יחסי נורווגיה–פורטוגל

יחסי נורווגיה–פורטוגל
נורווגיה	פורטוגל
שטח (בקילומטר רבוע)
323,802	92,090
אוכלוסייה
5,592,257	10,420,755
תמ"ג (במיליוני דולרים)
485,513	287,080
תמ"ג לנפש (בדולרים)
86,819	27,549
משטר
מונרכיה חוקתית	רפובליקה

יחסי נורווגיה–פורטוגל הם יחסי החוץ בין נורווגיה לפורטוגל. שתי המדינות חברות מלאות במועצת אירופה, OECD, נאט"ו והאו"ם.

שגרירות פורטוגל באוסלו

היסטוריה

עד 1905

בתחילה כמעט ולא היו יישובים ויקינגיים על חוף פורטוגל, אלא מגעים מסחר סדירים, וכן שוד תכוף של הוויקינגים. בעידן הוויקינגים, אנשי הצפון מנורווגיה סחרו גם עם עיירות חוף פורטוגזיות עד המאה ה-11. ויקינגים ביצעו שוב ושוב פשיטות אל מה שהיא כיום פורטוגל. ראוי לציון במיוחד הפשיטות בשנת 844, במהלך הפשיטות הוויקינגיות לים התיכון, במהלכן הותקפו שפת הטז'ו באזור ליסבון במשך שלושה עשר יום. הפשיטות הבולטות האחרונות התרחשו בשנות ה-60 של המאה ה-10.

בתחילת המאה ה-17, החל יצוא נורווגי של דגי בקלה לפורטוגל, אשר הם מרכיב חיוני של מאכלים פורטוגזיים עד עצם היום הזה. בקלה לפורטוגל הפכה לאחת הסחורות היצוא החשובים ביותר של נורווגיה והוא עדיין חלק חשוב של הסחר הבילטראלי היום.

מהאיחוד האישי עם דנמרק בשנת 1380, היחסים נקבעו על ידי היחסים הדנים-פורטוגלים, עד לעצמאותה הזמנית של נורווגיה בשנת 1814. לאחר מכן נכנסה נורווגיה לאיחוד אישי עם שוודיה והיחסים נקבעו על ידי היחסים השוודיים-פורטוגלים.

ממשלת נורווגיה פיתחה במקביל יוזמות משלה. נורווגיה ופורטוגל סיכמו את הסכם הספנות והסחר הראשון בליסבון ב-31 בדצמבר 1895.

היחסים משנת 1905 עד 1974

בשנת 1905 פירקה נורווגיה את האיחוד האישי שלה עם שוודיה. ממלכת פורטוגל הכירה דה פקטו בנורווגיה העצמאית ופתחה נציגות דיפלומטית באוסלו בשנת 1906. הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה, שהוכרזה בשנת 1910, הכירה לבסוף בעצמאותה המלאה של נורווגיה ב-13 בספטמבר 1911 דה יורה.

משנת 1914, האיסור בנורווגיה מנע ייבוא של יין פורטוגלי. כתוצאה מכך גבר הלחץ של פורטוגל שלא לייבא דגים נורווגיים יותר, עד שב-1922 נורווגיה ביטלה את האיסור שוב.

במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914–1918), נורווגיה ופורטוגל נותרו בתחילה נייטרליות עד שלאחר הכרזת המלחמה הגרמנית בשנת.1916, פורטוגל יצאה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. נורווגיה הצליחה לשמור על נייטרליותה עד סוף המלחמה.

בשנת 1921 נורווגיה פתחה את השגרירות הראשונה שלה בליסבון. נורווגיה ופורטוגל חתמו על הסכם ספנות וסחר חדש ב-13 בנובמבר 1930, שוב בליסבון.

במהלך מלחמת העולם השנייה (1939–1945), נורווגיה ופורטוגל נותרו נייטרליות. בעוד שהפעם פורטוגל הצליחה לשמור על נייטרליותה עד סוף המלחמה והפכה לאחד מנמלי ההצלה האירופיים הבודדים לפליטים, נורווגיה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ב-9 באפריל 1940.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה נוסדה ברית ההגנה המערבית נאט"ו בשנת 1949, שנורווגיה ופורטוגל היו ממייסדיה.

נורווגיה ופורטוגל היו שתי החברות המייסדות של EFTA, שהושק ב-4 בינואר 1960, אזור סחר חופשי שנועד כחלופה לקהילה הכלכלית האירופית. החברות המשותפת באזור הסחר החופשי אפט"א ספקה תנופה למיזמים משותפים בין המדינות, כולל הקמת יצרנית הרהיטים וריהוט הפורטוגזית TemaHome ב-1981 בתור מיזם משותף בין החברה הנורווגית Norema SA והחברה הפורטוגזית SA Mendes Godinho. החברה, שמטה המטה בליסבון והייצור בתומר, נחשבת כיום למובילת השוק בפורטוגל. מעצבים ידועים כמו פיליפה אלארקאו עובדים בחברת TemaHome, והם מייצאים לכ-40 מדינות ברחבי העולם.

