לדלג לתוכן

ישראל באירוויזיון 1992

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קדם-אירוויזיון 1992)
"זה רק ספורט"
שיר אירוויזיון בביצוע דפנה דקל
מתוך אירוויזיון 1992
מדינה ישראלישראל ישראל
כתיבה אהוד מנור
לחן קובי אשרת
כרונולוגיית שירי ישראלישראל ישראל באירוויזיון
"כאן"
(1991)
"זה רק ספורט"
(1992)
"שירו"
(1993)
שיר באירוויזיון
תהליך הבחירה קדם-אירוויזיון
מקום בגמר 6
ניקוד בגמר 85
1991
1993
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל השתתפה באירוויזיון 1992 עם השיר זה רק ספורט בביצוע של דפנה דקל בעיר מאלמה, שוודיה.

לפני האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדם אירוויזיון 1992

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הקדם-אירוויזיון לשנת 1992 נערכה באולפני הטלוויזיה הישראלית בירושלים והונחתה על ידי רוני יובל ונועם אבירם, מגישי תוכנית הבוקר "בוקר טוב ישראל".

מתוך 12 שירים נבחר בתום התחרות השיר "זה רק ספורט", שבוצע על ידי דפנה דקל, לייצג את ישראל באירוויזיון 1992, שנערך באותה שנה במאלמה שבשוודיה. את השיר כתב אהוד מנור, והוא הולחן ועובד על ידי קובי אשרת.[1]

לפני כל שיר בתחרות הוצג קטע קומי שהוגש על ידי אומן אחר לפי הסדר הבא: רבקה מיכאלי, דבי ונולי, דובי גל וחני נחמיאס, מיקי קם, דודו טופז, ציפי שביט, גדי פור ומודי בר-און, יעל עמית, חנוך רוזן, דורון נשר, דוב'לה גליקמן וחנה לסלאו.

לאחר ההכרזה על דפנה דקל כעל זוכת התחרות, הביעה ענת עצמון מורת רוח על ההחלטה, וניהלה מאבק משפטי נגד דקל[2]. טענתה של עצמון הייתה שהשיר "זה רק ספורט" חרג ב-17 שניות מהאורך המותר בתקנון, שהוא 3 דקות, ועל כן יש לפסול את השיר. לבסוף דחה בית המשפט את הערעור, והחלטת שופטי התחרות נותרה על כנה.

השירים המשתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר שם המבצע שם השיר כותב מלחין מעבד מקום ניקוד סופי
01 לאה לופטין היו לי חלומות אבי קורן אריק רודיך אריק רודיך 5 35
02 אורי פיינמן האור עפרה חזה ובצלאל אלוני עפרה חזה ובצלאל אלוני ננסי ברנדס 7 33
03 אבי דור טווידלדידי טווידלדידם אבי דור מירון מינסטר מירון מינסטר 10 20
04 זהבה בן (עם אתי לוי) דף חדש אהוד מנור רמי ברזל וננסי ברנדס ננסי ברנדס 12 3
05 רונן בהונקר ירושלם שייקה פייקוב שייקה פייקוב שייקה פייקוב וערן מיטלמן 3 59
06 ענת עצמון התקווה אהוד מנור ירוסלב יעקובוביץ' ירוסלב יעקובוביץ' 2 60
07 דפנה דקל זה רק ספורט אהוד מנור קובי אשרת קובי אשרת 1 61
08 איציק בן ארי נגני הרמוניקה שמרית אור יאיר קלינגר ננסי ברנדס 11 15
09 ירון חדד זודיאק דודו ברק יוני רועה יהודה גבאי 9 21
10 עירית ענבי השד הקטן שלי יוני ערן מירון מינסטר מירון מינסטר 5 35
11 שלווה ברטי מים אברהם לוי יואב ארבלי ננסי ברנדס ועופר ניסים 4 36
12 אדי גרימברג תל אביב שותה לחיים אדי גרימברג מיכל גבריאלוב אדי גרימברג 8 28

החלק האומנותי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום השמעת השירים עלתה לבמה קרולה, הזמרת השוודית זוכת אירוויזיון 1991, וביצעה את השיר Fångad av en stormvind שאיתו הביאה לשוודיה את הזכייה. מיד לאחר מכן הצטרפו אליה אורנה ומשה דץ, אשר ייצגו את ישראל באותה התחרות עם השיר "כאן". שלושתם שרו יחד בשפה העברית את השירים "לב אחד" ו"כאן". בהמשך ראיינו המנחים את קרולה, אשר הביעה את אהבתה לישראל ואת תמיכתה בעם היהודי.

השלושה חזרו לבמה גם בסיום המופע, מיד לאחר ההכרזה על דפנה דקל כעל הזוכה בתחרות. הם העניקו לה יחד פרחים וליוו אותה בביצוע החוזר של השיר המנצח, "זה רק ספורט".

שלב הניקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוד השירים התבצע על ידי 7 ועדות שיפוט אזוריות הממוקמות ברחבי הארץ. כל ועדה חילקה לשירים נקודות על-פי המדרג הבא: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 10 ו-12 נקודות.

רגע לפני הקראת הניקוד על ידי ועדת השיפוט האחרונה, תל אביב, מצב הנקודות היה מותח במיוחד, כאשר במקום הראשון עמדו השירים "התקווה" ו-"ירושלם" עם 52 נקודות, בעוד שהשיר זה רק ספורט היה רק במקום השלישי עם 51 נקודות. לקראת תום הקראת הניקוד חל מהפך ודפנה דקל גברה על יריביה בהפרש קל.

