בני עצמון
 | |
| בית הכנסת ביישוב במאי 2005 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מועצה אזורית |
 מועצה אזורית חוף עזה |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 646 (2004) |
| קואורדינטות | 31°19′18″N 34°15′06″E / 31.321666666667°N 34.251666666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בני עצמון (כונה גם עַצְמוֹנָה) היה מושב עובדים והתנחלות בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון לרפיח, שפונה כחלק מתוכנית ההתנתקות. המושב השתייך לארגון יישובי "אמנה", ונשא אופי דתי בעיקר ברוח ישיבת הר המור. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב עצמונה בסיני שעל שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון".
היישוב בראשיתו היה מושב שיתופי, אך עבר תהליך הפרטה, שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. היישוב מנה בשיאו כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.
במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה בחבל הבשור, 12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלת עצמונה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני ב-20 במרץ 1979[1] בתגובה להסכמי קמפ דייוויד. היישוב הוקם תחילה סמוך לכניסה ליישוב חרובית, ולאחר כחודש הועתק 5 ק"מ מערבה[2].
במסגרת הנסיגה מסיני על פי הסכם השלום עם מצרים, פונו תושבי עצמונה מבתיהם שבסיני, ביום כ"ו בניסן תשמ"ב (19 באפריל 1982). עוד באותו לילה, הגיעו ליישוב מורג ושוכנו במבנים ריקים בו. כעבור חודשיים וחצי, עקב הצפיפות במקום, עברו אנשי עצמונה ביום י"ד בתמוז תשמ"ב (5 ביולי 1982) להיאחזות הנח"ל בדולח, שפונתה לשם כך על ידי הצבא ואוזרחה. כעבור כמה חודשים, לאחר החגים, עברו שוב אנשי עצמונה, למחנה הצבאי שליו, שם שהו כארבע שנים, והמקום קיבל את השם "מצפה עצמונה"[3].
בכ"ג אדר תשמ"ז התיישבו ישיבת קבע בנקודה שנקראה קודם לכן קטיף ז', ועתה קיבלה את השם בני עצמון[4]. עוד קודם לכן, באוקטובר 1986 התקיים טקס חנוכת היישובים בדולח ועצמונה (בני עצמון), בנוכחות השר דוד לוי[5].
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבני עצמון הייתה מערכת חינוך ענפה אשר כללה מעונות, גנים, תלמוד תורה אזורי לבנים ולבנות בו למדו כ־550 תלמידים.
ביישוב פעלה המכינה קדם-צבאית עצם בה למדו כמדי שנה כ־150 תלמידים לפני גיוסם לצה"ל. את המכינה הקים וניהל הרב רפי פרץ.
ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר מפעלים היו במקום אשר סיפקו תעסוקה לתושבי היישוב והאזור. משתלת עציצים ופרחים "משתלת עצמונה" לצמחי בית, שהייתה השנייה בגודלה בישראל, מפעל לייצור חומרי ניקוי, מפעל לייצור תכריכים ומחצבת חול גדולה.
ליישוב השיתופי, היה שטח של יותר מ־50,000 דונם של (50 קמ"ר) של גידולי שדה בחבל הבשור 12 דונם (12,000 מ"ר) של לולים, אסם, וחברת בנייה.
פינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל יישובי גוש קטיף, גם בני עצמון פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004. היישוב, שדגל בממלכתיות ונחשב ליישוב של "ישיבות הקו" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות אלוף פיקוד דרום דן הראל וקצינים בכירים נוספים שהוזמנו במיוחד לפינוי.
אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך לנתיבות וקבוצה של 30 משפחות שעברה למושב יתד בחבל שלום במטרה להקים בעתיד יישוב חדש בחולות חלוצה המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-12 במרץ 2006 עברו מפוני עיר האמונה לשומריה שנבחר על ידם ונרכש עבורם על ידי מנהלת סל"ע, שם השתקעו במסגרת בניית יישוב הקבע שלהם, כחלק מתוכנית כוללת להגדלת ההתיישבות באזור מזרח חבל לכיש.
בנובמבר 2010 נכנסו ראשוני התושבים השוהים באתר הזמני ביתד לבתי הקבע ביישוב נווה.
בדצמבר 2012 נכנסו ראשוני המתיישבים בשומריה למבני הקבע במקום.
בשנת 2011 פעל על הריסות היישוב, מחנה אימונים של הג'יהאד האסלאמי ממנו בוצעו שיגורים רבים של קסאמים ופצמרי"ם לעבר ישראל[6].
מיפוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במפות טופוגרפיות של המרכז למיפוי ישראל מופיע האתר כך: "בְּנֵי עַצְמוֹן (הרוס)".
- בגוגל מפות יש הפניה לאתר, אך אין כיתוב עם שם היישוב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריק יפת, על הניסים - סיפורים מגוש קטיף, הוצאת ספרית נצרים, תשס"ה, 2005
- חגי הוברמן, שורשים בחולות, הוצאת מדרשת נצרים, תשס"ה, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בני עצמון, באתר קטיף.נט
בני עצמון (רצועת עזה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתנחלי עצמונה ממשיכים להתבסס, דבר, 22 במרץ 1979
- ^ עזרא ינוב, התנחלות עצמונה הועתקה מערבה, מעריב, 17 באפריל 1979
- ^ חגי הוברמן, שורשים בחולות, עמוד 126-128.
- ^ שורשים בחולות, עמוד 167.
- ^ בדולח ועצמונה, מעריב, 6 באוקטובר 1986
- ^ עוזי ברוך, הרקטות לעבר ישראל - משטח הישוב עצמונה, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2011
| ההתנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| גוש קטיף | נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • דהנייה | |
| התוחמת הצפונית | אלי סיני • דוגית • ניסנית | |
| מרכז רצועת עזה | כפר דרום • נצרים | |
| צפון השומרון | גנים • כדים • חומש • שא-נור | |
