צביה ולדן

צביה ולדן
	צביה ולדן, 2012
לידה	20 באוקטובר 1946 (בת 78)
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בן או בת זוג	רפאל ולדן
צאצאים	מיקה אלמוג

צביה (ציקי) ולדן (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא בלשנית התפתחותית ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב^[1] ובעבר מרצה בכירה במכללת בית ברל. היא עוסקת בעיקר בתחומים: שפה והבניה חברתית, שפה ומגדר^[2], לשונם של ילדים ובני-נוער^[3], אוריינות ושימושי מחשב וחקר טקסטים בתרבות ישראל.

ביוגרפיה

ולדן נולדה בתל אביב. היא בתם הבכורה של שמעון וסוניה פרס, אחות ליוני פרס ולחמי פרס. היא סיימה לימודים להוראת צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1981 סיימה לימודי דוקטורט בפסיכו-בלשנות באוניברסיטת הרווארד. היא מתמחה בתחומים שונים של בלשנות ושל אוריינות, בהם רכישת שפה, רכישת קריאה וכתיבה, אוריינות ושימושי מחשב וחקר טקסטים מן המקורות היהודים.

ולדן נשואה לפרופ' רפאל ולדן, רופא כירורג כלי דם ולשעבר סגן מנהל בית החולים שיבא, ולהם שלושה ילדים. הם מתגוררים בכפר אז"ר. בתם הבכורה היא העיתונאית והשחקנית מיקה אלמוג. לבני הזוג בת נוספת ששמה נועה. בנם הצעיר אסף שם קץ לחייו ב-2019 בגיל 35^[4].

עבודתה המקצועית

ולדן ייסדה את כתב העת "מחשבות כתובות". ב-1984 הקימה את המרכז לטיפוח הלשון במכללת בית ברל (מל"ל) וב-1996 את מיש"ם – מכון יזמות, שפה ומחשבים. היא עסקה בפיתוח תוכנות לימודיות בחברת "לוגל". כמו כן ייסדה את עמותת התקשוב לפיתוח משחקים ותוכנות לטיפוח האוריינות ושימשה מנהלת הפיתוח של העמותה.

טלוויזיה

בשנות ה-70 וה-80 שימשה ולדן יועצת לסדרות של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, בהן "דגש קל", "זה לא עסק", "עברית בסימן טוב" ו"קשר משפחתי". בשנת 2009 יזמה את הפקת הסדרה לונדון פינת בן יהודה על השפה העברית בערוץ 10 והייתה יועצת לסדרה.

ולדן כתבה והגישה את סדרת ההרצאות המצולמות "לוח ולדן" בנושא רכישת שפה^[5].

כתיבה ותרגום

ב-1999 כתבה ולדן את ספר הילדים "ציפורפוח" (לפי איורים שפרסם הכותב והמאייר בריאן וילדסמית ב-1983)^[6]. ב-2014 כתבה עם חנה צימרמן את "פרקי אבות על ברכי גננות"^[7]. כמו כן, היא עוסקת בתרגום ובעריכה של ספרי ילדים מצרפתית, מאיטלקית ומאנגלית.

"השפה כמכלול"

ולדן הייתה בין המקדמים של גישת "השפה כמכלול" ללימוד קריאה וכתיבה בבתי-הספר היסודיים. שיטת הלימוד שהתבססה על הגישה הזאת ספגה ביקורת עקב תוצאות נמוכות במבחני אוריינות שנערכו לתלמידים והוחלפה בשיטה אחרת. במכתב ל"הארץ" בתגובה על הביקורת כתבה ולדן ש"'השפה כמכלול' היא פילוסופיה חינוכית ולא שיטה להוראת הקריאה" ולא נגזרת ממנה שיטת הוראה מסוימת^[8].

עיסוקים אחרים

ולדן מעורבת בנושאים חברתיים כמו קידום זכויות אדם ותהליך השלום. בבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום ה-99 ברשימת מרצ. בבחירות לכנסת ה-21 הוצבה במקום ה93 ברשימת מרצ. בבחירות לכנסת ה-22 הוצבה במקום ה97 ברשימת המחנה הדמוקרטי. בבחירות לכנסת ה-24 הוצבה במקום ה102 ברשימת מרצ. כמו כן גם בבחירות לכנסת ה-25 הוצבה במקום ה102 ברשימת מרצ. הוצבה היא מכהנת (או כיהנה בעבר) כחברה בוועד המנהל של העמותות: בינ"ה (בית מדרש חילוני פלורליסטי), המכון למורשת בן-גוריון, יד בן-גוריון, ידידי בית חם (לנוער מוּדר במצבי סיכון), יוזמת ז'נבה, מרכז פרס לשלום, פרלמנט נשים ו"קולות" (בית מדרש פלורליסטי). על "האני מאמין" של ולדן בזהות יהודית פלורליסטית, שתתקיים ביחד לצד הזהות היהודית הדתית המבקשת לנכס לעצמה בלבד את היהדות, כתבה ולדן מאמר שנתנה לו את הכותרת "שתיים אוחזות - הטלית והחופה"; היא מסבירה את הכותרת המשונה הזו כך: " במקום לריב על הטלית, אני מעוניינת לפרוש חופה מעל לראשינו. החופה - ובמקור (בגמרא) הטלית - משולה ליהדות, והיא של כולנו. ההבדל העיקרי בין שני חלקי היהדות הוא בכך שיש הבוחרים להתעכב על מילוי המצוות ביהדות, בעוד שאחרים מקדשים את הערכים האוניברסליים שלה"^[9].

