פסק-דין
*
הנשיא מ' שמגר: כללי
.1ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שעניינו תביעה בשל הפרת פטנט, וכן על החלטתו של בית המשפט האמור בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין הנ"ל. מטעם המשיבות הוגש ערעור שכנגד, שעניינו קביעתו של בית המשפט קמא כי כל צד יישא בהוצאותיו.
.2הפטנט נושא הדיון מספרו 48719ועניינו "מערכות תצוגה אופטיות המשתמשות בעדשות הולוגרפיות". המערערת הגישה בקשה לרישום הפטנט בישראל ותבעה את זכות הבכורה לפי אמנת פאריס בדבר הגנת הקנין התעשיתי (1884) בעקבות בקשה שהוגשה בארצות-הברית ביום .23.1.75הפטנט קובל בישראל ביום 31.7.77והוענק ביום .1.11.77
בפברואר 1984הגישה המערערת תובענה על יסוד העילה של הפרת פטנט, ובאפריל של אותה השנה הגישה בקשה לצו-מניעה זמני נגד המשיבה השנייה ולצו הצהרתי נגד המדינה. באי-כוח הצדדים נעתרו להצעת בית המשפט קמא לדון הישר בתביעה העיקרית, שבמסגרתה נתבקשו ו-מניעה קבוע נגד המשיבה השנייה, חיוב המשיבות בהגשת דו"חות, הצהרה נגד המשיבה הראשונה וכן פסיקתם של סעדים כספיים.
כפי שעולה מדברי הערכאה הראשונה, עד למועד הדיון לפניה טרם יצרה המשיבה השנייה את ההאד נושא המחלוקת. היא החלה לתכננו לאחר חתימת ההסכם עם המשיבה הראשונה. ביוני 1985הושלם התיכנון, ובעת הדיון לפני בית המשפט קמא שקדה המשיבה השנייה, לפי האמור בפסק הדין, על הכנתם של השרטוטים הטכניים הדרושים לייצור ההאד על-ידיה. המערערת ענה, כי היא זכאית למנוע את ייצור ההאד ואספקתו למדינת ישראל עוד בטרם בוצעו הלכה למעשה.
.3המשיבות התגוננו בפני תביעת ההפרה בהעלותן טענות בשלושה צירים: האחד המוצר של המשיבה השנייה איננו מפר את הפטנט; השני - הפטנט של המערערת איננו תקף. בקשר לציר השני טענו המשיבות, כי האמצאה נושא הפטנט לא הייתה כשירת פטנט משלושה טעמים: האמצאה לא הייתה חדשה בתאריך הבכורה של הפטנט; לא הייתה באמצאה התקדמות המצאתית, והתיאור של הפטנט אינו מספיק. ציר ההגנה השלישי עניינו הטענה, שאפילו הופר הפטנט וגם אם הוא תקף, קיים רישיון לשימוש בפטנט, שניתן על-ידי המערער לממשלת ארצות-הברית, ורישיון זה חל גם על העיסקה שנכרתה בין המשיבות. במסגרת הסכם דיוני בין באי-כוח הצדדים הוגשו חוות-דעת של שישה מומחים - שלושה מכל צד - בנושאי ההפרה, התקפות והרישיון.
----------------
--- סוף עמוד 54 ---
* הערת המערכת: בהתאם לאמור בסוף פסק הדין, נמסר פסק הדין לפרסום בהשמטות המחוייבות. בגוף הפסק סומנו המקומות, בהם נעשתה השמטה כאמור, בשלוש נקודות (...) או בקו מקוטע (- - -).
--- סוף עמוד 55 ---
.4בית המשפט קמא דחה את תביעת המערערת.
