דה-קונסטרוקטיביזם
| יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | |
דה-קונסטרוקטיביזם הוא סגנון באדריכלות שהתפתח מהאדריכלות הפוסט מודרנית בשנות ה-80. סגנון זה נשען ברובו על תפיסות הדקונסטרוקציה, תאוריה פילוסופית שפיתח הפילוסוף ז'אק דרידה, ומתאפשר בין השאר בזכות טכנולוגיות בנייה ותכנון חדשניות.
 | |
| מכון חזון (ויזואליזציה) באוניברסיטת שטוטגרט, אדריכל גינטר בניש. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תקופה | אדריכלות פוסט מודרנית |
| טווח תאריכים | משנות ה-80 במאה ה-20 ואילך. |
| מבנים עיקריים | המשכן לאמנויות הבמה באר שבע, הבית הרוקד בפראג |
.jpg)
מאפייני הסגנון
עריכההאדריכלות הדה-קונסטרוקטיבית מנסה לבצע מניפולציות בצורה ובחלל וליצור מעטפת בניין ומערכת חללים השוברת את האקסיומות והמוסכמות הקודמות באדריכלות מכל סוג שהוא. יש המשווים את תפיסה זו לתפישה המחשבתית החדשה שהולידו הגאומטריה הלא-אוקלידית ותורת היחסות. הדה-קונסטרוקטיביזם יוצר מצב שהמקום או המבנה יכולים להתייחס אחרת לגמרי לכיוונים שונים ולאנשים המגיעים מאותם כיוונים ומפרשים אחרת את המרחב הפיזי.
מבנים רבים שתוכננו בסגנון זה מתאפיינים בריבוי של גרידים (רשתות קווים המסדרות ומארגנות את התוכנית) המקבלים ביטוי בשכבות שונות של המבנה. כמו כן הם מתאפיינים בצורות בלתי קונבנציונליות המכונות לעיתים "צורות מתפוצצות" משום שנראה כאילו הן בקעו מתוך המבנה והרסו חלק ממנו.
הבנייה והתכנון של מבנים דה-קונסטרוקטיביסטים מחייבת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שהתפתחו החל משלהי המאה ה-20. הצורות החדשניות של אדריכלות זו הן כמעט בלתי אפשריות לתכנון ללא עבודה רבה בעזרת תוכנות מחשב תלת־ממדיות, המסייעות בתהליך התכנון. הכלים המסורתיים המשמשים את האדריכל לתכנון: תוכניות, חזיתות, חתכים וכדומה, הופכים להיות בלתי רלוונטיים במקרים רבים. גם את הבנייה עצמה קשה מאוד להוציא לפועל בשימוש בשיטות בנייה קונבנציונליות. לדוגמה, פרטי הבניין הדרושים כדי לבנות קירות מסך הנחתכים בזוויות בלתי שגרתיות הם מורכבים מאוד ודורשים שימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות כגון חיתוכי לייזר של מתכות וחיבורים מחומרים פלסטיים שונים שבעבר לא היו מקובלים בתחום הבנייה.
בישראל
עריכהגם בישראל ישנם מספר מבנים אשר נבנו בסגנון זה. אחד המפורסמים שבהם הוא המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, אותו תכנן האדריכל סלו הרשמן.[1]
אדריכלים דה-קונסטרוקטיביסטים בולטים
עריכה- פיטר אייזנמן
- פרנק גרי
- חברת קופ הימלבלאו (אנ') (שני שותפים)
- זהה חדיד
- דניאל ליבסקינד
- רם קולהאס
- ברנרד טשומי
שבעת אדריכלים אלו הציגו בתערוכה במוזיאון ה-MOMA בניו יורק בשנת 1988. תערוכה זו, שנערכה ביוזמת פיליפ ג'ונסון ומארק וויגלי הייתה התערוכה הראשונה בה התגבשה תנועת הדה-קונסטרוקטיביזם ורעיונותיה פרצו לתודעה העולמית.
בניינים דה-קונסטרוקטיביסטים מפורסמים
עריכה
מבנים נוספים
עריכה- פארק לה וילט, פריז. ברנרד שומי
- מוזיאון גוגנהיים בילבאו. פרנק גרי
- מרכז ווקסנר לאומנות ויזואלית, אוהיו. פיטר אייזנמן
- מוזיאון גרונינגר, הולנד. חברת קופ הימלבלאו
ראו גם
עריכה- דקונסטרוקציה - תאוריה פילוסופית
- קונסטרוקטיביזם רוסי - תנועה אומנותית
- אדריכלות פוסט מודרנית
- סגנונות באדריכלות
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ המשכן לאמנויות הבמה באתר של עיריית באר שבע