חגיגת

חגיגת הוא סם פיצוציות פסיכואקטיבי ממשפחת האמפטמינים (סמי מרץ) המשווק בישראל מאז שנת 2003, ככמוסה צבעונית הממולאת בכ-200 מ"ג אבקה, שנצרכת לרוב באמצעות הסנפה, בליעה או הזרקה. כאשר החומר מוסנף מתחילה השפעתו תוך 20 דקות לערך, ובבליעה או שתייה לאחר כ-45 דקות. לרוב נטען כי החומר הפעיל באבקה הוא סם קאתינון (Cathinone), שהוא גם המרכיב הפעיל העיקרי בצמח הגת אבל ככל הנראה מדובר בדיווחים כוזבים, כיוון שקאתינון הוא חומר בלתי יציב שמתפרק בקלות ברוב התנאים ובנוכחות חמצן, מה שהופך את מיצויו לכמעט בלתי אפשרי ובטח שלא כלכלי ליצרנים.^{[דרוש מקור]}

חגיגת

נתונים כימיים
מסה מולרית	149.084 יחידת מסה אטומית מאוחדת
מזהים
מספר CAS	71031-15-7
PubChem	62258
ChemSpider	56062

ההרכב הכימי של קאתינון, החומר הפעיל ב"גת" ובשנים הראשונות של ייצור ה"חגיגת"

מסופר כי בתחילת דרכה של החגיגת היא הופקה מעלי גת שבתהליך כימי סונן מהם החומר הפעיל קאתינון ונוצרה האבקה, ושבהמשך פותחה שיטה להפיק את הקאתינון בהרכבה כימית וכך התאפשר ייצורו ושיווקו ההמוני של הסם. מדובר כנראה בטעות מהסיבות האמורות לעיל, ומן הסתם מעולם קאתינון לא היווה רכיב בחגיגת, כי אם אנלוגים דומים.

ככל האמפטמינים, מגביר הסם את קצב דפיקות הלב ומשחרר דופמין במוח; עלייה בריכוז מוליך עצבי זה במוח מעלה את מצב הרוח אך עשויה גם לגרום להזיות. בכמות קטנה (עד 30 מ"ג), יכול סם החגיגת לשמש כמעורר חושים ואפרודיזיאק, אך המינון הוא בעל טווח תרפויטי צר יחסית; כלומר, צריכה של מנה מעל המינון הרצוי יכולה לגרום לפסיכוזה ואף למוות עקב דימום מוחי או שיתוק שריר הלב.

משתמשים בחגיגת מדווחים על תחושת אופוריה, יצר מיני מוגבר, חדות, ערנות ורצון לדבר ולשתף אחרים ברעיונות, מחשבות ומעשים, אך גם על דכדוך, איבוד תיאבון ונדודי שינה ביום שלאחר נטילת הסם. כמו כן דווחו תופעות לוואי כמו: קשיים בהשגת זקפה או אורגזמה, התקפי חרדה, כאב ראש, צביטת לסתות וחריקות שיניים בלתי רצוניות, רעד, כאבי בטן (שמקורן בכבד והכליות), בחילות והקאות, גלי חום וקור, התייבשות ואיבוד הכרה. בשימוש לאורך זמן דווח על פריחות בעור וסממני התמכרות. הסנפת הסם דרך האף גורמת לפיצוצים בנימי הדם הדקים והצפופים שבתעלות האף, ושימוש משותף בקשיות ההרחה יוצר מגע של דם בדם.

השפעות ארוכות טווח

שימוש תכוף וארוך טווח בחגיגת (חצי שנה ומעלה), משפיע על המוח גם בחיי היומיום ועלול לגרום להופעה מוקדמת של מחלת פרקינסון. צרכני חגיגת וחומרים מקבוצת הממריצים מאבדים אט-אט את יכולת השליטה העצמית ומפתחים טיקים, פרנויות, הפרעות שינה קשות, גמגום ומצבי רוח קיצוניים ומשתנים: התרגשות יתר, התקפות זעם, דיכאונות, חרדות, וחוסר איפוק וריסון במצבי בכי או צחוק.

