איוב ד
קיצור דרך: t2704
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
ד א וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה
וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃
ג הִ֭נֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים
וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק׃
ד כּ֭וֹשֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ
וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְע֣וֹת תְּאַמֵּֽץ׃
ה כִּ֤י עַתָּ֨ה ׀ תָּב֣וֹא אֵלֶ֣יךָ וַתֵּ֑לֶא
תִּגַּ֥ע עָ֝דֶ֗יךָ וַתִּבָּהֵֽל׃
ו הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ
תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃
ז זְכׇר־נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד
וְ֝אֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ׃
ח כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן
וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ׃
ט מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַּ יֹאבֵ֑דוּ
וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃
י שַׁאֲגַ֣ת אַ֭רְיֵה וְק֣וֹל שָׁ֑חַל
וְשִׁנֵּ֖י כְפִירִ֣ים נִתָּֽעוּ׃
יא לַ֭יִשׁ אֹבֵ֣ד מִבְּלִי־טָ֑רֶף
וּבְנֵ֥י לָ֝בִ֗יא יִתְפָּרָֽדוּ׃
יב וְ֭אֵלַי דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב
וַתִּקַּ֥ח אׇ֝זְנִ֗י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְהֽוּ׃
יג בִּ֭שְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנ֣וֹת לָ֑יְלָה
בִּנְפֹ֥ל תַּ֝רְדֵּמָ֗ה עַל־אֲנָשִֽׁים׃
יד פַּ֣חַד קְ֭רָאַנִי וּרְעָדָ֑ה
וְרֹ֖ב עַצְמוֹתַ֣י הִפְחִֽיד׃
טו וְ֭רוּחַ עַל־פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף
תְּ֝סַמֵּ֗ר שַׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי׃
טז יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ
תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י
דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃
יז הַ֭אֱנוֹשׁ מֵאֱל֣וֹהַּ יִצְדָּ֑ק
אִ֥ם מֵ֝עֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃
יח הֵ֣ן בַּ֭עֲבָדָיו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין
וּ֝בְמַלְאָכָ֗יו יָשִׂ֥ים תׇּהֳלָֽה׃
יט אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר
אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם
יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
כ מִבֹּ֣קֶר לָעֶ֣רֶב יֻכַּ֑תּוּ
מִבְּלִ֥י מֵ֝שִׂ֗ים לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ׃
כא הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם
יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחׇכְמָֽה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען אליפז התימני ויאמר ב הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל ג הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק ד כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ ה כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל ו הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך ז זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו ח כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו ט מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו י שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו יא ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו יב ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו יג בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים יד פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד טו ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי טז יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע יז האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר יח הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה יט אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש כ מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו כא הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר. ב הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל. ג הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק. ד כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ. ה כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל. ו הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ. ז זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ. ח כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ. ט מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ. י שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ. יא לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. יב וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ. יג בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. יד פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד. טו וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי. טז יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע. יז הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר. יח הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה. יט אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ. כ מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ. כא הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה.
(א) וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר.
(ב) הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל.
(ג) הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק.
(ד) כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ.
(ה) כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל.
(ו) הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ.
(ז) זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ.
(ח) כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ.
(ט) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ.
(י) שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ.
(יא) לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.
(יב) וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ.
(יג) בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים.
(יד) פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד.
(טו) וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי.
(טז) יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.
(יז) הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר.
(יח) הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה.
(יט) אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ.
(כ) מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ.
(כא) הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה.
.jpg)
| איוב, מאת לוקה ג'ורדאנו |
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר: ב הֲנִסָּה דָבָר אם ינסה מישהו להגיד את דברו אֵלֶיךָ - תִּלְאֶה האם תוכל לשאת זאת, וַעְצֹר בְּמִלִּין בכל אופן, לעצור מלהגיד מספר מילים מִי יוּכָל. ג הִנֵּה יִסַּרְתָּ אתה איוב לימדת (הטפת מוסר) רַבִּים, וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק. ד כּוֹשֵׁל את הנוטה ליפול - יְקִימוּן מִלֶּיךָ, וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ. ה כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא?! תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל?! ו הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ חייבת להביא אותך לבטחונך בה', תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ ותום דרכיך חייב להביא אותך לכך שתקווה לה' (כלומר, אם אתה באמת מאמין בה' הרי שתבטח בו גם במצבך הקשה). ז זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד צדיק שמת בטרם עת (הרי אי אפשר לזכור מקרה כזה, ומכיוון שאתה צדיק ה' לא יהרוג אותך)? וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ? ח כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן מי שחורשים את האדמה כדי לגדל רשע וְזֹרְעֵי עָמָל הזורעים כדי להצמיח רשע - יִקְצְרֻהוּ יקבלו את גמולם (אך צדיקים לא נענשים). ט מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ מרוחו של ה' יֹאבֵדוּ, וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ. י שַׁאֲגַת אַרְיֵה רשעים המפרסמים את מעשיהם הרעים וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים - נִתָּעוּ אבדו. יא לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף כי אין לו מה לאכול, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ יתפזרו ויאבדו (כך יקרה לרשעים, אך מי שצדיק אין לו מה לחשוש).
יב וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב נאמר בחשאי, וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ ממנו. יג בִּשְׂעִפִּים בהרהורים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. יד פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה, וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד. טו וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי. טז יַעֲמֹד דמות מסויימת עמדה מולי וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ, תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי, דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע:
יז הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ לפני ה' יִצְדָּק? אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר האם לפני בוראו יכול האדם להיות טהור? בודאי שלא, שהרי לה' יש דרישות גבוהות מאוד? יח הֵן בַּעֲבָדָיו אפילו במלאכים לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה גנאי. יט אַף ואם על מלאכיו הוא לא סומך בוודאי שאיננו סומך על שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר בני האדם שנפשם שוכנת בגוף אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם, יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ ולאחר מותם יכניעום התולעים כמו עש המכלה בגדים. כ מִבֹּקֶר לָעֶרֶב במהירות, תוך יום יֻכַּתּוּ, מִבְּלִי מֵשִׂים בלי ששאר בני האדם ישימו לב לָנֶצַח יֹאבֵדוּ. כא הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם אם מתו כמו מיתר התומך באוהל שיצא ממקומו (כביכול גוף האדם נתמך על ידי מיתרים בתוכו), יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה לפני שהספיקו ללמוד את כל הנדרש לעשות את רצונו של ה'.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: