סרייבו (קנטון)

קנטון בפדרציה של בוסניה והרצגובינה, בוסניה והרצגובינה

קנטון סרייבובוסנית: Kanton Sarajevo, בקרואטית: Kanton Sarajevo, בסרבית קירילית: Сарајевски кантон) הוא אחד מעשרת הקנטונים של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, מחוז בבוסניה והרצגובינה. בירת המחוז היא העיר סרייבו, שהיא גם עיר הבירה של בוסניה והרצגובינה.

קנטון סרייבו (קנטון)
Kanton Sarajevo, Sarajevska županija, Сарајевски кантон
סמל קנטון סרייבו
סמל קנטון סרייבו
דגל קנטון סרייבו
דגל קנטון סרייבו
מדינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
ישות מדינית הפדרציה של בוסניה והרצגובינההפדרציה של בוסניה והרצגובינה הפדרציה של בוסניה והרצגובינה
חבל ארץ בוסניה
ראש העיר מאריו ננדיץ'
בירת הקנטון סרייבו
שפה רשמית בוסנית, קרואטית, סרבית
תאריך ייסוד 1995
שטח 1,276.9 קמ"ר
גובה 577 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בקנטון 413,593 (2013)
קואורדינטות 43°51′N 18°15′E / 43.85°N 18.25°E / 43.85; 18.25 
vlada.ks.gov.ba

לחצו כדי להקטין חזרה

קרואטיהאלבניהסרביהמונטנגרורפובליקה סרפסקהרפובליקה סרפסקהמחוז ברצ'קופוסבינהזניצה-דובויטוזלהסרייבופודריניה הבוסנימרכז בוסניהאונה-סאנה10מערב הרצגובינההרצגובינה-נרטבה

מיקום הקנטון
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קנטונים של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה .

הקנטון מייצג את אזור המטרופולין של סרייבו, ביחד עם סרייבו המזרחית. הקנטון מכיל כ-97% מאוכלוסיית העיר, אבל זה אחוז קטן יותר משטחה הרשמי. רוב האוכלוסייה היא בוסניאקית (83,8%).[1]

היסטוריה

עריכה

ההיסטוריה של סרייבו מתוארכת לתקופות הנאוליתיות, בהן התרבות הבוטמירית הפכה את הריה וגבעותיה לביתם. בימי קדם, אזור הקנטון נכבש על ידי האילריאנים. השבט המקומי, הדייזיטים, שלט ברוב האזור. הם היו שבט עקשן ומלחמתי והשבט האילריאני האחרון שהתנגד לשלטון הרומי, שהגיע לבסוף ב-9 לספירה. תחת השלטון הרומאי הוקמו דרכים רבות באזור, ועיר חדשה, אשר כיום נמצאת תחת העיר המודרנית של איליצ'ה. במהלך ימי הביניים, אזור קנטון סרייבו היה חלק מרכזי וחשוב בממלכה הבוסנית. בימי הביניים קראו לאזור ורבוסנה (Vrhbosna).

ההתפתחות האמיתית של האזור הגיעה לאחר הכיבוש העות'מאני, כאשר האציל המוסלמי מסרייבו איסה-בג איסקוביץ' הקים את יסודות העיר המודרנית סרייבו, בין 1461 ל-1463. האזור צמח יחד עם העיר, שהפכה במהרה, אחרי איסטנבול, לעיר החשובה ביותר בבלקן. לאחר השלטון העות'מאני אוסטריה-הונגריה כבשה את בוסניה והרצגובינה, ועשתה תהליכי מודרניזציה לאזור. לאחר מכן, תחת השלטון היוגוסלבי, התרחשה התפתחות משמעותית של האזור, ששילשה את גודל האזור. בגלל מיקומה הגאוגרפי האידיאלי בין ההרים, נבחרה סרייבו לארח את אולימפיאדת החורף ב-1984. חלק ניכר מההתקדמות של העיר קוזז על ידי מלחמות יוגוסלביה בראשית שנות התשעים.

קנטון סרייבו הייתה תוצאה של מלחמה זו, שנוצרה על ידי הסכמי וושינגטון בשנת 1994, וגבולות הקנטון הוגדרו על ידי הסכם דייטון בשנת 1995.

ממשלה

עריכה

כמו כל קנטוני הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, ראש קנטון סרייבו נקרא גם ראש ממשלה. ראש הממשלה הנוכחי הוא אדין פורטו (מאז 26 בדצמבר 2018). [2] כמו רבים מהממשלות ברחבי העולם, לראש הממשלה יש קבינט העוזר לו למלא את תפקידו. בקנטון סרייבו יש גם משרדים, שירותים וסוכנויות המסייעים בניהול האזור.

הקנטון מחולק ל-9 עיריות. כולם מבוססים על ידי היישובים הגדולים באזורם, למעט סרייבו, שגודלה ומעמדה כעיר בירה מקנים לה ארבע עיריות נפרדות וממשלת עיר נפרדת משלה. ערים מרכזיות הנמצאות בעיריות עם אותו שם בבוסניה והרצגובינה (כגון איליצ'ה, אשר חלק מעיריית איליצ'ה) שממשלותיהן הן ממשלת העיר דה-פקטו, מכסות את העיר המרכזית והפרברים הגדולים.

