קליה (קיבוץ)
 המדשאה הראשית ביישוב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מגילות ים המלח |
| גובה ממוצע[1] | -361 מטר |
| תאריך ייסוד | 1968 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 550 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 12.2% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   קליה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.kalia.org.il | |
קַלְיָה (כינוי ארעי קודם: נח"ל קלי"ה[3]) היא התנחלות וקיבוץ ישראלי הממוקם בצפון ים המלח, כ-40 ק"מ מירושלים, כ-11 ק"מ דרומית מזרחית לעיר יריחו, בתחום המועצה האזורית מגילות. קיבוץ קליה הוא היישוב הישראלי הראשון שהוקם בצפון ים המלח לאחר מלחמת ששת הימים.
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השם "קליה" בחרה חברת "קליה: שפת ים ומבראה בע"מ", שפעלה בצפון ים המלח מראשית שנות השלושים ועד למלחמת העצמאות, והפעילה מלון, מסעדה ושאר אתרים באזור, על-שם האשלגן (Kalium בלטינית) שבים המלח. כך הסביר נשיא החברה תומאס גרגורי טולוק בריאיון לעיתון דואר היום בעת טקס פתיחת האתר, הוא הוסיף ואמר "אתמול שאלה אותי ילדה אם השם הוא ראשי תיבות של המילים :"קם לתחיה ים המוות"". כך נוצר הרושם שהשם הוא ראשי תיבות[4]. ביוני 1980 הכריזה ועדת השמות הממשלתית, כי שם היישוב הוא קַלְיָה על שם צמח אופייני לאזור, הנזכר במסכת עירובין ד': "מערבין בקליא... בירקא דקליא"[5], אף על פי שלא ידוע על צמח בשם זה באזור[6]. אמנם, ההנחה הרווחת כיום היא עודנה ששם הקיבוץ נגזר מראשי התיבות.
נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס, כתב על הקיבוץ את שירו "שבחי קליה", שהולחן על ידי קובי אשרת ובוצע על ידי יפה ירקוני[7].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת המנדט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1929 הוקם במקום מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח, שחיו במקום ועבדו במפעל חברת האשלג הארץ-ישראלית. בשנת 1932 החלה בסמוך הקמתו של בית מרחץ על חוף ים המלח, על ידי חברה שהייתה חברת בת של חברת האשלג בשם חברת "קליה שפת–ים ומבראה בע"מ" (באנגלית: Kallia Seaside and Health resort Limited), בשותפות עם האחים מייג'ר תומאס גרגורי טולוק וסטפאן טולוק, אנשי עסקים יהודים ואסמאעיל בק אל חוסייני, בנו של ראש עיריית ירושלים מוסא כאזם אל-חוסייני ואחיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני[8][9]. חברת קליה, על בסיס הסכם חכירה מהממשלה המנדטורית, קיבלה זיכיון על 966 דונם מצפון-מערב לים המלח, ליד מפעל האשלג הראשון. החברה הוסמכה להקים בתי מלון והבראה, מסעדות, מתקני רחצה, מעגנים ושיט. מייג'ר טולוק היה נשיא החברה. ב-30 באפריל 1933, חנכו את המבנה הראשון במקום, "בית רחצה" (מבנה של מלתחות לרוחצים בים המלח) ומסעדה[4][10][11]. כמו כן רכשו ספינה בשם "קלירו" והפעילו סיורים בין קליה לואדי זרקא-מעין ונחל ארנון בעבר הירדן המזרחי ועין גדי[12]. בשנת 1934 הוקמה במקום שכונת קבע ששימשה את פועלי חברת האשלג, בה 24 דירות בארבעה מבנים בני שלוש קומות[13]. ב-1935 עלתה על שרטון בסערה ה"קלירו" אך המשיכה בדרכה לואדי זרקא[14].
ב-16 בפברואר 1938 נפתח במקום מלון "קליה" בו 40 חדרים, בתכננו של האדריכל זאב רכטר[15][16]. ביוני 1938 נפטר מייג'ר טולוק, מנהל החברה בביתו ביריחו[17][18]. במלון "קליה" התארחו בין השאר הנציב העליון הרולד מקמייקל, דוד בן-גוריון, ארטורו טוסקניני, עבדאללה הראשון, מלך ירדן וראש ממשלת ירדן תאופיק אבו אל-הודא[19][20][21].
