מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.
|
חַמָּה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חַמָּה
|
הגייה* |
chama
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־מ־ם
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
|
- לשון המקרא שמש. הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו.
- ”וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים“ (ישעיהו ל, פסוק כו).
- ”רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק א, הלכה א).
- (אסטרונומיה) כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
- חמה סובב את המשמש במסלול אליפטי.
גיזרון
צירופים
מילים נרדפות
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: חמה |
|
השורש חמם
|
השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.
נטיות הפעלים
ח־מ־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חַם
|
חַם
|
יָחֹם
|
חֹם
|
לָחֹם
|
נִפְעַל
|
נֵחַם
|
נֵחָם
|
יֵחַם
|
הֵחַם
|
לְהֵחַם
|
הִפְעִיל
|
הֵחֵם
|
מֵחֵם
|
יָחֵם
|
הָחֵם
|
לְהָחֵם
|
הֻפְעַל
|
הוּחַם
|
מוּחָם
|
יוּחַם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִמֵּם
|
מְחַמֵּם
|
יְחַמֵּם
|
חַמֵּם
|
לְחַמֵּם
|
פֻּעַל
|
חֻמַּם
|
מְחֻמָּם
|
יְחֻמַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַמֵּם
|
מִתְחַמֵּם
|
יִתְחַמֵּם
|
הִתְחַמֵּם
|
לְהִתְחַמֵּם
|
| |
|
חֵמָה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
chema
|
חלק דיבר |
שם־עצם מופשט
|
מין |
נקבה
|
שורש |
י־ח־ם
|
דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־
|
- כעס.
- ”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ, עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י, פסוק כה)
- ”עַד-מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ-אֵשׁ חֲמָתֶךָ.“ (תהלים פט, פסוק מז)
- ”מַעֲנֶה-רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)
- ”וַיַּרְא הָמָן כִּי-אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה.“ (אסתר ג, פסוק ה)
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום