הצגת המקור של הדף "ביאור:בראשית א"

{{ביאור:כותרת עליונה בראשית|בראשית|א|a0101}}
<section begin=פרק א/>
{{כותרת-קטנה|יום א - בריאת האור}}
{{מפירוש-לפרשה|בראשית}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|א}}
{{ב|<BIG>בְּ</BIG>רֵאשִׁית|בתחילת הזמן, לפני שהיה קיים דבר}} בָּרָא {{ב|אֱלֹהִים|'אלוה' ברבים. לשון רבים בא רק [[ביאור:ה' בלשון רבים|מתוך כבוד]], ולכן הפועל 'ברא' ביחיד}} אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ב}}
וְהָאָרֶץ הָיְתָה {{ב|תֹהוּ וָבֹהוּ|שממה וריקנות </br> (להרחבה ר' [[ביאור:תוהו ובוהו|כאן]])}} וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי {{ב|תְהוֹם|על פני אותו ריק}}, וְרוּחַ אֱלֹהִים {{ב|מְרַחֶפֶת|נמצאת, שוֹרה}} עַל פְּנֵי {{ב|הַמָּיִם|על פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים (לפני ההפרדה בפסוק ו, ויצירת היבשה בפסוק ט)}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ג}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר", וַיְהִי אוֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ד}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ה}}
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, {{ב|יוֹם אֶחָד|וכך הסתיים היום הראשון לבריאה}}. {{ב|{פ}|{פ} מסמנת שהפרשה הבאה היא פתוחה: מתחילה בספרי תורה בשורה חדשה ויש בה ענין חדש}}

{{כותרת-קטנה|יום ב - המים והשמים}}
{{איור|Bereshit01.jpg|150|}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ו}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי {{ב|רָקִיעַ|חלל, אויר (או כביכול משטח שקוף שעליו מונחים המים שבשמים - ר' [[W:המים העליונים|המים העליונים]]) }} בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין {{ב|מַיִם|שעל כדור הארץ (שיהפכו לאוקינוס בפסוק ט)}} {{ב|לָמָיִם|שנמצאים ב"שמים"}}".
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ז}}
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ח}}
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ "{{ב|שָׁמָיִם|מלשון: שָׂא מים, או שָׁם מים}}". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת-קטנה|יום ג - הימים, היבשה והצמחים}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ט}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "{{ב|יִקָּווּ|יאספו (מלשון מקוה מים)}} הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם {{ב|אֶחָד|לפני כן המים כיסו את כל כדור הארץ, ועכשיו הם התכנסו לאוקינוסים}} וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|י}}
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים". וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יא}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "{{ב|תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא|תצמיח האדמה צמחים מסוגים שונים: עשבים ועצים}}: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי {{ב|לְמִינוֹ|למיניהם, עצים ממינים רבים, כל אחד עושה פרי אחר}} אֲשֶׁר זַרְעוֹ {{ב|בוֹ|בתוך הפרי}}, עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יב}}
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יג}}
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת-קטנה|יום ד - השמש, הירח והכוכבים}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יד}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי {{ב|מְאֹרֹת|כוכבים מאירים, השמש והירח והכוכבים}} בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ {{ב|לְאֹתֹת|סימנים (כגון לדעת את הצפון, ולעשות ניסים כמו ביהושע "שמש בגבעון דום")}} {{ב|וּלְמוֹעֲדִים|לקבוע חודשים לפי הירח, ועל פיהם לקבוע מתי יכולו החגים}} {{ב|וּלְיָמִים|סיבוב כדור הארץ סביב צירו}} {{ב|וְשָׁנִים|סיבוב כדור הארץ סביב השמש}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|טו}}
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|טז}}
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר {{ב|הַגָּדֹל|אומנם שניהם גדולים, אך מדובר בגדול יותר יחסית לירח}} לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יז}}
וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יח}}
{{ב|וְלִמְשֹׁל|להחליט (על פי השמש והירח נקבע מתי יום ומתי לילה)}} בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|יט}}
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת-קטנה|יום ה - הדגים והעופות}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כ}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִשְׁרְצוּ {{ב|הַמַּיִם|כביכול המים ימליטו, יצרו בעלי חיים}} שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם".
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כא}}
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת {{ב|הַתַּנִּינִם|חיה פרהיסטורית גדולה, או חייה ידועה בים, כגון הלוויתן}} הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כב}}
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף {{ב|יִרֶב|יתרבה}} בָּאָרֶץ".
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כג}}
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת-קטנה|יום ו - החיות והאדם}}
{{איור|Creation_of_Light.png|150|"יצירת האור", מאת [[W:גוסטב דורה|גוסטב דורה]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כד}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ {{ב|וְחַיְתוֹ אֶרֶץ|חיית הארץ}} לְמִינָהּ", וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כה}}
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כו}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "{{ב|נַעֲשֶׂה|בלשון רבים לכבוד ה', כמו בפירוש על פסוק א}} אָדָם {{ב|בְּצַלְמֵנוּ|באופן דומה לה' (יש גישות רבות במפרשים להסביר במה [[WIKT:מותר האדם מן הבהמה|מותר האדם מן הבהמה]]: יכולת לדמיין, בחירה חופשית, יכולת לדבר, ועוד)}} {{ב|כִּדְמוּתֵנוּ|בעל שכל}}, {{ב|וְיִרְדּוּ|ישעבדו את החיות לצרכיהם}} בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל {{ב|הָאָרֶץ|להשתמש בה לחקלאות ולמחצבים וכו'}}, וּבְכָל {{ב|הָרֶמֶשׂ|לגרש חרקים מזיקים מהשדה (ואולי אף [[W:הדברה ביולוגית|להעזר בהם]])}} הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ".
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כז}}
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כח}}
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ".
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|כט}}
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|ל}}
וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - {{ב|אֶת|נתתי את}} כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה", וַיְהִי כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|א|לא}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
<section end=פרק א/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|א}}
[[yi:טייטש יהואש בראשית פרק א]]
{{הבהרת מרחב ביאור}}
==הערות==
* בריאת העולם מתוארת כנפרשת על פני שבוע ימים, אך כבר רבים פירשו שבמילה "יום" אין הכוונה ל-24 שעות אלא לשלב בבריאה. הדבר מוכח מהעובדה שרק ביום רביעי נבראה השמש, והרי בלעדיה אין משמעות ליום ולילה, וכן מהגמרא בסנהדרין צז ע"א המצטטת את הפסוק "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" ([[תהלים צ ד]]). 

הרמב"ם כתב (בפתיחה למורה נבוכים): "...ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו ב[[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]] שהוא מדע הטבע", ופירש את הפסוקים על פי המדע שהיה ידוע בזמנו.

על פי הידוע למדע בימינו, ייחס [[W:נתן אביעזר|פרופ' נתן אביעזר]] כל "יום" לתקופה גאולוגית:

:ביום הראשון נברא כל החומר והאנרגיה (היא ה"אור") - [[W:המפץ הגדול|המפץ הגדול]].
:ביום השני התגבשו מהחומר המפוזר ביקום מערכות כוכבים, כגון גלקסיית [[W:שביל החלב|שביל החלב]] ו[[W:מערכת השמש|מערכת השמש]]. המים שמעל הרקיע (=[[W:חלל|החלל]]) הם המים הרבים הנמצאים על גבי כוכבים בחלל (לרוב קפואים).
:ביום השלישי החלה התקופה בכדור הארץ בה המים קפאו בקטבים, או התאדו לעננים, ונוצרה היבשה (שלאחר מכן נחלקה לכמה יבשות ש[[W:נדידת היבשות|נדדו לצדדים]]) והתפתחה הצמחיה היבשתית.
:ביום הרביעי התייצבה מערכת השמש, וכדור הארץ נכנס למסלול במרחק אופטימלי מהשמש המאפשר קיום חיים עליו.
:ביום החמישי החלו להיווצר חיים, שהתפתחו בראשיתם במים (כמו שמתארת גם תורת ה[[W:אבולוציה|אבולוציה]]).
:וביום השישי התפתחו מהם החיות ולאחר מכן האדם.
להרחבה ראה במאמר "[[ביאור:מעשה בראשית כתיאור האבולוציה|מעשה בראשית כתיאור האבולוציה]]".

{{איור|Tissot The Creation.jpg|200|הבריאה (מאת [[W:ג'יימס טיסו|ג'יימס טיסו]], 1896-1902, מוצג [[W:המוזיאון היהודי של ניו יורק|במוזיאון היהודי של ניו יורק]])}}
* לפי רש"י, שלשת הפסוקים הראשונים נקראים יחדיו כך: בתחילת ברוא ה' את השמים והארץ, הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך, ויאמר אלוקים יהי אור. <BR>לשיטתו כל השמים והארץ נבראו כבר ביום הראשון, ובשאר הימים רק נקבעו במקומם. המקרא לא בא להורות את סדר הבריאה ביום הראשון, ואינו מלמד שהשמים והארץ נבראו ראשונים. אם כן, המילה "בראשית" לא באה אלא כדי לדרוש (ראה בפירושו). {{ש}}כהוכחה מביא רש"י את המים המופיעים בפסוק ב' ("ורוח אלהים מרחפת על פני המים") שממשמעות הפסוקים נבראו עוד קודם הארץ.

* בתיאור הבריאה מודגש שה' ברא את השמש והירח, וכן את התנינים הגדולים, וזאת כדי להבהיר שכל הנ"ל הם בסך הכל נבראים, ואין לייחס להם כוחות על טבעיים.

* פרק א מתאר את בריאת העולם מבחינה טכנית לפי סדר כרונולוגי. פרק ב מתאר את בריאת העולם מבחינה ערכית, לשם מה הוא נוצר, ומה משמעות החיים בו.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=בראשית}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=בריאת העולם (יהדות)}}
* [[ביאור:רש"י בראשית א|פירוש רש"י על בראשית א]], עם ביאור המילים הקשות בדברי רש"י והפניה למקורותיו

__NOEDITSECTION__