בפסק-דינו דחה בית המשפט המחוזי את טענות המשיבות בצירי התקפות והרישיון אך קיבל את הטענה, כי הפטנט לא הופר. בשאלה זו, אשר לה הקדישה הערכאה הראשונה את עיקר הדיון, קבע בית המשפט, כי אחד הרכיבים המנויים בתביעה מספר 1בפטנט לא הוכח לגבי מוצר המשיבה השנייה, ולכן לא הוכח, כי הפטנט הופר. עיקרו של הערעור דן בסוגיה זו. המערערת משיגה בערעורה גם על החלטה שנתן בית המשפט קמא לאחר מתן פסק הדין, בעקבות בקשת המערערת לתיקון טעות בפסק הדין. קבלתה של הבקשה הייתה מחייבת, לדעתה, את הפיכת התוצאה אליה הגיע בית המשפט ואת קבלת תביעתה של המערערת.
המשיבות מבקשו לדחות את הערעור הן מן הטעמים הכלולים במימצאיו ובמסקנותיו של בית המשפט קמא והן מטעמים שבית המשפט דלמטה דחה או נמנע מלהתייחס אליהם, זאת למקרה שנקבל את הערעור לעניין מסקנת בית המשפט קמא בשאלת ההפרה. בצד טענותיהם כנגד ערעור הגישו המשיבות, כאמור, ערעור שכנגד על החלטת בית המשפט קמא בעניין ההוצאות.
ראשי הפרקים של הדיון
.5אלו הקווים שעל פיהם ייבחנו הערעורים:
(א) תחילה נתייחס לרקע הטכני-מקצועי של האמצאה נושא הפטנט.
(ב) לאחר מכן נעבור לשאלת ההפרה, שהתשובה עליה בבית המשפט קמא חרצה את גורלה של המערערת לשבט. אם נסיק, במסגרת הדיון בשאלה זו, כי הערכאה הראשונה צדקה במסקנתה, נהיה ממילא פטורים מן הדיון בשאלות של התקפות והרישיון. במקרה כזה יהיה עלינו להכריע בהשגת המערערת על החלטת בית המשפט קמא בעניין הבקשה לתיקון פסק הדין.
(ג) אם תהיה מסקנתנו בשאלת ההפרה כי הפטנט אמנם הופר, נוסיף ונדון בשאלות התקפות והרישיון. בית המשפט קמא, שקבע, כאמור, כי הפטנט לא הופר, מצא לנכון להשיב גם על שאלות אלה, אם כי בתמצית.
(ד) לבסוף, אם לא נמצא לסטות מהכרעת הדין בבית השפט קמא, תקום ותעלה שאלת ההוצאות, נושא הערעור שכנגד.
רקע טכני-מקצועי
.6אלו עיקרי הנתונים הצריכים לעניין: הפטנט נושא הדיון עוסק, כאמור, ב"מערכות תצוגה אופטיות המשתמשות בעדשות הולוגרפיות" ( optical display"
" ,systems utilizing holographic lensesאו - כלשון תביעה מספר 1בפטנט -
"a display system having a holographic lens").
התביעה שלפנינו נוגעת, אמנם, למערכת תצוגה עילית המותקנת במטוסים, אך מלשון הפטנט עולה, לכאורה, כי הוא חל על כל מערכת תצוגה המשתמשת בעדשות
--- סוף עמוד 56 ---
הולוגרפיות, באופן
--- סוף עמוד 57 ---
המפורט ומתואר בפטנט, וכי ההאד אינו אלא דוגמה אחת (גם אם מועדפת) למערכת כזו. כך עולה אף מהתיאור שבפטנט (עמ' 3) ובפירוט הפטנט (עמ' 27), המציין את ההאד ההולוגרפי וכן התקן אחר המותקן בקסדה כדוגמאות מועדפות ליישום האמצאה.
על השימוש בתצוגה עילית במטוסים אמר בית המשפט קמא:
"ההאד... היא מערכת תצוגת מידע המותקנת בתא-הטייס והמציגה לטייס מידע הכולל: מידע על הטיסה (גובה, מהירות וכיו"ב), מידע על הירי, כיוון כלי הנשק, תמונת מכ"ם, ראיית מטוסי האוייב וכיוצא באלה.באופן רגיל מקבל הטייס את המידע הדרוש לו ממערכת שעונים ותצוגות הנמצאים לפניו. על ידי הצגת המידע על פני שמשת המטוס הפונה לעולם החיצוני, אין הטייס צריך להוריד את ראשו לעבר השעונים. הוא יכול לקלוט את המידע בעת ובעונה אחת עם ראייתו את העולם החיצוני. יש לכך יתרון עצום לטייס שחייב לפעול במהירות, להגיב מיידית ולעבוד תוך ריכוז מירבי. משום כך הפך ההאד להיט במטוסים בכלל ובמטוסי-קרב בפרט".
השימוש בהאד כשלעצמו היה מוכר כבר שנים רבות בטרם בואו לעולם של הפטנט דנן. אלא מאי, היה זה האד, בגלגולים שונים, שכל פעולתו נסבה על עדשות אופטיות קונוונציונאליות, דבר שהגביל את אפשרויות השימוש במכשיר ואת מיצוי יתרונותיו. פיתוחו של ההאד ההולוגרפי נועד לסלק מגבלות אלה.
כדי להבין את פעולתו של ההאד, ניטיב לעשות אם נביא במלואו את תיאור רכיביו השונים של המכשיר, בלשונו של בית המשפט קמא:
"בהאד הקונבנציונאלי משתמשים בשפופרת-קרן קתודית ( cathode ray tubeבקיצור: .c.r.t) הדומה למסך הטלויזיה המקובל. נוח יהיה להשתמש בשרטוט מס' 15אשר בפטנט כדילהדגים את הפעולה. על כן אביאו להלן:
*** ראה סרטוט במקור
--- סוף עמוד 58 ---
בשרטוט זה ה- crtמסומן במספר 176(צריך להיות 178- מ' ש'), המידע שמבקשים להקרינו לטייס מוקרן על פני ה- crtבצורה דומה לזו שבה מוקרן צילום על מסך הטלויזיה (התמונה המופיעה על מסך ה- crtקרויה 'משטח הדמות' (object plane) והיא מסומנת במספר 176- מ' ש'). האור הנפלט מהמסך עובר דרך מערכת עדשות 'ממסר אופטי' (relay lens) (מספר 180בשרטוט), פוגע במנסרה (מראה) מקפלת (prism folding) (מספר 182בשרטוט) ומוחזר אל עבר לוח שקוף המכונה בשם מחבר או משלב (combiner) (הממוקם במספר 168- מ' ש'). בדרך למשלב עוברות הקרניים דרך 'קולימטור', שהוא עדשה ההופכת את הקרניים המתרכזות בה לקרניים מקבילות. המשלב ממוקם בין (עין) הטייס בנקודה 184בשרטוט (pilot's eye) ובין חופת המטוס (מספר 160בשרטוט). המשלב הוא לוח עשוי זכוכית, מוכסף בחלקו, והוא פועל כמעין מראה סלקטיבית. הוא מחזיר את האור שהוקרן אליו מהמראה המקפלת אל עבר הטייס אולם בו בזמן מתנהג המשלב גם כלוח שקוף והטיי יכול לראות דרכו את העולם החיצוני. המשלב מאפשר לכ- 30אחוזים בערך מן האור המגיע מן ה- crtלהשתקף מן המראה האמורה באופן אופקי אל עיני הטייס. 70האחוזים הנותרים של אותו אור עוברים דרך המראה כאילו עברו דרך זכוכית רגילה ואינם מגיעים לעיני הטייס. הטייס המביט במראה יכול לראות את 30האחוזים האמורים של האור מן ה- crtאם כי לא בצורה בהירה וחזקה וכן יכול כאמור לראות דרכה את העולם החיצוני. התוצאה היא שהמידע המגיע לעיני הטייס מן ה- crtנראה בעיניו כמצוי על גבי דמות העולם החיצוני, שאותה הוא רואה דרך אותה מראה. בגלל השילוב הזה רואה הטייס אמנם רק כ- 70אחוז מהאור החיצוני, ועל כן, תמונת העולם החיצוני שלו הוחשכה במידת מה, אך מאידך הוא מקבל את הקרנת המידע על גבי תמונת העולם החיצוני. המשלב משלב איפוא את המידע המגיע מה- crtומראה העולם החיצוני".
