העולם כמרקחה
"העולם כמרקחה" הוא ביטוי בעברית. נהוג לספר שמקורו בכותרת ראשית שראתה אור בעיתון דבר במחצית הראשונה של המאה ה־20. על פי הגרסה המקובלת, שאינה אחידה, נתן את הכותרת עורך שלא הצליח להחליט איזה מהאירועים הדרמטיים שקרו באותו יום חשוב יותר. ככל הידוע זו אגדה אורבנית, והעיתון לא הדפיס את הביטוי ככותרת הראשית מעולם.
פירוש הביטוי
עריכהמרקחה היא ”תערובת רותחת של סַממָנים”, כלומר תבלינים, ולפי האקדמיה ללשון העברית המילה היא חלק מביטוי.[1] הביטוי ”הָיָה כַּמֶּרְקָחָה” פירושו ”הייתה בו מהומה והתרגשות”, על יסוד מילון ההווה.[2] במילון אבניאון הצירוף ”הַעולָם כַּמֶּרקָחָה” מוגדר כך: ”הארץ גועשת ורועשת. אירועים דרמטיים מתרחשים במקומות שונים בעולם”.[3] שם, וכן באתר הזירה הלשונית,[4] מצוין כי מקור הביטוי בפסוק ”יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֗֝ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה” (איוב מא כג).
השימוש בביטוי וההסברים למקורו
עריכהבעיתונות העברית אפשר למצוא שימושים בביטוי מתקופות שונות. למשל, ב־18 במאי 1936, למוחרת פטירתו של נחום סוקולוב, פורסם בהארץ מאמר שכתב[5] שאחת הפסקאות בו נפתחה כך:
העולם כמרקחה. עד החודש שעבר הוציאה אנגליה על הפגנות אניותיה בים התיכון 7―8 מיליון לי"ש. החשבון כבר הוגש לפרלמנט, ומשלם המסים עצביו כבר רגוזים כמעט, כמובן, במדה שאנגלי מסוגל להיות עצבני[...]
בדוגמה אחרת, עשור קודם לכן ניתנה ביומון דואר היום הכותרת ”כל הבלקן כמרקחה” לידיעה שעסקה בברית שכרתו איטליה ואלבניה.[6]
לאורך השנים נדרשו כותבים שונים לכותרת "העולם כמרקחה" כאילו ניתנה באמת, אבל ייחסו אותה לעורכים ולאירועים שונים. לפי תיאורו של העיתונאי זאב גלילי, שניסה להתחקות אחר מקור הביטוי,[7] מסופר שעורך לילה בעיתון התחבט בשאלה מהי הכותרת הראויה ביום שכלל מהפכה בדרום אמריקה, התפרצות הר געש באיטליה ושיטפונות בסין, ולבסוף בחר כותרת כוללת.[7] בביקורת טלוויזיה בדבר הזכיר טדי פרויס כי הכותרת הראשית ”כל העולם כמרקחה” ניתנה בשנות ה־30 מעל כותרות ספציפיות שתיארו "אנתולוגיה" של אסונות, והייתה פרי עטה של מערכת הלילה של העיתון.[8] עשרות שנים לאחר מכן נקב חמי שלו בשמו של זלמן שזר, שהיה העורך הראשי של דבר אחרי ברל כצנלסון, כמי שבחר את הכותרת.[9] לדבריו הידיעות שמהן נדרש שזר לבחור היו פלישתו של היטלר לאוסטריה, תקריות אש חמורות ביישוב היהודי בארץ ישראל ורעידת אדמה חזקה שהתחוללה במזרח אסיה.
ואילו גדעון סאמט נקב בשמו של עורך זוטר יותר שנתן את הכותרת כביכול:
עורך־לילה בעיתון "דבר" ז"ל, הסופר דויד זכאי, נבוך אי־פעם אל מול גלי מידע שוצפים מחזיתות מלחמת העולם השנייה. כירחמיאל מובהק של אז חיבר להן כותרת משותפת, שנהפכה לאייקון מהימים והסגנון ההם: "העולם כמרקחה".
— העולם שוב כמרקחה, הארץ, 24 ביולי 2016
גלילי חיפש את הכותרת בארכיון דבר, אך מצא רק כמה כותרות לא ראשיות למאמרים.[7] הוא הזכיר מאמר מאת רות בונדי משנות ה־70 שבו המחברת לא רק תיארה את הכותרת כאילו ניתנה ”בימי ברל”, אלא גם קוננה על כך שבאותם ימים ”[...] קוראי עתון הפועלים, ככותביו, עדיין ידעו עברית. כיום אי־אפשר להשתמש במילה מרקחה, הבריות יחשבו שמדובר או בריבות או בתרופות”.[10][7]
עד היום כלי תקשורת מרבים להשתמש בפרפרזות על הביטוי, בכותרות ובכלל. באתר ביקורת התקשורת העין השביעית כונתה "העולם כמרקחה" ”קלישאת הכותרות הישראלית האולטימטיבית”.[11] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נטען באתר כי הכותרת הראשית ”כולם נגד כולם”, שניתנה במעריב לידיעה שעסקה בהאשמות במערכת הפוליטית, היא חסרת פשר ומזכירה את "האגדה" על הכותרת "העולם כמרקחה".[12][4]
הערות שוליים
עריכה- ^ על המילה מֶרְקָחָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ על המילה הָיָה כַּמֶּרְקָחָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ העולם כמרקחה, באתר מילון אבניאון
- ^ 1 2 רוביק רוזנטל, שאל את רוביק, באתר הזירה הלשונית
- ^ נחום סוקולוב, לאומיות ונפט (השגות על דברי הימים), דבר, 18 במאי 1936
- ^ {{{1}}}, כל הבלקן כמרקחה, דואר היום, 16 בדצמבר 1926
- ^ 1 2 3 4 זאב גלילי, "העולם כמרקחה" – מקור הביטוי, משמעותו וגלגוליו, באתר היגיון בשיגעון, 18 באפריל 2013
- ^ טדי פרויס, "כל העולם כמרקחה", דבר, 1 בינואר 1976
- ^
חמי שלו, בחיפוש אחר חשוד, התקשורת איבדה כיוון, באתר הארץ, 18 באפריל 2013
- ^ רות בונדי, גאולת הכותרת, דבר, באתר אוסף העיתונות וכתבי העת של הספרייה הלאומית, 16 באפריל 1976
- ^ שוקי טאוסיג, ימצא בנו פרטנר, באתר העין השביעית, 17 ביוני 2013
- ^ אורן פרסיקו, העולם כמרקחה, באתר העין השביעית, 11 בפברואר 2020
