רבי שמואל סלנט, מאה שנים לפטירתו

לרגל מלאת מאה שנים לפטירתו של ר' שמואל סלנט, [בשבוע שעבר, כ"ט אב תרס"ט – תשס"ט] והיות ונתקבצו אצלי כמה פרטים חדשים הנוגעים למשפחתו של הרש"ס, ערכתי כאן מאמר עם פרטים מתולדותיו, כמובן בהקשרים הנוגעים לענייננו, חקר היוחסין. עלי לציין, שהביוגרפיה המדוייקת ביותר על הרש"ס, נמצאת בשפה האידיש, בספר שכתב נינו, ר' נתן נטע סלנט, ושמו 'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט', ניו יורק תר"ף. ביוגרפיות אחרות ומאוחרות שנכתבו, בדרך כלל, לוקות בחסרים ובשגיאות. אך גם ספרו של ר' נתן נטע, לעתים משמיט אי אלו פרטים. את התולדות שאני כותב להלן, ערכתי על פי השוואת מקורות רבים ושונים על קורותיו של הרש"ס. ואם מאנדהוא סובר כי לא דייקתי בפרטים, אשמח לקבל הערות.

גידולו של רב

הרב שמואל סלנט, נולד בעיר וולקוניק הסמוכה לביאליסטוק, בב' שבט תקע"ו, לאביו ר' צבי שכיהן באותה עת כרב העיר, ולאמו מרת ריסא.

אביו ר' צבי, כיהן גם ברבנות העיר טרוקי פלך וילנא, פיעסק, וערים נוספות. אמו של ר' שמואל, מרת ריסא בת ר' שמעון, עלתה אף היא לירושלים בערוב ימיה, שם נפטרה בה' תשרי תרי"ז, ומנוחתה בחלקת עדת הספרדים.

בילדותו גדל ר' שמואל על ברכי אביו, וממנו למד תורתו. לאחר שנתייתם, שלחוהו קרובי משפחתו, אל העיר קיידאן, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צמח שפירא, שהיה אחר כך לאחד המנהיגים הגדולים בעיר ווילנא בתקופתו של ר' אבלי פאסאוולער, וכונה גם ר' צמח דרוביאנער. ביתו של ר' צמח - בית של תורה, היה מקום גידול נאות עבור הנער שמואל.

האיש מקדש

שם בקיידאן, בהיותו בן עשר שנים, נלקח ר' שמואל להיות לחתן, אצל ר' שמעון קאדאנער, ויקבע מועד החתונה, לזמן היכנסו של ר' שמואל לעול תומ"צ. אולם, מי הוא זה ר' שמעון קאדאנער? מקובל בפי העולם לכתוב שחותנו היה הגאון ר' אברהם שמעון טרויב, יליד העיר קיידאן, שלימים היה לאב"ד שם בעיר. מה נעים ומה נחמד, ר' שמואל למד בקיידאן, ורב העיר לקחו להיות לו לחתן. אמנם, באותם הימים הוא עדיין לא היה רב העיר, אבל עדיין יש כאן שידוך יפה ומכובד לר' שמואל.

אך דבר זה אינו הגיוני לחלוטין, שהלא ר' אברהם שמעון נולד רק בשנת תקע"ה [כך כתוב בתולדותיו של הראש"ט שנדפסו בספר דליית הכרם חלק ג', בני ברק תשס"ז], והיה מבוגר ממנו רק בשנה אחת, וכיצד זה שבהיותו בן ארבע עשרה חיתן את בתו עם ר' שמואל.

אמנם, בדיקה נוספת של המקורות הראשונים, מעלה שאכן נפלה כאן טעות, ב'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט' - הספר הראשון לתולדותיו של הרש"ס – נכתב, שר' שמעון קאדאנער, היה ראב"ד בירז, ואילו אודות ר' אברהם שמעון טרויב, מעולם לא שמענו שהיה רב בבירז', הוא נולד בקיידאן, כל משפחתו היתה מקיידאן, שימש ברבנות בקיידאן, ושם אף נפטר.

בספר 'ליטא' – פנקס בירז' [בעריכתם של שמואל חסידה ומשה צינוביץ, בני ברק תשכ"ה, עמ' 28] חשו בטעות זו. בכתבם את תולדות רבני בירז', כתבו גם על ר' שמעון הזרחי ומנו אותו כאב"ד שם, וכתבו שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט. לכאורה, יש לנו אישיות המתאימה למה שאנו מחפשים, שמו שמעון, חותנו היה מקיידאן, ולימים היה ראב"ד בירז', זהו אם כן, חותנו של הר"ש סלנט. אך מדוע אף אחד לא כתב את זה עד היום, והלא ר' שמעון הזרחי עלה אף הוא לירושלים, כיצד אף אחד מכותבי העיתים לא הזכיר שר' שמעון הזרחי הוא זה שהיה חותנו של רבה של ירושלים, עד שבאו עורכי הספר 'ליטא' וזיהו אותו?

