ביצת המלאך
ביצת המלאך (ביפנית: 天使のたまご, תעתיק: Tenshi no Tamago; באנגלית: Angel's Egg) הוא סרט אנימה מזרם הסוריאליזם והמינימליזם והאקזיסטנציאליזם. הסרט הופק על ידי חברת טאקומה שוטן ונחשב לאחד הסרטים יוצאי הדופן בסגנון האנימה שמתמחה בזרמים אלו וגם משום הדגש המאסיבי שלו על תורת הנסתר הנוצרית. בזכות ייחודיות זו נבנה בעשור האחרון קהל מעריצים קטן לסרט[דרושה הבהרה], על אף שבזמן יציאתו לאקרנים (1985) הוא קיבל תגובות שליליות גם מהמבקרים וגם מהקהל.
 | |
| כרזת הסרט ביפנית | |
| בימוי | ממורו אושי |
|---|---|
| הופק בידי |
Hiroshi Hasegawa  |
| תסריט | ממורו אושי |
| שחקנים ראשיים | ג'ינפאצי נזו, מאקו היודו, קייצ'י נודה |
| מדבבים |
Jinpachi Nezu Mako Hyōdō |
| מוזיקה | יושיהירו קאנו |
| מדינה |
יפן |
| חברת הפקה |
Studio Deen, טוקומה שוטן |
| שיטת הפצה |
ישירות לווידיאו |
| הקרנת בכורה | 22 בדצמבר 1985 |
| משך הקרנה | 71 דקות |
| שפת הסרט | יפנית |
| סוגה |
דרמת אנימה ומנגה, thriller anime, סרט דרמה, אנימה ומאנגה מסוגת הפנטזיה, מדע בדיוני |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בעשיית הסרט השתתפו אמנים מפורסמים בתעשייה כגון הבמאי והתסריטאי ממורו אושי (הרוח שבמעטפת, גברת פלפלת, נילס הולגרסון), יושיטאקה אמאנו (מעצב סדרת משחקי Final Fantasy) שאחראי על העיצוב האומנותי של הסרט, והמלחין יושיהירו קאנו שסרט זה הוא הראשון והאחרון שהלחין לו מוזיקה עד היום.
עלילה
עריכההעלילה בסרט, כאמור, כמעט ולא קיימת. לאורכו מוצגת ילדה שאוספת צנצנות מלאות במים ושומרת על ביצה שכנראה יקרה לה ולא ידוע תוכנה הפנימי. הילדה חיה בעולם כמעט מחוסר אנשים, בלי אור יום. היא פוגשת חייל שמחזיק בידו מן חפץ דמוי צלב. לאחר זמן מה מתפתחת שיחה והחייל מספר לה גרסה אמנזית של תיבת נוח. כאשר מתחיל לרדת מבול, הילדה מספרת שהיא שומעת קולות המבשרים לה שהביצה עומדת לבקוע בקרוב, ושואלת את החייל האם גם הוא שומע אותם. לדבריה, אלו קולות של נשימה רכה וכנפיים, אך הוא משיב לה שאלו הקולות של נשימתה ושל הרוח הנושבת בחוץ. בשנתה במקום המסתור מפני הגשם, וללא ידיעתה, החייל לוקח את הביצה, מנפץ אותה עם הצלב ונעלם. כאשר הילדה מתעוררת ומגלה את הביצה השבורה, היא פורצת בבכי והולכת לחפש אחר החייל. כאשר היא מבחינה בו מרחוק, היא מועדת אל תוך המים (כאשר לא ברור האם כתוצאה מתאונה או מתוך כוונה לשלוח יד בנפשה) ומתה, ולאחר מכן ביצים מתחילות להופיע על פני המים. בסצנת הסיום, החייל חוזה בתיבת נוח מרחפת באוויר ועליה האנשים שמתו במבול והפכו לאבנים, ומגלה על מותה של הילדה כאשר מבחין בנציב האבן של דמותה החובקת את הביצה ביניהם.
רקע
עריכההסרט נעשה כפרויקט ביכורים של הבמאי והתסריטאי אושי לעולם המבוגרים. אושי גודל וחונך כנוצרי קתולי, משפחתו הייתה ממיעוט נוצרי קתולי ביפן. בתקופה של הסרט אושי איבד את אמונתו והפך לאתאיסט. יש הטוענים שזה משתקף בסרט זה.
פירושים
עריכהמשום שהסרט לא ברור, קיימים מספר פירושים מקצועיים ולא מקצועיים כמספר הצופים. כולם שמים דגש על לפחות אחד מהנושאים הבאים: פירוש סמלים מהתאולוגיה ותורת הנסתר הנוצרית, מאבק מיסטי בין התרבויות העתיקות לתרבות המודרנית והפוסט-מודרנית, תפקיד אלוהים והקדושים בסרט, והיחס והרצייה של אלוהים משתי הדמויות בסרט.
טריוויה
עריכהחלקים מהסרט הועתקו לסרט המדע הבדיוני האוסטרלי "In the Aftermath".
קישורים חיצוניים
עריכה
"ביצת המלאך", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ביצת המלאך", באתר AllMovie (באנגלית)
"ביצת המלאך", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- עבודת העיצוב של יושיטאקה אמאנו בסרט
- פירוש לא רשמי לסמלים בסרט
- ביקורת לסרט
- תרגום לסרט על ידי קבוצת פלאפי-בלונד
- J-pop.com ביקורת אחרת לסרט
