פלוטינוס

פלוטינוס

לידה	205 בקירוב Lycopolis, מצרים העתיקה
פטירה	270 בקירוב מינטורנו, איטליה
זרם	ניאופלאטוניזם
תחומי עניין	מטאפיזיקה, תורת ההכרה, תאולוגיה
עיסוק	פילוסוף, סופר
הושפע מ	אפלטון, פיתגורס, אמפדוקלס
השפיע על	פורפיריוס, יאמבליכוס, אוגוסטינוס
מדינה	רומא העתיקה

פלוטינוס (בערך 205–270 לספירה) היה מגדולי הפילוסופים בעת העתיקה ונחשב למייסד אסכולת הניאופלטוניזם. חיי פלוטינוס ידועים לנו מחיבורו של תלמידו, פורפיריוס, וכתביו, ה"אנאדות", הם סיכומי הרצאות פלוטינוס שנערכו וסוגננו על ידי פורפיריוס. פלוטינוס השפיע עמוקות על פילוסופים לאורך כל העת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים, הרנסאנס והתקופה המודרנית. השפעתו ניכרת במיוחד בנצרות, ביהדות ובאסלאם.

תולדות חייו

פורפיריוס כותב כי פלוטינוס היה בן 66 במותו בשנה השנייה למלכותו של הקיסר הרומי קלאודיוס השני, והעריך ששנת לידתו הייתה ב-205 לספירה. פלוטינוס לא אהב "להיות בגוף" ולכן הוא מעולם לא עסק במוצאו, או במקום ותאריך הולדתו. אונאפיוס אומר כי הוא נולד בליקו או בליקופוליס שבמצרים.

פלוטינוס החל ללמוד פילוסופיה בגיל 27, בערך בשנת 232, והוא נסע לאלכסנדריה ללמוד שם. הוא לא היה מרוצה מאף מורה שהוא פגש עד שחבר הציע לו כי ילך לאמוניוס סקאס . כשהוא שמע את הרצאתו של אמוניוס, הוא אמר לחברו: "זהו האיש שחיפשתי אחריו", והחל ללמוד ברצינות מפיו של אמוניוס. מלבד אמוניוס, פלוטינוס הושפע מאוד מכתביו של אלכסנדר מאפרודיסיאס ונומניוס מאפאמיה.

פלוטינוס בילה את אחת עשרה השנים הבאות באלכסנדריה עד לשנתו ה-38. בתקופה זאת הוא החליט לחקור את הכתבים הפילוסופיים של ההודים והאיראנים. הוא עזב את אלכסנדריה והצטרף לצבאו של גורדיאנוס השלישי לאיראן. אולם מותו של גורדיאנוס מצא אותו נטוש בארץ זרה, ובקשיים מרובים הוא הצליח לחזור בשלום לאנטיוכיה.

בגיל ארבעים, בתקופת מלכותו של פיליפוס הערבי, הוא הגיע לרומא, שם הוא חי את רוב שאר חייו. הוא משך אליו מספר תלמידים מעיר זאת. המעגל הפנימי ביותר כלל את פורפיריוס, אמליוס גנטיליאנוס מטוסקנה, הסנאטור קסטריקיוס פירמוס, ואוסטוכיוס מאלכסנדריה – רופא שהקדיש עצמו ללימוד מפלוטיניוס וליווה אותו עד מותו.

תלמידים אחרים היו: זת'וס, ערבי במוצאו שמת לפני פלוטינוס והותיר לו כסף וקרקעות; זוטיקוס, מבקר ומשורר; פאולינוס, רופא מבית שאן (סקיתופוליס), וסרפיון מאלכסנדריה. היו לו גם תלמידים נוספים מהסנאט הרומי. בין תלמידיו היו גם מספר נשים, כגון גמינה, שבביתה הוא גר בתקופת שהותו ברומא, ובתה, שגם שמה גמינה; גם אמפיקליאה, אשתו של אריסטון, בנו של יאמבליכוס, הייתה תלמידה שלו. פלוטינוס היה בקשרים עם הוגים אחרים ובין היתר גם היה מתכתב עם הפילוסוף קסיוס לונגינוס.

ידוע, כי הקיסר גליאנוס ואשתו סלונינה כיבדו אותו מאוד. בתקופה מסוימת פלוטינוס ניסה לעניין את גליאנוס בבניה מחדש של מושבה נטושה בקמפניה, שהייתה ידועה כעיר הפילוסופים, שם התושבים יחיו על פי ספרו של אפלטון "החוקים". אך בסופו של דבר הקיסרות לא תמכה במהלך, מסיבות לא ידועות. על פי כל העדויות מחייו האישיים והחברתיים, פלוטינוס פעל על פי אמות מידה מוסריות ורוחניות גבוהות ביותר.

לאחר שפורפיריוס עבר לגור בסיציליה, הגיעה אליו הידיעה כי פלוטינוס מת. הפילוסוף העביר את ימיו האחרונים בבדידות באחוזה בקמפניה שחברו זתוס הוריש לו. לפי סיפורו של אוסטוכיוס, שליווה אותו בימיו האחרונים, מילותיו האחרונות היו: "נסה להשיב את האלוהי שבך לאלוה שבכל". באותו רגע נחש זחל תחת המיטה שבה פלוטינוס שכב, וברח דרך חור בקיר; ובאותו רגע הוא מת.

כתבי פלוטינוס

פורפיריוס כתב את המאמרים בשישה כרכים, ה"אניאדס" (Ἐννεάδες), במשך שנים. מ-253 לספירה עד לכמה חודשים לפני מותו. פלוטינוס לא יכול היה לערוך את כתביו בעצמו בשל ראייתו הגרועה אך כתביו היו צריכים עריכה דחופה. כתב ידו של פלוטינוס היה גרוע מאוד, הוא לא הפריד כיאות בין המילים, והיה אדיש כלפי כתיב נכון. הוא לא אהב את המשימה של כתיבה מחדש, ולכן העביר אותה לפורפיריוס, שתיקן את הכתבים וסידר אותם.

פלוטינוס תקף את הגנוסיס אך לא התייחס כלל אל הנצרות אותה בוודאי הכיר. יחסו אל היהדות היה שלילי בעיקרו.

תורותיו

פלוטינוס הורה כי ישנו "אחד" עליון, טרנצנדנטי לחלוטין, שנמצא מעבר לכל הקטגוריות של הקיום ואי-הקיום. מושג הקיום מגיע אצלנו מהחוויה האנושית, אך האחד האין סופי והעליון הוא מעבר לחוויות כאלה, ולפיכך הוא מעבר למושגים שמגיעים מהם. "קיום" הוא תכונה, ואילו האחד הוא מעבר לכל תכונות, מכיוון שהוא המקור להם. האחד אינו יכול להיות כל דבר קיים, והוא אינו יכול להיות פשוט הסך של כל הדברים, אלא הוא "קודם לכל הקיום". מהאחד נבע כל שאר היקום. פילוסופים נאופלאטונים מאוחרים יותר, במיוחד יאמבליכוס, הוסיפו מאות ישויות אחרות כמגשרים בין האחד לאנושות; אך המערכת שבנה פלוטינוס עצמו הייתה פשוטה הרבה יותר.

באחד אין חלוקה, ריבוי או הבדלה. לפיכך, לא ניתן לייחס לו כל תכונה. לא ניתן לייחס לו מחשבה מכיוון שאז ישנה הבדלה בין המחשבה לבין החושב. כמו כן, לא ניתן לייחס לו רצון או פעילות, מכיוון שאז ישנה הבדלה בין הפועל לבין הפעולה והנפעל.

האחד, מעבר לכל תכונה, כולל קיום ואי-קיום, הוא המקור של העולם לא על ידי מעשה בריאה, רצוני או אחר, מכיוון שלא ניתן לייחס פעילות לאחד הבלתי משתנה והמושלם. פלוטינוס מודרך על פי העיקרון הלוגי שה"פחות מושלם" תמיד "נובע" מהמושלם, או המושלם יותר. לפיכך, כל הבריאה נובעת מהאחד בשלבים (לא כרונולוגיים) של מושלמות פחותה יותר ויותר.

פלוטינוס דוחה את הרעיון של בריאה יש מאין ("ex nihilo"), אך אין זה מדויק לראות אותו כפנתיאסט, מכיוון שהוא קובע באופן ברור כי האחד אינו מושפע מבריאתו. האחד אינו מחלק עצמו לישויות פחותות רבות. פלוטינוס משתמש באנלוגיה של השמש שמקרינה את אורה באופן שווה לכל, ללא שהיא מפחיתה את עצמה, או שיקוף במראה שאינו מפחית את החפץ שהוא משקף.

הדבר הראשון שנובע מהאחד הוא מחשבה (או "שכל", בלשון הפילוסופיה הימי-ביניימית, וביוונית "נואוס"), המזוהה עם ה"דמיורגוס" ב"טימיאוס" של אפלטון. מהמחשבה נובע "רוח העולם" (או "נפש"), שפלוטינוס מחלק לעליון ולתחתון, כשהוא מזהה את התחתון עם הטבע. מרוח העולם נובעות הנשמות האנושיות הנפרדות, ולבסוף, החומר, הנמצא ברמה הנחותה ביותר של קיום ומושלמות.

אם כי "עולם החומר" הוא בתחתית "שרשרת הקיום", פלוטינוס ביקר את הבוז הגנוסטי לחומר. פלוטינוס טען כי גם החומר בסופו של דבר מגיע מהאל מכיוון שהוא נובע מה"נואוס" ומרוח העולם.

אופייה הדתי של הפילוסופיה של פלוטינוס מודגמת גם במושג שלו של הגעה לאיחוד אקסטטי עם האחד. פורפיריוס מספר כי פלוטינוס הגיע לאיחוד כזה מספר פעמים בשנים שבהן הכיר אותו. לזה יש להשוות, כמובן, את המושגים "הארה", "גאולה", ומושגים אחרים של איחוד מיסטי הקיימים בהרבה מהמסורות המזרחיות והמערביות גם יחד.

נאופלאטוניזם לפעמים שימש כיסוד פילוסופי לפגאניזם, וגם על מנת להגן על הפגאניזם מפני הנצרות; אך נוצרים רבים גם הושפעו מהנאופלאטוניזם, וביניהם אבות כנסייה כמו אוגוסטינוס.

לקריאה נוספת

• אנאדות, תרגם מיוונית והוסיף מבוא והערות - נתן שפיגל, מוסד ביאליק, ירושלים. כרך א' - 1978, כרך ב' - 1981.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלוטינוס בוויקישיתוף

• לויד גרסון, פלוטינוס, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• פלוטינוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי פלוטינוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• פלוטינוס (205-270), דף שער בספרייה הלאומית
• פלוטינוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)