.7להאד הקונוונציונאלי היו שלוש מגרעות עיקריות:
(א) שדה ראייה מיידי צר: התצוגה העילית הגיעה אל עין הטייס בזווית של כ-15- 16מעלות, וכל תזוזה שלו אל מעבר לתחום הצר הזה מנעה ממנו קבלת הנתונים באמצעות ההאד.
(ב) תמונת עולם חיצוני כהה: מאחר שכתוצאה מהשילוב בין האור הבא מן ה- crtלבין האור החיצוני, הגיעו אל עין הטייס רק 70אחוזים מן האור החיצוני, היה הדבר משול להרכבת משקפי שמש על עיני הטייס, מגבלה מהותית בעיקר בשעות או במקומות שבהם הראות ממילא ירודה.
(ג) סינוורים: המשלב שימש כמראה לא רק לאור הבא מה- ,crtאלא גם לקרני אור הבאות מזוויות אחרות ובצבעים שונים, דבר אשר הפריע לטייס הן בראיית העולם החיצוני והן בקליטת המידע הנשקף מהמשלב.
החל מסוף שנות השישים נערכו ניסיונות שונים לשיפור ההאד, במגמה ליתן מענה לבעיות הנ"ל. בית המשפט קמא ציין, למשל, את הניסיונות בתחום זה שערכו חברות פאראנד ומרקוני,
--- סוף עמוד 59 ---
אך אלה לא חרגו מן האופטיקה הקונוונציונאלית, ובאי-כוח הצדדים נחלקו בדעותיהם לגבי מידת הצלחתם של הניסיונות הללו.
.8כיוון אחר של הניסיונות לשיכלול ההאד - זה הנוגע לענייננו - ביקש לחרוג מהאופטיקה הקונוונציונאלית ולרתום אל התצוגה העילית את טכניקת ההולוגרפיה. ההולוגרמה הומצאה בשנת 1948על-ידי ,dennis gaborוכדי להבין את עקרונותיה ודרך פולתה נביא את דבריו של עורך-דין גבריאלי, בא-כוחה המלומד של המשיבה הראשונה, שצוטטו בפסק הדין של בית המשפט דלמטה:
"ההולוגרמה נוצרת על ידי מערכת של קווים צפופים היוצרים (צ"ל 'הנוצרים' - מ' ש') על גבי פילם פוטוסנסטיבי על ידי שימוש בקרני לייזר: שתי אלומות לייזר המופעלות על הפילם מכיוונים שונים יוצרות מערכת של קווים צפופים. הפיתוח של המערכת הזאת ידוע בשם הולוגרמה. ההולוגרמה מסוגלת לעקם את קרני האור על ידי דיפרקציה. ישנם שני סוגים עיקריים של הולוגרמות: טרנסמיסיבי ורפלקטיבי. הראשון נוצר על ידי שתי אלומות לייזר, המופעלות על הפילם מאותו כיוון ואילו השני נוצר על ידי שתי אלומות לייזר המכוונות אל הפילם משני כיוונים שונים. בעוד שמראה משקפת דמות ועדשה פועלת בעזרת רפרקציה, ההולוגרמה פועלת בעזרת דיפרקציה. כל אחת מן הפעולות האופטיות הנ"ל פירושה למעשה מיקום או השלכה מחדש של קרני האור".
רתימת ההולוגרמה לשימוש בהאד החלה בראשית שנות השבעים. בהאד ההולוגרפי המשלב הוא הולוגרמה (מספר 168בשרטוט לעיל). הערכאה הראשונה תיארה את פעולתו
"המשלב ההולוגרמי יכול להיחשב כמראה סלקטיבית. הוא פועל כמראה לגבי אור בתדירות מסויימת, כלומר: בצבע מסויים שבא מתחום זוויות מסויים, קבוע מראש, ומחזיר אותו לתחום ספציפי ידוע מראש. לגבי אור בתדירות שונה, כלומר: בצבע שונה או אור שבא מתחום זוויות שונה הוא מתנהג כמו זכוכית שקופה ומאפשר לו לחדור דרכו מבלי להחזירו. הוא בנוי מחומר הדומה לזה המצוי על סרט צילום רגיל והנמרח על גבי זכוכית או בסיס שקוף אחר. כאמור, שתי אלומות לייזר מוקרנות עליו, האחת מכונה אלומת-הדמות (object beam) והשניה אלומת-הייחוס (reference beam). השרטוט הבא ידגים אלומות אלו היוצרות את המשלב ההולוגרפי.