והאמת, שאומנם חותנו של ר' שמעון הזרחי, אכן היה מן העיר קיידאן, וכנראה שסמך על שולחנו כמה שנים, אז סביר שנקרא בשם ר' שמעון קיידאנער, [אם כי, אני לא נתקלתי בשום מקום שמזכירים שמו כך]. אך בשום מקום לפני הספר 'ליטא', לא מצינו שר' שמעון היה אב"ד בבירז', לא בתולדותיו הנדפסות בספרו 'נחלת שמעון' [וילנא תרנ"ז], ולא בתולדותיו שנדפסו בעיתון 'הכרמל' מיד לאחר פטירתו. כולם הזכירו רק שהיה רב ביאקבשטאט ובטאווריג, ולא בבירז'.

ולמען האמת, טעו שם בספר בערכו בעוד אי אלו טעויות, המקדמות אותנו ומכוונות אותנו אל האמת. כתבו שם על ר' שמעון הזרחי, כביכול היה בנו של ר' אברהם שוועקסנער, ואנו יודעים שאביו של ר' שמעון, שמו היה זרח. אם נחפש ר' שמעון ב"ר אברהם שוועקסנער שהיה אב"ד בבירז', נמצאהו בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' ורשא תער"ב, המחבר ר' משה אברהם שמואל רבינוביץ אב"ד וידוקלא, מספר על דודו זקינו, ר' שמעון שפירא, המכונה ר' שמעון קיידאנער, והוא היה אב"ד בירזש, ושם אביו אברהם. אם כן, ר' שמעון זה, הוא התואם לכל הפרטים הנזכרים אודות חותנו של הרש"ס, ולא עוד, אלא שאחיו של ר' שמעון זה - זקינו של המחבר 'זכרון יחזקאל' - הוא לא אחר מאשר ר' צמח שפירא קיידאנער רבו של הרש"ס.

וכבר בספר 'לתולדות היהודים בליטא וזאמוט', [קיידאן תרצ"ד, עמ' 78], כתוב אודות ר' שמעון מערקיל שפירא אב"ד בירז', שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט.

פרטים נוספים אודות משפחת שפירא זו, ניתן למצוא בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' הנ"ל, ובספר 'לקורות היהודים בקיידאן', אבי האחים, ר' אברהם שוועקסנער, היה אב"ד בעיר טעלז, והוא אחיו של הגאון החסיד האמיתי מו"ה דוד מראסיין שנפטר בשנת תק"ס ח' אייר, בניו של הרב מו"ה אליהו ז"ל, מגזע הגאון בעל 'מגלה עמוקות'. אשתו של ר' אברהם שפירא היתה מצאצאי השל"ה. בניו האחרים של ר' אברהם, הם הגאון ר' משה שפירא מק"ק קראז והגאון המקובל מו"ה שמואל שפירא אבד"ק דרויא ובק"ק פאניוועז ובק"ק טעלז בעהמ"ח מעיל שמואל, שנפטר כ"ו שבט תקצ"ח בן ס"א שנה. ר' דוד מראסיין הנ"ל, הוא זקינו של הגאון ר' אליהו ראגולער מקאליש.

חותנו של ר' שמעון שפירא, היה ר' נתן ב"ר אהרן מקיידאן, וקראו את ר' שמעון 'ר' שמעון קיידאנער', כי לאחר נישואיו סמך על שלחן חותנו בקיידאן. מסופר אודות ר' שמעון, כי היה מבאי ביתו של החסיד ר' שמואל מראסיין, שהיה ש"ב, והיה נחשב לחכם מדיני והיו מזמינים אותו לפשרות ולד"ת חשובים, בשנת תרי"ב שולח במלאכות פלכי רוסיה הלבנה אל ועדת הרבנים הראשונה בפטרבורג.

המחבר 'זכרון שמואל' מספר בהקדמתו, אודות אביו ר' יחזקאל שפירא אב"ד וידוקלא, כי לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, ר' צמח קיידאנער, גדל בבית דודו ר' שמעון קאדענער, ולמד בביתו עם כל חתניו הגאונים שהיו אז סמוכים על שולחנו ולומדים בביתו. לאור מה שנתבאר, מובן שאחד מחתניו הגאונים, היה ר' שמואל סלנט.

כאמור, בהיותו בן עשר שנים, חגג ר' שמואל את אירוסיו, בגיל שלש עשרה נישא, ואף נולדה לו בת מזיווג זה [לא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נישאת וכדו']. לאחר נישואיו, נסע שמואל הצעיר עם חברים, לעיר סלנט, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צבי הירש ברוידא, המכונה ר' הירשל סלנטר. לאחר שלש שנים, באו חיי הנישואין אל קיצם, והזוג הצעיר נתגרש.

