קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון

מתחם בנגב המאכלס מספר בסיסי הדרכה של צה"ל

קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון הידועה בכינוייה עיר הבה"דים, או בשם מחנה שרון (על שם אריאל שרון),[1] היא מתחם הנמצא דרומית לבאר שבע בסמוך לצומת הנגב, ומאכלס שמונה בסיסי הדרכה (בה"דים) ופעילות של אלפי חיילים.

קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון
מחנה אריאל שרון
מידע על המבנה
סוג מתחם בסיסי הדרכה
מיקום בסמוך לצומת הנגב, ישראל
תקופת הבנייה 2002 – ספטמבר 2009 (כ־7 שנים)
נשלט על ידי משרד הביטחון
מפקד נוכחי אל"ם ערן כהן
קואורדינטות 31°03′36″N 34°50′46″E / 31.06°N 34.84611111°E / 31.06; 34.84611111
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל היחידה
סמל מנהלת עיר הבה"דים
שלט הפניה למחנה שרון (עיר הבה"דים) מכיוון ירוחם

מיזם הקמת עיר הבה"דים הוא חלק מתוכנית העתקת בסיסי צה"ל לנגב, שמטרותיה הן להעביר שטחים יקרים במרכז המדינה למינהל מקרקעי ישראל, להקים בסיס שבו טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, ולהביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. התוכנית תכלול את פירוקם של מחנה מקלף (שלישות רמת גן), מחנה סירקין, מחנה דורי (תל השומר) ברמת גן, מחנה ידין (צריפין) ואת חלקיו הדרומיים של מחנה רבין (הקריה).

תג היחידה מכיל בתוכו את כל צבעי החילות הפועלים בקריית ההדרכה וכן חרב, ספר ועלה זית. בה"ד 13 הוא הבה"ד הראשון שעבר למתחם, במאי 2015.[2][3]

מפקד קריית ההדרכה הנוכחי הוא אל"ם ערן כהן.

הקמת קריית ההדרכה

עריכה

בשנת 2002 החל אגף התכנון של צה"ל להכין תוכנית רב-שנתית, בשם פרויקט עיר הבה"דים, שמטרתה העברת שמונה בסיסי הדרכה (בה"דים) לאזור בסמוך לצומת הנגב שבנגב הצפוני. ב־1 בדצמבר 2003 הונחה אבן הפינה לפרויקט, שהועבר לאחריות החטיבה הלוגיסטית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). באפריל 2007 אישרה ממשלת ישראל את הפרויקט.

בשנת 2003 פרסם משרד הבריאות דו"ח שבו צוין כי מיקום עיר הבה"דים בסמיכות למפעלי רמת חובב, יהפוך אותה לפגיעה לנזקי ריח, לזיהום אוויר ואף לקרינה רדיואקטיבית. המשרד המליץ למצוא לעיר מיקום חלופי. ב־2004 החליטה הממשלה לשקם את האתר עד 2010 על מנת שלא לפגוע בפרויקט. גם גופים ירוקים הביעו התנגדות לפרויקט עקב קרבתו לרמת חובב,[4] ודרשו קיום הליכי תכנון מלאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה. משרד הביטחון נענה לדרישה והכין תסקיר השפעה על הסביבה ותוכנית מיתאר שנדונה ואושרה בוועדה המחוזית דרום.[5] התנגדות נוספת לפרויקט נרשמה מגופים שונים, שטוענים שאין להקים יישוב חדש, אלא למקם את הפרויקט בסמוך ליישוב קיים, כמו מצפה רמון או באר שבע, ובכך לתרום לפיתוחם.

בינואר 2006 החלה היועצת הכלכלית למערכת הביטחון דאז חמדה מרק בבדיקה כלכלית מקיפה לבחון את ההיתכנות הכלכלית של הקמת עיר הבה"דים בשיטת ה-BOT (בנה-הפעל-העבר), שיטת התקשרות שלא הייתה נהוגה עד לאותו מועד במשרד הביטחון לבניית תשתיות. הבדיקה הכלכלית הוכיחה כי יש יתרון כלכלי בהטמעת שיטת ההתקשרות החדשה. הבחינה הכלכלית וההמלצה הוצגו למנכ"ל משרד הביטחון תא"ל (מיל') פנחס בוכריס בספטמבר 2007. בוכריס קיבל את המלצתה של מרק והחליט כי ההתקשרות להקמת עיר הבה"דים תעשה בשיטת ה-BOT.