ולדן ובן זוגה הם חברי התנועה ליהדות מתקדמת, פעילים ב"בית דניאל" בתל אביב, וחברי המועצה הציבורית של התנועה. בטקס הלוויית שמעון פרס אמרה ולדן תפילת קדיש על אביה ביחד עם אחיה, בנוסח הרפורמי^[10].

היא חברה במועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

ספרים שכתבה או ערכה

כל קורא: לקרוא, להגיב, להבין: חידושים בשדה המחקר בעולם, הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1991
מלילות (עם בלהה ארצי) ירושלים: משרד החינוך, 1991
לקט מחשבות ומאמרים על ניצני אוריינות ועל השפה כמכלול (עורכת), הוצאת מל"ל, 1994
ככתבם וכלשונם... (עם אנה סנדבנק ואילנה זילר), בית ברל, המרכז לטפוח הלשון, ירושלים: משרד החינוך, 1995
מדיבור לכתיבה (עם נורית פלד אלחנן), הוצאת כרמל, 1996
שפה ומחשבים כמכלול, (מכלול מאמרים), מערכת - צביה ולדן, קרן לוי, נדיה שריקי, (בית ברל. מכון יזמות, שפה ומחשבים מכללה אזורית תל חי. מרכז מורים אזורי, ישראל. משרד החינוך והתרבות מינהלת "מחר 98", מחוז דרום, מרכז מורים), מוציא לאור: תל חי : מרכז מורים אזורי - מכללת תל חי, תשנ"ח, 1999
דבר המעשה: שפה כמכלול באצבע הגליל ובדרום, הוצאת יסוד, 2000
Parole D'Israelienne, Plon, 2001 (בצרפתית)
ככתבם וכזמנם... (התלקיט - כתיבה בצוותא : הנחיות למעקב), (כתיבה - צביה ולדן ואחרים, עריכה - צביה ולדן ועמליה מזור), ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לחינוך יסודי, המחלקה למימניות יסוד, מוציא לאור: מחלקת הפרסומים - משרד החינוך, תש"ט, 2000
תורת ההגה (והצורות): הצעה לתוכנית הוראה, הוצאת מכון מופ"ת
מחשבות כתובות, הוצאת מל"ל
בראעם אלתנור אללע'וי : פעאליאת מע כתב, (כותר נוסף : براعم التنور اللغوي - فعاليات مع كتب) ( (א. מדריך למורה. ב. 22 כרטיסיות עבודה לגן הילדים), / ורד גינזבורג, צביה ולדן, אנה סנדבנק, חנה צימרמן, מוציא לאור: משרד החינוך, התרבות והספורט, ישראל, 2004
מוקי צור, (עריכה), עד פנה היום : ברל כצנלסון על עצמו, אחרית דבר - צביה ולדן, מוציא לאור : עם עובד, תל אביב, תשס"ו, 2006, (בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון)
תמר קלנר-בוקי, בן מכשפה עריכה - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2008
אנשים גדולים התחלות קטנות : פורצי דרך, גאונים, ממציאים ומופלאים אחרים שהתחילו בקטן / ז'אן-ברנאר פואי וסרז' בלוך, בהשראתה ובניהולה של אן בלאנשאר, מצרפתית - דורית דליות ;עריכה: צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2009
על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך, (עם אסתר הרצוג) הוצאת כרמל, 2010^[11]
שלמה אדם : 1915-1989 : אדם בנוף מולדתו, / מאמרים: דורון פולק, צביה ולדן, מו"ל : ורדה אדם, ישראל, 2011
התנערות - עבודה עם נוער מודר במצבי סיכון, (עורכת), הוצאת כרמל, 2016

