לדלג לתוכן

מגן אור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הידברות ממש אינו מקור
הוספת מקור, הרחבה
שורה 7: שורה 7:
| כניסה לשירות = 2025{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|מערכת הלייזר תצא לדרך, החיילים ייצאו מהמחסומים: תוכניות העתיד של צה"ל נחשפות|3610529|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|שם=אוקטובר 2023}}
| כניסה לשירות = 2025{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|מערכת הלייזר תצא לדרך, החיילים ייצאו מהמחסומים: תוכניות העתיד של צה"ל נחשפות|3610529|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|שם=אוקטובר 2023}}
| יציאה משירות = צפי
| יציאה משירות = צפי
| טווח = כ-10 ק"מ
}}
}}
'''מגן אור''', שנודעה בתחילת פיתוחה בשם '''קרן ברזל''' (זהו גם שמה הבינלאומי: '''Iron Beam'''), היא [[מערכת הגנה אקטיבית]] מבוססת [[נשק לייזר]] להגנה מפני [[ארטילריה רקטית|רקטות]], [[טיל]]ים ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] בטווחים קצרים ומפני [[כלי טיס]] לרבות [[גלישה אווירית|גלשני-אוויר]], [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ו[[רחפן|רחפנים]]. המערכת מפותחת על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]], בשיתוף [[אלביט מערכות]], ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.
'''מגן אור''', שנודעה בתחילת פיתוחה בשם '''קרן ברזל''' (זהו גם שמה הבינלאומי: '''Iron Beam'''), היא [[מערכת הגנה אקטיבית]] מבוססת [[נשק לייזר]] להגנה מפני [[ארטילריה רקטית|רקטות]], [[טיל]]ים ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] בטווחים קצרים ומפני [[כלי טיס]] לרבות [[גלישה אווירית|גלשני-אוויר]], [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ו[[רחפן|רחפנים]]. המערכת מפותחת על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]], בשיתוף [[אלביט מערכות]], ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.


המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר [[2014]] ב[[הסלון האווירי בסינגפור|סלון האווירי בסינגפור]]. המערכת מבוססת על [[לייזר מצב מוצק|לייזר מצב מוצק (לייזר סיב)]] מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מ[[לייזר כימי]], שעליו מבוססת מערכת [[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]) ב[[הספק]] גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד כ-10 [[ק"מ]]) שמתחת לסף היכולת של מערכת "[[כיפת ברזל]]". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות [[חיישן תרמי]], ויורה קרן [[לייזר]] רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה{{הערה|שם=רפאלי|{{כלכליסט|דוד רפאלי|בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר|3639318,00|27 באוגוסט 2014}}}}{{הערה|{{ידיעות אחרונות|אודי עציון|אנשי הברזל|8429|22 באוגוסט 2014}}}}.
המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר [[2014]] ב[[הסלון האווירי בסינגפור|סלון האווירי בסינגפור]]. המערכת מבוססת על [[לייזר מצב מוצק|לייזר מצב מוצק (לייזר סיב)]] מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מ[[לייזר כימי]], שעליו מבוססת מערכת [[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]) ב[[הספק]] גבוה, כ-100 קילו וואט ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 [[ק"מ]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hysoty00vp|הכותב=יובל אזולאי|כותרת=בחסות המלחמה: היירוט בלייזר בדרך להיות מבצעי בקרוב {{!}} כלכליסט|אתר=calcalist|תאריך=2023-11-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-21}}</ref>. טווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "[[כיפת ברזל]]". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות [[חיישן תרמי]], ויורה קרן [[לייזר]] רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה{{הערה|שם=רפאלי|{{כלכליסט|דוד רפאלי|בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר|3639318,00|27 באוגוסט 2014}}}}{{הערה|{{ידיעות אחרונות|אודי עציון|אנשי הברזל|8429|22 באוגוסט 2014}}}}. קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא באורך גל שהעיין האנושית אינה רואה<ref name=":0" />.


המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות ב[[מערך ההגנה האווירית#מערכות הנשק|מערך ההגנה הרב-שכבתית]] של ישראל: "[[כיפת ברזל]]" (נגד רקטות קצרות טווח), "[[קלע דוד]]" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, [[טיל בליסטי לטווח קצר|טילים בליסטיים לטווח קצר]] ו[[טיל שיוט|טילי שיוט]]) ומערכות ה"[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ ל[[אטמוספירה]].
המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות ב[[מערך ההגנה האווירית#מערכות הנשק|מערך ההגנה הרב-שכבתית]] של ישראל: "[[כיפת ברזל]]" (נגד רקטות קצרות טווח), "[[קלע דוד]]" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, [[טיל בליסטי לטווח קצר|טילים בליסטיים לטווח קצר]] ו[[טיל שיוט|טילי שיוט]]) ומערכות ה"[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ ל[[אטמוספירה]].


עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד.
עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כמו עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט<ref name=":0" />.


==מאפיינים==
==מאפיינים==

גרסה מ־07:28, 21 בנובמבר 2023
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.
מגן אור
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
מידע בסיסי
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
תקופת השירות 2025[1][2]–צפי
משתמשים צבא הגנה לישראל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ביצועים
טווח כ-10 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי: Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות, ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.

המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב) מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי, שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, כ-100 קילו וואט ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 ק"מ[3]. טווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה[4][5]. קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא באורך גל שהעיין האנושית אינה רואה[3].

המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כמו עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט[3].

מאפיינים

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תקרין לעברן קרן לייזר רבת-עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. המערכת משתמשת בלייזר מצב מוצק[6], ומסתמכת על אופטיקה אדפטיבית כדי לתקן עיוותים אטמוספיריים[7].

יתרונות

  • עלות כל יירוט מוערך בכ-1,000 דולר אמריקאי; העלות מחושבת מעלות החשמל הנדרש בתוספת עלויות פיתוח וחלפים[8].
  • מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
  • למערכת יש מלאי כמעט בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרני לייזר), הדורשים חשמל בלבד.

חסרונות

  • נדרשות מספר שניות של הלזירה על המטרה כדי להשמיד אותה, לעומת אלפית שנייה באמצעות מערכת כיפת ברזל[8].
  • אינה יעילה נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח[8].
  • טווח פעולה קצר מדי; כדי ליצור הגנה אפקטיבית נדרש שימוש במספר רב של תותחי לייזר, מה שמייקר משמעותית את העלויות[8].
  • המערכת דורשת מתקני קירור וגרנטורים משמעותיים ליצירת חשמל בהספק גבוה.

פיתוח

בפברואר 2014 פרסמה חברת רפאל שבמהלך ניסוי המערכת פגעה ב-90% מהמטרות.[9] באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות, ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד"[10].

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מבצעית[11]. ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו, כשנה לפני כן הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שמאפשרות למזער את המערכת לגודל מעשי של משאית[12].

ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי ליירוט כטב"מים באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת.[13]. ב-14 באפריל 2022 פורסם על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים. ההערכה הייתה שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל[14].

בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח המערכת וייצורה[6]. במאי 2023 הוצגה גרסה ימית של המערכת, המיועדת להתקנה על ספינות בשילוב כיפת מגן[15].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס את המערכת לניסוי בתנאים מבצעיים בדרום הארץ ולבדוק את יכולת הזיהוי של המערכת ואת היכולת שלה ליירט רקטות[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגן אור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אמיר בוחבוט‏, מערכת הלייזר תצא לדרך, החיילים ייצאו מהמחסומים: תוכניות העתיד של צה"ל נחשפות, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2023
  2. ^ 1 2 יובל אזולאי, במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
    אמיר בוחבוט‏, במערכת הביטחון מתכוננים לשימוש ראשוני במערכת ליירוט בלייזר במהלך המלחמה בעזה, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2023
    אתר למנויים בלבד שגיא כהן, פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  3. ^ 1 2 3 יובל אזולאי, בחסות המלחמה: היירוט בלייזר בדרך להיות מבצעי בקרוב | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-11-20
  4. ^ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  5. ^ אתר למנויים בלבד אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל)
  6. ^ 1 2 יובל אזולאי, רפאל ולוקהיד מרטין ישתפו פעולה בפיתוח נשק הלייזר נגד רקטות, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
  7. ^ שני וקולנקו, ‏מגן אור, באתר חיל האוויר הישראלי, 13 בפברואר 2022
  8. ^ 1 2 3 4 אסף גלעד, ‏מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield, 14 בפברואר 2014, באתר "הארץ" באנגלית
  10. ^ שירות גלובס, ‏מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  11. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015
  12. ^ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה, 21 ביוני 2021
    אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021
  14. ^ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  15. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏רפאל חושפת מערכת יירוט בלייזר לזירה הימית, באתר "IsraelDefense‏", 2 במאי 2023


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
מגן אור מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מגן_אור&oldid=37521687"