תופעות אלה, המופיעות לאחר שימוש ממושך, נגרמות מכיוון שבעת לקיחת הסם החומר פועל על המערכת הלימבית במוח שהיא "מרכז מצב הרוח" וגורם לשינויים קיצוניים בתהליך הייצור והקליטה של מוליכים עצביים כמו דופמין המשפיעים על מצבי רוח. בעוד שבחיי היום-יום שינויים אלה איטיים ונעשים בצורה טבעית ומבוקרת, שימוש בסם משפיע על המוח באופן דרמטי, ובטווח הארוך גורם לנזקים חמורים.

המעמד החוקי של החגיגת בישראל

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תוכן מבולבל.

בתחילת דרכה היה לחגיגת מעמד חוקי, אך לאחר בדיקות שביצע הורה משרד הבריאות לאסור את מכירתה. לאחר שאירעו מספר מקרים שבהם משתמשים בסם אושפזו בבתי חולים, ומעטים מהם אף סבלו מפגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית ובלב, הוחלט בשנת 2004 להכניס את הקאתינון לפקודת הסמים המסוכנים. עם זאת, עלי צמח הגת עצמו בצורתם הטבעית המיועדים ללעיסה, אינם נמצאים ברשימה זו. לפני האיסור על מכירתו, ניתן היה להשיגו בקיוסקים, פיצוציות ובחנויות מקוונות שונות. ברם, גם לאחר האיסור, הוא נמכר על ידי גורמים דומים בטענה שמדובר בתרכובת כימית שונה מעט מהסם המקורי, ועל כן חוקית.

הסם מיוצר במעבדות פיראטיות בצורה לא חוקית ולא מפוקחת (מה שמקשה על האפשרות לדעת אלו מרכיבים קיימים בכל כמוסה). התיקון לפקודת הסמים אוסר באופן גורף על הפצה ושימוש בכל הנגזרות של ארבעה חומרים כימיים המהווים את הבסיס לחגיגת – קאתינון, מתקאתינון, אמפטמין, ומתאמפתמין. בעשור השני של המאה ה־21 הופצו תחת המותג "חגיגת" מספר נגזרות דומות כגון אפדרין, אתילאמפתמין, בדָפּרון, ו-MDPV ‏ (MethyleneDioxyPyroValerone). סמים אלה מסוכנים בהרבה מהקאתינון והשפעותיהם דומות לאלה של הסם מתאמפטמין והאנלוגים שלו.

עם זאת, בדיון שנערך בבית משפט השלום של תל אביב ב-3 בנובמבר 2009 בעניין הארכת מעצרו של חשוד באחזקת חגיגת, קבעה השופטת רחל גרינברג שהחגיגת אינו מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים כ"סם מסוכן". ביולי 2010 הוכנסו המרכיבים המרכזיים בייצור ה"חגיגת" לפקודת הסמים המסוכנים.

בתרבות

• במערכון פארודי על הסדרה "קרובים קרובים" בתוכנית "ערב אדיר" הוזכר החגיגת בתור סם שחנה (רועי בר נתן) רוצה להפיק מצמח הגת.

• בשנת 2023 יצא סרט ישראלי בשם "מלך החגיגת" בכיכובו של אושרי כהן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חגיגת בוויקישיתוף

• חגיגת, באתר אל סם
• כתבה על חגיגת בתל אביב, באתר Guardian (באנגלית)
• נעמי מי-עמי, ‏הגלולה "חגיגת", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 30 בנובמבר 2004
• תומר ולמר, חשד: נערים מראשל"צ סחרו בכדורי חגיגת, באתר nrg‏, 18 ביוני 2009
• גלעד שלמור, ‏דירה אחת - 35 אלף כדורי חגיגת, באתר ‏מאקו‏, 7 באוקטובר 2009
• ורד לי, הירואין כבר לא שיק, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2012
• עידו הרטוגזון, מי מפחד מסמי פיצוציות ומי אתה מלך החגיגת?, באתר הארץ, 24 באפריל 2024