אילינוי
אילינוי (באנגלית: Illinois ⓘⒾ) היא מדינה הנמצאת במרכז ארצות הברית, והשישית בגודל אוכלוסייתה במדינה. עיר הבירה של אילינוי היא ספרינגפילד, אך המרכז הכלכלי והתרבותי שלה הוא העיר שיקגו. אילינוי גובלת בצפון בוויסקונסין, בצפון-מזרח בימת מישיגן, במערב באיווה ומיזורי, בדרום בקנטקי ובמזרח באינדיאנה.
| |||
 | |||
| כינוי | Land of Lincoln, The Prairie State | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| מושל | ג'יי. בי. פריצקר (המפלגה הדמוקרטית) | ||
| רשות מחוקקת |
האסיפה הכללית של אילינוי  | ||
| בירת המדינה | ספרינגפילד | ||
| העיר הגדולה | שיקגו | ||
| שפה רשמית | אנגלית | ||
| תאריך ייסוד | 3 בדצמבר 1818 | ||
| על שם |
איליניווק | ||
| סדר כניסה | 21 | ||
| שטח | 149,998 קמ"ר (דירוג: 25) | ||
| ‑ שטח ואחוז מים | 6,037 קמ"ר 4.02% | ||
| גובה | 182 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 377 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 85 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 12,812,508 (דירוג: 5, 1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 86.27 נפש לקמ"ר (דירוג: 12, 2010) | ||
| קואורדינטות | 40°00′01″N 89°15′01″W / 40.000277777778°N 89.250277777778°W | ||
| אזור זמן | UTC -6 | ||
| www.illinois.gov | |||
  | |||
שמה של אילינוי גזור משמו של שבט ה"איליניווק" שהתגורר במקום עם הגעת האירופאים לאמריקה. פירוש שם השבט הוא "האנשים". שלושה נשיאי ארצות הברית נבחרו בעת שהתגוררו באילינוי: אברהם לינקולן, יוליסס ס. גרנט וברק אובמה. כיום מוקירה המדינה את לינקולן עם הסלוגן הרשמי שלה, "הארץ של לינקולן" (Land of Lincoln).
היסטוריה
עריכהלפני הגילוי האירופאי
עריכהקהוקיה היה השבט הילידי המרכזי בתרבות המיסיסיפי הקדם-אירופאית ומרכזו העירוני הגדול ביותר נמצא ליד העיר קולינסוויל באילינוי. חברה זו נעלמה במאה ה-15 מסיבות לא ידועות. הכוח השני בגודלו באזור היה קונפדרציית שבטי האיליניווק, שעל שמה נקראת המדינה. האיליני סבלו במאה ה-17 מתנועת שבטי האירוקוי מערבה בעקבות הגעת האירופאים ליבשת. את מקומם של האיליני באזור תפסו שבטי פוטווטומי, מיאמי והסואוק.
הגילוי האירופאי
עריכה
מגלי הארצות הצרפתיים ז'אק מארקט ולואי ז'ולייה חקרו את נהר אילינוי בשנת 1673. ב-1680, הקימו הצרפתים מבצר באזור פאוריה של ימינו. בשנת 1682 הוקם מבצר נוסף בסטארבד רוק, באזור פארק סטארבד רוק של ימינו. היות שהאזור נחקר על ידי הצרפתים, אילינוי הייתה חלק מהאימפריה הצרפתית עד שנת 1763, כאשר השליטה עברה לבריטים. בפועל, ההתיישבות הצרפתית נותרה ולא הגיעו לאזור מתיישבים בריטיים או אמריקאים חדשים מלבד חיילים בריטיים שהוצבו באזור. בשנת 1778 שייך ג'ורג' רוג'רס קלארק את אילינוי לווירג'יניה. בשנת 1783 השטח הוגדר כטריטוריה הצפון מערבית של ארצות הברית.
המאה התשע עשרה
עריכהחברת אילינוי-וובאש הייתה הבעלים של מרבית שטחה של אילינוי. טריטוריית אילינוי נוצרה ב-3 בפברואר 1809 כשבירתה קסקסקיה. בשנת 1818 התקבלה אילינוי כמדינה ה-21 בארצות הברית. המדינה החדשה דנה בנושא העבדות ובחרה לשלול אותה בשטחה. הדבר הוביל לנדידה של מהגרים רבים ממדינת קנטקי.
