ישיבת הר המור – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 36987512 של 2A01:6500:A109:5699:E67B:1728:C8:8FB1 (שיחה) |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
החל משנת [[ה'תשפ"א|ה'תשפ"ב]] מקיימת הישיבה מידי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה. כנס אחד בתחילת חודש [[ניסן]] בו עוסקים בענייני [[פסח]], וכנס שני אחרי תשעה באב בו עוסקים בענייני חינוך. |
החל משנת [[ה'תשפ"א|ה'תשפ"ב]] מקיימת הישיבה מידי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה. כנס אחד בתחילת חודש [[ניסן]] בו עוסקים בענייני [[פסח]], וכנס שני אחרי תשעה באב בו עוסקים בענייני חינוך. |
||
בשנת ה'תשפ"ג, המשטרה קיבלה תלונה על הטרדה מינית נגד נשיא הישיבה, הרב צבי ישראל טאו. באותה שנה, יצאה המתלוננת הראשונה בטענה, כי הרב טאו הוא ממשפחה גרמנית נאצית הקרובה בקשרי משפחה ליוזף מנגלה, וכי הרב טאו מתחזה ליהודי. בשבט באותה שנה, יצאה המתלוננת בסרטון בו טענה כי היא זוכרת בילדותה כי לפני מות אחיה התינוק, הרב טאו דרש מאמה לרצוח את אחיה התינוק, לאחר שהתוודה שהוא נאצי, וכי בפעם אחרת אדם הנראה כמו הרב טאו סייע לאמה לרצוח את אחיה התינוק השני. בעקבות הטענות, הרב אברהם סתיו חזר בו מתמיכתו במתלוננת, ואמר שרמת האמינות שלה נמוכה מאוד. |
|||
== דרך הישיבה == |
== דרך הישיבה == |
||
גרסה מ־22:26, 28 באוגוסט 2023
 סמליל הישיבה | |
 | |
| בית המדרש של הישיבה | |
| ישיבה גדולה | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדים לאומיים |
| תקופת הפעילות | ה'תשנ"ח, 1997 – הווה |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרב מרדכי שטרנברג (עד ה'תשפ"ג) הרב עמיאל שטרנברג |
| תלמידים | |
| כ-850 תלמידים ואברכים | |
| מיקום | |
| מיקום |
 הר חומה, ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E |
|
harhamor | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת הר המור | |
  | |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו ובראשה עומד הרב עמיאל שטרנברג. הישיבה נחשבת ל'ספינת הדגל' של ישיבות הקו. בישיבה כ-850 תלמידים, מתוכם כ-400 אברכים.
היסטוריה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"ח (1997) על ידי קבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, שפרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה, נעוצה בהבדלי הגישות בין ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, בין השאר, ליחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ ה'תשנ"ז (1997), כשהנהלת הישיבה הציעה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחֵירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים[1].
הישיבה הוקמה בתחילת השנה הבאה, ה'תשנ"ח, ולראשותה מונו הרב מרדכי שטרנברג (שעמד בראשה עד פטירתו בכסליו ה'תשפ"ג) והרב עמיאל שטרנברג. לר"מי אמונה מונו הרב עודד ולנסקי והרב יעקב לבנון. הרב אריאל אדרי מונה לר"מ, והרב יהושע צוקרמן – לר"מ בוגרי צבא.
מקור שם הישיבה הוא בפסוק: ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.” (שיר השירים, ד', ו'). השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים, כאשר המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[2].
בתחילת דרכה, שכנה הישיבה בבית כנסת בשכונת קריית מנחם בירושלים; ולאחר מספר שנים עברה לבניין בשכונת בית וגן. בשנים ה'תשס"ח (2008) – ה'תשע"ז (2017) הייתה הישיבה במתחם הסמוך לשכונת קריית היובל שבירושלים, ב"דרך כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).
בישיבה לומדים כ-700 תלמידים, מתוכם כ-350 הם אברכים נשואים וכ-320 בחורים[3]. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.
הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.
מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים[4].
החל משנת ה'תשפ"ב מקיימת הישיבה מידי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה. כנס אחד בתחילת חודש ניסן בו עוסקים בענייני פסח, וכנס שני אחרי תשעה באב בו עוסקים בענייני חינוך.
בשנת ה'תשפ"ג, המשטרה קיבלה תלונה על הטרדה מינית נגד נשיא הישיבה, הרב צבי ישראל טאו. באותה שנה, יצאה המתלוננת הראשונה בטענה, כי הרב טאו הוא ממשפחה גרמנית נאצית הקרובה בקשרי משפחה ליוזף מנגלה, וכי הרב טאו מתחזה ליהודי. בשבט באותה שנה, יצאה המתלוננת בסרטון בו טענה כי היא זוכרת בילדותה כי לפני מות אחיה התינוק, הרב טאו דרש מאמה לרצוח את אחיה התינוק, לאחר שהתוודה שהוא נאצי, וכי בפעם אחרת אדם הנראה כמו הרב טאו סייע לאמה לרצוח את אחיה התינוק השני. בעקבות הטענות, הרב אברהם סתיו חזר בו מתמיכתו במתלוננת, ואמר שרמת האמינות שלה נמוכה מאוד.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כסא השם בעולם"[5]. הישיבה עומדת בראש שורת מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית יחסית גבוהה. בלימוד הגמרא, ישנו דגש רב על לימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.
בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. הישיבה מחנכת להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים לימודיים נוספים.
לרוב תלמידי הישיבה מוכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב על התיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב שומריה והמושב קשת שברמת הגולן.
רבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו – נשיא הישיבה
- הרב עמיאל שטרנברג – ראש הישיבה ור"מ שיעור ד'
ר"מים אמונה
- הרב עודד ולנסקי
- הרב יעקב לבנון
- הרב אלי בזק
- הרב צבי לבנברג
- הרב הרצל ולנסקי
- הרב חנן אדלשטיין
- הרב יוסי הורוביץ
ר"מים עיון
- הרב אריאל אדרי – ר"מ שיעור ג'
- הרב ידידיה ריין – ר"מ שיעור א'
- הרב משה שטרנברג – ר"מ שיעור א'
- הרב נתנאל צור – ר"מ שיעור א'
- הרב שלמה דרייפוס – ר"מ שיעור ב'
- הרב אריאל כהן – ר"מ שיעור ב'
- הרב דוד ג'יאמי – ר"מ שיעור ג'
- הרב יאיר גלובינסקי – ר"מ שיעור ה' ומעלה
- הרב אסף שטראוס – ר"מ לבוגרי צבא
- הרב יעקב מורלי
- הרב שמעון בוסידן
- הרב אליאב בן יעקב
רבני הישיבה בעבר
- הרב מרדכי שטרנברג – ראש הישיבה ור"מ שיעור ה' ומעלה
- הרב יהושע צוקרמן – ר"מ אמונה
מוסדות הקשורים לישיבה
- הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.
- ישיבה קטנה לאומית שלום בנייך
- ישיבה קטנה לאומית טל ישראל
- ישיבת לנתיבות ישראל
- תלמוד תורה יסדת עוז
לקריאה נוספת
- לדרך הקֹדש – שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)[6]
- צדיק באמונתו יחיה – שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
- ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב – עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר המור- חוסן ישועות – מכון תורני להוצאת כתבי רבני הישיבה
- עמותת הישיבה, אתר גיידסטאר ישראל
ישיבת הר המור (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
- ^ אודות הישיבה באתר הבית שלה
- ^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
- ^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
- ^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" – חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקֹדש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.
בקרת זהויות  |
|
|---|