בתחילת מלחמת העולם השנייה הוקם במקום נמל התעופה הימי קליה כנמל תעופה רזרבי במטרה למנוע ריכוז גדול מדי של מטוסים במקום אחד. ב-1947 חברת British Overseas Airways Corporation הפעילה טיסות להודו ולמזרח הרחוק שעצרו לחניית ביניים בקליה[22].
לאחר שהתקבלה תוכנית החלוקה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, בה היה אזור צפון ים המלח חלק מהמדינה הערבית המוצעת, ועם תחילת מלחמת העצמאות, הוחלט בדצמבר 1947 לסגור את המלון[23]. 70 עובדי מלון עברו לעבוד במלון בסמוך לשדה התעופה לוד, שהיה בבעלות משותפת עם מלון קליה[24]. באפריל 1949 דווח כי המלון ומפעלי חברת האשלג נבזזו וניזוקו על ידי הערבים תושבי האזור[25]. שנתיים אחרי שננטש, בדצמבר 1949, לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות החכירה ממשלת ירדן את המלון ושכונת המגורים לאחים נזל, שהיו בעלי מלון ארמון החורף ביריחו ומלון פילדלפיה ברבת עמון, במטרה להקים מלון בעבור הצליינים שמגיעים לאתר הטבילה הסמוך קאסר אל-יהוד[26]. הם הקימו במקום מתחם תיירות ומלון חדש, שנקרא מונטאזת אל לידו, במקום המבנה המקורי.
הקמת קיבוץ קליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ששת הימים, חודשה התיירות באזור. מועצה אזורית תמר ביקשה לחדש את שירות ספינות הנוסעים בין קליה למצדה[27], והוא הופעל החל ממאי 1968[28]. באותה עת החלה גם סלילתו של כביש בין קליה ועין גדי (המשכו של כביש 90)[29].
בפברואר 1968, אושרה הקמתה של היאחזות נח"ל קליה[30]. במקום התיישבו גרעינים של איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ המאוחד, שהכשירו 150 דונם לגדולים חקלאיים על ידי שטיפת הקרקע ממלחים[31].
במאי 1974 הוקם יישוב הקבע ואוזרחה היאחזות נח"ל כקיבוץ בשם אלמוג, על שם יהודה אלמוג, אך אנשי ההיאחזות התנגדו לשינוי השם וביקשו שהוא ימשיך להיקרא "קליה"[32][33]. קיבוץ נוסף שהוקם בסמוך, ב-1977, נקרא לבסוף קיבוץ אלמוג.
בשנות ה-2000, החל הקיבוץ לסבול, יחד עם כל האזור, מבולענים, בעיקר בשטחים החקלאיים שלו[34].
ב-2012 החלה בקיבוץ בניית הרחבה קהילתית בשם "נופי קליה", במסגרת "בנה ביתך".
אופי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב מתגוררים כיום כ-490 תושבים, ובו ממוקם בית הספר האזורי "מגילות" המשרת את כל יישובי המועצה האזורית.
הקיבוץ מבוסס בעיקר על חקלאות ותיירות. בין ענפי החקלאות של הקיבוץ ניתן למצוא גידולי שדה, מטעי תמרים, רפתות, לולים וחוות סוסים. בין ענפי התיירות ניתן למנות: בית הארחה הנמצא בשטח הקיבוץ[35], חוף רחצה (חוף קליה), קומפלקס עם מסעדה גדולה, ומרכז למכירת מוצרי קוסמטיקה מים המלח הממוקמים כולם בסמוך לגן הלאומי קומראן.
שטח השיפוט של קליה מונה כ-25,304 דונם[36].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מלון קליה, מראה כללי, 1939 -
מלון קליה, מבואה, זמן קצר לאחר פתיחתו של המלון בפברואר 1938 -
מלון קליה, מבואה, זמן קצר לאחר פתיחתו של המלון בפברואר 1938 -
המתקנים שהקימה חברת "קליה" על חוף ים המלח בשנת 1936 -
חוף קליה, 1933 -
נוסע שעצר בנמל התעופה הימי בקליה בשנת 1946, עומד ליד שלט עם כיתוב באנגלית -
הנוף הנשקף משולי היישוב -
תצלום אוויר, פברואר 2014 -
חדר האוכל בתכנון האדריכלית ארנונה אקסלרוד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קליה- בקרו את קליה על חוף ים המלח, הארץ, 16 בפברואר 1934 - מודעה של חברת "קליה"
- שירות אוטובוסים "קליה ים-המלח" אגודה קואופרטיבית בע"מ, דבר, 1 באפריל 1934 - מודעה לטיולים בירדן בספינה מקליה
- אהרון דולב, הנחל זורם באפיקי קליה, מעריב, 13 באוקטובר 1968
- יהודה יערי, כמה תמימות חצופה בנבט הנובט בקלי"ה, דבר, 8 באוקטובר 1982
- קליה, באתר המועצה האזורית מגילות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מצוטט מהחלטת ועדת השמות הממשלתית, יוני 1979. על משמעות השם ראו פסקה לקראת סוף הערך.