בנובמבר 2008 פרסם משרד הביטחון את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם (PQ) והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ-25 שנים בשיטת שותפות ציבורית-פרטית.[6] ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות מנרב, אלקטרה ורד בינת,[7] כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.[8]

במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי בנק הפועלים, ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים.[9]

הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015.[10] בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של מועצה אזורית רמת הנגב לזה של העיר ירוחם, וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מארנונה. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא.[11]

בנובמבר 2014 הושקה רשמית מפקדת קריית ההדרכה, אשר אחראית על תחומי המנהלה, האבטחה, הלוגיסטיקה וההדרכה. התכנים המקצועיים יהיו באחריות קציני החיל הראשיים של החילות אליהם משתייכים הבה"דים השונים.[12]

הבסיס משתרע על שטח של 2,500 דונם, שבהם 250 אלף מטר רבוע בנוי, ובו מבנים ומתקנים, ביניהם כיתות הדרכה משוכללות, מכלול הסעדה מתקדם לכ-10,000 סועדים, מגורי חיילים, מאמנים ממוחשבים (סימולטורים), מרכז ספורט, אולם אירועים וכנסים ושלושה בתי כנסת.[13] במיזם "עיר הבה"דים" מתקני ספורט, אזור מסחרי, מלונית למבקרים, בתי ספר ועוד. ההערכה היא שבשנה אחת יעברו במקום 90 אלף חיילים. כצעד משלים למיזם נשקלת סלילת מסילת רכבת בין עיר הבה"דים לירוחם, אך נכון לשנת 2013 יוזמה זו אינה מקודמת בשל חוסר כדאיות כלכלית.[14] למרות זאת, המחנה כבר הפך רשמית ל-"תחנה המרכזית" של צה"ל בנגב. עד להקמת המחנה, רוב החיילים שמשרתים בנגב היו מגיעים למחנה נתן בבאר שבע ומשם היו יוצאות הסעות לכל הנגב. עתה - הפיזור נעשה ממחנה שרון.

המחלוקת על תחום השיפוט

עריכה

עיר הבה"דים ממוקמת בסמוך לצומת הנגב, כאחד עשר קילומטרים מהעיירה ירוחם, בתחום השיפוט של מועצה אזורית רמת נגב.

בין המועצה המקומית ירוחם למועצה האזורית רמת נגב התקיים עימות קשה בנוגע לתחום השיפוט שאליו שייכת עיר הבה"דים. המאבק החל עם תכנון העיר, ונמשך לאורך שנים. שיאו של המאבק היה בדיון בבג"ץ.

המועצה האזורית רמת נגב היא הגדולה בארץ מבחינת שטחה. עקב ריבוי בסיסים צבאיים בנגב, שרבים מהם ממוקמים בשטחה ומשלמים ארנונה, רמת נגב היא מועצה אזורית מבוססת מבחינה כלכלית. מצד שני, המועצה המקומית ירוחם הייתה ענייה יותר במשאביה, באופן משמעותי.[15]

מבחינה כספית, העברת שטח עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הייתה אמורה לאפשר לה הכנסה של 3.9 מיליון ש"ח מדי שנה, מהארנונה של עיר הבה"דים, בעלת השטח הגדול. ויתור מצד המועצה האזורית רמת נגב על השטח, משמעו אובדן הכנסה שנתית בסכום זה.[15]

שר הפנים תמך בעמדת ירוחם (וכן בעמדות של הרשויות המקומיות הנוספות שביקשו לקבל את הארנונה של הבסיסים הצבאיים הסמוכים אליהם, היישובים מצפה רמון, דימונה, ערד), והורה על העברת המתחם לתחום השיפוט של ירוחם.[15]

מועצה אזורית רמת נגב עתרה לבג"ץ כנגד החלטת שר הפנים וערעורה נדחה.[16] בשנת 2014 נחתם הסכם יוצא דופן בין ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, לבין ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. רמת נגב ויתרה מרצונה על תחום השיפוט של עיר הבה"דים והסכימה להעבירו באופן מלא לירוחם. ההסכם קיבל תוקף חוקי על ידי ועדת הגבולות של משרד הפנים.

רמת נגב הגיעה להסכמות ופשרה גם עם הרשויות הנוספות שהוזכרו באותו בג"ץ. הוסכם להקים שטח נרחב מצומת הנגב ועד למכתש הגדול, שבו הרשויות השונות יפעלו יחד לפיתוח מיזמים חדשים, בהם תחנת רכבת, וכל רשות תקבל 50% מהרווחים. כמו כן הוסכם לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תרבות וחינוך.[17]

בסיסי הדרכה הפועלים בקריית ההדרכה

עריכה

התוכנית כוללת, בין היתר, העברת בסיסי היחידות הבאות:

  • בה"ד 6 (בית הספר ללוגיסטיקה) - עבר למתחם בסוף ינואר 2016.
  • בה"ד 7 (בית הספר לתקשוב) - עבר למתחם בסוף מאי 2016.
  • בה"ד 10[18] (בית הספר לרפואה) - עבר למתחם בסוף אוגוסט 2015.
  • בה"ד 11 (בית הספר למשאבי אנוש) - עבר למתחם ביולי 2015.[19]
  • בה"ד 13 (בית הספר למשטרה צבאית) - עבר למתחם במאי 2015.[3]
  • בה"ד 20 (בית הספר לטכנולוגיה ואחזקה) - עבר למתחם ביולי 2016.
  • בה"ד החינוך והנוער - עבר למתחם ביולי 2015.
  • בית הספר לפיקוד, המכשיר מפקדי כיתות עבור קריית ההדרכה.

מפקדי קריית ההדרכה

עריכה
שם תקופת כהונה
אל"ם דני מושיוב 2014 – 2016
אל"ם אבי מוטולה 2016 – 2019
אל"ם חיים רבן 2019 – 2021
אל"ם חי כפיר 2021 - 2023
אל"ם ערן כהן 2023 - הווה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפני פטירתו של אריאל שרון, הייתה החלטת ועדת השמות הממשלתית הראשונה לקרוא לעיר הבה"דים "קריית דוד בן-גוריון". ראו: טל שלו: לא עוד עיר הבה"דים, מעתה אמרו קריית בן-גוריון, וואלה, 7 בספטמבר 2012. לאחר פטירתו של שרון שונתה ההחלטה. ראו: אמיר בוחבוט, צה"ל מצדיע: עיר הבה"דים בנגב תיקרא על שם אריאל שרון, וואלה, 12 בינואר 2014
  2. ^ אורלי הררי, מקדשים את החיים מול ההרס וההרג, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2015
    טופס הטיולים יחכה: מעבר בה"ד 13 לנגב נדחה זמנית, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2015
  3. ^ 1 2 מיכל גלברד, החלוצים, באתר צה"ל, 5 במאי 2015
  4. ^ אילה בלופולסקי, ממשיכים במאבק, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2007
    אילה בלופולסקי, "זכותנו לדעת", באתר nana10‏, 5 בדצמבר 2007
  5. ^ עע"ם 360/08 אדם טבע ודין ומגמה ירוקה נ' משרד הביטחון ואחרים, ניתן ב־5 באוגוסט 2010
  6. ^ מיכל מרגלית, ‏5 המתמודדות במכרז עיר הבה"דים קיבלו הזמנה להציע מחיר, באתר גלובס, 20 במאי 2010
    מיכל מרגלית, ‏"עיר הבה"דים - 'בום' לא נורמלי לדרום; תופעל ב-2014", באתר גלובס, 10 בינואר 2011
  7. ^ אבי בר-אלי, מנרב זכתה במכרז עיר הבה"דים בהיקף של 9 מיליארד שקל, באתר הארץ, 5 בפברואר 2012
    אור הירשאוגה, מנכ"ל בינת על פרויקט עיר הבה"דים - אל תשוו לפרויקט מרכב"ה, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2012
  8. ^ רון שטיין, ‏קרן נוי מצטרפת להקמת עיר הבה"דים: תשקיע 97 מיליון שקל, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2012
  9. ^ דיוויד שפירא ואחרים, האם ישראל המציאה מחדש את הגלגל במכרז ה-PFI האחרון (ארכיון)
  10. ^ נועם אמיר, ‏צה"ל עושה היסטוריה בנגב: עיר הבה"דים יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2015
  11. ^ שלומית צור, ‏הסכם: עיר הבה"דים תסופח מהמועצה האזורית רמת נגב לירוחם, באתר גלובס, 19 במאי 2014
  12. ^ ערגה פטר,עוד צעד דרומה: מפקדת קריית ההדרכה הוקמה, אתר צה"ל, 13 בנובמבר 2014
  13. ^ מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על בית הכנסת בקריית ההדרכה, באתר 'חלון אחורי', 20 בפברואר 2016
  14. ^ דותן לוי, בצה"ל שוקלים להקים בית חולים שישרת את תושבי עיר הבה"דים, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2013
  15. ^ 1 2 3 נילי אהרון, עיר הבה״דים יוצרת פריפריה בתוך פריפריה, באתר "העוקץ", 22 בפברואר 2016
  16. ^ בג"ץ 7265/14 מועצה אזורית רמת נגב נ' שר הפנים ואחרים, ניתן ב־30 בדצמבר 2015
  17. ^ שירלי סיידלר, סוף לסכסוך בין הרשויות בנגב: עיר הבה"דים תעבור לירוחם, באתר הארץ, 19 במאי 2014
  18. ^ מכרז לתכנון מימון הקמה הפעלה ואחזקה
  19. ^ רעות הדר, בה"ד 11 עבר לנגב: "החלום קורם עור וגידים", באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2015