מתרגומיה

בראין וילדסמית', אילו הייתי במקומך, מאנגלית - צביה ולדן, מוציא לאור : נגה, תל אביב, (נגה-קט : סדרה גדולה לילדים קטנים), 1999.
אלדד מתלבש לבד : כלומר בעצמו, איורים - פול ג'ורג', תרגום ועריכה - צביה ולדן, מוציא לאור : נגה, תל אביב, (נגה-קט : סדרה גדולה לילדים קטנים), 1999.
בראין וילסמית', החלום שלי, מאנגלית -צביה ולדן, מוציא לאור : נגה, תל אביב, (נגה קט : סדרה גדולה לילדים קטנים), 1999.
בראין וילסמית', צפורפוח, תרגום : צביה ולדן, מוציא לאור : נגה, תל אביב, (נגה-קט : סדרה גדולה לילדים קטנים), 1999.
בריאן וילדסמית, חגיגה בג'ונגל, גרסה עברית - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2006.
אנה אוביולס-סובי, דאלי הקטן והמסע שלו בחלומות, איורים - חואן סובירנה "סובי", תרגום - אוסולדו רבינוביץ', צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2006, (ספר זה נוצר בשתוף פעולה עם קרן גאלה - סלבדור דאלי).
אן מיק, אני זה אני! ואני מיחד!, שרה מסיני, עברית - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2007.
ברנר ויליו, מיוריאל קרבה, המוניטין הלא יאמן של פבלו פיקסוני, נסח עברי - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2007.
ז'נט לולר, אלו נשיקות היו צבעים, איורים - אליסון ג'י, נסח עברי (מאנגלית) - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2008.
קרולין קרטיס, לקחתי את הלבנה לטיול בשכונה, אירה אליסון ג'י, נסח עברי - צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2008.
אלסנדרו סנה, אציר לך לב, גרסה עברית : צביה ולדן, מוציא לאור : אגם, תל אביב, 2008.
גקיאני רודארי, מה צריך בשביל, איורים - סילביה בונאני, עברית - צביה ולדן, אגם הוצאה לאור, 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צביה ולדן בוויקישיתוף

צביה ולדן, גדר מגדר והגדרה - רכיבים בשיום, מאמר באתר מכללת אורנים
צביה ולדן, פותחים שבוע, פרשת חיי-שרה, באזור פרשת השבוע של מכון ון ליר בירושלים, באתר YouTube
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם צביה ולדן, באתר iCast‏, 25 במרץ 2012
יעקב בר-און, ‏בתו של פרס על חקירות רה"מ: "בשביל מסחרה וכוח הקמנו מדינה"?, באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2017
יואב בירנברג, אוסלו, חזרנו אלייך שנית, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בנובמבר 2018
אילנה שטוטלנד, ‏פרופ' צביה ולדן: "אם אתה נכנס לפוליטיקה, אתה בא לשרת את העם שלך, לא לשלוט בו", באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2019
גני הילדים הראשונים, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
צביה ולדן (1946-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הדף של פרופ' צביה ולדן באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב (ארכיון)
^ צביה ולדן, גדר מגדר והגדרה - רכיבים בשיום, באתר מכללת אורנים (ארכיון)
^ התפתחות שפה מטרום לידה עד גיל 3 - לוח ולדן, באתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל (ארכיון)
^ אריק בנדר וליאורה גולדנברג-שטרן, ‏אסף ולדן, נכדו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, הלך לעולמו, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2019;
נוית בראל, בגיל 35 נכדו של שמעון פרס שם קץ לחייו, כעת יוצא לאור ספר שכתב, באתר ynet, 10 באוגוסט 2024
^ "לוח ולדן", באתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל
^ צביה ולדן, לפי איורים של בראין וילדסמית, ציפורפוח, תל-אביב: נגה-קט, תשנ"ט
^ צביה ולדן וחנה צימרמן, פרקי אבות על ברכי גננות, ירושלים: מכון שכטר, 2014
^ צביה ולדן, "השפה כמכלול" אינה שיטת הוראה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2001
^ אנו היהודים החילוניים - מהי זהות יהודית חילונית, עורך: דדי צוקר, למשכל הוצאה לאור - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1999 ,עמודים 85 - 101
^ אחרי מות, על קבר אביה: הבת אמרה "קדיש" בנוסח ליברלי, באתר ynet, 30 בספטמבר 2016
^ חנה בית הלחמי, רפורמה בחדר המורות, באתר "העוקץ", 15 בנובמבר 2010

[1] הדף של פרופ' צביה ולדן באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב (ארכיון)

[2] צביה ולדן, גדר מגדר והגדרה - רכיבים בשיום, באתר מכללת אורנים (ארכיון)

[3] התפתחות שפה מטרום לידה עד גיל 3 - לוח ולדן, באתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל (ארכיון)

[4] אריק בנדר וליאורה גולדנברג-שטרן, ‏אסף ולדן, נכדו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, הלך לעולמו, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2019;
נוית בראל, בגיל 35 נכדו של שמעון פרס שם קץ לחייו, כעת יוצא לאור ספר שכתב, באתר ynet, 10 באוגוסט 2024

[5] "לוח ולדן", באתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל

[6] צביה ולדן, לפי איורים של בראין וילדסמית, ציפורפוח, תל-אביב: נגה-קט, תשנ"ט

[7] צביה ולדן וחנה צימרמן, פרקי אבות על ברכי גננות, ירושלים: מכון שכטר, 2014

[8] צביה ולדן, "השפה כמכלול" אינה שיטת הוראה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2001

[9] אנו היהודים החילוניים - מהי זהות יהודית חילונית, עורך: דדי צוקר, למשכל הוצאה לאור - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1999 ,עמודים 85 - 101

[10] אחרי מות, על קבר אביה: הבת אמרה "קדיש" בנוסח ליברלי, באתר ynet, 30 בספטמבר 2016

[11] חנה בית הלחמי, רפורמה בחדר המורות, באתר "העוקץ", 15 בנובמבר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]