- ^ 1 2 פתיחת המוסד למרפא "קליה" בים המלח, דואר היום, 1 במאי 1933
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"ח, עמוד ב', גמרא, רש"י
- ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1826), 10 ביוני, 1980
- ^ יפה ירקוני - שבחי קליה, באתר יוטיוב
- ^ הפוליטיקה המצרית והוה"פ הערבי, דבר, 6 בדצמבר 1932
- ^ קאליה נבנת בחרם, דבר, 28 בספטמבר 1932
- ^ "קליה" - ים המלח - ב-12 באוגוסט עוד יאיר הירח - בא לנשף ריקודים ותלבושות, דואר היום, 8 באוגוסט 1933
- ^ חברת "קליה", דבר, 9 בינואר 1934
- ^ ימי שמש ודרור על שפת ים המלח-טיולים מיוחדים בסירת מוטור "קלירו", דבר, 22 בדצמבר 1933
- ^ נקודת יישוב על חוף ים המלח, דבר, 25 באפריל 1934
- ^ סירת קיטור עלתה על שרטון בסערה בים המלח, הארץ, 1 באפריל 1935
- ^ חנוכת בית המלון "קליה" החדש על חוף ים המלח, הַבֹּקֶר, 17 בפברואר 1938
- ^ מלון "קליה" נפתח, דבר, 17 בפברואר 1938
- ^ מייג'ור טולוק מת, הַבֹּקֶר, 10 ביוני 1938
- ^ יהודה צוקרמן, המיור תומס גריגורי טולוק, דבר, 28 ביוני 1938
- ^ ביקורי ה. מ. הנציב, הַבֹּקֶר, 29 בינואר 1940
- ^ האמיר עבדאללה ב"קליה", הצופה, 11 במרץ 1941
- ^ ישעיהו אביעם, מנהלו לשעבר של מלון "קליה", הארי לוי", מעלה זכרונות, מעריב, 3 ביולי 1967
- ^ נחנר קו טיסה ישיר לוד-פאריס, המשקיף, 9 בנובמבר 1947
- ^ מלון "קליה" נסגר, המשקיף, 18 בדצמבר 1947
- ^ עובדי מלון קליה ללוד, קול העם, 18 בדצמבר 1947
- ^ הערבים השמידו או שדדו רכוש מפעל אשלג ומלון קליה, חרות, 3 באפריל 1949
- ^ מלון קליה שנחרב - לאיכסון צליינים, מעריב, 14 בדצמבר 1949
- ^ מ א תמר מבקשת להפעיל סירות בין קליה למצדה, למרחב, 4 ביולי 1967
- ^ קו השייט בין קליה לעין גדי יופעל בעוד שבועיים, למרחב, 13 במאי 1968
- ^ מעיץ בוחן תכנית לסלול כביש בין קליה לעין גדי, מעריב, 23 באוקטובר 1967
- ^ היאחזות קליה אושרה על ידי הסוכנות, למרחב, 28 בפברואר 1968
- ^ חלקת עגבניות ראשונה - בנח'ל־קליה, על המשמר, 25 בפברואר 1969
150 דונם משטח נח"ל קליה הוכשרו לגדולים חקלאיים, הצופה, 10 במרץ 1969 - ^ היאחזות קליה - לקיבוץ ע"ש אלמוג, דבר, 9 במאי 1974
- ^ אנו רוצים להיקרא קליה, מעריב, 14 במאי 1974
- ^ ניר חסון, מאות הבולענים מאיימים על האזור כולו, באתר הארץ, 14 באפריל 2006
- ^ גדי גולן, קיבוץ קליה ים המלח השקיע 4.5 מיליון שקל בהכפלת חדרי בית-ההארחה, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
- ^ עמוס הראל, דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי, באתר TheMarker, 7 ביולי 2007
| ||||||||||||||||
