורי אביגור, יוסי סולומין וארז אלוני. אליהם הצטרף אמיר קוטשר - נכדו של חפר ופדוי שבי, היושב בלונדון, אשר פעל מול הגורמים הבריטים לאישור ייסוד חלקת זיכרון עבור החללים הארצישראליים לוחמי חיל החפרים והיחידות הנוספות ואשר הוכרז כמנהל חלקת הזיכרון. הצטרף למשלחת בלונדון ממש ברגע האחרון גיורא אלמוגי, נכדו של [[יוסף אלמוגי]]. המשלחת הגיעה כמה ימים לפני הטקס, פקדה את קברו של אוסקר בלוך החלל היחידי מפרשת השבי שקבור בבית העלמין היהודי באיסטהאם לונדון, ועמלה לארגן את חלקת הזיכרון ל-104 החללים שעבור כל אחד מהם נשתל סמל זיכרון בצורת מגן דוד עם שם הנופל ויחידתו. הסמלים עוטרו, כמו בכל החלקות, בפרחי [[פרג]] אדומים מנייר, המהווים את הסמל הלאומי ליום הזיכרון לחללי [[הממלכה המאוחדת]]. רשימה שמית של החללים ושלט המספר באנגלית את סיפורם של פדויי השבי הארצישראלים הוצבו אף הם בחלקה. ביום הטקס, 11 בנובמבר 2021 פקדה את החלקה [[קמילה, דוכסית קורנוול|הדוכסית קמילה]] שייצגה את בית המלוכה הבריטי בטקס, אשר בירכה את אמיר קוטשר על השתתפות הנציגות הישראלית בטקס. בנוסף פקדו את חלקת הזיכרון: שגרירת ישראל בבריטניה הגב' [[ציפי חוטובלי]] - שקיבלה סקירה מקיפה מאנשי המשלחת, [[נספח צבאי (ישראל)|הנספח הצבאי]] של ישראל בלונדון, ומנהל אגודת [[חיל החפרים המלכותי|חיל החפרים הבריטי]] שהופתע למשמע סיפורם המיוחד של פדויי השבי, שנחבא במורשת החיל בו שירת, סיפור שהוא כמובן לא הכיר כלל. בהמשך חלקה המשלחת הישראלית כבוד לחללי [[הבריגדה היהודית]] בחלקת הזיכרון שלהם והדליקה נר זיכרון. השתתפות נציגי משפחות פדויי השבי מישראל בטקס מסורתי זה מהווה סגירת מעגל היסטורי. 76 שנים אחרי שפדויי השבי הגיעו ללונדון לאחר שחרורם מהשבי, שבו אליה נציגי צאצאיהם על מנת להוסיף נדבך חדש במאמצים לחשוף ולהנציח את פרשת השבי ואת אלו שנטלו בה חלק. אירוע זה, כמו הטקס השנתי ביער פדויי השבי, יצוין מדי שנה מעתה ואילך בהשתתפות נציגות של פורום משפחות פדויי השבי
+לראשונה בשנת 2021, במלאת 80 שנה לאירועי הנפילה בשבי של [[מתנדבי היישוב בחיל החפרים]] ויחידות נוספות, ב[[המערכה על יוון|מערכה על יוון]] אפריל- יוני 1941, ייצגה משלחת של פורום משפחות פדויי השבי, את חללי פרשת השבי. המשלחת כללה את: טליה קליינר-דייגי - מייסדת וראשת פורום משפחות פדויי השבי, חברי ועדת ההיגוי של הפורום: אורי אביגור, יוסי סולומין וארז אלוני. אליהם הצטרף אמיר קוטשר - נכדו של חפר ופדוי שבי, היושב בלונדון, אשר פעל מול הגורמים הבריטים לאישור ייסוד חלקת זיכרון עבור החללים הארצישראליים לוחמי חיל החפרים והיחידות הנוספות ואשר הוכרז כמנהל חלקת הזיכרון. הצטרף למשלחת בלונדון ממש ברגע האחרון גיורא אלמוגי, נכדו של [[יוסף אלמוגי]]. המשלחת הגיעה כמה ימים לפני הטקס, פקדה את קברו של אוסקר בלוך החלל היחידי מפרשת השבי שקבור בבית העלמין היהודי באיסטהאם לונדון, ועמלה לארגן את חלקת הזיכרון