בעקבות מאמציו של נתנאל פופ, נציג אילינוי בקונגרס, הזיז הקונגרס את הגבול הצפוני 66 קילומטרים צפונה. ההחלטה הוסיפה לשטח המדינה 22,000 קמ"ר הכוללים את שיקגו, גלנה ושטח עשיר מאוד בעופרת. בשנת 1819 הועברה בירת המדינה לונדליה.
החורף של 1830–1831 זכה לכינוי "חורף השלג העמוק", לאחר שכמויות גדולות של שלג כיסו את המדינה ומנעו כל תנועה בה במהלך החורף כולו. החורפים בשנים שלאחר מכן היו קשים גם כן וביניהן "החורף הקפוא" בשנת 1836. בחורף זה חזית קרה נעה אל המדינה במהירות וגרמה לקפיאתן של שלוליות ואגמונים תוך דקות. מטיילים רבים מתו מהקור המיידי. החורף הקשה הביאה לפגיעה בגידולים ולמחסור במזון בצפון אילינוי. דרום אילינוי העבירה לצפון משלוחי מזון וזכתה לכינוי "מצרים הקטנה" כאלגוריה לסיפור יוסף ואחיו.[2]
בשנת 1832, נערכה מלחמת בלק הוק בין ארצות הברית לבני שבטי הסאוק, הפוקס והקיקפו בשטחן של אילינוי וויסקונסין של ימינו. השבטים נסוגו לאיווה. בניסיון מאוחר יותר לחזור הם הובסו על ידי כוחות ארצות הברית.
בשנת 1844 בקרתגו נרצח המנהיג המורמוני גוזף סמית', שהקים את העיר המורמונית נאובו. נאובו, שהתחרתה עם שיקגו עד אותה שנה על תואר העיר הגדולה ביותר במדינה, דעכה כמעט לחלוטין לאחר שבעקבות הרצח מרבית תושביה המורמונים בחרו לעזוב את אילינוי ולנדוד מערבה.
בשנת 1847, לאחר מסע שכנוע מטעם הלוביסטית דורותאה דיקס, אילינוי הייתה לאחת המדינות הראשונות שהקימו מערכת טיפול בחולי ונפגעי נפש בפיקוח המדינה.
שיקגו הפכה לעיר הנמל העיקרית של הימות הגדולות והמשיכה לצבור כח עם הקמת תעלת אילינוי ואילינוי בשנת 1848. זמן קצר לאחר מכן היא הפכה אף למרכז תחבורת הרכבות. בשנת 1857 הייתה שיקגו לעיר הגדולה ביותר באילינוי. בשנת 1871 ספגה העיר מכה קשה כאשר שרפה שפרצה בעיר ב-8 באוקטובר שרפה 6 קמ"ר משטחה ובערה במשך שלושה ימים. מבנה האבן היחיד בעיר היה מגדל המים ששרד לימינו וניצב כיום במרכז שדרות אילינוי בסמוך למרכז ג'ון הנקוק. עם התפתחותם של מכרות ומפעלים במדינה הפכה אילינוי להיות גורם חשוב בהתפתחותם של ארגוני עובדים בארצות הברית. שביתת פולמן והפגנת היימרקט השפיעו באופן ניכר על התפתחות תנועת הפועלים האמריקאית.
מלחמת האזרחים
עריכהבמהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, למעלה מרבע מיליון גברים מאילינוי שירתו בצבא האיחוד (הכוח הרביעי בגודלו שנשלח על ידי אחת המדינות החברות באיחוד). מרגע הקריאה לגיוס מאת אברהם לינקולן ועד סוף המלחמה, אימנה מדינת אילינוי 150 גדודי רגלים, שבעה-עשר גדודים רכובים ושני גדודי ארטילריה קלה.[3]
המאה העשרים
עריכהבמאה העשרים הפכה אילינוי להיות אחת המדינות המובילות בארצות הברית. המדינה המשיכה לקלוט הגירה, בעיקר ממזרח ומדרום אירופה והתיישבות של אוכלוסיות אפרו-אמריקאיות ממיסיסיפי, לואיזיאנה וארקנסו. במהלך המאה עלתה אוכלוסיית אילינוי מ-5 מיליון תושבים ל-12.4 מיליון. מבחינה כלכלית המשיכה צמיחתה של אילינוי לאורך המאה. בשנת 1933 נערכה בשיקגו תערוכת האקספו העולמית. בשנת 1937 נתגלו בארות נפט במחוז מריון ובמחוז קרופורד ובשנת 1939 דורגה אילינוי כמדינה הרביעית בארצות הברית בתפוקת הנפט.