משטר אסטדו נובו הסמכותי בפורטוגל דבק באימפריה הקולוניאלית הפורטוגזית. בעוד שנורווגיה חוותה פריחה עצומה, במיוחד מאז יצוא הנפט שלה התגבר בשנת 1969, פורטוגל נותרה מאחור למרות התפתחות כלכלית מסוימת מאז הצטרפה ל-EFTA, גם בגלל העלויות העצומות של המלחמות הקולוניאליות של פורטוגל. נורווגיה הליברלית הייתה גם אחת מתורמות הסיוע ההומניטרי, שתמכה גם בתנועות העצמאות במושבות פורטוגל. עם זאת, היחסים נותרו טובים במידה רבה, מעוצבים על ידי חברות משותפת ל-EFTA ונושאים כלכליים. כך ששתי המדינות כללו ב-24 ביוני 1970 אמנה לביטול כפל מס.

היחסים מאז 1974

לאחר מהפכת הצפורנים שלה בשנת 1974, פורטוגל סיימה את המלחמות הקולוניאליות והפכה לדמוקרטית. הליברליזציה והשילוב המערבי של פורטוגל קירבו את המדינה לנורווגיה. ב-8 בפברואר 1977 הם חתמו על הסכם תרבות דו-צדדי, וב-1 בספטמבר 1981 נחתם הסכם ביטוח לאומי הדדי.

לאחר מכן המדינות עברו מעט זעזוע כלכלי, לאחר שפורטוגל עזבה את EFTA בשנת 1986 והצטרפה למה שהוא כיום האיחוד האירופי, אך היחסים נותרו טובים.

היחסים הדו-צדדיים המשיכו להתפתח, דבר הניכר בביקורים שמיים הדדיים בכל הרמות ובהסכמים דו-צדדיים. שתי המדינות חתמו על הסכם תנועה בכבישים ב-23 ביולי 1993, אמנת מס ב-24 בנובמבר 2000, והסכם מתוקן על מניעת כפל מס והעלמת מס ב-10 במרץ 2011 (נכנס לתוקף ב-15 ביוני 2012), ב-4 במאי 2015 על הצהרת כוונות על שיתוף פעולה בהגנה והסכם שיתוף פעולה בין נמלי ליסבון ואוסלו, ובמאי 2017 הסכם שיתוף פעולה בתחומי השימוש הימי ואנרגיות מתחדשות. בשנת 2015 ביקר נשיא פורטוגל אניבל קבאקו סילבה בנורווגיה.

הקהילה הפורטוגזית בנורווגיה, שגדלה מאז 2010, חיזקה לאחרונה את מערכות היחסים. לאחר משבר היורו והמשבר הכלכלי העמוק שלאחר מכן בפורטוגל, אלפי פורטוגלים, במיוחד אנשי אקדמיה (במיוחד מהנדסים ומקצועות בריאות), היגרו לנורווגיה, שם התקבלו במהירות לשוק העבודה ונחשבים בדרך כלל כמשולבים היטב בחברה.

הגירה

794 נורווגים נרשמו בפורטוגל בשנת 2018, רובם באזור ליסבון (362) ובאלגרבה (243). סכום ההעברה הכולל שלהם היה 0.77 מיליון אירו.

בשנת 2018 נרשמו 4,452 אזרחים פורטוגלים בנורווגיה ו-3,328 תושבים נורווגיים נולדו בפורטוגל. 3.30 מיליון אירו הועברו לפורטוגל.

כלכלה

היקף הסחר הדו-צדדי בשנת 2016 הסתכם ב-432.8 מיליון אירו, עם עודף סחר של 173.8 מיליון אירו לטובת נורווגיה. בשנת 2016 סחרו 867 חברות פורטוגזיות עם נורווגיה.

בשנת 2016 נורווגיה ייבאה סחורות ושירותים בשווי 303.3 מיליון אירו מפורטוגל. חלק הסחורות הסתכם ב-176.5 מיליון אירו, מתוכם 16.6% מינרלים ועפרות (במיוחד עפרות אבץ), 10.6% מתכות, 8.9% פלסטיק וגומי, 7.9% נעליים ו-6.6% מכונות ומכשירים. יותר ממחצית כ-154.6 מיליון אירו מסך השירותים (86.2 מיליון אירו) מגיעים מהוצאות תיירים נורווגיים בפורטוגל.

באותה תקופה, פורטוגל ייבאה סחורות ושירותים מנורווגיה בשווי 129.5 מיליון אירו. חלק הסחורות הסתכם ב-106.4 מיליון אירו, מתוכם 78.1% דלק, 13.6% מתכות, 3.4% מוצרים כימיים-פרמצבטיים, 2.6% מוצרים חקלאיים ו-1.9% מינרלים ועפרות.

בסחר החוץ של פורטוגל בסחורות, נורווגיה הייתה ה-31 בתור לקוחה וה-44 כספקית. בסחר החוץ של נורווגיה בסחורות דורגה פורטוגל במקום ה-20 כרוכשת ובמקום ה-35 כספקית.

נציגויות דיפלומטיות

• נורווגיה מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון ו-ארבע קונסוליות כבוד בפורטו, פורטימאו, פונשל ופונטה דלגדה.
• פורטוגל מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו ו-4 קונסוליות כבוד בברגן, כריסטיאנסנד, סטוונגר וטרונדהיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי נורווגיה–פורטוגל בוויקישיתוף