מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
שְׁבִיתָה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שביתה
|
הגייה* |
shvita
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ב־ת
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ שְׁבִיתוֹת
|
- לשון חז"ל הפסקת עבודה בהכנסות לתוך תחום-השבת.
- ”נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת,אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה,מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ו)
- ”אוֹכֵל מֵהֶם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ.וְכֵן בִּיהוּדָה.רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ב, משנה ג)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): הפסקת פעולה של עובדים כאמצעי לשיפור תנאי-עבודתם
- השביתה במשק עוררה הד תקשורתי נרחב.
גיזרון
מילים נרדפות
צירופים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
השורש שׁבת
|
השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
לנוח. להפסיק מלפעול.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים
שׁ־ב־ת
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁבַת
|
שׁוֹבֵת
|
יִשְׁבֹּת
|
שְׁבֹת
|
לִשְׁבֹּת
|
נִפְעַל
|
נִשְׁבַּת
|
נִשְׁבָּת
|
יִשָּׁבֵת
|
הִשָּׁבֵת
|
לְהִשָּׁבֵת
|
הִפְעִיל
|
הִשְׁבִּית
|
מַשְׁבִּית
|
יַשְׁבִּית
|
הַשְׁבֵּת
|
לְהַשְׁבִּית
|
הֻפְעַל
|
הֻשְׁבַּת
|
מֻשְׁבָּת
|
יֻשְׁבַּת
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|