לדלג לתוכן

אורלי ריינר – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←ביוגרפיה וחיים אישיים: העברת פסקה לסוף
←קריירה אקדמית: הערות שוליים
שורה 10: שורה 10:
במחקרים נוספים בשימוש במודלים עכבריים, הם הצליחו לעקוב אחר תאי עצב נודדים, להבין תהליכים בסיסיים בהתפתחות המוח, ולהבין מה משתבש כאשר יש שינויים בגנים המבקרים את התהליכים הללו. מחקריה של פרופ' ריינר בתאי עצב עובריים גילו שלמחלות מסוימות עשויים להיות שני גורמים הפוכים: ייצור יתר או ייצור חסר של האנזימים האחראיים לחיבור החומצה השומנית, השולטת במהירות הגירת תאי העצב לשכבות החיצוניות של המוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/greese-0304101|הכותב=מכון ויצמן|כותרת=גריז|אתר=הידען - Hayadan|תאריך=2010-04-03|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref> מחקרים אחרים גילו שלמערכת החיסון המולדת יש תפקיד ספציפי בהתפתחות המוח העוברי, כאשר היא גורמת לנוירונים לנדוד מהמקום בו נוצרו אל אזורי היעד במוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.weizmann.ac.il/pages/he/journey-developing-brain|כותרת=המסע המופלא של המוח המתפתח {{!}} מכון ויצמן למדע|אתר=www.weizmann.ac.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref><ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://isf.org.il/layperson-reports/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97-20201117133204.html|הכותב=אורלי ריינר|כותרת=מערכת החלבונים שתורמת להתפתחות המוח|אתר=Israel Science Foundation / הקרן הלאומית למדע|תאריך=15 באוקטובר 2020|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref> אם המערכת אינה מתפקדת כראוי, התפתחות המוח עלולה להיפגע, מה שיכול לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם ולקות שכלית.<ref name=":1" /> עבודה זו פורסמה ב- {{קישור שפה|2=Nature Communications|3=Nature Communications}}.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Anna Gorelik, Tamar Sapir, Rebecca Haffner-Krausz, Tsviya Olender, Trent M. Woodruff, Orly Reiner|שם=Developmental activities of the complement pathway in migrating neurons|כתב עת=Nature Communications|כרך=8|שנת הוצאה=2017-05-02|עמ=15096|doi=10.1038/ncomms15096|קישור=https://www.nature.com/articles/ncomms15096}}</ref>
במחקרים נוספים בשימוש במודלים עכבריים, הם הצליחו לעקוב אחר תאי עצב נודדים, להבין תהליכים בסיסיים בהתפתחות המוח, ולהבין מה משתבש כאשר יש שינויים בגנים המבקרים את התהליכים הללו. מחקריה של פרופ' ריינר בתאי עצב עובריים גילו שלמחלות מסוימות עשויים להיות שני גורמים הפוכים: ייצור יתר או ייצור חסר של האנזימים האחראיים לחיבור החומצה השומנית, השולטת במהירות הגירת תאי העצב לשכבות החיצוניות של המוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/greese-0304101|הכותב=מכון ויצמן|כותרת=גריז|אתר=הידען - Hayadan|תאריך=2010-04-03|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref> מחקרים אחרים גילו שלמערכת החיסון המולדת יש תפקיד ספציפי בהתפתחות המוח העוברי, כאשר היא גורמת לנוירונים לנדוד מהמקום בו נוצרו אל אזורי היעד במוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.weizmann.ac.il/pages/he/journey-developing-brain|כותרת=המסע המופלא של המוח המתפתח {{!}} מכון ויצמן למדע|אתר=www.weizmann.ac.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref><ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://isf.org.il/layperson-reports/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97-20201117133204.html|הכותב=אורלי ריינר|כותרת=מערכת החלבונים שתורמת להתפתחות המוח|אתר=Israel Science Foundation / הקרן הלאומית למדע|תאריך=15 באוקטובר 2020|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref> אם המערכת אינה מתפקדת כראוי, התפתחות המוח עלולה להיפגע, מה שיכול לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם ולקות שכלית.<ref name=":1" /> עבודה זו פורסמה ב- {{קישור שפה|2=Nature Communications|3=Nature Communications}}.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Anna Gorelik, Tamar Sapir, Rebecca Haffner-Krausz, Tsviya Olender, Trent M. Woodruff, Orly Reiner|שם=Developmental activities of the complement pathway in migrating neurons|כתב עת=Nature Communications|כרך=8|שנת הוצאה=2017-05-02|עמ=15096|doi=10.1038/ncomms15096|קישור=https://www.nature.com/articles/ncomms15096}}</ref>


בעשור האחרון, קבוצתה החלה להשתמש במודלים של אורגנואידים מתאי גזע אנושיים, שמחקים רקמת מוח מתפתח. מחקרה על קפלי קליפת המוח שהתפרסם ב{{קישור שפה|2=Nature Physics|3=Nature Physics}} ב- 2018,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Karzbrun, Aditya Kshirsagar, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Orly Reiner|שם=Human Brain Organoids on a Chip Reveal the Physics of Folding|כתב עת=Nature Physics|כרך=14|שנת הוצאה=2018-05|עמ=515–522|doi=10.1038/s41567-018-0046-7|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29760764/}}</ref> תיאר גידול מוחות אדם מיניאטוריים במעבדה (אורגנואידים) תוך התגברות על מגבלות הזנה על ידי גידולם בצורת מבנה דק ועגלגל העוטף חלל פנימי, מבנה המזכיר צורה של פיתה. המבנה מאפשר הזנה תקינה של התאים והדמייה בזמן אמת של תהליך הגדילה והתפתחות הקפלים הנחוצים להתפתחותו התקינה של המוח, תוך שימוש במודל פיזיקלי. המחקר אימת את המודל על ידי השוואה לאורגנואידים בהם הושתל גן LIS1 בעל מוטציה הגורמת לתסמונת המוח החלק. [[מיקרוסקופ כוח אטומי|מיקרוסקופ כח אטומי]] עזר להוכיח כי התאים המוטנטיים קשיחים פחות מהתאים התקינים, המאפשרים הווצרות קפלים. תגלית זו עשויה לסייע בהבנה של מחלות כמו אפילפסיה וסכיזופרניה.<ref name=":0" /> אחד הגורמים המושפעים על ידי פעילות LIS1 הינו ייצור חלבונים חוץ תאיים, Extracellular Matrix (ECM). מחקר שפרסמה לאחרונה ב-Nature Communication הראה ש- LIS1 נקשר לרנ״א ומאות חלבונים בתא ומשפיע על בקרת ביטוי של גנים ברמת השעתוק, שחבור, קישור ל-microRNA, תרגום, ועוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Aditya Kshirsagar, Svetlana Maslov Doroshev, Anna Gorelik, Tsviya Olender, Tamar Sapir, Daisuke Tsuboi, Irit Rosenhek-Goldian, Sergey Malitsky, Maxim Itkin, Amir Argoetti, Yael Mandel-Gutfreund, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Igor Ulitsky, Kozo Kaibuchi, Orly Reiner|שם=LIS1 RNA-binding orchestrates the mechanosensitive properties of embryonic stem cells in AGO2-dependent and independent ways|כתב עת=Nature Communications|כרך=14|שנת הוצאה=2023-06-06|עמ=3293|doi=10.1038/s41467-023-38797-8|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-023-38797-8}}</ref>
בעשור האחרון, קבוצתה החלה להשתמש במודלים של אורגנואידים מתאי גזע אנושיים, שמחקים רקמת מוח מתפתח. מחקרה על קפלי קליפת המוח שהתפרסם ב{{קישור שפה|2=Nature Physics|3=Nature Physics}} ב- 2018,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Karzbrun, Aditya Kshirsagar, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Orly Reiner|שם=Human Brain Organoids on a Chip Reveal the Physics of Folding|כתב עת=Nature Physics|כרך=14|שנת הוצאה=2018-05|עמ=515–522|doi=10.1038/s41567-018-0046-7|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29760764/}}</ref> תיאר גידול מוחות אדם מיניאטוריים במעבדה (אורגנואידים) תוך התגברות על מגבלות הזנה על ידי גידולם בצורת מבנה דק ועגלגל העוטף חלל פנימי, מבנה המזכיר צורה של פיתה. המבנה מאפשר הזנה תקינה של התאים והדמייה בזמן אמת של תהליך הגדילה והתפתחות הקפלים הנחוצים להתפתחותו התקינה של המוח, תוך שימוש במודל פיזיקלי. המחקר אימת את המודל על ידי השוואה לאורגנואידים בהם הושתל גן LIS1 בעל מוטציה הגורמת לתסמונת המוח החלק. [[מיקרוסקופ כוח אטומי|מיקרוסקופ כח אטומי]] עזר להוכיח כי התאים המוטנטיים קשיחים פחות מהתאים התקינים, המאפשרים הווצרות קפלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/images/content3/2018/02/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8-02-18-.pdf|כותרת=מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם|אתר=הידען|תאריך=19 בפברואר 2018|תאריך_וידוא=9 בדצמבר 2023}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.arimnews.co.il/health/9001|הכותב=אלעד חיימוביץ'|כותרת=פרופ' אורלי ריינר: "יש לנו מודל טוב להתפתחות המוח"|אתר=ערים|תאריך=25 בפברואר 2018|תאריך_וידוא=9 בדצמבר 2023}}</ref> תגלית זו עשויה לסייע בהבנה של מחלות כמו אפילפסיה וסכיזופרניה.<ref name=":0" /> אחד הגורמים המושפעים על ידי פעילות LIS1 הינו ייצור חלבונים חוץ תאיים, Extracellular Matrix (ECM). מחקר שפרסמה לאחרונה ב-Nature Communication הראה ש- LIS1 נקשר לרנ״א ומאות חלבונים בתא ומשפיע על בקרת ביטוי של גנים ברמת השעתוק, שחבור, קישור ל-microRNA, תרגום, ועוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Aditya Kshirsagar, Svetlana Maslov Doroshev, Anna Gorelik, Tsviya Olender, Tamar Sapir, Daisuke Tsuboi, Irit Rosenhek-Goldian, Sergey Malitsky, Maxim Itkin, Amir Argoetti, Yael Mandel-Gutfreund, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Igor Ulitsky, Kozo Kaibuchi, Orly Reiner|שם=LIS1 RNA-binding orchestrates the mechanosensitive properties of embryonic stem cells in AGO2-dependent and independent ways|כתב עת=Nature Communications|כרך=14|שנת הוצאה=2023-06-06|עמ=3293|doi=10.1038/s41467-023-38797-8|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-023-38797-8}}</ref>


פרופ' ריינר פרסמה מעל למאה מאמרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scholar.google.co.il/citations?user=hGbXUosAAAAJ&hl=en|כותרת=Orly Reiner|אתר=scholar.google.co.il|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/myncbi/orly.reiner.1/bibliography/public/|כותרת=My Bibliography - NCBI|אתר=www.ncbi.nlm.nih.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-12-09}}</ref>
פרופ' ריינר פרסמה מעל למאה מאמרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scholar.google.co.il/citations?user=hGbXUosAAAAJ&hl=en|כותרת=Orly Reiner|אתר=scholar.google.co.il|תאריך_וידוא=2023-12-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/myncbi/orly.reiner.1/bibliography/public/|כותרת=My Bibliography - NCBI|אתר=www.ncbi.nlm.nih.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-12-09}}</ref>

גרסה מ־22:04, 9 בדצמבר 2023

פרופסור לגנטיקה מולקולרית ולמדעי המוח המולקולריים (אנ') במכון וייצמן למדע. משמשת כראש הקתדרה המיקצועית לנוירוכימיה ע"ש ברשטיין-מייסון (Bernstein-Mason Professorial Chair of Neurochemistry) וראש מכון יהודית רות למחקר המוח Head of M. Judith Ruth Institute for Preclinical Brain Research. מחקריה עוסקים בתחום התפתחות המוח, במטרה להבין את המנגנונים המולקולריים, התאיים, וההתפתחותיים הגורמים למחלות מוח. מחקריה כוללים מודלים בעכברים, ומודלים של אורגנואידים של המוח האנושי תוך שימוש בתאי גזע אנושיים. עבודתה של ריינר מאופיינת בשימוש בשיטות עבודה מגוונות הכוללות ביולוגיה תאית והתפתחותית, ביוכימיה, ביולוגיה מוליקולרית, שיטות אומיקה (פרוטואומיקה, Transcriptomics (אנ')), מיקרוסקופיה, שיטות פיזיקליות, וביו-הנדסה. מגוון אפשר לה לפתח מודל של אוגנואיד מוח על שבב המאפשר הדמיה בזמן אמת וברזולוציה תת-תאית, המשמש לחקר התפתחות מוקדמת של מוח אנושי. ריינר בודדה וזיהתה את תפקידו של הגן LIS1 אשר מוטציה שלו גורמת את תסמונת המוח החלק (1993). זו תסמונת נדירה,אחת ל-30,000 לידות, שמתאפיינת במיעוט הקפלים האופיניים לצורת המוח. הילדים הפגועים סובלים מאפילפסיה ואינם מגיעים לשלבי התפתחות מדידים. גן זה אחראי לתפקודים חיוניים רבים של התא, והוא היה הגן הראשון שזוהה כמעורב בנדידת תאי עצב בשלב עוברי. מחקרים נוספים שלה הראו שהחלבון לא רק מעורב בבקרת השלד התאי ומנועים מולקולריים תוך-תאיים, אבל משפיע על תהליכים של שעתוק, בקרה לאחר שעתוק, תרגום, ותכונות פיזיקליות של תאים ורקמות.

קריירה אקדמית

אורלי ריינר סיימה את התואר הראשון שלה בגידולי שדה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העיברית ב-1978[1]. ב-1985 קיבלה תואר מוסמך במדעים במיקרוביולוגיה, גם הוא בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' יעקוב אוקון בנושא של מנגנון המשיכה לחמצן של חיידק קרקע Azospirillum brasilense (אנ').[1] את הדוקטורט בגנטיקה מולקולרית השלימה ריינר ב-1990 במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' מייה הורוביץ על מבנה ובקרת גנים המעורבים במחלת גושה, מחלת אגירה ליזוזומלית.[1]

בין השנים 1990 ל-1993 יצאה ריינר לשלוש שנות פוסט-דוקטורט במרכז הרפואי Baylor College of Medicine (אנ') שביוסטון, טקסס, בהנחיית פרופ׳ תומס קאסקי (אנ'), שלאחריהן חזרה למכון ויצמן כמדענית בכירה ב- 1993.[1][2] כעשור מאוחר יותר, ב-2002, מונתה לפרופסור חבר במכון ויצמן וב-2010 מונתה אורלי ריינר כפרופסור מן המניין במכון ויצמן.[2]

במהלך הפוסט-דוקטורט שלה היא בודדה וזהתה את הגן LIS1 כגן המעורב בתסמונת המוח החלק. מחקר פורץ דרך זה פורסם ב Nature ב-1993 וזכה לתהודה רחבה[3]. בסדרת מחקרים במעבדתה במכון ויצמן, מצאה כיצד החלבון משפיע על תכונות התא, בשילוב עם חלבונים אחרים, שחלקם מעורבים אף הם במחלות מוח התפתחותיות. המוטציות שגורמות לתיסמונת המוח החלק הן באלל אחד של הגן, כך שלחולים יש כמחצית מכמות החלבון. ריינר הכינה מודלים עכבריים במעבדה, שסייעו להבין כיצד כמות מועטה של חלבון ה- LIS1 משבש מהלך התפתחות תקינה של המוח. העדר החלבון גורם למוות של העובר בשלב מאוד מוקדם - לפני, או בזמן ההשרשה לרחם. [4] בדרך כלל ישנם שני עותקים (אללים) מכל גן, אחד מהאם ואחד מהאב. לעיתים יש עודף או חוסר. שלא כמו ברוב המקרים, בהם חוסר בגן הינו חסר משמעות ואינו מזיק, במקרה של הגן LIS1, חסר של עותק אחד גורם למוח חלק, בעוד שעודף גורם לעיכובים בתהליכי ההתפתחות (developmental delay). בשיתוף פעולה עם הקבוצה של פרופ' James Lupski, הצליחו להראות שעלייה בכמות החלבון גורמת לבעיות התפתחותיות במוח, הן בבני אדם והן במודלים בעכברים. עבודה זו פורסמה ב- Nature Genetics (אנ') ב 2009.[5]

במחקרים נוספים בשימוש במודלים עכבריים, הם הצליחו לעקוב אחר תאי עצב נודדים, להבין תהליכים בסיסיים בהתפתחות המוח, ולהבין מה משתבש כאשר יש שינויים בגנים המבקרים את התהליכים הללו. מחקריה של פרופ' ריינר בתאי עצב עובריים גילו שלמחלות מסוימות עשויים להיות שני גורמים הפוכים: ייצור יתר או ייצור חסר של האנזימים האחראיים לחיבור החומצה השומנית, השולטת במהירות הגירת תאי העצב לשכבות החיצוניות של המוח.[6] מחקרים אחרים גילו שלמערכת החיסון המולדת יש תפקיד ספציפי בהתפתחות המוח העוברי, כאשר היא גורמת לנוירונים לנדוד מהמקום בו נוצרו אל אזורי היעד במוח.[7][8] אם המערכת אינה מתפקדת כראוי, התפתחות המוח עלולה להיפגע, מה שיכול לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם ולקות שכלית.[8] עבודה זו פורסמה ב- Nature Communications (אנ').[9]

בעשור האחרון, קבוצתה החלה להשתמש במודלים של אורגנואידים מתאי גזע אנושיים, שמחקים רקמת מוח מתפתח. מחקרה על קפלי קליפת המוח שהתפרסם בNature Physics (אנ') ב- 2018,[10] תיאר גידול מוחות אדם מיניאטוריים במעבדה (אורגנואידים) תוך התגברות על מגבלות הזנה על ידי גידולם בצורת מבנה דק ועגלגל העוטף חלל פנימי, מבנה המזכיר צורה של פיתה. המבנה מאפשר הזנה תקינה של התאים והדמייה בזמן אמת של תהליך הגדילה והתפתחות הקפלים הנחוצים להתפתחותו התקינה של המוח, תוך שימוש במודל פיזיקלי. המחקר אימת את המודל על ידי השוואה לאורגנואידים בהם הושתל גן LIS1 בעל מוטציה הגורמת לתסמונת המוח החלק. מיקרוסקופ כח אטומי עזר להוכיח כי התאים המוטנטיים קשיחים פחות מהתאים התקינים, המאפשרים הווצרות קפלים.[11][12] תגלית זו עשויה לסייע בהבנה של מחלות כמו אפילפסיה וסכיזופרניה.[12] אחד הגורמים המושפעים על ידי פעילות LIS1 הינו ייצור חלבונים חוץ תאיים, Extracellular Matrix (ECM). מחקר שפרסמה לאחרונה ב-Nature Communication הראה ש- LIS1 נקשר לרנ״א ומאות חלבונים בתא ומשפיע על בקרת ביטוי של גנים ברמת השעתוק, שחבור, קישור ל-microRNA, תרגום, ועוד.[13]

פרופ' ריינר פרסמה מעל למאה מאמרים.[14][15]

הוקרה ופרסים

1990 – פרס מדרשת פיינברג לתואר שני ע"ש גד רשף[1][2]

1990 - פרס כבוד של הכנסת הישראלית לדוקטורנטים מצטיינים[1][2]

1990 - פרס Fullbright[2]

1994 - 1996 פרס מצעד הפרוטות (אנ') ליזמים, ע"ש באזיל אוקונור (אנ')[1][2]

2013 - פרס מטעם נגיד מרכז המצוינות במדעי המוח של בית-הספר לרפואה באוניברסיטת לואיזיאנה, ניו-אורלינס[1][16]

2011 - פרס המחקר של אנרי גוטווירת Henri Gutwirth Research Award[1]

2009 - פרס הצטיינות מטעם האגודה למלחמה בסרטן לזכרם של פרופ'. דפנה ופרופ' דב יזרעאלי[1][17]

1994 - 2003 מכהנת כיו"ר של מרכז אסר רוטשטיין Aser Rothstein לפיתוח קריירה במחלות גנטיות.[2]

2004 - היום מכהנת כראש הקתדרה המיקצועית לנוירוכימיה ע"ש ברשטיין-מייסון[2]

2019 - היום מכהנת כראש מכון מ' יהודית רות לחקר מוח פרה-קליני[2]

ביוגרפיה וחיים אישיים

נולדה ב-1958 ביפו[1], נצר לרבי ישראל משקלוב, שעמד בראש קהילת תלמידי הגאון מוילנה שהגיעו לצפת ב-1809, בעל פאת השולחן, ומחדש היישוב האשכנזי בירושלים.

נשואה לנתן, אמא לשתי בנות, וסבתא לשישה נכדים ונכדות, מתגוררת ברחובות.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Prof. Orly Reiner | Neuro-MIG, www.neuro-mig.org
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Academy of Europe: Reiner Orly, www.ae-info.org
  3. ^ O. Reiner, R. Carrozzo, Y. Shen, M. Wehnert, F. Faustinella, W. B. Dobyns, C. T. Caskey, D. H. Ledbetter, Isolation of a Miller-Dieker lissencephaly gene containing G protein beta-subunit-like repeats, Nature 364, 1993-08-19, עמ' 717–721 doi: 10.1038/364717a0
  4. ^ מחקר של פרופ’ אורלי ריינר, מכון ויצמן: הכפלת מספר העותקים של גן יחיד יכולה לגרום מחלה, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2009-02-27
  5. ^ Weimin Bi, Tamar Sapir, Oleg A Shchelochkov, Feng Zhang, Marjorie A Withers, Jill V Hunter, Talia Levy, Vera Shinder, Daniel A Peiffer, Kevin L Gunderson, Marjan M Nezarati, Vern Ann Shotts, Stephen S Amato, Sarah K Savage, David J Harris, Debra-Lynn Day-Salvatore, Michele Horner, Xin-Yan Lu, Trilochan Sahoo, Yuchio Yanagawa, Arthur L Beaudet, Sau Wai Cheung, Salvador Martinez, James R Lupski, Orly Reiner, Increased LIS1 expression affects human and mouse brain development, Nature genetics 41, 2009-02, עמ' 168–177 doi: 10.1038/ng.302
  6. ^ מכון ויצמן, גריז, באתר הידען - Hayadan, ‏2010-04-03
  7. ^ המסע המופלא של המוח המתפתח | מכון ויצמן למדע, באתר www.weizmann.ac.il
  8. ^ 1 2 אורלי ריינר, מערכת החלבונים שתורמת להתפתחות המוח, באתר Israel Science Foundation / הקרן הלאומית למדע, ‏15 באוקטובר 2020
  9. ^ Anna Gorelik, Tamar Sapir, Rebecca Haffner-Krausz, Tsviya Olender, Trent M. Woodruff, Orly Reiner, Developmental activities of the complement pathway in migrating neurons, Nature Communications 8, 2017-05-02, עמ' 15096 doi: 10.1038/ncomms15096
  10. ^ Eyal Karzbrun, Aditya Kshirsagar, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Orly Reiner, Human Brain Organoids on a Chip Reveal the Physics of Folding, Nature Physics 14, 2018-05, עמ' 515–522 doi: 10.1038/s41567-018-0046-7
  11. ^ מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם, באתר הידען, ‏19 בפברואר 2018
  12. ^ 1 2 אלעד חיימוביץ', פרופ' אורלי ריינר: "יש לנו מודל טוב להתפתחות המוח", באתר ערים, ‏25 בפברואר 2018
  13. ^ Aditya Kshirsagar, Svetlana Maslov Doroshev, Anna Gorelik, Tsviya Olender, Tamar Sapir, Daisuke Tsuboi, Irit Rosenhek-Goldian, Sergey Malitsky, Maxim Itkin, Amir Argoetti, Yael Mandel-Gutfreund, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Igor Ulitsky, Kozo Kaibuchi, Orly Reiner, LIS1 RNA-binding orchestrates the mechanosensitive properties of embryonic stem cells in AGO2-dependent and independent ways, Nature Communications 14, 2023-06-06, עמ' 3293 doi: 10.1038/s41467-023-38797-8
  14. ^ Orly Reiner, scholar.google.co.il
  15. ^ My Bibliography - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  16. ^ פרופ' אורלי ריינר - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, ‏2013-12-25
  17. ^ פרופ' אורלי ריינר - Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries, באתר Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries from the Weizmann Institute of Science, ‏2009-06-01 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורלי_ריינר&oldid=37632365"