תאי הילה
 | |
| תיאור ב |
Large-scale characterization of HeLa cell nuclear phosphoproteins  |
|---|---|
| על שם | הנרייטה לאקס |
| מזהים | |
| קוד MeSH |
A11.251.210.190.400 |
| מזהה MeSH |
D006367 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0018873 |
  | |
תאי הילה (HeLa) הם שורת תאים של תאים נצחיים בשימוש נרחב במחקר רפואי. השורה נגזרה מתאי סרטן צוואר הרחם של הנרייטה לאקס, שמתה מסרטן בשנת 1951.
גילוי התאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התאים התגלו לראשונה במהלך אבחון סרטן צוואר הרחם במטופלת בשם הנרייטה לאקס. התאים נלקחו ממנה מבלי לידע או לקבל רשות על ידי ג'ורג' א. גי. על פי פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק[1] רקמות שמוצאות מגופו של אדם על ידי ניתוח, ביופסיה, אבחנה או כחלק מתרפיה אינם רכושו של הנבדק; אין צורך לבקש רשות כדי להשתמש בהם ואין לנבדק בעלות על מוצר שפותח מהם.
בתחילה, פרסמו החוקרים ששורת התאים באה מאישה בשם הלן ליין או הלן לרסון, כדי לשמור על סודיות של המקור האמיתי, אבל כמה שנים אחרי פטירתה פורסם שמה האמיתי בכלי התקשורת. המשפחה לא קיבלה תמורה מרווחי השימוש בתאים.
תאים נצחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאי הילה מכונים תאים נצחיים כי הם יכולים להמשיך להתחלק אין סוף פעמים במעבדה אם מחזיקים אותם בסביבה מתאימה (חמצן, מזון, וכו'). התאים מתחלקים בקצב מוגבר מאוד, אפילו בהשוואה לתאים סרטניים אחרים. תאים אחרים לא מצליחים להמשיך להתחלק לעד, כי בכל דור הטלומרים מתקצרים, מה שמוביל להזדקנות ובסוף למות התא.[2] בתאי הילה נמצא אנזים בשם טלומראז. האנזים פעיל בזמן רבייה תאית ומגן על התא מפני התקצרות זאת.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאי הילה נמצאים בשימוש במגוון רחב של מחקרים רפואיים: בעזרת תאי הילה פותח חיסון לנגיף הפוליו הגורם לשיתוק ילדים (ד"ר יונה סאלק), כמו גם טיפולים לסרטן ואיידס. כמו כן הם איפשרו לחקור את הזדקנות התאים ושיבוט תאים. תאי הילה שימשו אף במחקר על תאים בחלל ותחת מתקפה גרעינית. מעריכים שכמות תאי ההילה שהוצמחו בתרביות תאים גדולה בהרבה ממספר כל התאים שהיו בגופה של גברת לאקס.[3]
זיהום שורות תאים אחרות עם תאי הילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל השימוש הנרחב בתאי הילה במעבדות רבות וחוסנם של התאים, זוהמו תאים ורקמות רבים במעבדות על ידי תאי הילה שהועברו באבק או בכלים מזוהמים. זיהום זה גרם להפסדים כספיים גדולים. גם כיום ממשיכים המדענים להיאבק בזיהום דגימות על ידי תאי הילה. הוכח ששיעור משמעותי משורות תאים אחרות "מזוהמים" עם תאי הילה – ההערכות נעות בין 10% ל-20%.[4]
בעיות אתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחקר בתאי הילה הוביל להתעוררות של בעיות אתיות. החל מהעובדה שהתאים נלקחו ללא הסכמתה של הנרייטה (אף על פי שהדבר היה חוקי באותה עת) ושמשפחתה של הנרייטה לא קיבלה כל גמול בעוד התאים נמכרים באופן מסחרי. בנוסף הדבר עורר את השאלה האם רקמות שהוצאו מאדם הם רכושו ושייכים לו או לחוקרים והאם על החוקרים ליידע את מטופליהם על המחקר שייעשה בתאים ועל הפוטנציאל המסחרי בהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול אדר, מיהי האשה שתאים מגופה הם כר הניסויים הגדול בעולם לחקר הסרטן?, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
- סמדר רייספלד, "חיי הנצח של הנרייטה לאקס": גדולה מהחיים, באתר הארץ, 2 במאי 2012
- הידעת? הנרייטה לקס היא האישה הראשונה שתאיה זכו לחיות לנצח, באתר מדע גדול, בקטנה, 27 בספטמבר 2017
- יעל גרופר, חיי הנצח של התאים הגנובים, באתר "מכון דוידסון לחינוך מדעי", 27 באפריל 2017
- תאי הילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הניו יורק טיימס, הסדר מיליונים בפרשת הנרייטה לאקס, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Moore vs. Regents of the University of California הפסיקה יצאה בשנת 1990.
- ^ מספר הפעמים שאוכלוסיית תאים יכולה להתחלק נקרא "גבול הייפליק" (Hayflick limit)
- ^ Sharrer T (July 2006). ""HeLa" Herself". The Scientist 20 (7): 22.
- ^ Masters JR (April 2002). "HeLa cells 50 years on: the good, the bad and the ugly". Nat. Rev. Cancer 2 (4): 315–9. doi:10.1038/nrc775. PMID 12001993