מצד מחמל – הבדלי גרסאות
הוספת פרטים |
תיאור חפירת הצלה ב 2004 + מראה מקום |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==חקר האתר== |
==חקר האתר== |
||
האתר נסקר לראשונה בשנת 1937 על ידי ג'ורג קירק, אשר היה גם הראשון שסקר את מעלה מחמל. בשנת 1960 נסקר האתר על ידי [[בנו רותנברג]] ו[[מרדכי גיחון]]. בשנת 1965 נערכה במקום חפירת בדיקה על ידי ארכאולוג מחוז הנגב ברשות העתיקות, רודולף כהן, במסגרת סקר דרך הבשמים בין שער רמון לעבדת. בחודש דצמבר 1982 נערכה באתר [[חפירת הצלה]], בניהולו של כהן. |
האתר נסקר לראשונה בשנת 1937 על ידי ג'ורג קירק, אשר היה גם הראשון שסקר את מעלה מחמל. בשנת 1960 נסקר האתר על ידי [[בנו רותנברג]] ו[[מרדכי גיחון]]. בשנת 1965 נערכה במקום חפירת בדיקה על ידי ארכאולוג מחוז הנגב ברשות העתיקות, רודולף כהן, במסגרת סקר דרך הבשמים בין שער רמון לעבדת. בחודש דצמבר 1982 נערכה באתר [[חפירת הצלה]], בניהולו של כהן. |
||
במאי 2004 נערכה באתר חפירת שימור נוספת מטעם רשות העתיקות. בחפירה זו נוקו הקירות המערבי והצפוני החיצוניים של המצד וכן נבדק מבנה נוסף באתר שנפגע על ידי שודדי עתיקות. נחפרו גם מבנים נוספים מצפון וממערב למצד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1675&mag_id=118|כותרת=גיליון 123 לשנת 2011מצד מחמל|אתר=www.hadashot-esi.org.il|תאריך_וידוא=2023-11-04}}</ref>. |
|||
==ממצאים== |
==ממצאים== |
||
במקום התגלה מבנה שכלל בעבר שתי קומות, בגודל של 7 מטר על 6.5 מטר ובו שני חדרים. במבנה הובחנו שתי רצפות: הקדומה מתוארכת על סמך ה[[חרס|קרמיקה]] ל[[המאה ה-1|מאה הראשונה]] לספירה, והמאוחרת מתוארכת על סמך [[חרס|קרמיקה]] [[נבטים|נבטית]] מאוחרת ושני מטבעות של ה[[קיסר רומא|קיסר]] [[גליאנוס]] ל[[המאה ה-3|מאה השלישית]] לספירה{{הערה|שם=כהן|רודולף כהן, '''הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות''', בתוך דרכי הבשמים : רצף מאמרים, עורכים: עזרא אוריון ואבנר גורן, הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר, 2000}}. |
במקום התגלה מבנה שכלל בעבר שתי קומות, בגודל של 7 מטר על 6.5 מטר ובו שני חדרים. במבנה הובחנו שתי רצפות: הקדומה מתוארכת על סמך ה[[חרס|קרמיקה]] ל[[המאה ה-1|מאה הראשונה]] לספירה, והמאוחרת מתוארכת על סמך [[חרס|קרמיקה]] [[נבטים|נבטית]] מאוחרת ושני מטבעות של ה[[קיסר רומא|קיסר]] [[גליאנוס]] ל[[המאה ה-3|מאה השלישית]] לספירה{{הערה|שם=כהן|רודולף כהן, '''הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות''', בתוך דרכי הבשמים : רצף מאמרים, עורכים: עזרא אוריון ואבנר גורן, הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר, 2000}}. |
||
גרסה מ־14:26, 4 בנובמבר 2023
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| היסטוריה | |||||
| תרבויות |
נבטים, הרומאים העתיקים  | ||||
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| קואורדינטות | 30°41′19″N 34°55′43″E / 30.6885221°N 34.9285054°E | ||||
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מצד מחמל  | |||||
  | |||||
מצד מחמל נמצא על שפת המצוק הצפוני של מכתש רמון, בקצהו העליון של "מעלה מחמל", והוא חלק מ-"דרך הבשמים" העוברת בין פטרה לעבדת.
גאוגרפיה
מעלה מחמל הוא הקטע התלול, שבו מתגברת דרך הבשמים על המכשול הטבעי העיקרי בדרכה, המצוק הצפוני של מכתש-רמון. המעלה הוא שביל צר, שאורכו כ-200 מטר, העולה למצד מחמל, שבראש המצוק. מעלה זה הוא הקשה בקטעי דרך הבשמים ורוחבו הממוצע הוא מטר אחד, הוא מחייב הליכה בשורה עורפית הן של אנשים והן של בהמות משא. ייתכן שהעבודה היסודית של סיקול השביל והתאמתו לתנועת שיירות שוטפת נעשתה בידי הרומאים, ששיפרו את התוואי הנבטי הקדום[1].
חקר האתר
האתר נסקר לראשונה בשנת 1937 על ידי ג'ורג קירק, אשר היה גם הראשון שסקר את מעלה מחמל. בשנת 1960 נסקר האתר על ידי בנו רותנברג ומרדכי גיחון. בשנת 1965 נערכה במקום חפירת בדיקה על ידי ארכאולוג מחוז הנגב ברשות העתיקות, רודולף כהן, במסגרת סקר דרך הבשמים בין שער רמון לעבדת. בחודש דצמבר 1982 נערכה באתר חפירת הצלה, בניהולו של כהן.
במאי 2004 נערכה באתר חפירת שימור נוספת מטעם רשות העתיקות. בחפירה זו נוקו הקירות המערבי והצפוני החיצוניים של המצד וכן נבדק מבנה נוסף באתר שנפגע על ידי שודדי עתיקות. נחפרו גם מבנים נוספים מצפון וממערב למצד[2].
ממצאים
במקום התגלה מבנה שכלל בעבר שתי קומות, בגודל של 7 מטר על 6.5 מטר ובו שני חדרים. במבנה הובחנו שתי רצפות: הקדומה מתוארכת על סמך הקרמיקה למאה הראשונה לספירה, והמאוחרת מתוארכת על סמך קרמיקה נבטית מאוחרת ושני מטבעות של הקיסר גליאנוס למאה השלישית לספירה[1].
כ-500 מטר מצפון למצד נמצאת בריכת מים בנויה, בגודל של 8 מטר על 4.8 מטר, שקיבולתה עלתה כנראה על 150 מ"ק. היא הייתה מקורה על ידי תקרת אבן שנתמכה בקשתות, ונתמלאה באמצעות תעלת מי-נגר, היורדת אליה מצפון-מזרח[1].
קישורים חיצוניים
- אודות דרך הבשמים מאת רשות הגנים הלאומיים (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 רודולף כהן, הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות, בתוך דרכי הבשמים : רצף מאמרים, עורכים: עזרא אוריון ואבנר גורן, הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר, 2000
- ^ גיליון 123 לשנת 2011מצד מחמל, באתר www.hadashot-esi.org.il
 | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |