לדלג לתוכן

מנחם נחום מצ'רנוביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל
מנחם נחום טווערסקי
לידה 1730
ת"צ
נורינסק, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1797 (בגיל 67 בערך)
י"א בחשוון ה'תקנ"ח
צ'רנוביל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים צ'רנוביל
תקופת הפעילות ? – 31 באוקטובר 1797 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תורה, חסידות
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי דוב בער ממזריטש
חיבוריו מאור עיניים
צאצאים מרדכי טברסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר צ'רנוביל ה־ראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.

נולד בעיר נורינסק, במדינת ווהלין שבמערב אוקראינה, לרב צבי בנו של רבי נחום גאון שיש המזהים אותו עם רבי "אדם בעל שם".

בעודו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום אחי אביו.

בהיותו אברך נמשך לתנועת החסידות של הבעל שם טוב, ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי דוב בער ממזריטש.

עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות בווהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בנרינסק, פראהאביטש (פוהרבישצ'ה), ואחריה בצ'רנוביל והתפרסם בגין קדושתו והתלהבותו בעבודת ה', ובשל פזרנות כספו לצדקה ולפדיון שבוים. רבים מהצדיקים בזמנו הסתופפו בצילו[1].

נפטר בי"א בחשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר צ'רנוביל.

זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור שני ספריו:

  • "מאור עיניים" על התורה, אשר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות.
  • "ישמח לב על הש"ס

עד מלחמת העולם הראשונה הודפסו הספרים ב-17 מהדורות שונות, בנפרד או ביחד.

בדרושיו יש מקום רב לדיונים תאולוגיים ומטפיזיקה קבלית, והוא מדגיש את מושג ה"דעת" שמייצג עבורו דבקות וחיבור. נושאים מרכזיים אצלו: תיקון המידות, עבודה בגשמיות, העלאת מחשבות זרות ומשיחיות.[2]

בנוסף מיוחסים לרבי מנחם נחום נוסחים שונים של "הנהגות" חסידיות.

רבי נחום התחתן עם שרה, נכדתו של הרב יצחק שפירא, רב בלובלין.

צאצאיו

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נכדו רבי יעקב ישראל טווערסקי מטשערקאס כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי בגדי לבן.
  2. ^ גדי שגיב, השושלת - בית צ'רנוביל ומקומו בראשית החסידות, עמ' 45