ר' שמואל חזר לסלנט, ואז עליו ר' יוסף זונדל את עיניו, ולקחו לו לחתן. שלש שנים ישב אצלו עד אשר עלה ר' יוסף זונדל לירושלים בשנת תקצ"ז לערך, ואז נסע ר' שמואל ללמוד בישיבת וולוז'ין. וקרוב לשנת ת"ר עלה ר' שמואל לירושלים.

ישנם גירסאות נוספות, יש אומרים שנסע לוולוזין עוד לפני שנשא את בת הריז"ס.

ברשימה שפירסמנו כאן בעבר, הבאנו את רשימת צאצאיו, של ר' שמואל, מאשתו השניה, מרת טויבה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט.

זיווג שלישי

לאחר פטירתה של מרת טויבא, נשא ר' שמואל לאשה, את מרת ראשע אלמנתו של ר' משה לייב שנייטוך. נכדתו, בת בתו, של ר' משה מגיד ריבלין.

מזיווג זה, נולדו לו בן ובת. הבן, ראובן, נפטר צעיר בתור בחור. הבת מרת רבקה [על שם סבתה אם אמה, בתו של ר' משה ריבלין], היתה אשתו השניה של ר' חיים הירשברג, המפורסם בירושלים בתור חיים שו"ב.

ר' חיים הירשברג

ר' חיים היה בנו של ר' אליעזר דוב הרשברג. ר' חיים נולד בשנת תר"ך לערך, שמו המלא היה חיים בן ציון, על שם זקנו ר' בן ציון רמבך שנפטר צעיר.

בזיווגו הראשון נשא מרת חיה דבורה בת ר' צבי גראייבסקי. משתי נשותיו אלו, לא היו לו צאצאים.

בספר 'אוסף תמונות (אלבום) מילידי הארץ', לר' פנחס גראייבסקי, חלק ראשון, בסופו. הובאה תמונתה של מרת רבקה הירשברג, וכתוב עליה שהיתה בת ר' שמואל סלנט. בספר 'שלשה עולמות' [ירושלים תש"ח, חלק ג' עמ' קי"ב], מזכיר את ר' חיים הירשברג, וכותב עליו שהיה חתן הרב סלנט בזיווג שני. ונזכר גם בשו"ת אהל משה של הריל"ד, כתב עליו 'ר' חיים שוחט ובודק, חתן רשס'.

לעת זקנה, נשא ר' חיים אשה שלישית בשם לאה, ממנה נולדו לו בן ובת. ממרת לאה, הובא סיפור על הרש"ס בספר 'שמואל בדורו'.

אשה רביעית

לאחר שנתאלמן ר' שמואל אף מאשתו השלישית מרת ראשע, נשא אשה רביעית לעת זקנותו, היא מחותנתו, אמו של ר' חיים הירשברג, מרת חיה. היא היתה בתו של ר' בן ציון רמבך, ונפטרה יז טבת תרפ"א. עליה, בנות ציון וירושלים, חלק שלישי, עמ' 172-3.

הוספה חדשהעל פי הערתו של ר' שמואל גלינסקי כאן למטה, ועל פי מה ששלח לי בהתכתבות אישית.
אכן, עולה ברור, כי אשתו הראשונה של ר' שמואל סלנט, היתה מרת פרומה, וכאשר נתגרשה ממנו, נישאה להגאון ר' אשר ניסן לוינזון בעהמ"ח גן נעול ועוד, שכיהן כאב"ד בירז אחר חותנו. ואלמנתו, מרת פרומה, עלתה לירושלים לאחר פטירתו, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים בחלקת הרבנים.
ר' אשר ניסן בספרו גן נעול, מזכיר את חותנו ר' שמעון ב"ר אברהם.
על מצבתה של פרומה בהר הזיתים כתוב בת הרה"ג ר' שמעון מבירז.
בספר חלקת מחוקק [חלקה ח' שורה י"א סי' י"ב], כתוב שהיא אלמנת ר' אשר ניסן.
בספר זכרון ר' שמואל סלנט הנ"ל, בעמ' 10, מסופר, שכאשר למד ר' שמואל בישיבת וואלאזין, הגיע לאוזניו הידיעה, כי גרושתו נישאה לר' אשר ניסן.

להלן תמונת מצבתה של מרת פרומה, שקבלתי מר' שמואל גלינסקי, ותודתי נתונה לו בזאת.

























עוד הוספות
הבאתי בהרחבה במאמר גילויים חדשים במשפחת רבי שמואל מסלנט.