ל-104 החללים שעבור כל אחד מהם נשתל סמל זיכרון בצורת מגן דוד עם שם הנופל ויחידתו. הסמלים עוטרו, כמו בכל החלקות, בפרחי [[פרג]] אדומים מנייר, המהווים את הסמל הלאומי ליום הזיכרון לחללי [[הממלכה המאוחדת]]. רשימה שמית של החללים ושלט המספר באנגלית את סיפורם של פדויי השבי הארצישראלים הוצבו אף הם בחלקה. ביום הטקס, 11 בנובמבר 2021 פקדה את החלקה [[קמילה, דוכסית קורנוול|הדוכסית קמילה]] שייצגה את בית המלוכה הבריטי בטקס, אשר בירכה את אמיר קוטשר על השתתפות הנציגות הישראלית בטקס. בנוסף פקדו את חלקת הזיכרון: שגרירת ישראל בבריטניה הגב' [[ציפי חוטובלי]] - שקיבלה סקירה מקיפה מאנשי המשלחת,  [[נספח צבאי (ישראל)|הנספח הצבאי]] של ישראל בלונדון, ומנהל אגודת [[חיל החפרים המלכותי|חיל החפרים הבריטי]] שהופתע למשמע סיפורם המיוחד של פדויי השבי, שנחבא במורשת החיל בו שירת, סיפור שהוא כמובן לא הכיר כלל. בהמשך חלקה המשלחת הישראלית כבוד לחללי [[הבריגדה היהודית]] בחלקת הזיכרון שלהם  והדליקה נר זיכרון. השתתפות נציגי משפחות פדויי השבי מישראל בטקס מסורתי זה מהווה סגירת מעגל היסטורי. 76 שנים אחרי שפדויי השבי הגיעו ללונדון לאחר שחרורם מהשבי, שבו אליה נציגי צאצאיהם על מנת להוסיף נדבך חדש במאמצים לחשוף  ולהנציח את פרשת השבי ואת אלו שנטלו בה חלק. אירוע זה, כמו הטקס השנתי ביער פדויי השבי, יצוין מדי שנה מעתה ואילך בהשתתפות נציגות של פורום משפחות פדויי השבי
 == לקריאה נוספת ==
 {{טורים
-| תוכן = * [https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=9546 בראש מורם, חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי] - [[יוסף אלמוגי]]
+| תוכן = * [https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=9546 בראש מורם, חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי]- [[יוסף אלמוגי]]
 * תולדות ההתנדבות, כרך א: ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית 1939–1942 - [[יואב גלבר]], הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשל"ט
 * תולדות ההתנדבות, כרך ב: המאבק לצבא עברי - יואב גלבר, הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשמ"א
@@ שורה 201: / שורה 203: @@
 * עלומים בקדמת הבימה – עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני 1908–1948 - הוצאה פרטית - ד"ר אמנון מעבי – 2016
 * ראשונים תמיד - מורשת חיל ההנדסה הקרבית – [[אפי מלצר]] בע"ם מחקר והוצאה לאור - 2018
-* שלושה שברחו - פרקי שבי ביוון ובגרמניה אהרון ירושלמי, הוצאת תל אביב עיינות תשי"ז
+* שלושה שברחו- פרקי שבי ביוון ובגרמניה אהרון ירושלמי, הוצאת תל אביב עיינות תשי"ז
 * בריחתי מן השבי {{יזכור|7147|פריץ יורדן}} – סדרת לוחמים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג
 * מן השבי הגרמני – מכתבים ורישומים שמעון הכהן, ספריה "מן המוקד" – הוצאת "עם עובד" תל אביב תש"ג