שם השיר מעלה אדומים בסיס הנדסה צבאית רמת גן קריית מלאכי ירושלים כפר רופין תל אביב סה"כ
היו לי חלומות 2 5 7 6 - 12 3 35
האור 7 4 6 7 6 1 2 33
טווידלדידי טווידלדידם 5 6 - - - 3 6 20
דף חדש - - - 1 2 - - 3
ירושלם 12 7 10 12 7 4 7 59
התקווה 3 12 5 10 12 10 8 60
זה רק ספורט 10 8 12 5 8 8 10 61
נגני הרמוניקה 4 1 2 4 4 - - 15
זודיאק 1 3 4 2 5 2 4 21
השד הקטן שלי 6 10 1 3 3 7 5 35
מים 8 - 3 8 10 6 1 36
תל אביב שותה לחיים - 2 8 - 1 5 12 28
מגישי הניקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק בין ענת עצמון לדפנה דקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאותיו של הקדם היו צמודות במיוחד. דפנה דקל זכתה במקום הראשון עם 61 נקודות, בהפרש של נקודה אחת מענת עצמון שזכתה במקום השני עם 60 נקודות. כוכב פסטיבל שירי הילדים לשעבר, רונן בהונקר הגיע למקום השלישי עם 59 נקודות. תוצאות צמודות כל כך היו רק בשנת 1983, כאשר עפרה חזה גברה על ירדנה ארזי בהפרש של נקודה, וב-1985, בה היה הפרש נקודות קטן מאוד בין שלושת המקומות הראשונים (בהם ניצבו יזהר כהן, שלישיית "כמו צועני" וירדנה ארזי).

לאחר התחרות דרשה ענת עצמון מרשות השידור לפסול את שירה של דפנה דקל, בנימוק שהשיר "זה רק ספורט" חורג ב-17 שניות משלוש הדקות הקצובות לכל שיר על-פי תקנון האירוויזיון והקדם-אירוויזיון. לטענת עצמון, שירה של דקל כלל לא אמור היה להתקבל לתחרות הקדם-אירוויזיון, ולפיכך יש לשלוח אותה לאירוויזיון.

רשות השידור דחתה את דרישתה של עצמון, בנימוק ששירים רבים בעולם קוצרו להופעה החיה של האירוויזיון, חלקם אף זכו באירוויזיון. כמו כן, רשות השידור ציינה כי ב-1979 זכתה להקת חלב ודבש בפסטיבל הזמר תשל"ט עם השיר "הללויה" (שמרית אור וקובי אשרת), כשאורכו שלוש דקות ו-19 שניות, ואילו באירוויזיון הוא קוצר לשלוש דקות בדיוק.

עצמון לא קיבלה את נימוקי רשות השידור, ועתרה, יחד עם הנגן ירוסלב יעקובוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עצמון טענה כי תקנון הקדם-אירוויזיון עצמו הוא שאוסר על השירים לחרוג ממסגרת שלוש הדקות, ועל כן דינו של השיר "זה רק ספורט" להיפסל רטרואקטיבית.

במהלך המשפט חשפה רשות השידור כי אם שירה של דקל ייפסל, לא תיוצג ישראל כלל באירוויזיון, כיוון שכבר עבר תאריך היעד (ה"דד-ליין") לשליחת השירים לתחרות בשוודיה או לעריכת שינויים בהם. כמו כן, רשות השידור ציינה כי גם שירה של עצמון חורג בשתי שניות ממסגרת שלוש הדקות.

בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בשיקולי רשות השידור, שהחליטה לא לפסול את "זה רק ספורט" רטרואקטיבית. "אם הייתה המשיבה מס' 1 (רשות השידור) מחליטה לפסול את השיר, היה ממש בטענות". בית המשפט קבע שהחלטת רשות השידור לשלוח את שירה של דפנה דקל סבירה, מה גם ששירה של עצמון חורג אף הוא במקצת מהזמן הקצוב בתקנון. בית המשפט נעל את הדיון, כשהוא מורה לרשות השידור להקפיד להבא ביתר שאת על נושא תזמון השירים.

באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הופיעה ה-3 בסדר ההופעה, אחרי בלגיה ולפני טורקיה. בתום ההצבעה ישראל קיבלה 85 נקודות והגיעה למקום ה-6 מתוך 23 מדינות שהשתתפו בתחרות. הצבעת חבר השופטים הישראלי העניקה את ה-12 נקודות שלה לצרפת.

נקודות שהוענקו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שופטים[3]
ציון מדינות סך הכל
12 נקודות יוגוסלביה 12 נקודות
10 נקודות ספרד 10 נקודות
8 נקודות לוקסמבורג צרפת 16 נקודות
7 נקודות הממלכה המאוחדת מלטה פורטוגל 21 נקודות
6 נקודות 0 נקודות
5 נקודות 0 נקודות
4 נקודות גרמניה קפריסין שוודיה שווייץ 16 נקודות
3 נקודות הולנד 3 נקודות
2 נקודות דנמרק טורקיה נורווגיה 6 נקודות
נקודה אחת אוסטריה נקודה אחת
סך הכל 16 מדינות 85 נקודות

נקודות שישראל העניקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שופטים[3]
ציון מדינות
12 נקודות צרפת
10 נקודות יוגוסלביה
8 נקודות פורטוגל
7 נקודות יוון
6 נקודות דנמרק
5 נקודות הולנד
4 נקודות איסלנד
3 נקודות קפריסין
2 נקודות הממלכה המאוחדת
נקודה אחת פינלנד
סך הכל 10 מדינות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אירוויזיון 1992, באתר קובי אשרת(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ יובל אברמוביץ', "האם אני טובה בזוגיות? הייתי נותנת לעצמי כמעט טוב מאוד", באתר ישראל היום, 28 בינואר 2016
  3. ^ 1 2 Detailed voting results