***ראה סרטוט במקור
--- סוף עמוד 60 ---
לאחר ההקרנה מפתחים את הלוח השקוף בדומה לפיתוח סרט צילום וכך נוצר המשלב ההולוגרפי. כאשר ינוע אור לכיוון המשלב ההולוגרפי באותו כיוון של אחת מאלומות האור שהוקרנו עליו כמפורט לעיל ובאותה תדירות, יוחזר האור לכיוון המקורי של אלומת הלייזר השניה. זוהי זווית החזרה אופטימלית הנותנת יעילות אופטית מקסימלית. מאידך, או שינוע לכיוון המשלב מתוך סטייה מהותית מהכיוון של אחת מאלומות האור שהוקרנו מלכתחילה לא יוחזר כלל. אור שיפגע מתוך סטייה קטנה יוחזר אך ביעילות אופטית קטנה יותר. הגדלת הזווית תגרום לאי-החזרה. דבר זה מכונה רגישות זוויתית (angular sensitivity). כאמור, האור הפוגע במשלב מוחזר לתחום זוויות ספציפי. מי שמתבונן במשלב יראה את האור המוחזר ממנו בהתאם למיקומו. אם הוא מתבונן מכיוון שהוא בתחום הזוויות שאליו מוחזר האור מהמשלב, הוא יראה את האור בעוצמות שונות. ככל שיסטה מזווית ההחזרה האופטימלית יחלש האור המוחזר. אם המתבונן יהיה מחוץ לתחום הזוויות אליו מוחזר האור - לא יראנו כלל".
.9ההאד ההולוגרפי נועד לפתור את שלוש המגבלות שצוינו לעיל, אשר הגבילו את השימוש בהאד הקונוונציונאלי. השימוש במשלב הולוגרפי אמנם פתר את בעיית כהות התמונה. סלקטיביות של ההולוגרמה לזוויות שונות מהן מגיע האור ולתדרים (קרי צבעים) שונים שלו איפשרה הגעתן אל עין הטייס של כמעט כל קרני האור מן העולם החיצוני, כמו גם הגעתן אליו של מרביתן של קרני האור ממסך ה- .crtתכונה זו ל ההולוגרמה מנעה ממילא גם את תופעת הסינוורים.
כפי שתואר לעיל, על-מנת שתושג יעילות אופטית מקסימלית בשימוש בהולוגרמה, צריך היה לבנות אותה באופן שקרני הלייזר יוקרנו על גבי המישטח העתיד לשמש כמשלב הולוגרפי בדיוק באותן זוויות בהן יעבור האור המוקרן ממסך ה- ,crtעד הגיעו אל עיני הטייס. משנבנתה ההולוגרמה באופן כזה, נוצר מעין מסלול דמיוני מדויק לתמונת המידע, שאיפשר לה "לרכב" כביכול על המסלול שהותווה בשלב בניית ההולוגרמה ולהגיע בשלמותה אל עיני הטייס, בלי שתהיה בריחה של אור זה מבעד להולוגרמה אל העולם החיצוני. לעומת זאת, קרני אור מן העולם חיצוני, המגיעות בתדרים שונים ומכיוונים אחרים, לא הושפעו כלל מאותו מסלול דמיוני ועברו דרך ההולוגרמה בשלמותן, אל הטייס. זוהי התכונה שכונתה "מראה סלקטיבית". המינוח הטכני לסיטואציה אופטימאלית זו הוא, כי הקרניים הראשיות במערכת שומרות על מצב המכונה "תנאי בראג" (bragg condition).