  • סוכנויות בקנטון סרייבו
    • סוכנות לפיתוח קנטוני
    • סוכנות לשמורות טובין
    • הסוכנות למידע קנטוני וסטטיסטיקה
    • הסוכנות לתכנון גידול קנטוני
    • חטיבת כבאים מקצועית

גאוגרפיה

עריכה

לקנטון סרייבו יש גאוגרפיה בוסנית טיפוסית. הקנטון ממוקם קרוב למרכז המדינה, ומכיל הרים רבים, כגון ביאלשניקה, איגמן, ביהורינה, טרבוויץ' וטרצקאביצה. ערי הקנטון בנויות בעיקר על הגבעות שלמרגלות ההרים הללו והשדות שביניהם. השדה המשמעותי ביניהם הוא שדה סרייבו, עמק אשר עליו בנויה מרבית העיר. נהר מילג'קה עובר בקנטון. ורלו בוסנה, מקור נהר בוסנה, נמצא בקנטון סרייבו, והוא מקור המים לרוב תושבי סרייבו [דרוש מקור].

כלכלה

עריכה

סרייבו הוא האזור החזק ביותר מבחינה כלכלית בבוסניה והרצגובינה. העיר והקנטון מייצרים יותר מ־37% מהתמ"ג הבוסני-הרצגוביני. כלכלתו של קנטון סרייבו צומחת אט אט יותר, אם כי היא הוחלשה מאוד על ידי המצור על סרייבו, והיא עדיין חלשה יותר ממה שהייתה בעבר בתקופה היוגוסלבית. שיעור התעסוקה בבוסניה והרצגובינה הוא 45.5% רשמית; עם זאת, כלכלה אפורה עשויה להפחית את האבטלה בפועל בין 25-30%, כשבסרייבו שיעור האבטלה הרשמי הוא כ-15%.

תעשיות מרכזיות באזור כוללות תיירות, עיבוד מזון, ייצור כללי וייצור טכנולוגיה מדעית. בקנטון קיימות מספר חברות בוסניות מרכזיות כגון Bosnalijek ו- Bosna Bank International. באזור יש גם תאגידים זרים רבים, כמו קוקה קולה, בנק רייפייזן, בנק זירעת, רשת השידור אל ג'זירה, פולקסווגן, ותאגידים רבים אחרים.

דמוגרפיה

עריכה

קנטון סרייבו מכיל את העיר סרייבו ואזור המטרופולין שלה. מכיוון שהעיר היא הגדולה ביותר בבוסניה והרצגובינה, היא גם אחת הקנטונים המאוכלסים ביותר בבוסניה והרצגובינה. על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2013, האוכלוסייה הכללית של קנטון סרייבו היא 413,593. 84% מהאוכלוסייה הם בוסניאקים אתניים, 4.2% קרואטים ו-3.2% סרבים.

צפיפות האוכלוסייה של קנטון סרייבו היא כ-350 איש לקמ"ר. 15.8% מאוכלוסיית קנטון הם בני נוער עד גיל 14, 67.8% הם בני 15 עד 64, וכ-16.4% מהאוכלוסייה מעל גיל 65.[3]

מבין תשע העיריות, האוכלוסייה הגדולה נמצאת בנובי גראד, עם כ־125,626 תושבים, והאוכלוסייה הקטנה ביותר נמצאת בטרנובו, בה מתגוררים כ-2,850 תושבים בלבד.[3]

מפקדי האוכלוסין ב-1961-1981

∗ מפקד האוכלוסין ב-1991

מפקד האוכלוסין ב-2013

עיריות

עריכה
 
מפה המציגה את העיריות במחוז סרייבו.


1-סרייבו מרכז, 2-חדג'יצ'י, 3-איליצה, 4-איליאש, 5-נובי גראד, 6-סרייבו החדשה, 7-סטארי גראד, 8-טרנובו, 9-ווגושצ'ה

קנטון סרייבו מורכב מ-9 עיריות, מתוכן 4 קנטונים נמצאים בעיר סרייבו:

עירייה אוכלוסייה עירונית אוכלוסייה בעירייה
נובי גראד 117,822 118,553
איליצה 63,528 66,730
סרייבו החדשה 63,952 64,814
סרייבו מרכז 53,081 55,181
סטארי גראד 36,339 36,976
ווגושצ'ה 10,568 26,343
חדג'יצ'י 4,993 23,891
איליאש 4,921 19,603
טרנובו 67 1,502
סה"כ 355,271 413,593

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סרייבו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ http://lexglobal.org/files/Sanja%20Kutnjak%20Ivkovich-ICTY-VICTIMS-ASSOCIATION.pdf
  2. ^ http://vlada.ks.gov.ba/vlada/premijer
  3. ^ 1 2 "The estimate of the present population by age and sex, June 30, 2013" (PDF). Federal Office of Statistics, Federation of Bosnia and Herzegovina. 20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)