לאחר התפתחות השימוש באנרגיה גרעינית במלחמת העולם השנייה הפעילה המעבדה הלאומית ארגון (Argonne National Laboratory) שליד שיקגו את תחנת הכוח הגרעינית הניסיונית הראשונה לייצור חשמל ב-1957. בשנת 1960, הוקמה תחנת הכוח הגרעינית הפרטית הראשונה "דרזדן 1" במוריס.
שיקגו המשיכה להתפתח כעיר נמל לאחר שבשנת 1959 חיברה תעלת סנט לורנס בין הימות הגדולות לאוקיינוס האטלנטי. בכך הייתה שיקגו לנקודת המעבר המרכזית בין האוקיינוס לנהר המיסיסיפי. בשנת 1960 פתח ריי קרוק את סניף מקדונלד'ס הראשון בעולם בדה פליינז. כיום האתר המקורי מהווה מוזיאון של החברה כאשר סניף מזון מהיר שלה ניצב מעבר לכביש.
בשנת 1968 התרחשה רכידת אדמה שגרמה נזק לרכוש.
בשנת 1970 אימצה אילינוי את החוקה הרביעית שלה אשר החליפה את החוקה משנת 1870. בשנת 1985 נערך באילינוי מופע פארמאייד הראשון בשמפיין שנועד לסייע לחקלאים אמריקאים.
בשנת 1993 סבלה המדינה משיטפון גדול שנבע מעליית נהר המיסיסיפי על גדותיו. חוות, בתים ועסקים רבים נפגעו מהשיטפון שזכה לשם "השיטפון הגדול".
גאוגרפיה
עריכהאילינוי ממוקמת באזור המערב התיכון במרכז ארצות הברית וגובלת בוויסקונסין בצפון, בימת מישיגן בצפון מזרח, באינדיאנה במזרח, בקנטקי (בעברו השני של נהר אוהיו) בדרום ובמיזורי ואיווה (בעברו השני של נהר המיסיסיפי) במערב. בגבול הצפון-מזרחי של אילינוי נמצאת ימת אילינוי ובגבול המזרחי אינדיאנה, ממערב לנהר וואבאש. שיקגו, העיר הגדולה באילינוי, היא אחת מהערים הגדולות בארצות הברית והשלישית בכמות האוכלוסייה, ממוקמת דרום-מערבית לימת אילינוי.
ממשל ופוליטיקה
עריכה
אילינוי היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון: מבצעת - מושל מדינת אילינוי, מחוקקת - המורכבת משני בתים: האספה הלאומית של אילינוי וסנאט אילינוי, ושופטת, בראשה עומד בית המשפט העליון של אילינוי. המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק. בירת המדינה הנוכחית היא ספרינגפילד.
הרשות המבצעת באילינוי מורכבת מהמושל, סגן המושל, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר, State Controller, State treasurer, Insurance Commissioner, ושר החינוך. כל בעלי התפקידים נבחרים בנפרד לתקופה של ארבע שנים, ויכולים ללא הגבלה. ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות. הבחירות לתפקידים מתקיימות באותו הזמן.
בבית המחוקקים של אילינוי, האספה הכללית, ישנם 59 חברי סנאט, הנבחרים לתקופה של ארבע שנים, ו-118 חברי בית הנבחרים העומדים לבחירה לתקופה של שנתיים. בחירות נעשות מדי שנתיים, ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות. למפלגה הדמוקרטית רוב בשני בתי המחוקקים.
בבית המשפט העליון של אילינוי שבעה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי.
אילינוי היא מדינה ליברלית באופייה, ומאז מערכת הבחירות של שנת 1992 היא מצביעה באופן קבוע למפלגה הדמוקרטית. בעבר נחשבה למדינה "מתנדנדת" ובבחירות רבות הצביעה למועמד הרפובליקני, אך בשנים האחרונות נהפכה למדינה "כחולה", כלומר למדינה הנאמנה למפלגה הדמוקרטית בבחירות ארציות. ב-2008 זכה ברק אובמה, בן המדינה ומי שייצג אותה בעת זו בסנאט, ב-61.9% מקולותיה. דרום אילינוי ואזוריה הכפריים הם יותר רפובליקנים, בעוד אזוריה העירוניים, ובפרט העיר שיקגו ופרבריה, הם יותר דמוקרטים.
לאילינוי 19 קולות (אלקטורליים) - 2 סנאטורים ו-17 חברי בית הנבחרים, בבחירות לנשיאות ארצות הברית. רוב ייצוגה של אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית הוא דמוקרטי. נכון ל-2022, הסנאטורים המייצגים את המדינה הם דיק דרבין ותמי דאקוורת' הדמוקרטיים. מתוך תשעת הסנאטורים האפרו-אמריקאים ששירתו בסנאט, שלושה מהם הגיעו מאילינוי, בהם הנשיא ברק אובמה, ששירת כסנאטור מטעם המדינה מינואר 2005 ועד נובמבר 2008.
הספרייה הנשיאותית של אברהם לינקולן, שהגיע מאילינוי, ממוקמת בבירה ספרינגפילד. המדינה מוקירה את זכרו עם הסלוגן הרשמי שלה, "הארץ של לינקולן" (Land of Lincoln).
כלכלה
עריכהאילינוי נחשבת לאחת המדינות העשירות בארצות הברית, ומובילה בייצור, שירותים וחקלאות. אילינוי היא ארץ חקלאית בעיקרה. אנשיה מגדלים תירס, חיטה, שיבולת-שועל, תפוחי אדמה ופולי סויה. בנוסף מגדלים בה חזירים, ואריזת בשר היא אחד העיסוקים החשובים במדינה. בין המחצבים תופס הפחם מקום חשוב ביותר.
דמוגרפיה
עריכהכמו במדינות רבות אחרות, גם באילינוי נצפית מגמה של הזדקנות האוכלוסייה, בעיקר בשל ירידה בשיעור הילודה ועלייה בתוחלת החיים. אילינוי חוותה הגירה פנימית מאזורים אחרים בארצות הברית, בעיקר ממדינות השכנות. בשנים האחרונות ישנה מגמה של אובדן אוכלוסייה בחלקים מסוימים של המדינה, בעיקר באזורים הכפריים והתעשייתיים.
חינוך
עריכהאחוז גבוה מהתושבים מחזיקים בתואר ראשון או מתקדמים. אילינוי מקדישה משאבים רבים למערכת חינוך ציבורית איכותית, שמטרתה לספק לכל תלמיד חינוך יסודי. מערכת זו, המנוהלת על ידי מחוזות בית ספר מקומיים, מעודדת למידה מגוונת ומכינה את התלמידים להשכלה גבוהה ולקריירה מוצלחת.
מערכת החינוך מציעה מגוון תוכניות לימודים, החל מחינוך מיוחד ועד תוכניות מתקדמות לתלמידים מצטיינים.
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערים הגדולות
עריכה
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השכלה
עריכהאילינוי היא מקום מושבן של מספר אוניברסיטאות ומעבדות מחקר מהמובילות והטובות בעולם, בהן אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ופרמילאב. אלה שוכנות במה שמכונה "מסדרון המחקר והפיתוח של אילינוי", ריכוז של גופי מחקר ציבוריים וגופי טכנולוגיה מסחריים, בדומה לעמק הסיליקון שבקליפורניה.
ספורט
עריכה
באילינוי ישנם מספר קבוצות ספורט: שיקגו בולס המשחקת כדורסל בליגת ה-NBA, שיקגו ברס המשחקת פוטבול אמריקאי בליגת ה-NFL, שיקגו קאבס ושיקגו וייט סוקס המשחקות כדור בסיס, שיקגו בלאקהוקס המשחקת הוקי בליגת ה-NHL ושיקגו פייר המשחקת כדורגל בליגת ה-MLS.
סמלי המדינה
עריכה| סמלי מדינת אילינוי | |||
|---|---|---|---|
| דגל | סמל | מוטו | כינוי |
| דגל אילינוי Flag of Illinois |
סמל אילינוי Seal of Illinois |
||
 |
 |
"State sovereignty, national union" |
"Prairie State" |
| עץ | פרח | ציפור | חיה |
| אלון אלבה Quercus alba |
סיגלית Viola |
קרדינל צפוני Northern cardinal |
אייל פרדי לבן-זנב White-tailed deer |
 |
 |
 |
 |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אילינוי (באנגלית)
אילינוי, ברשת החברתית אינסטגרם- אילינוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אילינוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ de L'Isle, Guillaume (1718). "Carte de la Louisiane et du Cours du Mississipi. 1718". An Exhibition of Maps and Navigational Instruments on View. Tracy W. McGregor Room, Alderman Library: University of Virginia. נבדק ב-25 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Duff, Judge Andrew D. Egypt. Republished, Springhouse Magazine, accessed May 1, 2006.
- ^ Illinois in the Civil War. Illinois Infantry, Cavalry, and Artillery Units.
- ^ "Illinois", Religious Landscape Study, Pew Research Center
- ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
- ^ 1 2 American FactFinder - Results
- ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
- ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.